מסע התמימים של ישיבת חב"ד בנתניה הגיע לעיירת ילדותו של הרבי מלך המשיח – ניקולייב.
הכל חשים התרגשות בלתי רגילה. כאן פסעו הרבי וכל בני משפחתו. כאן הכל התחיל. יום שישי היה עמוס במיוחד כל כך הרבה הספיקו. נראה שאנחנו כאן כבר שבועיים. פתחנו את הסיור בבית בו הרבי התגורר. כאן נולד הרבי. איזו התרגשות גדולה. ניגוני הרבי ובוודאי ניגונו של ר' ליויק נוגנו כאן בהתרגשות שאין לתאר. הניגונים הללו נשמעו כבר כאן בעבר.. משם המשכנו לבית הסבא ר' מאיר שלמה שם התקיים הברית של הרבי. הרבי גם התגורר כאן מספר חודשים בילדותו. נכנסנו אל הבית הקטן. הרגיש לנו שאליהו הנביא לא עזב עדיין את הבית. ניגנו יחד בהתרגשות גדולה את ניגון הוואלח, ניגונו של ר' מאיר שלמה, שכבר הרבה זמן לא נשמע בין כתלי הבית הזה.
ואז הגיעה ההפתעה: תגלית היסטורית: לקראת המסע נעשו מאמצים לאתר את מיקום הבית של הגביר בריזובסקי, שבביתו נערכה חתונת הורי הרבי – רבי לוי יצחק והרבנית חנה. השלוחים בראשות הרב גוטליב (שאגב יוצאים מגדרם לארח אותנו בכבוד גדול), בשיתוף פעולה פורה עם עיריית ניקולייב, הגיעו אל המיקום המדוייק. היום יום שישי י"א סיוון הוא יום חתונתם (אגב, גם אז תאריך זה חל ביום ו). והנה בשעה החמישית הגענו למקום.. דיירי הבית נערכו לקראתנו מבעוד מועד. ניגנו את הד' בבות, אמרנו לחיים, בירכנו את החתן והכלה.. ורקדנו ממושכות עם תזמורת מלווה.
תגלית היסטורית נוספת היה הביקור במרתף בית המרקחת בו הסתתרו הרבי עם הוריו בפרעות תרס"ו. הרבי, כפי שהרבנית סיפרה, עבר אז בין הילדים והרגיעם. הנהלת בית המרקחת נעתרה לראשונה להכניס חסידים למקום. המרתף אכן שוכן כשתי קומות מתחת לאדמה, והדרך אליו עוברת דרך מחילות.. זה היה מאד מוחשי.
לסיום, הגענו לבית הכנסת של הסבא רבה של הרבי, הרב אברהם דוד לאווט. זה אולי כבר מאה שנה שלא נערכה כאן תפלה. התפללנו במקום תפלת מנחה של ערב שבת. דאגנו שזו תהיה תפלה חגיגית, ואף חזרנו שם על דברי תורתו (שער הכולל ועוד). הרגשנו שבית כנסת חזר לחייך…