ארגון 'יפוצו': כך הכל התחיל

כשהכל היה נראה אבוד

שעה שהיא ספק שעת לילה מאוחרת וספק לפנות בוקר, העיניים טרוטות, מי שלא היה לא יוכל להבין, קושי פיזי של מאות פעמים לרדת מהרכב, לרוץ אל הדלת ולעלות בחזרה כך שוב ושוב… ושוב!

אך כולם, הצוות כולו חדור בתחושה עילאית, הפעולה הזו בשעתיים בלבד גורמת לאלפי יהודים מחסידי פולין להפגש עם שיחות הדבר מלכות הנפלאות, תמצית סם החיים בא בעטיפה המותאמת לקהל היעד אחרית הימים

את הסיפור הבא שמעתי אישית מאחד המיוחדים שבחבורה שמקפידים לצאת ולהפיץ את המעיינות בכל שבוע מתוך התמסרות אינסופית.

היה זה לקראת סיום, היינו 'גמורים' הקושי הפיזי לצד העייפות המצטברת לא הוסיפו למצב רוח, ואז מפתחו של אחד מבתי המדרש יצא יהודי הדור פנים וגער בנו, כאן זה לא ליובאוויטש, הוא אמר, מילא להביא ווארטלך לפרשת השבוע אבל ענייני משיח?! זה הרי חב"ד ממש, אלו לא ענייני חסידות אלו ענייני חבי"דות הוא הוסיף והתלוצץ, הרגשנו ממש שכל העבודה והמאמץ שלנו הם להבל ולריק, אנו נוסעים ומתאמצים ואין קונים ל'סחורה'…

בחוסר חשק המשכנו לבית המדרש הבא, היה זה מקום בו אנו לא מניחים את החומר בתוך בית המדרש אלא בחוץ מחשש לעויינות מצד הגבאים. ומשם יוצא אלינו יהודי עם הספר בידו, נראה היה שממש חשוב לו לפגוש אותנו, הוא עצר בשיאו של לימוד מעמיק, והוא פנה אלינו בחיבה גלויה. אין לכם מושג כמה אנחנו מחכים לכם מידי שבוע, זה ממש חיים בשבלינו, השיחות של הרבי ממש גורמות לשמחה במשך השבוע כולו.

כך ראינו שלעיתים אמנם יש מי שעינו צרה אך לב ישראל ער וגם במקומות שאנו חששנו מהם היהודים כמהים לגילוי אור מנשיא הדור.

אימפריה

היום מדובר באימפריה של ממש. אלפי קוראים, מאות שלא יעברו שבת בלא זה, אינם מותירים מקום לספק – זהו אחד מעמודי התווך של של החיים היהודיים אצל רבים מחסידי פולין. יצא ובאחד השבועות השליח באחד מריכוזי חסידי פולין בשכונה מסויימת מחוץ לארץ הקודש, צלצל אלי וסיפר בהתלהבות, הגעתי לבית כנסת מרוחק, בביסמענט מתחת לפני הקרקע, והוא מוסיף, אני מכיר היטב את בתי הכנסת באיזור אך משום מה לשם הגעתי לראשונה, וכשאני נכנס אני אץרואה אברך יושב ולומד בעיון ממש מכריכה לכריכה את הגליון הטרי של 'אחרית הימים'.

ימי בראשית

אז בכל זאת, איך הכל התחיל? פשוט, באחד מן הימים בחור הלומד 'בקבוצה' כתב מכתב שגרתי לרבי שליט"א מלך המשיח והתשובה שקיבל הייתה להוסיף בהפצת המעיינות. באותו ערב יצא לאותו בחור להיות שותף לשיחה שהנושא בה היה שחסר בהסברת עניינו של משיח לחסידי פולין, הוא שיתף את חבריו במכתב שקיבל באמצעות האגרות קודש – והעסק החל לרוץ!

בתחילה הודפסו כמות שהיום במבט לאחור נשמעת מגוחכת ובחלק משכונה חרדית אחת, חומקים לבתי מדרש ובטוחים שמישהו רודף אחרי הצוות, בלחץ ובדחף בלתי נשלט לסיים. ולאט לאט מגלים שאנשים מעוניינים בסחורה שאנו מוכרים. צריך יותר, מגדילים את הכמות ושוב מרחיבים אופקים פורצים לשכונות נוספות ומתחילים לשלוח חומר לארץ הקודש.  ואז מתחיל ביקוש לקניית ספרי חסידות, מכירות, יריד, חוברות למעמיקים וכדור השלג עדיין מתגלגל.

התוועדויות ושיעורים מעידים יותר מכל על הכמיהה העצומה לסחורה 'שלנו'.

באחת ההזדמנויות בבית מדרש גדול ממדים נכנס אברך ופיזר בין החדרים את גליונות אחרית הימים, כשלפתע נגש אליו אדם שהציג את עצמו כגבאי בית הכנסת והרעים בקולו, לשם מה אתם מביאים את זה לכאן, מאיפה באתם, כאן זה לא חב"ד ועוד גיבוב של צעקות שהזמין לומדים רבים ששהו באותה שעה בבית המדרש, קיבוץ האנשים לא הוסיף ביטחון לאברך, והגבאי שזיהה את חולשתו המשיך והרעים, אין כאן אדם אחד שחפץ בזה! כך הוא קבע ואין מי שיחלוק.

הגבאי הגדיל לעשות ופנה לזה שעמד ליידו מבין אסיפת האנשים שנעמדו סביב. אתה, אמר לו הגבאי, מעוניין בזה?! ולא המתין ופנה לאדם הבא, ואתה? ושוב לאברך שעמד נבוך, אין כאן אף קונה לסחורה הזו.

ואז במפתיע אמר האדם אליו פנה הגבאי בראשונה, אני דווקא כן רוצה את זה, אני נהנה מידי שבוע ללמוד בעיון את הדברים הנפלאים שבגליונות הללו.

הגבאי היה הלום רעם אך עוד ועוד אנשים שהשתחררו מהבושה ביקשו מהאברך שיתן להם גליון אחד ללומדו…

במוצאי השבת התפרסם שהאדמו"ר באותה קהילה, קהילה חסידית עצומת מימדים ומפורסמת בברוקלין לזר ב'טיש' של השבת ווארט מתוך 'אחרית הימים'. היה זה מאורע לא שישכח, הרחוב החסידי כולו דיבר על כך.