יום חמישי. ח"י אדר תשע"ז. היום השלישי למסע. יום עמוס במיוחד עבר עלינו אתמול, אבל הבוקר כולם קמו מוקדם. מי יכול לחשוב על שינה במסע ההיסטורי הזה לרבי?!… השכמנו והלכנו למקווה והתחלנו להתארגן לקראת הנסיעה לאהל הק'. האווירה בין התמימים רצינית. בחורים ספונים בתוך עצמם, כלומר בחוברות הלימוד, אלה רגעי התבוננות. מחשבה עצמית.
הגענו בשעה שמונה ורבע והתחלנו ללמוד חסידות בחברותות, בדיוק כמו שאנו עושים בישיבה ברחובות, אלא שכאן, התחושה עוצמתית שלא ניתנת לתיאור בקולמוס, אלא כן בקולמוס הלב… למדנו את המאמר 'אנא נסיב מלכא' אותו אמר הרבי בשנת תשל"א. רגעי הלימוד הנשגבים הללו מנוצלים על ידי כל תמים שהגיע למסע, לאחר הצטיינות במבצע תורה שהחיה את הלימוד בישיבה בכל יום מחדש.
לאחר תפילת שחרית, נטלנו ידיים והתיישבו לכתיבת פ"נ. כל אחד מאיתנו תפס את מקומו וכתב את אשר על ליבו, על ענייני הפרט, ענייני המשפחה וכו' וכו'. לאחר מכן חתמנו על פ"נ כללי אותו כתב המשגיח הרב יוסף יצחק לוין, שמלווה אותנו לאורך כל המסע, בהתלהבות ובחיות, לצד רבני הישיבה.
נכנסים לאהל הק' בדחילו וברחימו. דממה. הפעם באנו כולנו גם עם מתנה גדולה לרבי, שבטח תגרום לו נחת רוח רבה: הצטיינות במבצע תורה, שקידה והתמדה בלימוד התורה, בדיוק כפי שהרבי רוצה מאיתנו, התמימים, הילדים שלו.
הס בקהל. הרב אלימלך שחר מהנהלת המוסדות מקריא את הפ"נ הכללי. להצלחה רבה לישיבה, לתלמידי הישיבה, ברוחניות ובגשמיות, על כל המצטרך. בסיום, כולנו לוחשים אמן.
—
לאחר התפילה שבנו לבית חיינו לסדר לימוד. הלהט והחיות לא פגו והיו בדיוק כפי שהיה ביום הראשון שהגענו לכאן. בשעה עשר השתתפנו בהתוועדות עם הרב שטנברגר מהישיבה באהלי תורה. כולנו עייפים, חלק מהבחורים הניחו את הראש לפרק זמן, אבל האווירה מיוחדת. אף אחד לא חושב על מיטה כשיש התוועדות חסידית! הייתה התוועדות מאוד פוריה. שמענו סיפורים מעניינים על בית רבי, אבל הנקודה המרכזית הייתה על התקשרות של תמים בדור השביעי.
ובתחושת הרוממות של ההתוועדות, קמנו בסופה לריקוד ספונטני סוחף. אשרינו שזכינו!!!קצת אחרי חצות הלילה של יום חמישי. העיניים נעצמות, כולנו הולכים למקום הלינה, לנוח קצת. מחר, יום שישי, מחכה לנו עוד יום עמוס.
חלומות חסידיים!