שבעים וארבע שנים חלפו מאז הוקם "כוח מגן" של חיילים עשויים ללא חת, המבצעים תפקיד שהוגדר באיגרת רוויית רגש ובזה הלשון: "יגנו על בני ישראל, יפעלו בעד ניצחון היושר והצדק ולהקלת חבלי משיח".
מדובר בחברת התהלים העולמית, שייסודה ע"י הוד כ"ק אדמו"ר הריי"צ היתה אחת משורה של צעדים שמימיים אותם נקט בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, תוך ימי השואה כשמכת הרג חרב ואבדן המיטה חורבן איום ונורא על קהילות ישראל. מרטיט לשוב ולקרוא את האיגרת שנכתבה בדיו ודמע: "בתפילותיהם, תהילות נעים זמירות ישראל, יגנו על בני ישראל ויפעלו בעד ניצחון היושר והצדק ולהקלת חבלי משיח".
לפני כ"ו שנים שוב זכתה פעילות זו להתעניינות שמימית של נשיא הדור. בערב חג השבועות תש"נ, הרבי נסע כדרכו בקודש אל אוהל חמיו ולפתע יצא וביקש מהמזכיר הרב קרינסקי ליצור קשר מיידי עם הרב שלום דוכמן מנהל כולל חב"ד העולמי ולהורות על חידוש פעילות מניין התהלים במתכונת המקורית: על קבר דוד המלך בהר ציון. ההוראה קוימה כמובן ללא דיחוי. מני אז בהתמדה וקביעות נמשכת הפעילות בכל יום, בכל מזג אוויר ובכל תנאי, אמירת כל ספר התהלים במניין על קבר דוד המלך "להגן, לפעול בעד ניצחון היושר והצדק ולהקל חבלי משיח".
בתקנות ייסוד חברת התהלים, קבע הרבי הריי"צ את אסרו חג השבועות כ"חג החברה" ומועד להתוועדות ברוב עם הדרת (דוד ה)מלך. גם השנה הזמינה הנהלת כולל חב"ד את הציבור להשתתף במעמד "חג חברת התהלים העולמית" על קבר דוד המלך. זהו מעמד יחיד ומיוחד, בו שולטת אווירה נדירה ועילאית. אירוע בו קדושה מרטיטה ושמחה פנימית משמשים בערבוביה. ההתכנסות נפתחת ב"תהילות נעים זמירות ישראל" המשתפכות ברגש מפי הציבור הגדול ונמשכת בסעודת מצווה חגיגית "דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא".
בשולחן המזרח של ההתוועדות בלטו בנוכחותם הרב זאב דב סלונים רב מרכז ירושלים ת"ו, עם בניו הפועלים כשלוחי קודש בירושלים. בדבריו, הפליא הרב סלונים אודות גודל הזכות של חברי המניין והנהלת כולל חב"ד לשמור את נר התמיד ומשמרת הקודש של פעילות זו על סגולותיה המיוחדות. אך טבעי היה כהמשך לדבריו, להאזין לתולדות השתלשלות פעילות הקודש, מפי חבר הנהלת כולל חב"ד בארה"ק הרב דייטש שזוכה לשאת בעול קיום הפעילות בהתמדה לאורך כל השנים. "זכור לא אשכח את רגעי ההוד בהם הרב שלום דוכמן התקשר בערב חג השבועות התש"נ, ובציווי מלמעלה ביקש לקבל את הבשורה שהפעילות תחודש במתכונת המקורית על הר ציון. ואכן עוד לפני שקיעת השמש בו ביום זכיתי לבשר על כך שאי"ה באיסרו חג ההוראה תקוים ללא כל דיחוי. כמה שבועות לאחר מכן, עוד לפני שיצא אל האוהל הק' ביקש הרבי לקבל את שמות חברי המניין (שמם ושם אמם) ואת זמני הפעילות של חברת התהלים העולמית. ובערב יו"ד שבט תנש"א, לפני שיצא אל האוהל הק', ביקש הרבי לקבל שוב את כל פרטי הפעילות של חברת התהלים העולמית. זכות גדולה זכינו לגרום נחת רוח לרבי בפעילות שחשיבותה היתה ברורה ומודגשת. כמפורסם, הרבי היה שולח בהושענא רבה "פתקא טבא" להזכיר שמות לברכה, ואףך הוסיף לרשימת השמות את שמו הק' ושם הרבנית הצדקנית ע"ה".
הרב דייטש העלה על נס גם את זכרו של רב חברת התהלים הרב שמואל אלעזר היילפרין ע"ה, שהקפיד ליטול חלק בפעילות זו והשתתף בקביעות במעמד החגיגי באסרו חג. כן השתתף המרצה הנודע הרב חיים ששון שיחי' שבכישרון מיוחד דיבר אודות סגולותיה של הפעילות ומסירות העומדים בחוד החנית חברי מניין התהילים הפוקדים את המקום דרך קבע בקור ובחום ומעוררים רחמי שמים על הכלל והפרט.
סביב שולחנות ערוכים כיד המלך התוועדו אישים בולטים מקרב משפיעי וחסידי חב"ד ובחלק האמנותי של החגיגה הופיע ילד הפלא בנימין ברוכים שבקול נעים גילת ורנן שימח, ריגש והרקיד את הציבור. בברכת המזון כובד גבאי חברת התהלים הרב אפרים פרוס, שבמסירות ובהתמדה מוודא מידי יום את הגעת כל חברי המניין ובאמתחתו נושא את דפי ה"פדיון נפש" הנשלחים לחברה לעורר זכות וברכה לאחר אמירת התהלים מידי יום.
תודת כולם ניתנה לצוות ההפקה שעמל על האירוע המרשים, הרב אפרים פרוס והרב שמואל מנדלסון. שעה ארוכה הסב הקהל הגדול והאזין גם לסיפורים מפעימים ומופתים המתגלגלים סביב ה'חברה' ופעילותה כאשר פעמים אין ספור הוכח במוחש כיצד תקנת הקודש בוקעת רקיעים ומגלגלין על ידה ישועות בבני חיי ומזוני רוויחי.