כולל האברכים ע"ש הרב יעקב מזרחי זצ"ל הוקם בשנת תשל"ג, ועבר תחיה מחדש בשנת תש"נ עם מינוי הרה"ג מאיר אהרן שליט"א לראשות הכולל, שהביא עמו משנה סדורה בשיטת לימוד ההלכה למעשה, דבר שצבר תאוצה והתקבל אצל כל הכוללים בחב"ד.
כבר בתחילת הדרך הציב ראש הכולל את הרף הגבוה ביותר בלימוד ההלכה, לימוד ללא קיצורי דרך וללא פשרות, מהמקורות בגמרא דרך הראשונים בהבנת הסוגיא ופסיקתם, בית יוסף שו"ע ונושאי הכלים מ"א, ט"ז וש"ך, ח"מ ב"ש וסמ"ע, ועד האחרונים ושיטתם, ובעיקר ההלכה למעשה, כיצד דברי הגמרא והשו"ע מתרגמים למציאות חיינו שנתחדשה כמה וכמה פעמים במהלך הדורות.
דרישת ראש הכולל לעיון ובקיאות יחדיו, התמיה רבים בתחילת הדרך, הכיצד אברך עם משפחה וצורכי פרנסה יוכל להגיע לרמה כזאת, דבר המתאים כביכול ליחידי סגולה, אך הרב אהרון התעקש והפך חלום למציאות יום יומית.
לשאלות האברכים בדבר קצב ורמת הלימוד, ענה הרב 'את התשובה תגלו בעצמכם'.
עוד בתחילת דרכם של מבחני הרבנות הראשית, כשהיו המבחנים במתכונת מצומצמת, הביא ראש הכולל את תלמידיו למבחני הרבנות הראשית, תמך יעץ והדריך, גם כשהיה צריך לכתת רגליו לירושלים לרבנות הראשית להסדיר את רישום תלמידיו, לא היסס, עד שהיה בטוח שכולם נרשמו.
וכשעובדים קשה התוצאות מגיעות…
מנהלי הבחינות מטעם הרבנות הראשית עמדו פעורי פה, לאור הנוכחות הרבתית של אברכי הכולל במבחנים שנה אחר שנה, וביחד עם זאת הציונים הגבוהים שקיבלו האברכים, דבר זה הקנה מעמד מיוחד במסדרונות הרבנות הראשית לכולל שבראשות הרב אהרון.
אך הכולל לא נח, ומיד ממשיך לפרויקט הבא, בשנת תשס"ה הגיעה הבשורה על פתיחת מסלול דיינות. כששאלנו את הרב מאיר אהרון על התגייסותו הטוטאלית ללימוד הדיינות, פתח וסיפר 'מיד לאחר קבוצה נכנסתי ליחידות אצל הרבי, ובה שאלתי לגבי המשך הדרך, הרבי ענה לי שכשאגיע לארץ אשאל את הנהלת הישיבה. כשהגעתי לארץ ניגשתי לרב יוסף אייזנבאך ראש ישיבת קרית גת, והוא יעץ שאשקיע בלימוד דיינות. משם נובע כל חיותי מרצי ורצוני בגולת הכותרת של הכולל והוא מסלול הדיינות' אומר הרב אהרון בפשטות 'הרי זאת ההוראה של הרבי'.
"כל יום כשאני נכנס לכולל אני רואה ומרגיש את נוכחות הרבי, את הסיוע וההכוונה על כל צעד ושעל", אומר הרב אהרון ועל פניו ניכרת אמיתות תחושה זו, "כבר בתחילת הדרך התחילו הקשיים. כשהיינו צריכים להשיג תקציב לתשלום המלגות החדשות, גביר אחד נרתם למימון, אך כבר אחר חודש אחד בלבד נעצר התקצוב. כתחליף הוצע לנסוע ל-770 ויתאמו פגישות עם גבירים שכבר מוכנים לתרום, לא היה ברירה ונחתתי בקראון הייטס, אך לא פגישות ולא תרומות, מעודי נער ועד היום הזה לא התברכתי בכישרונות ה'שנורר', ולא עלה בידי אפילו 'סענט' אחד לרפואה". רק כששמעו על-כך תלמידיו הגרים בשכונה, התגייסו ואספו ביניהם דולר לדולר והצליחו לפחות לכסות את עלות הכרטיס.
אך למרות זאת לא אמר נואש, ההבנה וההכרה שזה רצון הרבי, נסכה כוחות, וקול הלימוד נשמע ברמה, ו'אז' מספר הרב אהרון 'מצלצל הטלפון, מעברו השני של הקו אחד מהאברכים שלמדו בכולל, ומודיע שיש גביר ששולח תרומה מכובדת, ומעכשיו הוא מבקש לתקצב את הכולל דיינות, כך זה התחיל. מי אם-כן, אם לא הרבי שנמצא כאן ומכוון ומסייע, ומצעיד אותנו הלאה הלאה' מסיים הרב אהרון בהתרגשות.
רגע של סיפוק הגיע כשהתקבלו התשובות מהרבנות הראשית על מבחני הדיינות. מתוך מאות הדיינים שנבחנו מכל רחבי הארץ, בודדים הם אלו שהצליחו לעבור את המבחנים המפרכים, וכשהתפרסמו שמות אותם הבודדים, אחוז גבוה מהם היו מחברי הכולל.
השיא הגיע בח"י אלול תשע"ב, במעמד רב רושם בהשתתפות רבנים ודיינים, קיבלו הדיינים המוסמכים תעודת סמיכה "יורה יורה-ידין ידין", כשעל כתב הסמיכה חתומים גדולי הדיינים הרבנים הגאונים: הרב ציון בוארון, דיין בבית הדין הגדול בירושלים עיה"ק, הרב שלמה תם אב בית הדין הרבני בתל אביב.
לאור ההצלחה הגדולה נפתחה בשנת תשע"ו קבוצה שניה של כעשרה אברכים בעלי 'כושר רב שכונה' ו'רב עיר', ללימוד דיינות אבן העזר וחושן משפט, וב"ה כבר רואים ברכם בעמלם.
יבול תורני
לפני כשנתיים הוציא הכולל קונטרס יחודי 'קיצור דיני ריבית' הלכה למעשה ע"פ פסקי שו"ע אדמוה"ז, בקונטרס ניכרת השקעה רבה של דייני בית ההוראה, שבעמל רב שקעו בסוגיות המורכבות של הלכות ריבית, והעלו פנינים משולחנו של מלך- אדמוה"ז, על דבר זה מעיד כאלף עדים, ההסכמה שטרח וכתב הרב הגאון משה יהודה ליב לנדא רב אב"ד בני ברק לקונטרס, הסכמה שבה חרג מרגילותו רבת השנים שלא ליתן הסכמות על ספרים.
ומיד כהמשך לכך, כבר חרזו דייני בית ההוראה עיטיהם לשקוד על כתיבת הספרים הבאים שיצאו לאור בעז"ה, סדרת ספרים בהלכות חושן משפט, הלכות שבין אדם לחבירו, ע"פ שו"ע אדמוה"ז [חלק ראשון כבר בעריכה לדפוס].
כמו-כן יצא לאור בעז"ה 'שו"ת ה'הלכ"ה", שבו יקובצו ההלכות שנשאלו חברי בית ההוראה ע"י אתר 'הלכ"ה' ותשובותיהם, דבר דבור על אופניו, בטעמו ומקורו.
כל אלו מתווספים אל חבריהם שכבר יצאו לאור : 'שו"ת השלוחים', 'לב השבת', 'צהר המשפט', 'דיני איטר' ו'שיקדש עצמו' (ע"י הרה"ג יהודה לייב נחמנסון). 'הליכה לערכאות' 'דיני שכנים' 'דיני שכירות בתים' (ע"י הרה"ג ישראל הלפרין, הרה"ג אליהו קירשנבאום והרה"ג מאיר רבינוביץ), מאמרים הלכתיים שבועיים המתפרסמים בעולם (ע"י הרה"ג חיים הלל רסקין).
***
שמו ותפארתו של הכולל מתבדר בכרם חב"ד וחוצה לו, ויעיד על כך כמות האברכים העצומה שלומדת בכולל, שכבר הגיע בזמנים מסוימים ללמעלה מ-100 אברכים, ומלבדם עוד רשימת המתנה עצומה של אברכים שממתינים ללמוד בין כתליו, כשהפננו את תשומת ליבו לכך, התעטפו עיניו של הרב אהרון בעצב 'זאת בעיה שאנו מנסים לפתור, אך לצערי לעת עתה עדין לא הצלחנו להתגבר עליה. כל אברך שאני נאלץ לדחות, הוא פצע פתוח שנפער ושותת…'.
מה היחודיות של הכולל שלכם?
היחודיות שהתווינו בכולל הוא בשני מישורים: א. בנינו מסגרת שבה האברכים לומדים את כל ד' חלקי השו"ע מתחיל באו"ח יורה דעה דרך אבן העזר ועד חושן משפט. היתרון העצום בזה הוא שהאברך מקבל ידע רחב ויסודי בכל חלקי השו"ע, שזהו הכלי הבסיסי ביותר על מנת שיהיה ניתן לגשת לבעיות הלכתיות מורכבות, לנתחן, ולהכריע בהם ע"פ דעת תורתינו הקדושה. כי כשאברך לומד תחום אחד, גם כשיהיה בקי באותן הלכות בעיון נפלא, כשמגיעה שאלה המורכבת מכמה פרטים נמצא שיודע רק פרט אחד מהשאלה, אך שאר פרטי השאלה אינו יודע אפילו היכן לפתוח. אך כשהקיף את כל השו"ע מיד ידע לנתח ולפרוט את השאלה, ולעיין במקומות המתאימים בגמרא והשו"ע, ולפסוק בהם אליבא דהלכתא בסייעתא דשמיא.
ב. ועיקר, שימוש הלכתי מעשי בהלכות הנלמדות. השימוש מאיר לאברך את ההלכה שלמד באור מעשי, ומטמיע את הידע ההלכתי וחוקק אותו בנפש הלומד. ולכן אנו מקפידים שבמהלך הלימוד יעשו האברכים שימוש אצל רבנים ומו"צ מהשורה הראשונה של פסיקת ההלכה, שימוש במראות, שחיטה, מקוואות, סת"ם, עריכת תשובות הלכתיות ופסקי דינים. כמו-כן הדיינים יושבים אלפי שעות בבתי-דינים החשובים בארץ, עד שמברכים על המוגמר – רב שבקי בשו"ע ופסיקת הלכה למעשה.
אתר 'הלכה'
גולת הכותרת של הכולל היא המחויבות האישית שחש כל אברך למלא את רצון הרבי בשליחות והפצת יהדות, ואינם משאירים את המטען הרוחני וההלכתי ששאבו בכולל, בכליהם, אלא כבר תוך כדי הלימוד הם מוסרים שיעורי תורה והלכה לקהל הרחב. למרות השעות הרבות והאינטנסיביות של לימוד מעמיק במשך היום, הם יודעים כי המטרה היא להמשיך הלאה להעניק ליהודי השני את מה שקבלו בכולל.
ו…היהלום שבכתר, היא התמיכה ההלכתית שנותנים חברי הכולל לכלל השלוחים בכל רחבי העולם. בשנת תשס"ט הוקם מכון 'משיבת נפש' שדרכו השלוחים מתייעצים בשאלות הלכתיות, אברכי הכולל כולם רתומים לעזרת השלוחים בכל נושא הלכתי ותורני.
תוך חודשים ספורים התברר החלל הריק והביקוש העצום, ומיד נרתמה הטכנולוגיה לטובת השלוחים, והוקם אתר 'הלכה' שדרכו מתקבלים בצורה מסודרת אלפי שאלות ותשובות. השאלות באים מכל העולם, יפן, סין, רוסיה, אוקראינה, ארגנטינה, ברזיל, אטליה, ניו יורק, צרפת ועוד, ובנושאים שונים כשרות, טהרה, נישואין, גרות, בירורי יהדות, דיני ממונות. חברי הכולל ביעילות רבה יושבים ומתפלפלים ביניהם על פתרונות הלכתיים לשאלות שנשאלו, ומביאים להכרעה לראש הכולל הרב מאיר אהרון, ומשם דרך האתר מקבל השואל את תשובתו, במהירות יעילות ונגישות.
***
בעודי משתומם מהיקף הפעילות של המכון-כולל, בקשתי לשוחח עם המנהל הגשמי של כל הפרויקטים, מי שדואג לגיוס הכספים והתקציבים לכל מערך הפעילות הענפה הזאת, אך תדהמתי גדלה שבעתיים כשהאברכים הפנו אותי במבטם חזרה לראש הכולל, לשאלתי מי דואג להשיג את כל המימון לפעילות, "כמו שאתה רואה" ענו האברכים "לא התברכנו בגשמיות, אבל קבלנו במתנה שפע של רוחניות שמניעה אותנו קדימה, שפע שמתבטא ברצון שבוער אצלנו כחסידים למלאת את תאוות הרבי, באהבת האברכים ללימוד תורה בשקידה והתמדה, והפצתה לכל יהודי ויהודי באשר הוא", "ותדע לך" לחש מאן דהוא "שזה שווה הרבה יותר מכסף".
אמנם, לראש הכולל חשוב להבהיר שכבר העידה המשנה "אם אין קמח אין תורה", ובניגון של פלפול ממשיך "לכאורה מאחר והקב"ה דורש מאיתנו 'והגית בו יומם ולילה' מדוע לא דאג הקב"ה שלכל אברך יהיה שפע גשמי וממון לרוב? אלא שחסד עצום עשה ה' עימנו. נדמיין לעצמינו שללומדי התורה לא היה חסר דבר, היו הם מקבלים את כל זכויותיהם על הלימוד, אך מה עם אותו יהודי שנאלץ לעמול לפרנסת משפחתו?!, 'למה ניגרע'?! יצעקו אותם יהודים!!! ועל כך משיב להם הקב"ה 'אם אין קמח אין תורה', נוטע אני בעולמי את האיזון המצטרך, התורה צריכה ל'קמח', וע"י שתתנו את ה'קמח' אתם שותפים והתורה היא גם שלכם, [כשמעון אחי עזריה שבמשנה שבתחילת זבחים]".