יהודי טאנערזוויל התאחדו לכבודו של רבי לוי יצחק שניאורסון

עיירת הנופש הותיקה, טאנערזוויל בהרי האנטר במדינת ניו יורק, מושכת אליה מידי שנה אלפי יהודים, מכל החצרות והחוגים, הבוחרים לנפוש במקום רגוע ושליו הרחק משאון העיר, כשבמקום נפתחים בתי כנסת ובתי מדרש, כוללים, ישיבות קיץ, מרכולים למזון כשר, מלונות המותאמים לציבור יראי ה', וכיו"ב.

בית הכנסת העתיק של קהילת 'אנשי השרון' (בית הכנסת הלבן) עם מקוה הטהרה, ממשיך בהנהגתו של הרב יהושע בארנשטיין; במעלה ההר נמצא המרכז של חסידי באסטאן, שנוסד לפני כשלושה עשורים על ידי כ"ק האדמו"ר מבאסטאן זצ"ל (מפלטבוש), ובשנתיים האחרונות מאז נסתלק לישיבה של מעלה ממשיך בכך חתנו החשוב; ובתווך מתנוסס לתפארה בית הכנסת ובית המדרש "בית מנחם" – חב"ד ליובאוויטש, מגדלור של תורה וחסידות, אבן שואבת לכל חברי הקהילה הגדולה והמרכזית בעיירה, בהנהגתו של המרא דאתרא הרב מרדכי שטרן.

בשבת קודש שלאחרי יום ההילולא כ"ף מנחם אב, בו ציינו שמונים ואחת שנה להסתלקותו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצוק"ל, אביו של הרבי, נאספו הכל לאחר תפילת המנחה, ובשעת רעווא דרעווין, האזינו לשיעור מיוחד מפי הרב אברהם בלומינג, יושב ראש 'איגוד המלמדים' מקראון הייטס, בענין תפילה בציבור וחזרת הש"ץ, והביאור הפנימי בכל זה ע"פ קבלה וחסידות, לאור תורתו של בעל ההילולא. לאחר מכן התקיים הסדר המסורתי, של ניגונים וחזרת דא"ח בעל פה ברבים.

מיד לאחר צאת השבת, נערך ההיכל המרכזי של בית הכנסת במתכונת מיוחדת למעמד השנתי של "ירחי כלה", אליו נוהרים כל השוהים בעיירת הנופש, הקבועים והאורחים והנלווים עליהם, באחדות נפלאה של חסידים מכל החוגים והחצרות, חסידי חב"ד, ובני הקהילה הליטאית, אברכי הכולל הליטאי, ובני הישיבות המתארחים במתחמי נופש שונים באיזור.

המעמד התורני נפתח בהקרנת דברי קודשו של הרבי, 'פותחין בדבר מלכות', באדיבות חברת המדיה החב"דית JEM. תחת הרושם הכביר של מראות הקודש, עלה אל הדוכן רב הקהילה הרב מרדכי שטרן, והשמיע באוזני הקהל הרב משא מרתק בביאורי הרבי על תורתו של אביו, בענין שבירת לוחות הברית על ידי משה רבינו, והקשר בין האותיות שהיו חקוקים על הלוחות, לדברי התורה שצריכים להיות חקוקים במוח האדם. הרב שטרן סיים את דבריו הנפלאים, אך המשיך לנווט ביד רמה ובדברי תורה וחסידות, דרוש ואגדה, את המעמד כולו.

אורח מיוחד, שמקפיד לכבד את המעמד מידי שנה בשנה, הוא ראש הישיבה המפורסם של ישיבת "רבינו יצחק אלחנן", הרב צבי (הערשל) שכטר, מגדולי הפוסקים של יהדות ארה"ב. הוא נשא דברי תורה עמוקים בענין 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים', והכלל הידוע ש'הלכה כבית הלל'. בין דבריו, ציין בהפלאה שכיום נוכחים בכך שאין יותר "מתנגדים" בעם ישראל. ישנם חצרות חסידיות רבות, וכן קהילות של בני תורה ישיבתיות, אבל המושג שליווה את עם ישראל לפני אך כמה מאות שנים פג מן העולם. והוא ביאר זאת משום ששיטת "האמת והשלום אהבו" הפכה לשיטה המרכזית בהנהגה של גדולי ישראל מכל החוגים ומכל השיטות, וכן בין כל לומדי התורה בכל החוגים, ועל ידם גם בכללו של עם ישראל.

אל הדוכן מוזמן כעת כ"ק האדמו"ר מבאסטאן (מאנסי), בנו וממשיך דרכו של כ"ק האדמו"ר רבי פנחס דוד הלוי הורוביץ מבאסטאן זצ"ל (פלטבוש), שממשיך את מסורת אביו גם בהשתתפות אישית במעמד גדול ונכבד זה. בדבריו העלה על נס את זכותו של בעל ההילולא, שעל ידי שמירת הגחלת גם בהיותו בגלות במקום נידח שכזה, זכה בזכות נפלאה שבנו, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש, יאיר את העולם כולו באור תורתו, וירומם את העולם כולו על ידי זיכוי יהודים בתורה ומצוות בכל מקום שהם.

כן ציין לרמז בשמו של בעל ההילולא מהפסוק "לוויתן זה יצרת לצחק בו", וגם ביאר את דברי הגמ' במסכת סנהדרין על "שמו של משיח", שיש אומרים חזקי'ה שמו, שלדברי המפרשים הטעם הוא שזה קבלה בידם, וציין שלגבי השיטה שמנחם שמו מובא הפסוק "מנחם משיב נפשי", והגימטריא של הר"ת הוא ק"ל, שזהו גם הגימטריא של חזקי'ה. והסופי תיבות הוא בגימטריא נ"ב, כמנין בן, שזכה בעל ההילולא לבן גדול שכזה, שמנחם שמו.

לאחר אתנחתא, בנגינה חסידית עם כלי זמר, עלה אל הדוכן רב קהילת אנשי השרון, הרב יהושע בורנשטיין, שבין חידושי התורה שאמר לכבוד ה"ירחי כלה" השנתי, הפליא גם במעלת האחדות הנפלאה שרואים בין הקהילות השונות בעיר, והאריך לבאר את מעלת השלום והאחדות, תוך שהוא מקשר את דבריו להפטרות שנוהגים לומר בשבעה דנחמתא, כמובא בספרים שתוכנן הוא מעין בקשות בני ישראל מהקב"ה, ומענה הקב"ה לבני ישראל.

אורח מיוחד שעשה מאמץ, ועל אף המורכבות בדבר מצד מצב בריאותו, טרח לכבודו של בעל ההילולא, כמנהגו מידי שנה בשנה, הוא השליח הראשי לצפון מזרח מדינת ניו יורק, ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר אולבני בירת ניו יורק, הרב ישראל רובין, שביאר נקודות עמוקות מתורתו הרחבה של בעל ההילולא, וכן הדפיס כמנהגו 'תשורה' מיוחדת לכל משתתפי הירחי כלה, בהרחבת ביאור הדברים, כולל מראה מקומות.

הקהל הרב ניגן בחדווה דקדושה את 'ניגון ההקפות' לבעל ההילולא, ולאחר חצות הלילה התפזר ברגש של רוממות. הכל ציינו את הרושם המיוחד מהמעמד המכובד לכבודו של בעל ההילולא, וההדים לכך שגרמו לקידוש שם ליובאוויטש, והאדרת שמו הגדול והקדוש של הרבי.

הצלחת המעמד כולו, נזקפת להשתדלות הרבה של הנהלת הקהילה ובית הכנסת, ובראשה הרב שלום דובער ראבקין.