״לכשיפוצו מעינותיך חוצה״ במילים אלו חתם את הפגישה הגאון הישיש משיירי דור דעה הרב שמואל רוזנגרטן ראש ישיבות בעלזא וראש בית דין מחזיקי הדת באה״ק. לחברי המשלחת הרבנים הגאונים החסידים רבני "מכון הלכה חב״ד" שבאו אצלו במעונו בירושלים.
בפגישה נכח אחד מחשובי דייני בעלזא הרב ירמיה מנחם הכהן אב״ד פאריז וחבר בד״ץ איחוד הרבנים צרפת ומח״ס שו״ת והרים הכהן.
הפגישה מגיעה בהמשך לפגישות המתקיימות תדיר עם חשובי רבני ודייני ארץ ישראל, ובמהלכה לובנו נושאים הלכתיים לרוב.
רבני "מכון הלכה חב"ד" שהשתתפו בפגישה:
הרב מיכאל שלמה אבישיד – רב ק״ק חב"ד ליובאוויטש רמת בית שמש א׳ וראש כולל תורה אור ליובאוויטש ביתר
הרב דניאל גראבסקי – רב ומו״צ בעיה״ק ירושלים.
הרב יעקב חביב – דיין ומו״צ בעיה״ק ירושלים וחבר בד״ץ איחוד הרבנים צרפת.
הרב ברוך בועז יורקוביץ' – רב ק״ק חב"ד ליובאוויטש לוד – אב״ד היכל ליובאוויטש באה״ק
הרב שאול סילם – מו"צ ק״ק חב"ד ליובאוויטש שכונת גילה ירושלים וראש ישיבת דעת מנחם חב״ד ירושלים.
הרב משה קורנוויץ – רב ק״ק חב"ד ליובאוויטש הר יונה.
הרב שאול רוזנבלט – רב ק"ק חב"ד ליובאוויטש הספריה החסידית ביתר עילית
מהלך הפגישה – דיון הלכתי מעמיק
במשך הפגישה שהתקיימה כשעתיים דנו רבני המכון עם שני הגאונים בעניני דיומא שאלות שהתקבלו במכון הקשורות ליום הכיפורים ובענייני סוכות ובהם:
חיוב חינוך בד׳ מינים, דיני קנין, והמקדש בערבה, ובדין של פחות משווה פרוטה, בדיני טומאה וטהרה, ובדיני מעמיד בסוכה ועוד נושאים חשובים משאלות שנשאלו רבני המכון ובכך טיילו בין ארבע חלקי השו״ע.
הצגת פעולות מכון הלכה חב"ד
עם סיום הדיון ההלכתי, הוצגו לדייני בעלזא החומרים ההלכתיים היו"ל ע"י המכון וכן שאר הפעולות החשובות של רבני המכון, ואף במהלך הפגישה נוכחו הדיינים לראות כיצד מתקבלת שאלה סבוכה במוקד "קו לרב" ממדינה שאין בה בית דין ושואלים האם ניתן לפנות לערכאות, הרבנים של המכון הדהימו את הרבנים עם תשובות גאוניות למצוא סימוכין מרוב הפוסקים להיתרא.
מעבר לידיעות של הרבנים התפעלו הגאונים דייני בעלזא על המסירות נפש של חברי המכון לענות לכל שואל בכל זמן ובכל מקום דבר ה׳ זו הלכה, והדגישו על הצורך שיהיה סיעתא דשמיא כי הרבה מהשואלים נמצאים במקומות רחוקים והם נשענים רק על המכון לקבל תשובה לכל שאלה. אבל המעלה של רב חסידי הוא שה׳ עמו והלכה כמותו בכל מקום.
מעשה באחד מגדולי הפוסקים…
כמו כן הודגש על החשיבות לדעת מי השואל ואפה הוא גר כי יש הרבה שינויים בתשובה ובפסקה שהרב צריך לתת.
הרב רוזנגרטן הזכיר מעשה "בדידי הווי עובדא" שהיה לו עם אחד מגדולי הפוסקים לפני שבעים שנה אשר נכנס על פי בקשת ידיד בשאלה האם ניתן לאברך הזה להתגלח עם מכונה, בתשובה הפוסק לא עמד על הסוג של המכונה ואיך זה נעשה אלא פסק ״הרי אסור להתגלח״ וסיפר הרב רוזנגרטן שפעם שניה נכנס הוא בשאלה דומה ששאל ממנו חבר משוויץ (הרב רוזנגרטן נולד שם) ובאותה הזדמנות לפני שפסק שאל פרטים ונתן תשובה אחרת. ובכך סיים הרב רוזנגרטן מכאן רואים שהתשובה תלויה במי השואל ועל מקומו ומנהגו.
הכל חדור במטרה העיקרית – קבלת פני משיח צדקנו
במהלך הפגישה הוצגו חומרי הדפוס של מכון הלכה חב"ד, המדריך ההלכתי לחודש החגים, והאלבום המפואר הפורס את כל הנתונים המלאים, כשכל הפעולות חדורות במטרה העיקרית "קבלת פני משיח צדקנו", כפי שניתן לראות בכל החומרים המודפסים של מכון הלכה חב"ד.
הדיין הרב ירמיה מנחם הכהן, ציין למראה הדברים שגיסו הינו רב קהילת חב"ד ואב"ד חיפה הרב גדליה אקסלרוד, ומכירים היטב את אמונת החסידים ואת רצינות רבני חב"ד.
לסיום הרב יעקב חביב הגיש לרב רוזנגרטן את ספריו בענייני הלכה, כשהרב רוזנגרטן מציין שכבר ראה חלק מספריו ואיחל לו "שיזכה להוציא עוד ספרים כראשונים בדיוק" לסיום איחלו הרבנים ברכת גמר חתימה טובה ונפרדו בידידות ובלבביות.
בהקשר לסיפור שהתשובה ההלכתית צריכה להיות לפעמים לפי טיב השואל, הרי לפניכם סיפור מלפני למעלה מ-50 שנה, בהיותי תלמיד בחצרות קודש, היה ביחידות ר' דניאל מאירס ע"ה וכאשר יצא סיפר לי שהוא שאל את כ"ק אדמו"ר האם מאחר וגר בהולנד ויש שם שוחט המגלח זקנו אם אפשר לאכול משחיטתו, ומענה כ"ק אדמו"ר היה, שבאם מוצאו של השוחט הוא מפולין שחיטתו אסורה כי בפולין הקפידו על הזקן, ואם השוחט הוא מיוצאי הונגריה הרי שחיטתו מותרת ששם לא נהגו להקפיד על הזקן.