בוליביה: מאות בליל הסדר הגבוה בעולם

קטע ממכתב אישי שכתב הרב יוסף יצחק קופצ'יק לידידיו:

על ליל הסדר אצלנו אפשר לספר הרבה סיפורים. "והיו מספרים בליל הסדר בלה-פאז כל אותו הלילה". על חלוקת מצות שמורה לשרידי הקהילה המקומית בלה-פאז, על עריכת סדר ללמעלה מחמש מאות איש, ועל איך שומרים על הידורי חב"ד גם בשיא ההכנות לחג. אבל אני חושב שהסיפור של השנה, נמצא דווקא בנסיעה לשליחות, שבועיים לפני ליל הסדר.

אז כיצד מעבירים חצי טון ציוד (!) לבוליביה? ולמה הייתי מבסוט כשראיתי שג'ריקן של 4 ליטר שמן כשר לפסח – התפוצץ במזוודה?

"אגדה של פסח"

הבעיה המרכזית שניצבת בפנינו מידי שנה היא – כיצד מעבירים חצי טון ציוד (!) לבוליביה? כל שנה וסיפוריה. כל שנה ואגדותיה. השנה, היה לנו ממש "אגדה של פסח".

משלוח בדואר זה לא בדיוק אפשרי: עלויות השינוע גבוהות, המכס דורש את שלו ומשרד הבריאות המקומי יכול כמעט להבטיח שהכל ייתקע אצלו עד אחרי פסח…

המסע לבוליביה…

השנה, בסיומה של "מרווח נשימה" בארץ הקודש, יצאנו חזרה לשליחות.

באמת שחשבנו לצמצם ולהצטמצם. בגדים וחפצים אישיים כמעט ולא הבאנו. איכשהוא הצלחנו "לדחוס" הכל ב-11 מזוודות של 23 ק"ג.

יצאנו למסע. עם ארבעה ילדוד'ס מלאי-מרץ. חשבתם פעם על טיסה עם ילדים? תחשבו עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם…

תל אביב – מוסקבה. 4 שעות. חניית ביניים של 9 שעות. מוסקבה – 770 – 12 שעות. יום וחצי לנשום אוויר ולקבל כוחות ב-770. ניו יורק – מיאמי. 3 שעות. חניה של 4 שעות. ו…יש!!! עולים לטיסה האחרונה! עוד 8 שעות ואנחנו חזרה בבית…

כך חשבנו…

מתנה מהרבי – שבת מברכים ב770

ההמראה מתעכבת, חצי שעה, שעה, שעה וחצי, שעתיים. כולם כבר נרדמים. לפתע הודעה: עקב תקלה במנוע של המטוס, הטיסה מבוטלת. מה?! יורדים מהמטוס עם ארבעת ילדים שלא מצליחים לפתוח עין. בכל זאת קמו ב-6 בבוקר ועכשיו כבר 12.30 בלילה…

הטיסה נדחית ליום שישי בבוקר. הנחיתה כבר גבולית עם שבת… שעה שעתיים מתווכחים עם הפקידים ובסוף: חוזרים ל-770. שבת מברכים ניסן אצל הרבי! מי היה מאמין!

אמנם צריכים לחכות לטיסה עוד 6 שעות אבל בסוף נגיע לרבי. והפעם על חשבון אמריקן אייליינס…

מה עם המזוודות? הם יחכו במיאמי ויצטרפו אליכם בטיסה ביום ראשון לבוליביה.

שבת מברכים ב-770 זה משהוא שקצת קשה לתאר.

ביום ראשון מבריק רעיון במוחו של אחי משיח: אם קיבלתם כרטיס טיסה חדש, תוכלו לקחת שוב 11 מזוודות… אנחנו מחליטים להמר על כל הקופה. לוקחים מיניוואן ונוסעים לסופר ומעמיסים כל טוב ובהרחבה… חד פעמי מפוארים לליל הסדר, יין, שמן, סוכר, קקאו, במבה ביסלי שוקולדים ועוד ועוד מוצרים שאי אפשר להשיג בבוליביה, וודאי שלא בשביל פסח. (גם אם לא עבורנו – עבור המטיילים).

חוזרים לכניסה ל-749, פורקים את הרכב, ומתחילים באריזת ושקילת המזוודות.

שעון חב"ד…

הבעיה? זמן הטיסה מתקרב… ועוד צריכים להכין אוכל לילדים ליממה נוספת של טיסות. איכשהוא מסיימים אריזות. קניית אוכל וטסים לשדה. טסים עם הרכב. מבט על השעון. הטיסה עוד שעה וחצי. נלחצים לרגע. פתאום טלפון מרגיע משלומי, הטיסה נדחתה ב-20 דקות. מגיעים לצ'ק אין והמתח עולה. יאשרו לנו את המזוודות הנוספות או שמא כל הקניות יישארו ב-770….

הפקידה עובדת לאט. (בכוונה?) מתרוצצת בין המנהלים. ואנחנו? אומרים תהילים…

אחרי כמעט שעה היא מדפיסה לנו כרטיסי עליה למטוס. נשאר פחות מ30 דקות להמראה. ו… צריכים לנסוע לטרמינל אחר. מגיעים לביטחון. 10 דקות להמראה. עד שעוברים את כל הביטחון עם 4 ילדים. ובדיקה יסודית של כל האוכל לטיסה מתברר שזמן הטיסה חלף. לרוץ או לא? הרי במילא הזמן עבר… ברגע האחרון דחו את הטיסה בעוד 20 ד'. במיוחד לשלוחי המלך.

טיסה למיאמי. חניית ביניים ושוב עולים למטוס. בדרך הביתה. אחרי 8 שעות טיסה חשבנו שאנחנו לא מבינים את ההודעה של הקברניט:

הסרט לא נגמר

"עקב תקלה במנוע המטוס ינחת בסנטה קרוז. הנוסעים שטסים ללה פאז מתבקשים לגשת לצוות הקרקע של אמריקן איירליינס".

אין סמיילי בוכה מספיק להבהיר את הייאוש…

אז למה השמן התפוצץ???

עוברים באימגריישן בשלום. מוצאים מהמסוע 10 מזוודות. 7 תיקי צד. ו… הגענו למכס.

לוחצים על הכפתור. ויוצא לנו אור אדום.

הבנתם? הם מתחילים לפתוח לנו מזוודה… מזוודה… מה זה? במבה. ומה זה? ביסלי. ומה זה? מצה. מותר להכניס רק 5 ק"ג של דברי-מאכל למדינה.

אנחנו משפחה של 6 נפשות.

OK, בסדר. מותר לכם 30 ק"ג…

על 2 מזוודת הראשונות הוא מוותר לנו, למרות שזה 45 קילו אוכל. את המזוודה השלישית הוא פותח בזהירות. הכל שחור. שחור משחור… ג'ריקן של שמן כשר לפסח, התפוצץ בדרך. ולידו נפתחו כמה חבילות קקאו…

כל המזוודה נהייתה עיסה אחת גדולה. עוגה כשרה לפסח.

למזלנו הגדול אחרי המזוודה הזו המוכס וויתר על פתיחת שאר המזוודות…

לא אלאה אותכם בסיפור, אבל אחרי 7 שעות חניה קיבלנו טיסת המשך ללה פאז, שם חיכו לנו בסבלנות 11 מזוודות ו-7 תיקי צד נוספים…

הבנו למה הטיסה של יום חמישי התבטלה ברגע האחרון.

יחי המלך!!