המקרה החמור שירא בדובאי בסוף השבוע עם היעלמותו של הרב צבי קוגן הי"ד, אחד משליחי חב"ד באמירויות, מדיר שינה מעיני רבים.
כולנו זוכרים את הטבח בבית חב"ד מומבאי בהודו לפני כעשור וחצי, כשהרב גבי ורבקי הולצברג הי"ד, שליחי חב"ד במקום נרצחו בהתקפת טרור מרושעת.
אז מי הם שלוחי הרבי אני לא חושב שיש צורך להציג. את שליחי חב"ד אנחנו פוגשים בכל מקום בעולם.
בסעודות השבת בונציה, במקרי חילוץ בהימליה, או בעת הצורך לחלץ יהודים שנקלעו לפוגרום קשה כפי שקרה באמסטרדם לפני פחות משלושה שבועות.
הם שם תמיד, באהבה ובנכונות לתת יד וכתף לכל אחד. אם תרצו, שגרירים של העם היהודי שזמינים תמיד עבור כל אחד.
אפשר לומר שכבר לפני כשבעה עשורים, הרבי מליובאוויטש מלך המשיח חזה את האתגרים שישחרו לפתחנו כעם וכבודדים. את ההתבוללות, את האנטישמיות וגם את הסערות הקטנות בעולמם הפנימי והאישי של יהודים רבים הרוצים לחזור לצור מחצבתם. ויצר במו ידיו את מפעל השליחות חובק העולם שאנו מכירים כיום.
ממרוקו ועד בלגרד, מברצלונה ועד פרו, אין נקודה במפת העולם שאין בה שליח מסור שיענה לטלפון גם בשעת לילה מאוחרת בשביל יהודי אחר שנמצא בצרה או במצוקה. זה לא משהו שאתה לומד, זו מציאות שאתה חי אותה יום יום.
כך במשך שנים רבות מנהלים שליחי הרבי מלך המשיח את חייהם ברוח רבם, הרבי מלך המשיח שהתמסר כל חייו למען האחר ולמען כל יהודי שפנה אליו, מבלי לשאול לייחוסו ולשם משפחתו או למעשיו בעולם. כמה מדהים-ככה פשוט. אצל הרבי, כל יהודי נענה בסבר פנים יפות, בין אם זה במכתב, או בחלוקת הדולרים המפורסמת, או בפגישה אישית-ביחידות בחדרו הפרטי.
הרבי היה מעורה בכל מה שקרה בארץ הקודש, וכמובן, שהיה ער למצבם של יהודי התפוצות, בעיקר של יהודי הגולה בשעות הקשות ביותר, כשהם תחת רדיפת משטר קומוניסטי או כל משטר עוין אחר.
ראש המוסד לשעבר מר אפרים הלוי סיפר לי פעם, שלנוכח התראות חמורות מטוניס כאשר עראפת היה מנהיג אש"ף בטוניס, הוא הגיע במיוחד לניו יורק לבקש להוציא את שליחים מטוניס. הרבי לא הסכים לכך בשום אופן.
אחת הנקודות שהרבי הרבה לשים עליו דגש, הוא גאוות היחידה שלנו כיהודים.
לא לפחד מאף ניסיון ולבטוח באלוקי ישראל שעינו פקוחה על כל נברא באשר הוא, ובטח שלא להוריד את הראש ולהנמיך את האש היוקדת של עם ישראל. אלא תמיד להרבות במעשים טובים ובחסד, ולהאיר את העולם שסביבנו באור שידחה את החושך.
השבוע יחל בניו יורק כינוס השלוחים העולמי. הכינוס הוא הזדמנות עבור השלוחים עצמם לאגור כוחות ולהתרענן לאחר שנה של עבודה סיזיפית קשה,
אך זו הזדמנות בעיקר לראות כיצד העולם היהודי על פני כדור הארץ חי, נושם וגדל בעקבות העבודה הקשה הזאת של שליחי הרבי, שזמינים עבור כל יהודי 24 שעות ביממה כפשוטו, לא כקלישאה.