מהפך של ממש בישיבת תות"ל בראשון לציון

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג

לפני שבועות אחדים סיפרתי במדור זה אודות תשובות נפלאות שקיבלתי אודות הספר ‘פניני התניא’ ואודות ישיבת ‘תומכי תמימים’ בראשון לציון:

אינני יכול שלא להוסיף ולספר תשובות נפלאות נוספות מהשבועות האחרונים: הרב יואל רוזן, מייסד הישיבה ומנהלה במשך שלוש עשרה שנים, שמסר נפשו ועבד בכל כוחותיו להקים ולבסס את הישיבה, נקלע לחובות קשים בגלל הניהול השוטף של הישיבה. והחובות, כדרכן של חובות, תופחים לגבהים. הגיע מצב שהיו מהנושים שאיימו עליו ועל משפחתו (שלא לדבר על משכורות לצוות הישיבה שלא שולמו כמה חודשים). בעקבות זאת, הספקים הפסיקו להביא אוכל לישיבה, ואף התלמידים החלו להרגיש זאת על בשרם. משפחתו הנפלאה של הרב רוזן נכנסו לתמונה, שברו חסכונות ואף לוו בעצמם סכומים גדולים כדי להוציא אותו מהמצב הקשה, אולם זאת בתנאי שהוא עוזב לגמרי את ניהול הישיבה, כדי שלא יגיע שוב למצב דומה.

כמה ימים לפני תחילת השנה הלועזית, התקיימה אסיפה של הנהלת הישיבה, בה הודיע הרב רוזן במפתיע, שלמרות רצונו, הוא חייב לעזוב את הניהול. הוא ניסה לפנות לכמה אישים שייקחו זאת על עצמם, אך עד עתה לא הצליח בכך, והוא מבקש שמישהו ייקח על עצמו את ניהול הישיבה, שכן מה–1.1.18 הוא מנוע מלטפל בעניני הישיבה.

כאמור היו אלו ימים ספורים לפני תאריך היעד, ואם לא מוצאים מנהל פירושו של דבר הוא שהישיבה נסגרת ח”ו.

היו נסיונות לפנות לכמה אנשים שייקחו זאת על עצמם, אך לא מצאנו. בין השאר נפגש משפיע הישיבה הרב זלמן נוטיק עם אחד ממקורביו, הרב אלירן שלום, והפציר בו להיכנס לניהול הישיבה. הלה טען בתחילה שהדבר מופרך אצלו לחלוטין, אך בסופו של דבר הסכים לכתוב לרבי ולשאול, בהודיעו מראש כי ייכנס לעניין רק אם תהיה תשובה מפורשת מהרבי.

הוא אכן כתב לרבי מלך המשיח שליט”א, והרבי ענה במכתב להרב חיים שאול ברוק, ראש הישיבה בראשון לציון ומנהלה (אג”ק חי”ב ע’ רכד). וזה לשון קדשו: ”..במענה על מכתבו במה שכתב אודות המצב הכספי החמור של הישיבה, הנה בעוונותינו הרבים מצב כעין זה, לפי ערך, הוא בכל המוסדות החרדים. ולא רק בארץ הקודש תבנה ותכונן, אלא גם בארצות הברית. ובודאי למותר להזכיר אודות אגרת הידועה של הרמב”ן כשבא לארץ הקודש תבנה ותכונן, שכל הקדוש מחברו כו’. וגם בחוץ לארץ כן הוא על דרך זה. ואף שמובן שצרת רבים רק חצי נחמה, לא באתי בזה אלא להביע תמיהתי שנופל ברוחו כל כך מהמצב, ובטוח אני אשר נשיאנו הקדוש משפיע הצלחה מרובה בכל הישיבות, וגם זו שברשל”צ בכלל, כמובן ופשוט. ואחכה לבשורות טובות מהרמת הרוח ובמילא גם הטבת המצב. בברכה לבשו”ט ובהצלחה מרובה”.

לתשובה יותר מפורשת מזו אי אפשר היה אפילו לחלום…

עוד באותו יום בא הרב אלירן שלום לראות את הישיבה ונכנס לתפקיד הניהול, זאת לצד הבהרה שהוא מצפה מכל הצוות לעזור לו בגיוס כספים, החתמת הוראות קבע וכו’. ואכן, למרות שנקודת הפתיחה הייתה קשה (נותרו חובות כבדים לספקים עבור החשמל, המים, האוכל, שכירות המקום וכו’) ובכל זאת, ב”ה הישיבה ממשיכה לפעול, למרות שעדיין מרגישים את הקשיים.

הרבי הרי כתב שהוא מצפה “לבשורות טובות מהרמת הרוח ובמילא גם הטבת המצב”. וכולנו מקוים שחסידים ויהודים בכלל, ובפרט בוגרי הישיבה, יתגייסו לעזור קודם כל כדי שהישיבה תוכל להמשיך להתקיים ולפעול, ואף להתפתח ולהתרחב.

בשלב מסוים הלך המשפיע הרב נוטיק עם המנהל החדש לאסוף כסף לישיבה. הם נכנסו למסעדה בירושלים במטרה לדבר עם בעל הבית ולבקש ממנו תרומה לישיבה. עם כניסתם, פנתה אליהם לפתע אחת המלצריות, שלא הייתה בחזות דתית: “אהה, הרב נוטיק, אני מכירה אותך. כל הכבוד לך. חסיד אמיתי של הרבי”. הרב נוטיק לא זכר מהיכן היא מכירה אותו, וענה בברכה סתמית. השניים ניגשו אל בעל המסעדה והתיישבו לשיחה עמו. הרב נוטיק פתח ואמר: “ראה, אני ממש לא בנוי לאיסוף כספים, אני רק מוסר שיעורים בישיבה, אבל המצב כרגע קשה, צריך לדאוג לאוכל, לשלם לספקים וכו’. החלטתי שאני ‘משתגע’ ועושה דברים שלא לפי טבעי ורצוני בשביל הרבי. יצאתי אפוא יחד עם המנהל החדש להתרים אנשים לישיבה”.

בעל המסעדה מקשיב ושואל תכל’ס: “לכמה אתם זקוקים?”

הרב נוטיק השיב כי בכל חודש יש גרעון של כחמישים אלף ₪.

“ולכמה אתם מצפים ממני?” שאל בעל המסעדה.

“תראה”, ענה הרב נוטיק, “אינני יודע את מצבך ומה אתה מסוגל לתת, אבל אני מבקש שתנסה גם אתה ‘להשתגע’ ולתת יותר ממה שאתה יכול כרגיל. ובוודאי הרבי לא יישאר חייב, והקב”ה יברך אותך וישלם לך הרבה יותר ממה שתיתן”.

בשלב זה נכנסה לפתע המלצרית למשרד והחלה לספר: “לפני כמה חודשים הייתי בטיול בארה”ב והגעתי גם ל–770 כחלק מהמסלול. עמדתי על המדרכה על יד 770, ופתאום ניגשו אלי כמה בנות ואמרו לי: ‘את חייבת להיכנס פנימה, יש כאן התוועדות נפלאה עם הרב נוטיק. כדאי לך להיכנס ולשמוע’. בתחילה לא כל כך רציתי, אך כשהפצירו בי שוב ושוב – נכנסתי. לומר את האמת, בתחילה זה די שעמם אותי, לא הבנתי כלום ולא ניסיתי אפילו להבין; חיכיתי לרגע שהחוויה הלא–מוזמנת הזו תעבור. אך לפתע באמצע ההתוועדות קם הרב נוטיק והכריז: אני ‘משוגע’. אנחנו כולנו ‘משוגעים’, ועלינו ‘להשתגע’ עוד ועוד לעשות מה שהרבי מצפה מאתנו ולהביא בפועל את הגאולה.

“שמעתי את הדברים וממש ‘קפצתי’: יש לו רוח הקודש לרב הזה! הוא אמר דברים כאלו רק בגלל שאני נמצאת כאן. אמא שלי הייתה צועקת לנו לא פעם בבית: אני משוגעת. אתם משוגעים. בואו ננסה לעשות מה שצריך. מאותו רגע התחברתי להתוועדות… ישבתי שם כל הלילה, וגם קיבלתי החלטות טובות להתחזק בשמירת המצוות. אמנם אינני שומרת עדיין את כל המצוות, אבל חלק גדול אני כבר שומרת וממשיכה להתקדם עוד ועוד – והכל בגלל ה’שגעון’ של הרב נוטיק…”

בעל המסעדה התלהב מה’שגעון’ שבסיפור, והפטיר: “אם כן, גם אני ‘אשתגע’. הוא הוציא פנקס שיקים וכתב שיק על סכום של עשרת אלפים ₪!

בשבוע שעבר נשאתי דברים בכינוס שהתקיים לכבוד יו”ד–י”א שבט, על ידי “האגודה” באולמי “בראשיתה”. קודם לכן ביקשתי ברכה שאצליח גם לעורר מודעות ולגייס תרומות בנאום זה, שכן אני חלש בהשגת תרומות (מה גם שכל כך הרבה מוסדות וארגונים חב”דיים עשו בזמן האחרון מגביות). בתשובה שזכיתי לקבל, השיב הרבי “ונהניתי לקרות בו אשר הצליחו השם יתברך להיות ממזכי הרבים הן בבית המדרש בישיבה והן בבית הכנסת מקום תפילה. ויהי רצון מהשם יתברך אשר כמאמר רבותינו ז”ל לא המדרש עיקר אלא המעשה, הנה לימודיו הנ”ל יפעלו בהשומעים במעשה בפועל בחיי היום יומיים. וכיון שבימינו אלה אי אפשר לסמוך על השומעים שהם יסיקו כל המסקנות מהלימוד, צריך להדגיש את זה בפירוש … ובטוחים אנו אשר יגעת ומצאת”.

וכהוראת הרבי, אשר אי אפשר לסמוך על השומעים שיסיקו בעצמם את המסקנות, אלא צריך להדגיש את זה בפירוש, הנני מדגיש בפירוש – שאנו מבקשים ומצפים מכל אחד ואחת שייתן בפועל הוראת–קבע גדולה ככל האפשר, ועד כדי ‘להשתגע’, עבור הישיבה של הרבי בראשון לציון.

פרטי החשבון לתרומות: בנק פועלים, סניף 635 ראשל"צ, מס' ח-ן 577046, או להתקשר ל0556690880