מתוך הספר תולדות חב"ד במרוקו
היום – יום ראשון – בכפר חב"ד הלך לעולמו הרב יעקב אצרף ע"ה – תלמיד חכם, מחנך וחסיד אמיתי. הנה תחילת דרכו מהעיירה תרודנט בה התגורר לישיבת חב"ד בקזבלנקה.
הרב יעקב אצרף ע"ה, למד בישיבת חב"ד בקזבלנקה, בתקופתה הראשונה. הרב אצרף נולד בעיירה תרודנט שליד אגאדיר ולימים, נחשב לתלמיד חכם בעל ידע תורני רב. כך סיפר לפני מספר שנים: "בשנות ילדותי פעל בעיירה בית ספר מודרני של רשת "אליאנס" ואני לא רציתי ללמוד בו. תחת זאת ישבתי בבית ולמדתי קצת לבדי וקצת עם אבי, ככל שהתאפשר לו להקדיש לי זמן. בקיץ תשי"ב, כשהייתי בן 12, נסעתי לביקור אצל סבי שהתגורר בקזבלנקה וכיהן רב בית כנסת, שוחט ומוהל, שם התוודעתי לישיבת חב"ד בעיר ובתוך זמן קצר התחלתי ללמוד בה".
הדמות הראשונה שכבשה את ליבו של הנער יעקב, היתה זו של הרב שלמה מטוסוב ע"ה, שליח הרבי לקזבלנקה: "אצל הרב מטוסוב ראיתי אהבת ישראל נפלאה ועדינות מיוחדת ששולבה בפקחות נדירה". הרב אצרף שקד על לימודו והיה מרוצה מהלימודים בישיבה החב"דית והספיק כבר לטעום מהאווירה החב"דית, אך כל זה הסתיים באחת כאשר שב לביתו לקראת הבר מצווה שלו, ויותר לא אבה לשוב לקזבלנקה הרחוקה. כעבור כשנתיים אביו הציע לו לצאת לעבוד, אך הישועה הגיעה ממקור לא צפוי: "ביום ראשון בשבוע של פרשת חיי שרה תשט"ז היתה ברית מילה אצל הדוד שלי. לאחר הסעודה יצאתי החוצה ופתאום ראיתי במרכז הכפר מכונית גדולה מדגם פולקסווגן. המכונית נעצרה ויצאו ממנה שני אנשים עם זקנים. לאחר מכן התברר כי היו אלו הרב עזריאל חייקין שליט"א משלוחי הרבי למרוקו, והגאון הרב יהודה שיטרית זצ"ל רבה של אגאדיר. הם שאלו אותי היכן מתגורר הרב המקומי, והשבתי בגאווה כי אני בנו של הרב. הם באו לביתנו ודיברו עם אבא על הצורך לשלוח את נערי הכפר ללמוד בישיבה. אחר כך הרב חייקין בחן אותי בגמרא ואמר לאבא: "קודם כל הבן שלך חייב להיכנס לישיבה שלנו". אבא שמח ואמר לי: "אתה רואה? מהשמים עזרו לך למצוא ישיבה!".
התלמיד הצעיר שב ללימודים בקזבלנקה ובמשך שנתיים שקד על לימודיו. בראיונות שנערכו עמו כעבור שנים רבות, ביטא בקול את געגועיו לשלוחים של הרבי במרוקו, הרב מטוסוב והרב פינסון. על האחרון סיפר: "כשלימד אותנו חסידות היה משתמש במשלים יפים. למעשה, מכל דבר שראה, ידע ללמוד הוראה בעבודת ה'. כמו למשל העץ הגדול והיפה שעמד מול בניין הישיבה, ובערב שבת אחרי הצהריים התענגתי לצאת וללמוד מסכת שבת כמה שעות בצלו. פעם בהתוועדות אמר רבי ניסן פינסון לתלמידים: "ראו את העץ הזה, בחורף הוא עומד ריק ויבש, כולו מעורטל מעלים, ופתאום בקיץ הוא מתמלא מחדש בעלים יפים. למדו ממנו איך אפשר להשתפר ולהתמלא במעשים טובים בתוך זמן קצר".
מהר מאוד התערה יעקב הצעיר בלימוד החסידות ובדרכי החסידות. ההליכה למקווה מדי יום הפכה אצלו לחוק בל יעבור, ובתוך חודשים ספורים חזר על פה את 12 הפרקים הראשונים בתניא. הוא גם אהב לחזור מאמרי חסידות על פה בשבתות ב"רעווא דרעווין". כעבור כשנתיים היה בשל לעבור לשלב הבא – לימוד בישיבת "תומכי תמימים" בברינואה. במשך חמש שנים למד בברינואה, ובשנה האחרונה מונה למגיד שיעור לתלמידים צעירים ממנו שהגיעו ממרוקו. לאחר כשנה, לבקשת הרב פינסון שהיה כבר שליח בתוניס, נסע התלמיד יעקב אצרף לתוניס שם כיהן כמגיד שיעור בישיבה. לאחר מספר חודשים נוצר קושי בהארכת דרכונו המרוקני והוא שב למרוקו וכיהן כמורה באחד ממוסדות החינוך במשך מספר חודשים, שכן בשלהי תשכ"ג עלה עם הוריו לארץ הקודש. הרב ניסן נמנוב, אצלו למד בברינואה, פנה במכתב מיוחד לרב אפרים וולף מנהל ישיבות "תומכי תמימים" שידאג לו למשרת הוראה, ואכן מיד בתחילת שנת תשכ"ד החל ללמד בתלמוד תורה בכפר חב"ד, ולימד במשרה זו במשך שלושים שנה. מאז יצא לפנסיה עוסק הרב אצרף במסירת שיעורי תורה בכפר חב"ד וב'כולל' ברמלה.