"והיה אור הלבנה כאור החמה": כנס משיח ומדע ה-28

מידי שנה לשנה מתכנסים מדענים, רבנים ויהודים בכלל ביום י"ג אייר, יום היארצייט של רבי ישראל ארי' ליב שניאורסאהן ז"ל – אחיו של הרבי מה"מ – לדבר בעניני משיח, תורה ומדע. הכינוסים נערכים ע"י המכון ע"ש ריא"ל למחקר בעניני משיח ומדע.

הפעם נערך הכנס בפסח שני בבאר שבע, הכנס ה-28 מטעם מכון ריא"ל, שבראשו עומד הפרופסור שמעון סילמאן, שייסד את המכון בהוראתו ועידודו של הרבי מה"מ בשנת תשנ"ג. רבי ישראל אריה לייב, שהיה חסיד ומתמטיקאי דגול. (ראה צילום מכתב כ"ק אדמו"ר הריי"ץ אליו, שנתפרסם לראשונה לכ, י"ג אאיר, שנה זו.)

מטרת המכון, כמו מטרת הכינוסים, היא לדון בסוגיות חדשניות מתחומי מדע שונים, הנוגעים לענייני תורה, גאולה ומשיח, מתוך נקודת מבטה של תורת החסידות כפי שביטא אותה הרבי בשיחת פרשת נח (לקו"ש חט"ו ע' 42), שהתורה והמדע, שהם החכמה מלמעלה והחכמה מלמטה, הם מאוחדים בתפקידם לגלות אחדות ה' בעולם כהכנה לגילוי אחדות הפשוטה בימות המשיח.

נושא הכנס הפעם היה "השמים החדשים והארץ החדשה" שהוא מהיעודים המופלאים ביותר בנבואות הנביא ישעיהו, המתאר הנהגה נסית שיתחדש בשמים ובארץ לעתיד לבוא. 

בכנס הביא הפרו' סילמאן את דברי הרבי מה"מ בנוגע לפסוק זה (קונט' חה"ש תשמ"ט), המקשר את עניין השמיים החדשים והארץ החדשה להתחדשות התורה בביאת משיח—מה שנקרא "תורה חדשה מאיתי תצא"—כיון שהכל מתחיל מן התורה, ובלשון הזוהר "אסתכל באורייתא וברא עלמא."  

הרבי מה"מ שם מסביר שהכל מתחיל מהעבודה חדשה של בני ישראל בסוף זמן הגלות לקיים ולפרסם תורה ומצות -במיוחד פנימיות התורה -בעולם בלי להתחשב עם מניעות ועיכובים ובלי להתביש מן המלעיגים. בעקבות עבודה זו, הקב"ה מגלה את עצמותו וזה  מביא גלוי חדש בתורה ("תורה חדשה מאיתי תצא,") וכיון ש"אסתכל באורייתא וברא עלמא," זה מביא לידי החידוש בעולם ("השמים החדשים וארץ החדשה") -הנהגה נסית ביחד עם ההנהגה טבעית בשמים וארץ. אמנם גם עכשיו מהותם האמיתית של העולמות היא עצמותו ומהותו, אבל זה אינו בגילוי, ולעתיד לבוא יהיה בגילוי. 

החידושים בעולם נוגעים גם לאומות העולם. הרב פרופ' סילמאן הביא נתונים עדכניים, מעניינים ומעודדים מאוד, בנוגע לשמירה על הסכמי רמת חימוש נמוכה (שנמדד ע"י מה שנקרא "Militarization Index") בקרב 5 המדנות הקבועות של מועצת הביטחון באו"ם: ארה"ב, רוסיה, בריטניה צרפת וגרמניה—מה שמהווה את תחילת הנבואה של ישעיהו, "וכיתתו חרבותם לאתים," כדברי הרבי מה"מ

 את בירכתו לכנס, נתן הרב הראשי של באר שבע, בהדגישו את עליונותה של התורה, שהיא הפנקסאות ודיפתראות בהם אסתכל הקב"ה וברא עלמא. אשר על כן כל חכמה נמצאת בתורה הקדושה, שהיא היא קובעת את מציאות העולם ומציאות החיים.

"שמיים חדשים" – הלבנה

דבר מעניין הוא, ציין פרופ' סילמאן, שמכל צבא השמים, המענין ביותר מנקודת המבט של יהדות היא הלבנה. אמנם השמש קובע תחילת וסוף היום (נץ החמה ושקיעת החמה) אבל הירח קובע תחילת וסוף החדשים, וזמני המועדים וגם בני ישראל עצמם דומים ללבנה ו"עתידים להתחדש כמותה" בימות המשיח. וגם במהלכםת מהלך השמש קבוע אבל מהלך הירח משונה—ומענין, כמו שאמרו חז"ל (מובא ברמב"ם הל' קידוש החודש) "שמש ידע מבואו—ירח לא ידע מבואו. "

נוסף על זה, מהיעודים המפורסים ומופלאים של הגאולה היא שהירח יחזור להיות מאור כמו השמש—כמו שהיתה בתחילת הבריאה: "והי' אור הלבנה כאור החמה…"

מפני כל זה, מארגני הכנס, פרופ' סילמאן וידידו הרב שלמה דובניק מבאר שבע רצו מאד להביא מדעני החברת SpaceIL, החברה הישראלי שלא מזמן שלחו חללית לירח, להרצות בכנס. בע"ה הם הצליחו ליצר קשר עם אחד מן המהנדסים מר אריאל גומז – שהסכים להרצות.

החללית "בראשית" – אריאל גומז

כהקדמה לנאומו של המהנדס גומז הציע פרופ' סילמאן שאלה: מה פתאום שעלה על דעתם של חברה בארץ ישראל לשלוח חללית לירח? האם לא יכלו למוא דבר יותר טוב לעשות עם כסף ועם הטכנולוגיה שהיה בידם—אולי להמציא משהו לשפר החיים היום יומיים של בני יראל בארץ ישראל?

והוא המשיך לומר שמה שיהיה הסבה שלהם בחיצוניות מורח להיות טעם פנימי בדבר, במיוחד משהו קשור עם ימות המשיח.

אז הוא ענה בפשטות (ואולי ע"ד הצחות) שבקרוב ממש תחזור הלבנה להאיר כפי שמאירה החמה ("והיה אור הלבנה כאור החמה…") ומאחר ואנו כבר עומדים בימות המשיח, הרי שעכשיו הם הם הרגעים האחרונים שבהם אפשר לבדוק ולחקור מה הולך בירח כפי שהוא במצבו עתה.

נראה שאת החללית בראשית, ולפחות חלק מסיפורה מכירים כולנו, שהרי היא שילהבה את דמיונם, רוממה את רוחם, ומילאה בגאוה יהודית את ליבם של כל בני ישראל באשר הם.

אריאל גומז, מהנדס בכיר בצוות החללית, הגיע לכנס לספר את סיפורה של החללית. דברים רבים ידועים לרוב הציבור, וכאן נביא נקודות מעטות נוספות, רק על מנת לעורר את סקרנות הקוראים, כדי שיגשו וישמעו את תוכן ההרצאות בשלמותן, המופיעות באתר ארגון RYAL. 

המשימה של הנחתת החללית על הירח דורשת, כמובן התאמה לתנאים המצויים שם. בהבדל מן המתרחש על כדור הארץ, על הירח אמנם ישנם יום ולילה, אלא שאורכם הוא של 12 יממות של כדור הארץ. הטמפאטורות על הירח הן קיצוניות מאד, מהסיבה שאין לירח אטמוספירה שתאזן את הטמפרטורות. באמצע היום הירחי, כלומר לאחר 7 יממות, הטמפרטורה מטפסת לערכים של סביבות ה- 130 מעלות במרכז הירח. בלילה צונחות הטמפרטורות לערכים של עד 200- מעלות. לכן הנחיתה על הירח תוכננה לזמן של היום הירחי, קרוב לזריחה הירחית, והיה על המשימות של החללית להיות מושלמות תוך יום או יומיים ארציים, כדי שהרכיבים בחללית יוכלו לעמוד בטמפרטורות נורמליות באופן יחסי.

הנחיתה תוכננה לאזור שטוח יחסית, הנקרא מראה סרנטיס -הים הרוגע.

שלב השיגור לירח הוא היקר ביותר, אלא שבזכות העובדה שהחללית הותקנה על גבי טיל, יחד עם לויינים נוספים שאמורים היו להיות משוגרים אל מחוץ לטווח ההשפעה של כוח הכבידה של כדור הארץ, ירד המחיר הרבה. מרחק הטווח הזה לפי כל הדעות הוא על כל פנים מתחיל ב100 ק"מ מעל לראשינו.  (המרחק הגדול ביותר שהגיעו אליו בני אדם אי פעם הוא של 400,000 ק"מ) הזמן הדרוש על מנת להגיע למקום הזה, בו נפרדת החללית מטיל השיגור שלה, ומתחילה לשייט לכיוון מטרתה, הוא כ-10 דקות.

השלב הבא היה כאמור לשייט לכיוון הירח. כאן השתמשו בטכניקות מעניינות על מנת לשמור על כיוון ותאוצה. את הכיוון ניווטו בהתייחס למקום השמש. לחללית היו קולטי שמש שסיפקו אנרגיה לשיוט, ואינפורמציה בנוגע למיקום החללית ביחס לשמש ולירח. אם נוצר צורך לשנות כיוון, הדבר נעשה בעזרת מידע ניווט מקולטי השמש, ובאמצעות המנועים. 

המשימות שניתנו לחללית היו: לנחות על הירח, להצטלם תמונת סלפי, ולנוע 500 מטר על אדמת הירח. בנוסף קיבל צוות החללית משימת מדידה של השדה האלקרומגנטי של הירח. אמנם נחיתה ממש לא הייתה, אבל החללית הצטלמה תמונת סלפי, וגם הצליחה לערוך מדידות חלקיות של השדה האלקרומגנטי. מדידות אלה היו חדשניות בכך שעד עכשיו נערכו מדידות של השדה האלקטרומגנטי ממרחק- קצר או ארוך, אך לא על הירח בעצמו.

החידוש המעניין והמרענן של החללית שלנו, אמר מר גומז, הוא בערך החינוכי שניתן לה—ש"אין דבר עומד בפני הרצון"… הדחיפה הראשונה לבניית החללית הייתה תחרות בינלאומית שיזמה חברת גוגל, לשיגור חללית ביוזמה פרטית (לא ממשלתית). מתוך 40 תכניות שנישלחו מרחבי העולם רק התוכנית הישראלית, הייתה ברת ביצוע, ומאחר שלא היו לה מתחרים, לא התקיימה התחרות…ולא ניתנו התקציבים.

אבל הצוות הישראלי לא התייאש, והפך את המשימה למשהו אישי. אכן הנחתת חללית על הירח הוא פרויקט יקר מאד, אבל המטרה סומנה, והצוות (שלושה חברה מיד אחרי צבא או אוניברסיטה…) רצה להראות קבל עם ועולם, שאין דבר העומד בפני הרצון! לצורך המטרה החינוכית הערכית הזו הוקמו צוותים שמסרו הרצאות ממוצגות בכל הארץ, במוסדות חינוך. החללית קיבלה סיקור נרחב בכלי התקשורת בארץ ובעולם, והשתדלו להדגיש את הערך החינוכי שנלמד ממנה. לא נגזים, אם נאמר, שגם נחיתת האונס שלה היה מקור השראה, שהרי מיד הכריזו מתכנני החללית: "גם כי נפלתי—קמתי", בתיכנון וביצוע שיגור חללית נוספת בעוד מספר שנים. הכישלון היווה מקור ללמידה, ולמוטיבציה להמשיך עד להצלחה.

כל הסיפור הזה היווה קידוש שם שמים: שם החללית, "בראשית", ניתן לה בהיותו קשור לסיפור בריאת היקום. רבים מאנשי הצוות, שמנה 60 במספר, היו שומרי מצווה (המהנדס הראשי, אלכסנדר פרידמאן הוא מחסידי חב"ד!). מתוך רצון לשמור על קדושת השבת, נשלחה שאלה לרב יעקב יוסף, כיצד לשמור על קשר רציף, ולאפשר שינויים ותמרונים נצרכים ביום השבת עצמו, והכל נעשה ע"פ הוראת הרב הראשי, תוך שמירה על כבוד השבת והתורה הקדושה… ובפירסום רב. בתוך צ'יפ שנוסף למחשבי החללית, נדחסו תמונה של הרבי מה"מ, חת"ת, תנ"ך, וציורי ילדים רבים שנשלחו לצוות, כחלק מן הפרוייקט החינוכי שיזם…אכן תורה, מדע וגאולה.

כיצד השתמשו בוני החללית בכוח המילוט של כדור הארץ על מנת להגיע לירח? במה הייתה החללית כיצד הצליחו מתכנני החללית ליצור פרויקט כה יומרני במחיר קטן כל כך? היו לה מנועים גדולים וגם קטנים? כאמור עוד מידע רב ומרתק הקשור לחללית ניתן למצוא בהרצה המלאה באתר.

ולהעיר: בזמן האחרון ממש מצאו האסטרופיסיקאים איזה חתיכה גדולה של משהו בעומק הירח בצד האחור (שלא רואים מן הארץ) ולא יודעים מה הוא (מתכת?) ואומרים שבכלל הירח מוזר מאד…

הארץ החדשה – תורה ואגרונומיה 

ומן השמיים עברנו לחידושים בארץ, ולייתר דיוק, באדמה הגשמית ממש.

ובהקדם—שכשם שבני ישראל דומים ללבנה, הנביא מדמה אותם גם לארץ: " כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות." (מלאכי ג', י"ב). ידוע מאמר הבעל שם טוב על הפסוק הזה:  "כשם שהחכמים הכי גדולים לעולם לא ישיגו את אוצרות הטבע הגדולים שהטביע ה' יתברך בארץ—שהכל היה מן העפר—כך לא יכול אף אחד להשיג את האוצרות הגדולים שחבויים ביהודים, שהם ה"ארץ חפץ" של הקדוש ברוך הוא…"

האם קיים קשר בין אגרונומיה, שהוא מדע ידיעת האדמה ותכונותיה, לבין מצוות התורה, והגאולה האמיתי והשלימה? מסתבר שכן, ואפילו מאד. ההרצאה הבאה נמסרה על ידי האגרונום דר' אמיר מוסרי.    דוגמא לכך נוכל לראות בהשתלשלות המחלוקת המשפחתית בין אברהם ללוט בן אחיו. רעיית הצאן בשדות המיועדים לחקלאות, אם נעשית ללא פיקוח, גורמת נזק כמעט בלתי הפיך לקרקע (תיקון המצב הנ"ל נעשה באמצעות תהליך גידול מבוקר של צמחים מסוימים מאד, ויצירת מעגל אקולוגי מחודש, של צמחים ובעלי חיים, שנפגע כתוצאה של רעיית היתר. זאת הסיבה שרעייה בשדות זרים אסורה. כיוון שרועי לוט לא נזהרו בכך, ביקש אברהם להיפרד ממנו. נראה שעימותים בין רועים לעובדי אדמה הם דבר קיים כמעט מאז בריאת העולם, אך לא לנצח. כבר היום מופעלות תוכניות איזון רעייה, ומסתבר שרעייה מאוזנת לא רק שאינה מזיקה אלא אף מועילה לקרקע, היות שהצאן מדשן את האדמה. תוכניות אלה, לדברי דר' מוסרי, אפשר שהן  יריית הפתיחה למצב האידאלי שיתקיים בגאולה העתידה: "לבשו כרים הצאן… ועמקים יעטפו בר."

עוד נושאים מרתקים נדונו בהרצאתו, כגון השפעת הנמלים, עצי השיטה, ועצי השיקמה (שמשקמת את הקרקע). חשיבות שמירת המצוות התלויות בארץ, כגון שמיטה, פאה וכלאיים, לשמירת פוריות האדמה, ושפע הגידול החקלאי, מצוות אלה מונעות ניצול יתר של הקרקע ודילול משאביה, וגורמות להגברת כמות המשקעים באדמה! כמה טוב ה'! כמה אהבה יש בכל מצווה, בכל הרמות. ניכר שמקיום מצווה אין נגרם כל הפסד. 

אבנים טובות ומרגליות  – אבי טאוב

הבעל שם טוב אמר שכשם שהחכמים הכי גדולים לעולם לא ישיגו את אוצרות הטבע הגדולים שהטביע ה' יתברך בארץ, כך לא יכול אף אחד להשיג את האוצרות הגדולים שחבויים ביהודים. אמנם הרבי מלך המשיח ברוח נבואתו רואה עומק הטוב שבכל יהודי…וגם ראה אוצרות אבנים טובות הטמונים בארץ ישראל באזור  הר הכרמל ונחל קישון—וגילה אותם. ומאז חברת "שפע ימים" חופר שם ומוצא אותם!

הנואם האחרון—אחרון אחרון חביב—היה מר אבי טאוב ראש חברת "שפע ימים." ממנו קיבלו באי הכנס דיווח על התקדמות החיפושים אחר אבנים טובות ומרגליות בערוץ נחל הקישון. ברוך השם, כבר נמצאה כמות שמתחילה להיות מסחרית, והוצגו תמונות של תכשיטים שעוצבו מן האבנים הטובות האלה. מסתבר, שממש כנבואת הרבי מה"מ, סוגי האבנים  בערוץ שונות מגוונות, ותופעה זו מפתיעה גם גיאולוגים בעלי מומחיות בינלאומית. מאמרים מדעיים פורסמו בכתבי עת, והתופעה מסוקרת גם ברשתות הטלוויזיה.

הכנס נחתם ע"י הפרופסור סילמאן, באיחולים לבביים, ובתפילה לראות את הרבי מה"מ משלים את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש—ובהכרזת "יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!"