כרטיס זהב • משיח בפרשה

פציינט בא לרופא שיניים ופותח את הפה.

"מה זה?!", מזדעק הרופא, "אין לך בכלל שיניים טבעיות, יש לך רק שיני זהב".

"כן", משיב האיש, "רציתי שתתקין לי אזעקה".

בפרשת השבוע, פרשת תצוה, מצווה עלינו התורה על עשיית בגדי כהונה. ארבעה בגדים לכהן הדיוט, ושמונה בגדים לכהן הגדול. עשיית הבגדים הייתה מלאכה קשה שדרשה חוכמה רבה ומיומנות עצומה, ולא לחינם רק "חכמי לב" כמו בצלאל ואהליאב, היו יכולים לדייק ולהכין את הבגדים האלו ע"פ דרישת התורה.

השבוע נתמקד על שאלה פשוטה, בעלת ניחוח קבלי. שמונת הבגדים של הכהן הגדול היו עשויים בעיקר מזהב, ומכיון נגזר גם שמם בדברי חז"ל: "בגדי זהב". אבל למה זהב דווקא? למה לא כסף או כל מתכת אחרת?

שאלה זו מתחזקת לאור המשמעות הקבלית וההבדל הרוחני בין המתכות- זהב וכסף. המדרגה הרוחנית הקשורה עם המתכת הנקראת "כסף" היא ספירת החסד, המייצגת גם את רגש האהבה והתשוקה לאלוקות. המילה "כסף" משמשת גם שורש למילה "כוסף", המורה על תשוקה חזקה וגעגועי הנשמה לחזור ולהתקשר לאביה שבשמים. גם הכהן נקרא בלשון הקבלה: "איש החסד", ואם סתם כהן נקרא "איש החסד", אז הכהן הגדול הוא איש החסד ב-ג-ד-ו-ל, כפי שנזכר בפסוק:"תומיך ואוריך לאיש חסידך".  אז אם הכסף מסמל את ספירת החסד, והכהן מסמל את ספירת החסד, אז היה מן הראוי שהכהן (הגדול) ילבש בגדי כסף-בגדי חסד, ולא בגדי זהב?! 

שאלה זו נשאלה כבר בספר הזהר (חלק א, ריז א) ותוכן הביאור שם (ע"פ מפרשי הזוהר) הוא שמפאת כבוד הכהונה, ובעיקר מפאת כבודו של הכהן הגדול (המושווה שם לקב"ה בכבודו ובעצמו) לא מתאים להשתמש במתכות משניות/זולות, כמו כסף או נחושת. לכבוד הכהונה, כמו גם לכבודו של הקב"ה, ראוי להשתמש בטוב ביותר, ולכן הכהן (הגדול) צריך ללבוש דווקא בגדי זהב.

בשורות הבאות ננסה לתת תמצית מביאור עמוק ונפלא של האדמו"ר הצ"צ, המגלה ג"כ את הקשר בין עשיית בגדי הכהונה מזהב לבין הגאולה האמיתית והשלימה.

הסברנו לעיל ששורש הכסף הוא מספירת החסד, ולכן הכסף מסמל ג"כ אהבה ותשוקה לאלוקות (כסף מלשון כוסף) כי פנימיות החסד היא האהבה. מהו שורש הזהב? ומה הוא מסמל ברוחניות?

שורש הזהב הוא מספירת הבינה, השייכת לעולם המוחין והשכל, בעוד שהכסף (החסד) שייך לעולם המידות והרגש. בתורת החסידות מוסבר שקיום העולם מגיע דווקא ע"י המידות של הקב"ה, לכן נברא העולם בששה ימים כסמל לששת המידות שהיו שותפים בבריאתו. כל יום מייצג מידה אחרת, יום ראשון- חסד, יום שני- גבורה, יום שלישי-תפארת, וכן הלאה. לעומת זאת, עולם המוחין, ההבנה וההשגה של הקב"ה, הם למעלה משייכות לעולם. המוחין של הקב"ה, הספירות חב"ד, ניתנו לנו בתורה, שהיא למעלה מן התורה וגם קדמה לעולם, כפי שידוע בדברי חז"ל. ככה מסביר הצ"צ את דברי המדרש, ש"לא היה העולם כדאי להשתמש בזהב, ולמה נברא? בשביל בית המקדש!" העולם לא ראוי להשתמש בזהב, כי שורש הזהב מגיע מספירת הבינה, שלמעלה משורש העולם. הסיבה היחידה שיש זהב בעולם היא לשם מטרות קדושה, ששורשם הרוחני מגיע למעלה משורש העולם, ולכן היה אפשר, ראוי ונחוץ להשתמש הזהב בשביל בנין המשכן, המקדש, ועשיית בגדי הכהונה.

לאור האמור, מצטט הצ"צ את דבריו הנפלאים של ההאריז"ל בקשר לגאולה העתידה. ההאר"י  (פע"ח, שער חג המצות פ"ז) מסביר את דברי הנביא ישעיה בקשר לגאולה: "כי חינם נמכרתם, ולא בכסף תגאלו" (ישעיה נב, ג) הגאולה העתידה לא תהיה גאולת כסף, היא לא תבוא ע"י כסף, ולא תהיה בבחינת כסף. כל אחד מבין שאת הגאולה עתידה אי אפשר לקנות בכסף, כי אם היה אפשר, כנראה כבר היינו מוצאים כמה גבירים שיוכלו לשפוך כמה מאות מיליונים (או מיליארדים) והיינו מביאים את הגאולה בכח. אבל מה זה גאולה בבחינת כסף? ומה כ"כ גרוע בגאולה מכסף, העיקר גאולה, לא?!

הגלות העכשווית נקראת "חינם", כפי שהובא לעיל מהפסוק. הסיבה לכך היא כי הקליפה והטומאה נקראות בשם "חינם", הם מוכנות לתת תענוד מיידי לכל המבקש, ובלבד שהאדם יחטא (ח"ו). הטומאה והקליפה מציגות את עצמם כחבר הכי טוב של האדם, כמו מי שמוכן לתת לו הכל מיד ובחינם,  אבל אח"כ מגיע הזמן שצריך לשלם וביוקר….

[תחשבו על משהו בסגנון של הלוואה קלה ומיידית, אבל עם ריבית גבוהה, שבסופו של דבר, תשחק את האדם..]

ומכיון שהגלות שלנו היא "חינמית", קשורה עם העמדת פנים כאילו הקליפה והטומאה עושה "חסד" עם האדם, לכן "לא בכסף תגאלו", אי אפשר להיגאל מהגלות הזאת ע"י כסף-חסד, צריך דווקא זהב-בינה.

אי אפשר להיגאל עי"ז שהקב"ה יעשה לנו חסד של חינם, ג'סטה, או מערוף, צריך לזכך את עצמינו, לברר את מידותינו, ובכך לזכות לגאולה של זהב, גאולה שמגיעה לנו באמת ובתמים!

הצ"צ מביא סיוע לכך מגמרא מעניינת. בפסוק נאמר: "שמעו אלי, אבירי לב, הרחוקים מצדקה" (ישעיה מו, יב) למה שהנביא ירצה לדבר לאנשים שהם רחוקים מצדקה, זו הרי מידה מגונה?

הגמרא (ברכות יז,ב) מסבירה שכוונת הנביא היא "כל העולם כולו ניזונין בצדקה, והם ניזונים בזרוע". דהיינו כל העולם ניזונים מצדקתו של הקב"ה ולא מכיון שהם באמת ראויים לכך, לא מכיון שבאמת יש להם זכות. אבל "אבירי הלב", הצדיקים האמיתיים (הגמרא שם נותנת דוגמא לרבי חנינא בן דוסא, שהיה מפורסם בצדקתו) הם "רחוקים מצדקה", הם רחוקים מצדקתו של הקב"ה, כי הם ניזונים בזכות שבידן, באמת מגיע להם, ועוד איך מגיע להם.  

גאולת כסף זוהי גאולה ללא זכות, גאולה של עניים, גאולה שלא באמת מגיעה להם. זוהי גאולה שהקב"ה עושה לנו "חסד (כסף) חינם". כזו גאולה, אנחנו לא רוצים! אנחנו רוצים גאולה של זהב, גאולה בה אנחנו "רחוקים מצדקה", גאולה שמגיעה לנו באמת, כתוצאה מעבודתינו כל זמן משך הגלות.

הצ"צ מבטיח שאז, בעידן הגאולה, לאחר כל הבירורים והעליות, יהיו כל ישראל בכזו מדרגה רוחנית גבוהה, כמו הצדיקים הגדולים ביותר, בדורות הקודמים. 

זאת היא הסיבה שבגדי הכהן הגדול היו עשויים מזהב, כי הם רמז על הגאולה העתידה שהיא גאולה של זהב, גאולה מדרגא רוחנית נעלית יותר, והגאולה בה עם ישראל מגיע את אשר מגיע לו באמת ובתמים!

הרבי מה"מ הסביר פעמים רבות בשיחותיו, שאחרי כל מה שעם ישראל עבר בדורות האחרונים, הגזירות וההשמדות, כל אחד מאיתנו הוא "אוד מוצל מאש", ולכן כל מעשה, דיבור או מחשבה של קיום תורה ומצוות נחשב אצל הקב"ה כהון עתק. ואחרי כל כך הרבה שנות גלות, כבר "נשלמה ונסתיימה עבודת הבירורים" ולכן עם ישראל כולו כבר נמצא במדרגה של "זהב", ולכן מגיע לנו גאולה של זהב!

נסיים בסיפור כיצד כל יהודי הוא זהב. ר' דוד שורדר מאנגליה, איש עסקים בענף הטקסטיל, חובק עולם בנסיעותיו המסחריות, וחביבו הוא לאתר יהודים במקומות אליהם מגיע. היו לו עסקים ענפים בסרביה, העיר השנייה בגודלה באינדונזיה, בה כשלושים מיליון תושבים, מוסלמים כולם.

הוא הגיע לבית כנסת עתיק בעיר.בעודו מחפש דרך להיכנס למבנה, יצאה אישה מבית סמוך ושאלה אם הוא רוצה שהיא תפתח לו את המקום. ההפתעה הגדולה ציפתה לו בחדר צדדי: לתדהמתו היו תלויות על הקיר תמונה של הרבי ותמונה של "770"!

האישה שפתחה לו את המקום, חנה שמה, סיפרה כי בסרביה כעשר משפחות חצי יהודיות, כלומר: שרק אחד ההורים יהודי. בית הוריה הוא האחד והיחיד בעיר, בו שני בני הזוג יהודים. היא עצמה נשואה למוסלמי ולה שני ילדים: רחל, בת 15, ודייויד, בן 12. עוד אמרה, כי בעשרים השנים האחרונות לא התקיים מניין בבית הכנסת. היא הזמינה את ר' דוד לביתה, להכיר את אימה וילדיה.

"לא ידעתי כיצד לפתוח בשיחה עם נער אינדונזי בן 12", מספר שורדר. המילים הראשונות שעלו בדעתי היו: "האם תוכל לנחש מדוע באתי לכאן"?

תשובת הנער הייתה מיידית: "בגלל הבר-מצווה שלי…"

ר' דוד הבטיח לשמור על קשר עם המשפחה דרך אימייל. לפני ביקורו הבא של ר' דוד באינדונזיה, התעניין דייויד על מחירו של זוג תפילין. שורדר הניח, כי במדינה בה משכורת חודשית ממוצעת עומדת על חמישים דולר, לא יוכל נער צעיר לגייס את הסכום הדרוש. הוא אמר לו בערך מהו הסכום, והבטיח כי ישלים לו את ההפרש בין הסכום שיאסוף עד למחירו של זוג תפילין.

כאשר הגיע לבית המשפחה בסרביה, קידם את פניו הנער כשבידו מעטפה ובה הסכום המלא הנדרש לרכישת זוג תפילין! הוא גייס ככל האפשר מאביו ומדודו, והוריק גם את חסכונותיו הפרטיים!

ר' דוד לימד אותו כיצד להניח תפילין, חגיגת הבר מצווה שלו נערכה בבנגקוק תאילנד, מרחק של ארבע וחצי שעות טיסה מאינדונזיה. ובהמשך לכך, דיוויד עבר ללמוד בישיבת חב"ד מנצ'סטר, ואילו אחות רחל למדה במכון חנה שבקראון הייטס, אכן כל יהודי זהב!

שבת שלום!  

__________

מבוסס על אור התורה שמות חלק ה' עמוד א'תריג-תריד

____________________

שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.

הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:

עברית – לחצו כאן

אנגלית – לחצו כאן

רוסית – לחצו כאן

צרפתית – לחצו כאן