בלי עצבים • משיח בפרשה

מה קורה למי שקורא ספר בהליכה? הוא "נתקע" בעמוד הראשון…

בדיחה לשפות זרות, למה יהודים הולכים מהר? כי הם אנשי רוח….

בפרשת השבוע, פרשת ויגש, נקרא השבת על התגלותו המפתיעה של יוסף הצדיק לאחיו, התגלות שהביאה בהמשך לירידת בני ישראל למצרים, ובסופו של דבר, גם להתחלת גלות מצרים.

לאחר שיוסף גילה את זהותו לאחיו הוא מאיץ בהם לרדת יחד עם אביו ומשפחתו אליו למצרים, והוא מבטיח לכלכל אותם בכבוד ולדאוג לכל מחסוריהם. לפני שהוא שולח אותם לדרכם הוא מצווה אותם ציווי די מוזר: "אל תרגזו בדרך" (ויגש מה, כד) או במילים של היום:" חבר'ה, בלי עצבים, נא להרגע!"

למה שבני יעקב יהיו עצבנים?! ולמה יוסף הוא זה שצריך להעיר להם על כך?

רש"י מסביר שיתכן שבדרך חזרה הביתה, בני יעקב יריבו אחד עם השני, וכל אחד יטען כלפי חבירו, "אתה אשם במכירת יוסף", "אתה זה שספרת לשון הרע עליו", כדרכם של בני אדם שכל אחד מאשים את חבירו על הטעויות שהוא עשה.

לכן, יוסף מזהיר אותם "אל תרגזו בדרך", אל תדברו על "מי אשם", ואת מי צריך להעמיד לדין, אל תפתחו ועדה חקירה ממלכתית על מנת למצוא את האחראי על הרשלנות שהביאה למאורעות….מכירת יוסף. [וההשלכה המעשית והאקטואלית לזמן הנוכחי מובנת לכל מי שיש לו מוח בקודקודו, ואכמ"ל].

ביאורו של רש"י נשמע פשוט, ברור ומובן. אבל במדרש (בראשית רבה צ"ד,ב') אנו מוצאים ביאור אחר לחלוטין, ביאור תמוה ביותר. לדברי המדרש, יוסף פנה לאחיו ואמר להם:"אל תעמידו עצמכם מדברי תורה". דהיינו: אל תפסיקו ללמוד תורה. נשמע מאוד מוזר,למה יוסף נזכר להזהיר אותם על כך רק עכשיו? אחרי הכל, הם נסעו הלוך ושוב מארץ מצרים לארץ כנען כבר כמה פעמים, ויוסף מעולם לא הזהיר אותם על כך, אז למה דוקא עכשיו?!

במסכת תענית (י',ב') אנו מוצאים דברים סותרים. שם נאמר: "אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך" דהיינו, יוסף הזהיר אותם לא להתפלפל יותר מדי באיזה סוגיא תלמודית סבוכה כדי שהם לא יטעו בדרך. משמעות הדברים היא, שיוסף ציווה עליהם לא ללמוד,  כי אם להתרכז בדרך הביתה. אז, מה בדיוק אמר להם יוסף? ללמוד או לא ללמוד? להתפלפל או לשתוק?

בשיחה עיונית ביותר, נעמד הרבי מלך המשיח על ההבדלים בין דברי המדרש לבין דברי הגמרא בנידון, מביאורו של הרבי עולה שאין כלל מחלוקת בין הגמרא למדרש. לפי כל הדיעות, יש חיוב לימוד תורה בדרך, כפי שכל ילד בחיידר יודע לדקלם: "ושננתם לבניך…בלכתך בדרך..".

ההבדל בין הגמרא למדרש הוא, שלפי הגמרא יוסף הזהיר את האחים שלא ללמוד בעיון, ואילו לפי המדרש יוסף ציווה עליהם ללמוד, רק שעליהם ללמוד באופן שטחי, לגירסא, ללא עיון נוסף. הרבי אף מטעים ומסביר את הדברים, לפי הגמרא אין חיוב מיוחד ללמוד תורה בדרך, כי אם זהו חלק מהחיוב הכללי ללמוד תורה בכל מקום, בכל זמן ובכל מצב. לכן לא מסתבר שיוסף יצווה על אחיו ללמוד תורה דווקא בדרך, הוא רק העיר להם מה אסור ללמוד, הוא רק הבהיר להם איך אסור ללמוד. בעת ההליכה בדרך, אסור להם ללמוד לעיונא, כדי שהם לא יטעו בדרך.

לעומת זאת, לדברי המדרש יש חיוב מיוחד ללמוד תורה בדרך, כדי שהתורה שהאדם לומד תשמור עליו ותציל אותו מסכנות הדרך. לכן, לפי המדרש, יוסף חידש לאחיו שחל עליהם חיוב חדש של לימוד התורה, לימוד תורה על מנת להינצל מהסכנות האורבות עליהם בדרך.

אבל, כל זה עדיין לא מתרץ לנו למה יוסף נזכר להעיר לאחיו על כך דווקא עכשיו? ומה הקשר של כל זה לגאולה האמיתית והשלימה?

ידועים דברי חז"ל ש"כל הדרכים בחזקת סכנה", יחד עם זאת, כל אחד מבין שלא כל הדרכים בחזקת אותה סכנה. ישנם דרכים מסוכנות יותר, וישנם דרכים מסוכנות פחות. בואו לא נשווה את הדרך בין י-ם לתל אביב, לדרך בין נצר סרני לנווה דקלים (למי שעדיין זוכר..) או בין דרום הר חברון לשכם. ברור לכל אחד, שככל שהסכנה גדולה יותר, כך גם השמירה צריכה להיות גדולה יותר. כשנוסעים בדרך מסוכנת, צריך רכב ממוגן ירי ותת מקלע עוזי, ואילו בדרך פחות מסוכנת מספיק אקדח או צופר אויר. דברים אלו תקפים גם ברוחניות, כמו שיש הבדל בין הדרכים בסכנה הגשמית הכרוכה בהם, כך יש הבדל בין הדרכים בסכנה הרוחנית הכרוכה בהם. וככל שהדרך מסוכנת יותר ברוחניות, כך גם השמירה הרוחנית אליה אנו נזקקים צריכה להיות מסיבית יותר. בנוגע לענייננו, בכל שאר המסעות של בני יעקב מארץ כנען לארץ מצרים וחזרה, הסכנה הגשמית והרוחנית שהיתה צפויה להם היתה מזערית.

אחרי הכל, הם הלכו בשליחות יעקב, על מנת להביא בר ומזון למשפחותיהם ולחזור חזרה לארץ הקודש, הסיכון הגשמי והרוחני היה מועט, ותפילתו של יעקב יחד עם זכות האחים עצמם, עמדה להם. אבל עכשיו עומדים בני יעקב בתחילת מסע שונה לגמרי, מסע מסוכן שבעתיים. הם עומדים בפני המסע שהולך להביא את עם ישראל לפני הגלות הראשונה בהיסטוריה. הם עומדים להוציא לפועל את "הבטחת" הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם", הסכנה הגשמית והרוחנית שפניה הם עומדים היא עצומה. יוסף מודע לכך, הוא יודע מה הולך לקרות בהמשך, והוא מכין את אחיו לרע מכל.

"אל תפסיקו מדבר הלכה" אל תפסיקו ללמוד, כי הדרך להגנה אמיתית על עם ישראל היא רק דרך התורה. כשבני ישראל הם מתאחדים עם התורה, ודרכה הם מתאחדים עם נותן התורה, הקב"ה בכבודו ובעצמו, וככה הם מסוגלים להתגבר על חושך הגלות ולהביא את הגאולה. "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה", זוהי לא רק משנה, כי אם דרך חיים. כשיהודי עוסק בתורה לגלות אין שום שליטה עליו, והוא בן חורין באמת, ואת המסר הזה רק יוסף לחלוק עם אחיו.

זוהי גם הסיבה שלפני הירידה למצרים, יעקב שלח את יהודה "להורות לפני גושנה", "להתקין לו בית תלמוד..שיהיו השבטים הוגים בתורה", כי יעקב הבין את המסר. יעקב ידע שהדרך היחידה להתגבר על הקשיים הרוחניים והגשמיים של הגלות, היא דרך התורה. יעקב פתח ישיבה, "בית תלמוד", הוא לא הסתפק בכך שהשבטים ילמדו משנה פה ומשנה שם, פסוק עכשיו ופסוק אח"כ. הוא פתח ישיבה ממוסדת, "שיהיו השבטים הוגים בתורה", שבני יעקב ישבו וילמדו בשקידה והתמדה, יום ולילה, ללא הספק. כי זוהי הדרך היחידה.

זוהי גם הסיבה שאחד מהתנאים והקריטריונים של מלך המשיח הוא "הוגה בתורה כדוד אביו" "כי הכח לגאול את ישראל מהגלות הוא בהיגיעה בתורה" (לשון הרבי) עד כדי כך שכל מציאותו היא מציאות התורה, ומכיון שהתורה קדמה לעולם, לכן היא למעלה מהגבלות ותכתיבי העולם והגלות, וכשיהודי "הוגה בתורה", הוא מתעצם עם התורה גם הוא מגיע למצב שהוא "בן חורין" אמיתי, וכשהוא למעלה מהגלות בכוחו להביא את הגאולה!

ונסיים בסיפורים קצרים על חשיבות לימוד התורה בפני הרבי. באחת ההתוועדויות ביקש ר' יששכר דב וייס ז"ל את ברכת הרבי לעסקיו. "אני מעוניין להכניס את החברה שבבעלותי לבורסה", אמר, וביקש ברכה. שאלו הרבי – "ומה תתן לי?"

ר' יששכר דב ענה מיד – "כל אשר לי, הנני מוכן ומזומן לתת לרבי".

בקשתו המפתיעה של הרבי הייתה – "בפעם הבאה תביא איתך טויזנט בלאט גמרא" – אלף דפי גמרא!

אברך צעיר מספר, שהיה אצל הרבי בתש"מ בתור ילד, פנה אליו הרבי ושאל אותו – מה למדת בחומש? והוא לא ענה. מה למדת במשנה? והוא לא ענה.

"איך יכול להיות שיעבור יום על ילד יהודי בלי לימוד התורה"? שאל הרבי.

מאז, סיפר האברך, לא עבר יום שלא למדתי תורה.

שבת שלום!

____

מבוסס על לקו"ש חלק ל"ה ויגש בד

____________________

שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.

הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:

עברית – לחצו כאן

אנגלית – לחצו כאן

רוסית – לחצו כאן

צרפתית – לחצו כאן