תגלית ארכיאולוגית נדירה נחשפה במהלך עבודות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות עם הקרן למורשת הכותל המערבי ברחבת הכותל. טביעת חותם מתקופת בית ראשון אשר הייתה שייכת ל"שר העיר" של ירושלים, נושא המשרה העירוני הבכיר ביותר בירושלים לפני 2,700 שנה. לאחר סיום המחקר, תועבר טביעת החותם ללשכתו של ראש העיר ירושלים ניר ברקת, שנחשף לתגלית בשבוע שעבר.
טביעת החותם עשויה מטין שהוטבעה בחותם ונצרפה באש. גודלה 15 על 13 מ"מ ועוביה 2-3 מ"מ. בחלק העליון של הטביעה נראות שתי דמויות, העומדות זו מול זו, ובחלק התחתון – כתובת בכתב עברי קדום.
את טביעת החותם, ששימושה עדיין אינו ידוע, גילה מנהלן החפירה שמעון כהן בעת סינון רטוב של ממצאים מתוך מבנה משלהי ימי הבית הראשון. להערכת ד"ר שלומית וקסלר-בדולח, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "ייתכן שהיא צורפה למשלוח של דבר מה חשוב ושימשה לסימון או כמזכרת זעירה, שצורפה למשלוחים מטעמו של שר העיר".
ד"ר וקסלר-בדולח הוסיפה כי ייתכן שהיעד למשלוח חבילה אליה צורפה טביעת החותם היה אחד המבנים שבהם חופרים. "מציאתה של הטביעה נושאת התואר הרם, ומקבץ החותמות שהתגלו במבנה זה בעבר, מחזקים את הרושם שכאן, באזור רחבת הכותל הנוכחית על מורדות הגבעה המערבית של ירושלים הקדומה, ובמרחק של כ 100 מטרים ממערב להר הבית, התקיים אזור מגורים של מי שנשאו במשרות בכירות בירושלים בשלהי ימי הבית הראשון".
מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות הוסיפה כי "זו פעם ראשונה שמתגלה טביעת חותם כזו בחפירה ארכיאולוגית. מדובר בהוכחה ארכיאולוגית למסופר במקרא על קיומו של שר עיר בירושלים לפני כ-2,700 שנה".
פרופ' טלי אורנן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' בנימין זאס מאוניברסיטת תל אביב חקרו ותיארו את ההטבעה: "על קו עמידה כפול, ניצבים שני גברים, פונים זה אל זה, האחד כמעט תמונת ראי של האחר. ראשיהם נראים כנקודות גדולות, ללא שום פרטים. הידיים, הפונות החוצה, שמוטות מטה, והידיים הפונות פנימה מורמות מעלה, וכאילו אוחזות יחד בדבר מה, אולי סהר. כל אחת משתי הדמויות לובשת בגד פסים המגיע לערך עד מקום הברכיים, שלא צוינו. בגיזרה מתחת לקו העמידה נכתב בכתב עברי קדום 'לשרער' – כלומר, "לשר העיר" (של שר העיר), ללא הפרדה בין המילים וללא הא הידיעה". פרופ' אורנן ופרופ' זאס מוסיפים, כי "התואר 'שר העיר' ידוע מהמקרא ומתעודות חוץ מקראיות, והוא מכוון לממונה על העיר מטעם המלך.
ראש העיר ירושלים ניר ברקת אמר: "מרגש מאוד לקבל דרישת שלום מירושלים בתקופת בית המקדש הראשון, המראה כי כבר לפני 2,700 שנה ירושלים בירת ישראל הייתה עיר חזקה ומרכזית. ירושלים היא אחת מערי הבירה העתיקות ביותר בעולם, שבה חי העם היהודי ברצף למעלה מ-3,000 שנה, והיום אנו זוכים להכיר עוד אחד משרשרת ארוכה ואדירה של אישים ומנהיגים שפיתחו את העיר ובנו אותה. זכינו לחיות בעיר עם עבר מפואר ומוטלת עלינו האחריות לפתח ולחזק את ירושלים למען הדורות הבאים וכך אנו עושים כל יום".
לדברי ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך, "חשיבותם יוצאת הדופן של הממצאים הביאה את רשות למסקנה שיש לשמר את המבנה המיוחד מימי הבית הראשון, שנחשף ברחבת הכותל, ולפתחו כאתר ביקור לטובת הקהל הרחב". את עבודות השימור באתר מטעם רשות העתיקות ניהלו יוסי וקנין וחיים מקוריה.