אש בבית חב"ד בוליביה; בנס אין נפגעים

נס חנוכה בבית חב"ד בוליביה: המטבח עלה בלהבות, אין נפגעים בנפש, אך יש נזק לרכוש.

הנזק מוערך בכמה אלפי דולר! חייבים לסדר את מערכת החשמל ואת הציוד למטבח בהקדם, עוד לפני שבת, לעזרה ולתרומה לחץ כאן או בוואצאפ: +591-765-69-770 

*

דו"ח אותנטי מחיי השליחות בעולם השלישי, במכתב ששלח השליח הרב יוסף יצחק קופצ'יק למשפחתו:

ערב שבת. חנוכה. כל היום הכנות לשבת. ו… לא נרשם מטייל אחד. בעצם. קצת לפני שבת נרשם אחד. זה לא העונה עכשיו. לא נורא. סעודת שבת משפחתית פעם בשנה, גם טוב!

הדלקת נרות. ו… מתחילים להכנס אנשים. אחד אחרי השני נכנסים כמנין מטיילים. גברים ונשים. אחריהם מגיע יהונתן. מטייל שהגיע כל לילה להדלקת חנוכיה ישבנו דיי הרבה. הוא הודיע לילה לפני שהוא נוסע בליל שבת ה"י לסלאר. אבל ב"ה לא היה מקום באוטובוס… אחריו מגיע יצחק יחד עם דוד רוחס. דוד, יהודי מס. קרוז. אבא גוי. לפני כמה שנים הוא גילה שאמא שלו יהודיה. מאז הוא מתקרב לאידישקייט. גר שעה טיסה מאיתנו. מופיע אצלנו פעם בכמה חודשים. סעודת שבת ביתית ונחמדה.

למחרת השכם אני הולך לקהילה, בהלוך לא נורא. ירידה קשה אבל קריר עדיין בחוץ. אני מגיע מוקדם להספיק להגיד לפחות חלק מהתהילים לפני התפילה. שבת מברכים. לאט-לאט מתאספים היהודים.  6. 7. 8. 9. והעשירי לא מגיע… אני מתקדם בצעדי ענק ל"ברכו…". כבר מגיע לישתבח… אתם צריכים לשמוע את קריאת השמחה של המתפללים ברגע שנכנס העשירי לבית הכנסת "מניין…". שמחה של מצוה.

סוף התפילה אני מתיישב לכמה דקות איתם לקידוש. בדרך כלל חוזר שיחה של הרבי. סיפור חסידי. ו… מתחיל לטפס חזרה. בשבתות האחרונות זה נהיה ממש קשה. הקיץ מתחיל. אבל הגשם מבושש להגיע. (כן. פה הגשם בקיץ…) אז אין עננים והשמש קופחת קופחת קופחת… בגלל הגובה פה הקרינה והעוצמה שלה הרבה יותר חזקה ומרגישים את זה כשעומדים בשמש כמה דקות. השבת הייתי מסודר. יותר נכון ביום שישי. נסעתי לאמצע הדרך ושילמתי לקיוסק על בקבוק מים מראש. ככה שלפחות באמצע הדרך שנמשכת שעה וחצי-שעתיים, אוכל לשתות קצת מים.

אני מטפס 192 מדריגות בין רחוב תחתון לרחוב העליון מגיע בשארית כוחותיי לקיוסק. והוא סגור. מאוכזב ומיואש אני נשאר לעמוד שם בצל כמה דקות. ובשארית כוחותיי ממשיך הלאה.

מגיע לבית חב"ד. נופל שדוד לספה הקרועה. וממשיך באמירת תהילים. ב1.30 קידוש. אין כמעט אורחים. רק יצחק ודוד מס. קרוז. בהמשך מגיע מטייל, רק לאווירה… אחרי 2-3 צלחות צ'ולנט הוא נכנס לאווירה. הוא בא ללכת. ולפני שנפרד הוא מודיע לי: "אם נשב ונלמד עכשיו חסידות אז אני ישאר…"  אחרי כזו הזמנה אפשר בכלל לסרב?

התיישבנו ללמוד שיחה של הרבי. ופתאום אני שומע רעש חזק מהמטבח. מהחדר אפיה. וכמה צעקות של העובדות. ריצה למטבח ואני קולט אש. אבל מה זו אש… אני לא מצליח להכנס לחדר אפיה מרוב אש. ורעש חזק של גז. אני קולט שהצינור פלסטיק מהבלון גז לכיריים דלף ונדלק. כעת זורם גז בלי הגבלה, והוא בוער באש… ואין אפשרות להכנס לחדר אפיה לסגור את הבלון. כי הוא עומד יחסית מול הכניסה לחדר ומשחרר להבת אש ע-נ-ק-י-ת.

ישר ריצה לחפש את הילדים. יצחק מודיע לי בצעקה שהוא לקח ארבעה מהם למטה. חיה רצה להביא את ישראליק שישן בחדר הפנימי. ומיד סורקת את האמבטיה, שירותים, חדר בחורים חדר סלון למצוא את הילדים. היא לא שמעה שיצחק לקח אותם למטה.

העובדות שופכות מים מהחלון על הגז אבל זה נראה כמו אקמול למת… האש צוחקת על המים. וכל הזמן הבלון מזרים גז לאש.  העובדים שופכים את כל הגלונים של המים מינרלים, ממלאים גיגיות. אבל כלום לא עוזר!

אני קולט שאין סיכוי לכבות את זה עם מים. אא"כ ישפכו כמות אדירה של מים בבת אחת על הבלון. וגם אז. הגז ימשיך לדלוף ואם יש עוד מקור קטן של אש בחדר, הגז יידלק שוב והפעם בפיצוץ…

בהחלטה מהירה אני מורה לעובדים לסגת. מקסימום ייחרב הבית חב"ד, אבל שכולם יישארו בריאים ושלמים.

הבעיה שבחדר שם יש שני בלוני גז. בחוץ עומדים עוד ארבעה. לקחנו מהר את הבלונים שבחוץ למקום מבטחים. אני יורד למטה. והעובדים מבוששים מלבוא. השומר מצלצל למכבי אש. אבל העובדים הם מקומיים. קלטו ישר שאין מה להתקשר למכבי אש ולקחו אחריות…

המאבטח של יצחק התעטף בשמיכה ספוגה במים. נכנס לחדר. וברגעים האחרונים הצליח לסגור את הבלון גז. כל החדר רותח בצורה מטורפת. כמו תנור. כל הפלסטיקים נמסו בצורה כזו או אחרת.

לא יכלנו לצלם בשבת אבל כל הקירות, התקרה שחורים. החלונות מנופצים. אפי' הפלורוסנטים בחדר הסמוך נפלו מהחום. מערכת החשמל נמסה. מזל שהורדנו בזמן את השאלטר. טוב. הלחץ נרגע. לאט לאט. ואנחנו חוזרים ללמוד. אחרי חצי שעה מגיע מכבי אש. לא ניידת חלילה. כבאי. (אין פה שירותי חירום נורמליים! לא משטרה. לא אמבולנס. לא מכבי אש. קצת מפחיד…). הוא נכנס. מסתכל. רואה את העובדות גורפות את כל כמויות המים ומסביר: בפעם הבאה שיש שריפה, דבר ראשון צריך לסגור את הבלון גז….

באמת? לא היינו חושבים על זה לבד.

שאלנו אותו אם הוא מכיר טכנאי גז טוב. כי כבר היה לנו אחד וזה התוצאות שלו… הוא אומר כן אני מכיר. ומוסיף בארשת פנים רצינית: אבל תצטרכו לקנות צינור גז חדש…  בטח. הצינור הקודם נמס כולו….

ב"ה שכולם בריאים ושלמים. עדיין לא יודעים את ממדי הנזק. חוץ מהקירות, החלונות, הפלורסנטים, ומערכת החשמל. יכול להיות שהמכונת בצק (4000$) הלכה, הנפה החשמלית החדשה, המשקל, המקרר ועוד כמה פריטים קטנים…

עכשיו אנחנו מחכים להבטחת קדושי עליון: אחרי שריפה מתעשרים.

הנזק מוערך בכמה אלפי דולר! חייבים לסדר את מערכת החשמל ואת הציוד למטבח בהקדם, עוד לפני שבת, לעזרה ולתרומה לחץ כאן או בוואצאפ: +591-765-69-770