התגלות הפנימיות של ימים אלו, שלב אחר שלב • סקירה

גילוי הפנימיות דימים אלו, שלב אחר שלב \ הרב שלום דובער וולף

נתבאר באריכות במקום אחר, בענין סדר התגלות התורה מדור לדור, שבכללות ארבעה שלבים בזה: א. תושב"כ. ב. תושבע"פ במשנה וגמרא. ג. מנהגי ישראל שלאחר זמן הש"ס. ד. התגלות פנימיות התורה ותורת החסידות לקראת ימות המשיח.

ואף שבגלוי תוקף תושבע"פ (תקנות וגזירות של חכמי ישראל) הוא למטה מתוקף תושב"כ, והתוקף של מנהגי ישראל הוא למטה מתוקף תושבע"פ. אעפ"כ, כמבואר בכו"כ שיחות, בפנימיות הענינים, בתושבע"פ נתגלו ענינים עמוקים ופנימיים שלא נתפרשו בתושב"כ, ובמנהגי ישראל ישנה מעלה מיוחדת עוד יותר מאשר בתושבע"פ, כיון שהולכים ומתקרבים לגילוי פנימיות התורה לקראת משיח.

*

וענין זה משתקף גם בנוגע לימים אלו, החדשים תמוז ומנחם אב:

א. בתושב"כ מפורש הענין הבלתי רצוי שבימים אלו, "צום הרביעי וצום החמישי", וכמסופר בפרטיות במלכים ובירמיה על המצור והחורבן.

ב. בתושבע"פ, במשנה בסוף מסכת תענית, נתגלה ענין החיובי שבחודש אב, "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב". שמבואר על זה שענינו הנחמה הבאה אחר הירידה בתשעה באב.

ג. יתרה מזו, במנהג ישראל שלאחר זמן הש"ס, נתחדש לקרוא לכל החודש בשם מנחם אב. שהשם מורה על המהות והתוכן של החודש, שעיקר ענינו הוא (לא החורבן כשלעצמו, אלא המטרה והתכלית) הנחמה על החורבן.

אמנם כל זה, הוא ענין הנחמה, שתכנה הוא שאכן היה ענין בלתי רצוי, אלא שלאחריו מגיעה נחמה ותיקון על זה. ולכן כנ"ל חמשה עשר באב בא דוקא לאחר תשעה באב, כתיקון שלו.

ד. לעתיד לבוא, לא רק שתהיה נחמה שלמה על ימים אלו, אלא יתירה מזה, הם יהפכו לששון ולשמחה. ומבואר על זה, שאז יתגלה פנימיות החורבן והגלות, שבזה גופא מלובשת תוקף האהבה של הקב"ה לישראל. 

וענין זה מתחיל להתגלות כבר עתה, על ידי גילוי תורת החסידות, שהיא טעימה מאורו של משיח. ולכן בדור זה שלפני ביאת המשיח נתגלה החג החסידי, חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, הבא לפני שבעה עשר בתמוז. כיון שיום זה בא לגלות הפנימיות של י"ז תמוז מעיקרא, ולהפכו לששון ולשמחה.

*

ובפרטיות יותר, בשיחת ש"פ בלק תנש"א מדבר על דורנו זה גופא, שיש בו כמה שלבים:

א. גאולת י"ב תמוז, שהתגלה בחודש תמוז ענין של שמחה וגאולה כנ"ל. שלכן גם בבוא הימים של י"ז תמוז ואילך, "מודגש בעיקר הטוב שבדבר, שזוהי הכנה לגאולה האמיתית והשלימה".

ב. בכל זה ניתוסף עוד יותר, על ידי העבודה במשך יובל שנים בהפצת היהדות והמעיינות, עד שסיימו העבודה ועומדים בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה. שלכן "נרגש ומודגש ביותר וביותר הטוב די"ז תמוז, שעל ידי זה באים להעילוי והשלימות דגאולה האמיתית והשלימה".

ג. "וחידוש נוסף בדורנו זה גופא, בשנה זו". שכבר ראו נפלאות המעידים שזהו זמן התגלות משיח, ועומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח. ולכן בי"ז תמוז בשנה זו "מודגש ענין הגאולה, ולא רק ההכנה לגאולה, אלא שהגאולה באה בפועל ממש . . ובמילא יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים". ועד"ז בהמשך השיחה, ש"בשנה זו מודגש רק הטוב די"ז תמוז". 

*

ומזה מוציא הוראה לפועל, שלימוד הלכות בית הבחירה בשנה זו צריך להיות "באופן אחר לגמרי" ממה שהיה בשנים שלפני זה, ובשניים:

א. "שהלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבילות וההשתדלות לתקן החסרון דחורבן בית המקדש, אלא מצד הכוסף וההשתוקקות למעלה והשלימות דבית המקדש השלישי".

ויש לומר, שזהו מה שמודגש בשיחה זו, שוב ושוב, שצריך להיות לימוד עניני "בית המקדש השלישי". מה שלא הודגש בכל השנים שלפני זה, שדובר בהם על לימוד עניני בית המקדש סתם.

ב. "ועוד ועיקר . . שאין זה הלכתא למשיחא, אלא הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי זה. כיון שמקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל כבר עתה למעלה, ותיכף יגלה ויבוא משמים ברגע כמימרא".

ולחדד הדברים, באחת השיחות בענין זה, באמצע המ"מים, מבאר שגם לאחר ביאת משיח ילמדו עניני ביהמ"ק, ואדרבה, ביתר שאת ויתר עוז. כיון שעתה הלימוד הוא בבחינת דרוש וקבל שכר בלבד, ואילו אז יהיה זה לימוד הנוגע למעשה ממש, ובמילא ביתר עיון והעמקה.

ועל זה אומר כנ"ל, שב"שנה זו" הלימוד צריך להיות "באופן אחר לגמרי". כיון שכבר עתה הלימוד הוא באופן של "הלכה למעשה בפועל". ודוק.