אחרי 12 שנים בכפר ערבי: הנחת תפילין מרגשת בכותל המערבי

12 שנים מתוך 13 שנות חייו של מ' – נער חינני שניצב ביום חמישי האחרון ליד אבני הכותל, כשהוא עטוף בטלית ועטור בתפילין לראשו ולזרועו – עברו עליו כילד ערבי לכל דבר, בלב כפר ערבי בדרום הארץ. עד לפני שנה בלבד לא ידע מ' דבר אודות יהדותו. כמוהו גם ג', אחיו הצעיר ממנו בשנתיים.

בשנה האחרונה של מגוריהם בכפר, עם אמם היהודייה ואביהם הערבי, הם שמו לב לדבר אחד. כל ערב לפני לכתם לישון הייתה האם ממלמלת מעל ראשם מלמולים שונים בלי להשמיע קול. הם לא הבינו את פשר הדבר אך לא העזו לשאול דבר. שנות ילדותם עברו עליהם בבית קשוח שהפחד והאימה שלטו בו. כל שאלה מיותרת יכולה הייתה להביא מיידית לסבל מיותר. את האימה הזו הִשליט האב ואילו האם, בדיוק כמותם, הייתה קרבן להשתוללותו האלימה והתכופה חסרת הרסן. אבל זה השפיע וחלחל לכל הרמות. עדיף לא לשאול, אמרו.

כך, אחרי שנים של סבל בל יתואר, מתחת לאפו של הבעל הערבי האלים, שחלק את זמנו בין שתייה לשוכרה לבין התפרצויות חסרות פשר ונטולות כל עכבות, ומבלי שהילדים עצמם ישימו לב לכך – החלה א' לרקום קשר עם יד לאחים. מישהי במרפאה המקומית שהתוודעה לסבל הנורא והיומיומי שהיא חווה, הביאה לה ביום מן הימים את מספר הטלפון של קו החירום ביד לאחים. "שיהיה לך", לחשה לה באין רואים. "צלצלי לשם רק כשאת יודעת שהוא לא בבית ואין סיכוי שפתאום יופיע".

והיא אימצה את המספר אל חיקה. תחילה הייתה מדברת בקצרה וממהרת לנתק. בהמשך, ככל שהלך והתהדק הקשר בינה לבין העובדת הסוציאלית שמעברו השני של הקו, הנשמה הטובה שיד לאחים הטיל עליה את הטיפול המקצועי בבת ישראל שתעתה ונקלעה לקשר אפל לא לה – היא נאזרה בכל פעם מחדש בעוד קורטוב של תושייה ושל תעצומות נפש. ובד בבד, בלאט, בלא קול, חיזקה את הקשר האישי שלה עם עמה ועם צור מחצבתה. פה ברכת "שהכל", שם 'שמע ישראל' מעל ראשי הילדים ואשמורות עיניהם הנעצמות. "אבא", הייתה לוחשת בעצמה מדי לילה, כשהצליחה להירדם אחרי עוד יום של ייסורים ומכאוב, "עזור לי ולנשמות הנפלאות ביד לאחים. הצילני נא. בידך אפקיד רוחי".

ביד לאחים עמלו על תכנית חילוץ מורכבת. מקום המגורים של א' וילדיה, בתוככי כפר צפוף בבתים, כמו גם אופי האוכלוסייה המתגוררת במקום, הנשלטת ברובה על ידי החמולה שהבעל הערבי הוא אחד מבניה – הקשו מאוד על התכנית והצריכו חשיבה מקורית ויצירתית תוך הסתייעות במשתפי פעולה מתוככי הכפר. גורם במחלקת הבטחון של יד לאחים רמז השבוע כי חלק מהמקומיים סייעו בדיעבד לחילוץ מבלי שהם יהיו מודעים לכך אך סירב למסור כל פרטים נוספים מעבר לכך.

מיד לאחר החילוץ המוצלח, שהתנהל בסייעתא דשמיא במהירות הבזק וללא כל תקלה, נקלטו א' ושני הילדים בדירת מסתור מוגנת ומאובזרת היטב, כשצוותים של יד לאחים ממשיכים ללוות אותם כלכלית, משפטית, פסיכולוגית, חינוכית ומנטלית.

בבוקר יום חמישי האחרון, כשנה לאחר החילוץ הנועז והמרגש, נסגר מעגל ברחבת הכותל המערבי. עם בני משפחה, בהם הוריה של א' שהספיקו לשבת 'שבעה' רח"ל על בתם לאחר שנודע להם כי נישאה לנכרי, ועם אנשי יד לאחים שהפכו זה מכבר למשפחה המורחבת של א' והילדים – ניצב חתן בר המצווה עם התפילין החדשות והמהודרות שיד לאחים רכש במיוחד עבורו.

המעמד הגיע אל שיאו עת הושלך הס בין החוגגים והחתן, בקול רונן ובוטח, נשא דרשת בר מצווה שבניגוד למנהג הרווח לא הופרעה. היה זה מפני שכל אחד מהנוכחים עקב בהתרגשות דומעת אחר המילים היוצאות מפי החתן המתארות את הקשר הנצחי בין עם ישראל לבין תורת ישראל וקודשא בריך הוא. קשר שלא יינתק לעולם.