חסידים היזהרו בסיפוריכם

שניאור זלמן ברגר

חובה לדייק בסיפורי חסידים ובמיוחד לא להמציא "עובדות" שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות; את הנושא הטעון הזה שזרתי בדבריי בפארבריינגען ח"י אלול ב-770, ובתום דבריי היו שהודו על העלאת הנושא, אך אחרים טענו בפניי כי כלל חשוב הוא אצל החסידים – לספר סיפורים על רבותינו והחסידים ואילו הדיוקים אלו זוטות. ולעניות דעתי אלו ואלו צודקים: צבע הרכבת או השמים לא מוריד ומעלה, אך אם ניו יורק תשכון על שפת ים התיכון אזי כל ילד יזדרז לחרוץ את אמינות הסיפור.

ולצערי ההתלבטות שלי התפוגגה בימים הבאים, לאור פרסומים חדשים ותמוהים בבימות חב"דיות והנה מספר דוגמאות:

• פוגלמן ופוגלמן. הודעות וידיעות בתקשורת החב"דית בישרו ביגון רב: הרב שמואל יהודה פוגלמן הלך לעולמו… ההלויה…

אבל אממ… אין חסיד בשם הזה! לנפטר קראו הרב שמואל אליהו פוגלמן ולא יהודה! ומאן דהו שלא ממש מבין, עירבב עם חסיד אחר: הרב צבי יהודה (הרשל) פוגלמן, והוא נפטר לפני מספר שנים ואין קשר משפחתי בין השניים.

• ר' הרשל גורארי הזקן? במאמר שפורסם בתקשורת החב"דית, סופר כי ר' הרשל גורארי לעת זקנה לא היו לו ילדים בבית, ואדמו"ר הרש"ב תמה מדוע לא יכניס תמימים להתארח בביתו – בקרמנצ'וג – שהרי אין לו ילדים בבית?
עד כאן הסיפור והתמיהה זועקת – ר' הרשל לא היה זקן בכלל וילדיו גדלו בביתו, הוא נהרג בשואה למעלה מעשרים שנה אחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, ובזמן הירצחו הילד האחרון היה רווק!

החסיד ר' איצלה מוולוז'ין? שיר חב"די עלה לאוויר ופורסם באתרי אינטרנט חב"דיים סרוגים ואחרים, בתוספת רקע היסטורי: "… אחד החסידים ר' איצלה מוולוז'ין" באמת??? המנהיג הליטאי הנודע הפך לליובאוויטשער?!

ממש מדהים, כיצד פרטים לא מציאותיים משולבים בדברי ימי חב"ד ההיסטוריים וגם האקטואליים ואיך באמת ניתן להיזהר ממוקשים סמויים וגלויים? הנה מספר טיפים:

1. העתק-הדבק. להעתיק הסיפור ללא תוספת פרטים.
2. הוסף-אמת. הוסף רקע אך ורק מתוך מידע בדוק ולא לפי השערות.
3. שאל את המומחה. חייב להוסיף פרטים על הזמן והמקום? בדוק באנציקלופדיות וספרים או שאל מומחים להיסטוריה חסידית.
4. מוקש גלוי. הסיפור או פרט ממנו נראים תמוהים, תנקוט אמצעי זהירות: תברר במקורות נוספים ואם הפרט מוזר מאוד ובודאי אם בידיוני – אל תספר/תפרסם הסיפור.
5. סופר חדש. התחלת לכתוב בקביעות? תקרא ותקרא ותקרא, ותמלא ראשך בסיפורים ועובדות שיהוו רקע ובסיס ובתחילה תכתוב בזהירות רבה, תוך השוואה למקורות אחרים ופרסם רק לאחר הגהת מומחה בתחום בו אתה עוסק.