חוק ההסדרה אושר: כל ארץ ישראל היא ארצו של העם היהודי

חוק ההסדרה אושר הלילה במליאת הכנסת באופן סופי בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 60 תומכים, מול 52 חברי כנסת שהתנגדו. הצעת החוק נועדה להסדיר יישובים ישראליים ביהודה ושומרון, שנבנו או הורחבו ללא הליך תכנון מסודר, על קרקע שזכויות השימוש בה אינן נתונות בידי רשויות המדינה.

הצעת החוק קובעת כי התנאי להסדרת אותם יישובים הוא שהקמתם נעשתה בתום לב או בהסכמת רשויות המדינה. עוד קובעת ההצעה כי אם תושב פלסטיני יוכיח את בעלותו על קרקע מסוימת שהוסדרה באמצעות החוק, יופקעו ממנו זכויות השימוש ויועברו לממונה, ואותו בעלים יהיה זכאי לדמי שימוש במקרקעין או לקרקע חלופית. בעלים פלסטיני של קרקע שרואה את עצמו נפגע מאותה הפקעה, יהיה רשאי להגיש השגה לוועדת השגות שתוקם.

בנוסף, עד להשלמת הליכי התכנון, יושהו הליכי האכיפה והצווים שניתנו בקשר למבנים ביישובים אלה, והם יפקעו עם השלמת הליכי התכנון, למעט מקרים שבהם ניתנה החלטה שיפוטית או פסק דין סופי, כמו שקרה במקרה עמונה.

השר להגנת הסביבה זאב אלקין אמר כי "פסק הדין של בית המשפט העליון נגד החוק היה טעות". הוא פנה לחברי הקואליציה ואמר: "אלפי משפחות ישראליות נמצאות תחת סכנת פינוי, אז מה הפתרון שאתם מציעים למשפחות האלה? ומה זה קשור לגושים? נתיב האבות בלב לבו של גוש עציון, זה לא גוש?"

עוד הוסיף אלקין: "אם אנחנו מדברים על מוסר וצדק, החוק הזה הוא מוסרי וצודק. משפחה שהתיישבה כדת וכדין עם כל האישורים פתאום אומרים לה שהיא צריכה לצאת. זו טעות שגם מפלגת העבודה שהיתה פעם בשלטון, אחראית לה. באותם ימים הושביו שם את הישראלים כדת וכדין. מה אתה אומר להם, ח"כ שמולי, שהם פשוט צריכים להתפנות? מה הפתרון שלכם?

"אני קורא לכם, חברי מפלגת העבודה, לחזור למה שהייתם פעם – ולהצביע בעד החוק". "פעם היינו חושבים רק בשלב מאוחר יותר מה יהיה בהאג. אני קורא לכם, חברי מפלגת העבודה, לחזור למה שהייתם פעם – ולהצביע בעד החוק".

שר המדע אופיר אקוניס, אמר בנאומו לפני ההצעה, כי "הבסיס העיקרי לדיון הערב הוא אבן יסוד בתפיסות האידיאולוגיות השונות שמפלגות את החברה הישראלית ועומדות במרכז השיח כחמישים שנה. זוהי השאלה למי שייכת הארץ הזאת, ואני אומר כאן, כבסיס לכל הדיון הזה: שארץ ישראל כולה היא ארצו של העם היהודי, והזכות עליה היא הזכות של העם היהודי.

"הזכות הזאת היא נצחית, והיא איננה ניתנת לערעור. זו זכות מוקנית שמעוגנת בספר הספרים ובכל ספרי ההיסטוריה, במחקרים, ובממצאים – בכל חפירה מתחת להר הבית, ליד הר הבית בתוך הר הבית. מעטים, אם בכלל, בתולדות האנושיות, שיש להם קשר כל-כך הדוק למולדתם ההיסטורית. מעטים מסרו את נפשם על חלקת ארץ, ומעטים ישבו 3,000 שנה במולדתם ההיסטורית, וברוב מוחץ תחת כיבושים של אימפריות אחרות".

עוד הוסיף אקוניס: "אנחנו לא מצביעים רק על חוק ההסדרה, אלא על זכותנו על הארץ, ועל הקשר הבלתי ניתק שלנו אליה מזה 3,000 שנה. אנחנו מצביעים על הקשר בין העם היהודי לבין ארצו. כל הארץ הזאת היא שלנו. ועכשיו אפשר להוסיף לוויכוח אמירה של ראש מועצת סילוואד שליד עמונה, שנפלטה לו האמת. הוא אמר: תושבי עמונה צריכים לחזור לאירופה. וזה היסוד של הוויכוח. מה שאמר ראש מועצת סילוואד הוא גרעין לסכסוך ב-120 השנים האחרונות.

"למה תקפו את חבל אשכול בדרום? האם זה חלק מיו"ש? הוויכוח הוא על תל אביב, לא על עפרה. על חיפה, לא על בית אל. על הרצליה, לא על יצהר. על רמלה, באר שבע, לוד. את הערבים לא מעניין עמונה, הם רוצים את כל הארץ".

לדברי השר אקוניס, "יש גוש אחד, קוראים לו ארץ ישראל. הוא מתחיל בגולן ומסתיים באילת וכולל את יהודה ושומרון. היתה פה המצאה ישראלית כזאת, של גושי התנחלויות. אבל הערבים לא מסכימים. ח"כ אבו ערר, אתה וחבריך לעולם לא תסכימו לפתרון הגושים. יפה שאתם אומרים את האמת. הפלסטינים מעוניינים במדינה אחת לעם אחד".

חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי אמר: "בשם ועדת חוק, חוקה ומשפט, וועדת חוץ ויבטחון, אני מביא את הצעת חוק ההסדרה. אין לנו ויכוח עם המחנה הציוני על זכותנו על הארץ. אבל לצערנו לא הצלחנו לממש את הזכות הזו, ובמלחמת העצמאות נקבעו גבולות מדינת ישראל לפי היכולת הצבאית והממשלתית. תחת אותם גבולות, ישראל השאירה, או פינתה, או ברחו יותר מ-400 כפרים ערביים עם שטח עצום בתוך ארץ ישראל הקטנה.

"על השטחים האלה התיישבו יישובים וקיבוצים, חלקם הגדול של השומר הצעיר, והתיישבו שם. אני אביא שתי דוגמאות: על אדמת שיח' מוניס יושבת אוניברסיטת תל אביב, ומגדלי אקירוב יושבים על כפר סמואל. מה עושים כשיש שטח ששייך לערבים? מה עושים מבחינה מוסרית? מה עושים אם יבוא היום מישהו ויוכיח ששיח' מוניס שלו?"

לדברי סלומיאנסקי, "ישראל החליטה שכל הקרקעות שהיו של השלטון הירדני, הופכים אוטומטית למדינת ישראל. אבל כל הקרקעות שננטשו ע"י הערבים, המדינה לקחה אתאותן והפכה אותן לשלה. במילים פשוטות, מפלגת העבודה שהיתה בשלטון קבעה בשנת 1953 שכל האדמות הלא מוסדרות והכן מוסדרות עוברות לאפוטרופוס שהוא מדינת ישראל, ושם קמו יישובים וערים. מבחינה מוסרית זה אותו דבר.

"לאחרונה ראינו שמפלגות השמאל הקיצוני מגישות תביעות לבעלות שלא היתה ולא נבראה, לבג"ץ, וזה מתחיל להיות מדיניות. עמדנומול השאלה מי צריך להסדיר את ההתיישבות ביו"ש. התשובה היא הממשלה וכנסת ישראל, ולא בג"ץ. וכדי להסדיר את בתיהם של 450 אלף היהודים ביהודה ושומרון, 50 שנה מאוחר יותר, בא חוק ההסדרה ואומר: אנחנו מסדירים את ההתיישבות ביהודה ושומרון".

סלומיאנסקי ציין כי "אולי רוב הח"כים לא יודעים, אבל זהו אחד החוקים שהתקיימו עליו הכי הרבה דיונים. 22 ישיבות ועדה, 45 שעות, דיונים רציניים, אמייתיים, שבהם שמענו מומחים מהרמה הגובהה היותר, פרופסורים משפטנים אנשי ציבור, כל מי שרצה בא ודיברנו על חוק ההסדרה. לא בטוח שכולם הנבינו את החוק הזה, אבל הוא מדבר אך ורק על ההתיישבות הקיימת, לא על העתיד.

סלומיאנסקי סיים ואמר: "אני פונה לחבריי: אנחנו מסדירים את ההתיישבות כמו שהמדינה הסדירה בשנת 53', כמעט באותה מתכונת. ניקח על עצמנו אחריות של מחוקק, ואני קורא לכם להצביע בעד".