מתפללים 6:6: ביקור בבית הכנסת של כביש 6

רונית שיינפלד, אתר הידברות

לכולנו מוכר המראה: יהודים עטופים בטלית מתפללים בשולי הדרך, בתחנות דלק, או בחניון מאולתר, כדי לא לפספס את שעת התפילה. מאז ראשית תפעולו של כביש 6, לרבים מנוסעיו שומרי התורה והמצוות לא הייתה אפשרות לעשות הפסקה ולהתפלל.

הצורך במענה לציבור הזה חלחל אל ליבו של הרב שמואל רוזנברג, אחיה של רבקי הולצברג הי"ד, שהיא ובעלה, הרב גבריאל נח הולצברג, שליחי חב"ד במומבאי, נהרגו בפיגוע בעיר. הרב רוזנברג הקים את עמותת "חב"ד אם הדרך", שהספיקה בינתיים להקים שני בתי כנסת ניידים, בצומת גולני ובצומת מחניים.

את הרעיון להקים בית כנסת נייד הגה הרב רוזנברג מתוך רצון לאפשר לכל הנהגים החוצים את הארץ לא להפסיד את זמני התפילה כשהם נמצאים מאחורי ההגה. "מדי יום הייתי יוצא לחניונים כדי להניח תפילין לחיילים ולנוסעים הרבים שפקדו את המקום, וכשראיתי שהמתפללים הופכים להיות קבועים, נולד במוחי הרעיון להפוך את כל הפעילות המבורכת הזו למשהו קבוע".

הרב רוזנברג שם לב שגם לאחר התפילה ישנם הרבה זמני המתנה יקרים של הציבור שמגיע לחניונים. ציבור שממתין להסעה, התרעננות וכו'. זמנים שאפשר למלא בשיעורי תורה קצרים או ארוכים, בהתאם לזמן שעמד לרשות הממתינים.

תהליך קבלת האישורים המתאימים לא היה קל. "כל הפניות שלנו נתקעו בדרג הזוטר. מעולם לא עלה בידינו להגיע לדרג הבכיר, ככל שניסינו לא הצלחנו, וחששנו שזה יישאר רק בגדר רעיון", מסביר הרב רוזנברג. "לשמחתנו, הרב גרוסמן ממגדל העמק הציע את עזרתו, ופנה לאודי סביון, מנכ"ל חברת דרך ארץ, שמפעילה את הכביש".

התשובה החיובית לא איחרה להגיע, ומיד לאחר קבלת האישור העקרוני והשלמת הפרטים הטכניים הוקם בית הכנסת בחניון המרווח של כביש 6, בין מחלף באקה למחלף עירון.

היום מארח בית הכנסת כמה מנינים לתפילות מנחה וערבית. "אנשים עושים הכל כדי להספיק ולהגיע לפני השקיעה", מסביר מנדי מקמל, מנהל המקום, "בבוקר מגיעים גם מי שלא הספיקו להניח תפילין, אין יותר מצב שאין מקום להתפלל. היום יש מקום מכובד ונקי, ואפילו מקבלים כוס קפה להתרעננות, להמשך הדרך".

אבל בית הכנסת של כביש 6 מציע יותר מתפילות, ומי שרגיל לנסוע בכל יום על הכביש, יודע שאפשר לשבת עם מנדי וללמוד משנה, גמרא, או לימוד אחר בהתאם לבחירה. "אצלנו עושים אתנחתא, חוץ מהלימוד יש כיבוד קל, שתיה, וממשיכים הלאה", הוא אומר.

בית הכנסת מהווה אבן שואבת לזיכוי הרבים, ומציע גם דיסקים של שיעורים לקירוב רחוקים. "יש כאן מתפללים מכל גווני הקשת", מוסיף מנדי. "יש חרדים, כיפות סרוגות, כאלו שמגדירים את עצמם דתיים, ואפילו חילונים לגמרי, אנחנו מקבלים את כולם".

זכור לך סיפור מיוחד שאירע בין כתלי בית הכנסת?

מנדי מחייך. "בדרך כלל אני חוזר הביתה בטרמפ עם אחד המתפללים שמגיע למקום. כשכבר נעלתי את המבנה והתארגנתי ליציאה, הגיע במפתיע אוטובוס של ישיבת אורות נריה בטבריה, שחזרו מטיול וביקשו לערוך תפילת ראש חודש בבית הכנסת. אני זוכר שזה היה ראש חודש סיון.

"לאחר התפילה נעלתי את המקום והמשכתי לדרכי. לצערי, בשבת שלאחר מכן בית הכנסת נשרף והמשטרה קבעה שמדובר בהצתה מכוונת. שמחתי שלפחות התפילה האחרונה שנערכה הייתה תפילת ראש חודש. כל הספרים של הלימוד נשרפו, מלבד ספר התניא שנשאר בשלמותו. המקום לא היה פעיל, אך המשכתי להגיע בכל יום עד לפתיחתו מחדש, לאחר ט' באב".

הרבה אנשים עוברים כאן מדי יום. בוודאי לא משעמם לך.

"לפני כחודשיים היה כאן אבא מתוסכל, שביקש להתפלל בכדי שנברך את הבת שלו לזיווג. בתו הייתה רווקה שנים, ללא שידוך באופק. לפני כמה ימים הוא הגיע לכאן במיוחד לומר שהברכה עזרה, ובתו עומדת להינשא בימים הקרובים".

גם חברי כנסת ושרים, בנסיעותיהם ברחבי הארץ, התוודעו לבית הכנסת הייחודי. "הח"כ לשעבר אריאל אטיאס מבקר כאן, ואפילו השר לשעבר אלי ישי הגיע להתפלל כמה פעמים. ככל שהנוסעים נחשפים לעובדה שיש מקום רוחני באמצע הדרך שמוכן להטעין להם גם את הפלאפון וגם את הנשמה – הם ממשיכים להגיע", הוא מסכם.