תגלית מרעישה: חותם של חזקיה המלך נמצא בירושלים

דליה מזורי, nrg

תגלית מרעישה בעיר העתיקה בירושלים: טביעת החותם של המלך חזקיהו התגלתה בחפירות של האוניברסיטה העברית בעופל, שלמרגלות הכותל הדרומי של מתחם הר הבית.

במקור, הבולה (חותמת) חתמה מסמך שנכתב על פפירוס ונשמר מגולגל וקשור בחוטים דקים, שאת הסימנים שלהם רואים בגב הבולה. הממצא התגלה יחד עם חרסים רבים וממצאים שונים, כדוגמת צלמיות וחותמות, בחפירות בראשות הארכיאולוגית ד"ר אילת מזר.

גודלה של הטביעה – 9.7 8.6Xמ"מ, והיא הוטבעה על גבי טין רך (בולה) בגודל 13X12 מ"מ ועובי כ-3 מ"מ. היא התגלתה בתוך שפך אשפה שנזרק בימי המלך חזקיהו או זמן קצר לאחריו מתוך בניין ממלכתי ששימש לאחסון מוצרי מזון. בניין זה שייך לשורת מבנים, בכללם בית-שער ומגדלים, שנבנו בימי שלמה המלך כחלק מביצורי העופל – קריית השלטון החדשה שנבנתה בשטח המחבר בין עיר דוד להר הבית.

סביב הטביעה ישנו שקע שהותירה מסגרת הטבעת שבתוכה שובץ החותם. על הטביעה מופיעה כתובת בעברית עתיקה: "לחזקיהו [בן] אחז מלך יהדה", וסמל שמש עם כנפיים נטויות מטה ושני סמלי ענח' (סמל החיים).

יחד עם הבולה נמצאו עוד 33 בולות שהוטבעו בחותמות אחרים, חלקם נושאי שמות עבריים ועל גבם סימני אריג גס וחוטים עבים, שככל הנראה חתמו שקים שהכילו מוצרי מזון.

הסמלים המופיעים על טביעת החותם ההיסטורית מעידים שהחותם נעשה בערוב ימיו של חזקיהו, כאשר סמלי  השלטון הממלכתי-מנהלי וסמלו האישי של המלך השתנו מדגם חרפושית מכונפת (חיפושית זבל, ד"מ), סמל לעוצמה ושלטון, שרווח במזרח הקרוב הקדום, לדגם שמש מכונפת, סמל המדגיש את החסות האלוהית המקנה לשלטון את עוצמתו – סמל שרווח גם כן במזרח הקרוב הקדום ואף שימש כסמל השלטון למלכי אשור.

"קרוב לאישיות מקראית"

במסיבת עיתונאים באוניברסיטה העברית אמרה ד"ר אילת מזר, כי היא נרגשת מאד מהתגלית ההיסטורית. "רק לעתים רחוקות בחפירות ארכיאולוגיות כשלומדים על מבנים ומרחבים, אפשר להגיע כל כך קרוב לאישיות מקראית: למלך כה חשוב וחזק. המלך נגע בחותם הזה. אתו הוא חתם את המסמכים שלו. זו דרישת שלום ענקית מהעבר".

ד"ר מזר סיפרה עוד, כי במקום החפירה נמצאו כמה עשרות בולות. חלק ניכר מהן היו מוטבעים על גבי אריג כשהטביעה הייתה גסה. הבולה של חזקיהו ברורה ואולם היא קטנטנה. "זה כלום. פחות מציפורן של האצבע הקטנה. אבל היא מדהימה". היא גילתה כי בקריאה ראשונה של החותם החוקרים חשבו שמדובר  ב"חזקיהו …מלכיהו".

אבל הסתבר שבין המלים ישנן נקודות מה שהופך את הכתובת ל"חזקיהו בן אחז מלך יהדה". בנקודה זו ההתרגשות שלה ושל שותפתה למחקר גאתה. "מה יכול להיות יותר מרגש מזה. אנחנו מוצאים טביעות חותם רבות אבל אף פעם לא מצאנו טביעת חותם של מלך יהודה. זה חותם אישי. זה הדבר הכי קרוב שאפשר לגעת במלך שאנו מכירים מהתנ"ך".

לדברי ד"ר מזר, למרות שטביעות חותם עם שמו של חזקיהו כבר נודעו בשוק העתיקות מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, בחלקן עם סמל חרפושית (חיפושית זבל) מכונפת וחלקן עם סמל שמש מכונפת, זו הפעם הראשונה שטביעת חותם של מלך מישראל או מיהודה נמצאה בחפירות ארכאולוגיות מדעיות.

היא הוסיפה כי ייתכן שחזקיהו עשה את השינוי בסמלים משתי סיבות עיקריות: האחת, ההשפעה האשורית, כאשר חש מספיק חזק כדי להדגיש את ריבונותו המדינית, והשנייה נבעה מהכרתו הגוברת במשמעותה של חסות אלו-הי ישראל על שלטונו. בעוד שעל הסמל הממלכתי-מנהלי, הטבוע על גבי הקנקנים של המלך, השתנה הסמל לדגם שמש עם כנפיים פרושות לצדדים, הרי שעל הסמל האישי שלו טבע חזקיהו שמש עם כנפיים נוטות מטה כמגוננות ובקצה כל כנף סמל החיים.

תוספת מיוחדת זו של סמל החיים מחזקת את ההשערה ששינוי הדגם בסמלו האישי של המלך נעשה לאחר שחזקיהו הבריא ממחלת השחין שאיימה על חייו ומשמעות סמל החיים נעשתה מוחשית מאוד.

החפירות חודשו ב-2009

גילוי טביעת החותם המלכותית בחפירות הארכאולוגיות בעופל, מחייה באופן בלתי אמצעי את סיפורי התנ"ך על המלך חזקיהו ועל הפעילות הממלכתית שהתקיימה בימיו ברובע המלכותי של ירושלים. החפירות המחודשות בעופל נערכות החל משנת 2009 במימון דניאל מינץ ומרדית ברקמן מניו-יורק ובשיתוף עם רשות העתיקות, המבצעת את עבודות השימור והכשרת האתר לביקורי קהל. החפירות נמצאות בשטח הגן הארכיאולוגי של העופל – המהווה חלק מפארק לאומי סובב חומות ירושלים בחסות רשות הטבע והגנים.

טביעת החותם נמצאה במהלך סינון רטוב של רבדי אדמה מהחפירה, שנערך במתקן הסינון בעמק צורים המנוהל על ידי ד"ר גבי ברקאי וצחי דבירה, בחסות רשות הטבע והגנים וקרן עיר-דוד. היא נמצאה על ידי אפרת גרינוולד, חברת משלחת העופל, שהייתה אחראית על הסינון מהחפירות. רעות בן-אריה, שהכינה את הבולות העבריות מחפירות העופל לפרסום, הייתה הראשונה שזיהתה אותה כטביעת החותם של המלך חזקיהו.

דמותו המרשימה של המלך חזקיהו ומעשיו מתוארים במקרא (מלכים ב', ישעיהו, דברי הימים ב') ובכתבים של מלכי אשור סרגון השני וסנחריב בנו, שמלכו בזמנו.  חזקיהו מתואר כשליט נבון ("בכל אשר יצא ישכיל", מלכים ב' יח, ז), חזק וריכוזי, בעל תושיה ותעוזה, שלמרות כפיפותו לאשור ידע לשמור על מעמדה העצמאי של ממלכת יהודה ובירתה ירושלים, ולהאדירן מבחינה כלכלית, דתית ומדינית. עליו נאמר "ואחריו לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו" (מלכים ב' יח, ה).