הגיע הזמן לעבוד על הזוגיות שלך

בבית משפחת כ"ץ תמיד היה שלום בית.

פעם גילה מר כ"ץ את הסוד: יום אחרי החתונה התחלנו לריב כמו כולם, איפה להניח את הקומקום ואיפה את החוט מאריך.

 ראינו שזה לא הולך והחלטנו על חלוקת סמכויות. אני אהיה אחראי על הדברים הגדולים והיא על הדברים הקטנים.

ומאז אני קובע מתי צה"ל יכנס לעזה, מתי חיל האוויר יתקוף באיראן, ומה יקרה לשער הדולר.

 והיא אחראית על כל השאר: איפה נגור, במה נעבוד, מה נאכל ואיך נתלבש…

פרשת השבוע, פרשת כי תצא, היא פרשה עוצמתית במיוחד המונה את סכום המצוות הגדול ביותר בתורה, 74 מצוות במספר! כחלק מריבוי המצוות המופיעות בפרשה, אנו גם לומדים על אחד מאבני היסוד של העם היהודי-המצוה להקים בית בישראל ע"י חופה וקידושין.

במספר מילים ספורות ("כי יקח איש אשה") התורה מסכמת וממצה את אחד מהאתגרים הגדולים ביותר בחיי האדם – להקים בנין עדי עד, על יסודי התורה והמצוה, בקדושה ובטהרה.

מלשון הפסוק שצוטט לעיל לומדים חז"ל (ספרי עה"פ ועוד) גם את הדרך להקמת הבית, את הדרך לקדש ולשאת אישה. ע"פ תורת ישראל, "האשה מתקדשת בשלוש דרכים: בכסף, בשטר ובביאה"(משנה, ריש קידושין). בכל זאת, "נהגו ישראל לקדש בכסף או בשווה כסף" (רמב"ם אישות ג, כא). כמו שכל ילד יודע, שבכל חופה נותן החתן לכלה טבעת, שווה כסף, ובכך הוא מקדשה לאישה.

בשיחה נפלאה, שנאמרה לפני 71 שנה בדיוק, בי"ג אלול -שבת פרשת תצא תשי"ד, יום הנישואין של כ"ק האדמו"ר הריי"צ, ביאר הרבי מה"מ את נושא קדושי כסף הן ע"פ תורת הנגלה, הן ע"פ תורת הנסתר, והן עבודת האדם לקונו, וכמו תמיד גם את הקשר לגאולה האמיתית והשלימה.

בהקדם חקירה רעיונית מבית היוצר של ר' יוסף ראזין, הידוע בכינוי "הרוגאצ'ובער". "האם העילה הוא הקנין ועי"ז היא מתקדשת, או להיפך: העילה היא הקידושין ועי"ז היא קונה את הדבר"(שו"ת צפע"נ דווינסק ח"א ס"ט). או במילים פשוטות: מה גורם למה? האם האישה קונה את הכסף וע"י קנין הכסף היא מתקדשת, דהיינו שהכסף גורם לקדושין, או שמא האישה מתקדשת וע"י שהיא מתקדשת הכסף עובר לבעלותה, דהיינו שהקידושין גורמים לקנין הכסף?

ישנם ראיות לכאן ולכאן, והדברים ארוכים ומתאימים יותר לשיעור עיוני בעולם הישיבות, אבל נתמקד בשאלה ש(אולי) מעסיקה את הקוראים, והיא: למי איכפת? ומה זה משנה, בכלל?! או בעדינות יותר, איך זה אמור להוסיף בעבודת ה' של כל אחד מאיתנו?

מסביר הרבי, הקשר בין בעל ואישה הוא משוואה לקשר בין הקב"ה לבני ישראל. הקב"ה הוא החתן, ובני ישראל- הכלה. בקדושי אישה לבעלה ישנם שני עניינים מרכזיים. א- ע"י הקדושין, אישה נאסרת על שאר העולם, וכדברי הגמרא: "אסר לה אכולא עלמא כהקדש", דהיינו שהמילה קדושין מגיעה במקור מהמילה הקדש, וכמו שהקדש אסור בשימוש לכל באי עולם, כך גם האישה המתקדשת נאסרת על כל העולם. ב- ע"י הקדושין, נוצרת שייכות מיוחדת בין אישה לבעלה, קשר נפשי ופנימי, ובלשון הגמרא: "פלגא דגופא", האישה היא חציו של גוף האדם, דהיינו שהבעל (ללא אישתו) הוא חצי בן אדם, עד כדי כך מגיע הקשר ביניהם.

כבקדושי אשה כך גם בקדושת ישראל לבורא. אותם שני עניינים קיימים ג"כ בקשר שלנו לקב"ה. א- בני ישראל קדושים ומובדלים מעניני העולם, הם נמנעים מתאוות זרות, וממעשים אסורים, כמו שהאישה אסורה על שאר העולם, לנו נאסר להתנהג כשאר העולם. והענין השני- האהבה והדביקות בין היהודי לאלוקיו, כמו הקשר הנפשי והרגשי בין בעל לאישה.

על יסוד האמור, מסביר הרבי את מנהג ישראל לקדש בכסף דווקא. "כסף" מלשון "נכסוף נכספתי", מבטא רגש של אהבה וכוסף. פנימיות הקדושין היא להביא לאהבה בין איש לאישתו, ובין הבורא לנברא, התקשרות ודביקות אמיתית בין השתיים, שבאה לידי ביטוי דווקא כשיש אהבה, "כסף", ביניהם!

מנהג ישראל לקדש בכסף בא להבליט שמהות הקדושין היא האהבה בין השתיים, הענין השני שהסברנו לעיל בקדושין, ולא רק הענין הראשון. לא רק האיסור על שאר העולם, לא רק ההימנעות ממעשים אסורים ותאובים, כי אם ובעיקר, הקשר הפנימי, הרגשי והנפשי בין השתיים: בין ה' לאדם, ובין הבעל לאישה!

וכאן בדיוק מגיעה השאלה: מה מביא למה, ומה גורם למה?

האם "העילה היא הקנין" הוא שמא "העילה היא הקדושין". קנין הכסף רומז לרגש האהבה, ואילו הקדושין רומזים לפרישות ולהימנעות מעניני עולם הזה. השאלה היא: מה גורם למה? האם "העילה היא הקנין", קנין הכסף, האהבה, היא זו שגורמת לפרישות ממעשי האיסור ולמניעה מהיצר הרע. או שמא להיפך, "הקדושין היא העילה", ההנהגות היהודית הנאותה, בקיום המצוות ושמירת האיסורים היא זו שמביאה ליצירת רגש האהבה ההדדי.

 ומה נראית לכם התשובה? שניהם!

בעבודה המסודרת של יהודי עלי אדמות, הנקראת בתורת החסידות בשם: "עבודה ממטה למעלה", תחילה צריך היהודי לפרוש מתאוות ועניני עולם הזה, ורק אז הוא יכול לעורר בתוכו את רגש האהבה והתשוקה לאלקות, ובלשון הפסוק: "(קודם כל) סור מרע (ואח"כ) ועשה טוב". ולחילופין, בלשון רבנו בחיי:"מן הנמנע ממנו, שתתישב אהבת הבורא בלבנו, עם התישב אהבת העולם בנו"!

לעומת זאת, קיים סדר עבודה אחר והפוך, "עבודה מלמעלה למטה", עבודה למעלה מסדר והדרגה, ללא התחשבות במדריגתו הרוחנית של האדם, הוא יכול להתמסר לאלוקות ללא כל חשבונות, מתוך קבלת עול למעלה מטעם ודעת, ועי"ז הוא נהיה פרוש מעניני העולם ותאוותיו.

במה הדבר תלוי?

מסביר הרבי, שהכל תלוי מהיכן בתורה אנו לומדים את דין קדושי הכסף. בגמרא ישנם שני מקורות לקדושי כסף, האחד, כאמור לעיל, מפרשתינו בפרשת הקדושין ("כי יקח איש אישה") ואילו השני, בפרשת אמה עבריה. שני המקורות מייצגים את שני האופנים האמורים. על דרך הרגיל, "הקדושין"- הפרישות מביאה ל"כסף" לאהבה, ואילו בסדר העבודה של "אמה עבריה", עבודת העבד, "הכסף" האהבה היא זו שמביאה ל"קדושין" לפרישות. אבל עיקר העיקרים הוא שצריך את שניהם!

ואיך זה קשור לגאולה?

בחתונה יהודית ישנם שני שלבים, קידושין ונישואין. כיום אנו מבצעים את שני השלבים האלו בבד אחת, תחת החופה. אבל בעבר, היו אלן שני שלבים נפרדים לחלוטין, ולפעמים, היו עוברים חודשים, אם לא שנים, בין אחד לשני. בשלב הראשון, הקדושין, החתן מקדש את האישה ע"י הטבעת, אבל היא לא נהיית אישתו לכל דבר, היא אסורה על כל העולם, אבל הם עדיין לא חיים יחד כדרך כל הארץ. רק ע"י כניסה לחופה, האישה הופכת לנשואה, והזוג הופך לבעל ואישה כמקובל היום.

ניתן להשוות בין שני המצבים הנ"ל, קידושין ונישואין, לבין שני האופנים בקדושין.  המצב הראשון, קידושין, מדגיש בעיקר את פרישות האישה משאר העולם, ופחות את הקשר של עם בעלה, היא עדיין לא נשואה, אבל היא מופרשת מכל שאר האנשים, כמו שבמצב הראשון אותו תיארנו לעיל, שהאדם מתחיל את עבודתו לבורא

ע"י פרישה מתאוות ועניינים אסורים ורק אח"כ הוא מגיע לאהבת ה' ולרגש פנימי. לעומת זאת, המצב השני, נישואין, מבליט יותר את הקשר החיובי בין הבעל לאישה, את עבודת היותם חד, מצב זה מרמז לאופן השני אותו תיארנו לעיל, שהאדם מתחיל לעבוד את ה' ע"י התמסרות מוחלטת, ואהבה אינסופית, וזה מביא אותו לידי מניעה ממעשים אסורים ובלתי רצויים.

כך גם בגאולה, המדרש (שמות רבה טו בסופו) אומר: "העולם הזה היו אירוסין (קידושין) כמו שנאמר וארשתיך לי לעולם…אבל לימות המשיח יהיו נישואין". העבודה שלנו כיום היא בגדר, אירוסין=קידושין, זוהי עבודה המתחילה ע"י התנהגות ע"פ תורה ומצוות, והימנעות מעבירות. דבר זה יביא, בסופו של דבר, שגם ירגיש רגש פנימי בעבודת ה' שלנו, נישואין. כי בעולם הזה, עיקר הדגש הוא על "האירוסין", ואילו "הנישואין" יתקיימו (במלואם) רק לעתיד לבא.

מכל מקום, מלמד אותנו הרבי, שמכיון שאנו כבר נמצאים בעידן הגאולה וניתן לחוש את פעמי המשיח, אנו צריכים ויכולים להתחיל את עבודת ה' שלנו כבר מהשלב השני, הנישואין, ולהדגיש בעיקר את רגש האהבה והחיבה בין עם ישראל לקב"ה, כבר היום אנו יכולים לחוש אהבה לקב"ה ולהביא ליחוד מוחלט איתו יתברך, עד שנזכה למימוש הייעוד ש"בימות המשיח יהיו הנישואין" במלואם!

נסיים בסיפור אותו סיפר הרבי באותה התוועדות, י"ג אלול תשי"ד. הרבי סיפר שבחתונת הרבי הריי"צ החל אביוף כ"ק האדמו"ר הרש"ב, באמירת המשך "שמח תשמח" תרנ"ז, המשך ארוך בין למעלה ממאה עמודים, שלקח כמה וכמה חודשים לסיימו. כשהרבי רש"ב היה באמצע אמירת המאמר, הוא החל לדבר בקשר לענין "שמחה פורץ גדר", לפתע הוא הפסיק את אמרית המאמר, ואמר ש"נתעלם ממנו הענין"…דבר שלא קרה מעולם בהיסטוריה החבדי"ת…

הוא קם ממקומו, ניגש לארון הספרים, למקום בו היה מונח כתב החסידות שעסק בנושא, עיין במאמר, ואז חזר למקומו והמשיך במאמר. הנוכחים היו המומים, דבר מעין זה, לא קרה מעולם, "איך יתכן לומר שהעניין התעלם מהרבי רש"ב?"

מסביר הרבי, שנישואין היא מדרגה גבוהה מאוד, ועל מנת להגיע למדרגה זו צריך להגיע "למקור הראשון", לשורש העניין.  הענין התעלם מהרבי הרש"ב, כדי להראות לנו שהמשכת הנישואין צריכה לבוא מהשורש והמקור הראשון, ולכן הענין התעלם למשך זמן, ואז נמשך מחדש.

ואולי אפשר לומר, שככה גם בנושא הגאולה. הגאולה כבר בפתח, אלא שנראה שמשהו קצת תקוע…"התעלם העניין"… עלינו לדעת שזהו רק כדי להמשיך את הגאולה מהשורש והמקור הראשון, נאו ממש!

שבת שלום!

__________

מבוסס על לקו"ש חלק י"ט תצא שיחה ג'

____________________

שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.

הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:

עברית – לחצו כאן

אנגלית – לחצו כאן

רוסית – לחצו כאן

צרפתית – לחצו כאן

____________________