ערב יום הכיפורים תשנ"ב – שיחות ויומן מפורט מאירועי היום

ערב יום הכיפורים תשנ"ב – שיחות, ויומן מפורט מאירועי היום: כפרות, חלוקת לעקאח, שיחה מיוחדת אחרי מנחה, חלוקת דולרים, ריקודים סוערים, ברכת הבנים ועוד.

מוגש על-ידי מטה לימוד הדבר מלכות.

לשיחות: bit.ly/31YYpiL  – pdf • טקסט – bit.ly/2LXHMhS

ליומן: pdf – bit.ly/2ARBfz5 • טקסט – bit.ly/2AUZr3i

יומן יום שלישי, ט' תשרי – ערב יום הכיפורים ה'תשנ"ב – במחיצת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א

כבר בשעה 8:00 היה הקהל מהתמימים ואנ"ש (וגם כמה נשים עמדו על המדרגות החדשות המובילות לחצר) מלא מכל הצדדים לראות את מראה הקודש של שחיטת הכפרות של כ"ק אדמו"ר שליט"א. המקום (שביל) של המדרגות היה ריק מאנשים, עמדו רק כמה ילדים, והצלמים שיחיו. זו השנה השניה בה מקום שחיטת הכפרות אינו בחצר הסוכה אלא לפני פתח 770 (כמו בעת שאיבת "מים שלנו").

בשעה 8:30 נשמע קול התרנגול מפני שהריל"ג נכנס עמו לחדרו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"מ לעשות את הכפרות, ואחרי כ-5 דקות, בשעה 8:35 יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מחדרו, חגור באבנט כשבידיו התרנגול, כשיד ימינו מלמעלה.  כ"ק אדמו"ר שליט"א יצא מהדלת הראשית והתקדם מעט מחוץ לפתח כשנעצר לפני המדרגות, שם (משמאל הפתח) עמד השוחט ר' ישראל שמעון שי' קלמנסון, ולידו ארגז ("באַקס") שעליו מונח יעה ועליו העפר לכיסוי הדם.

כ"ק אדמו"ר שליט"א מסר את התרנגול לידי השוחט הנ"ל, ומיד סידר את הגאַרטעל והביט קצת לצידו כשזז מעט לאחוריו. השחיטה נערכה מע"ג חבית גדולה (שחורה – של אשפה).  בעת השחיטה הסתובב כ"ק אדמו"ר שליט"א יותר לימינו עד שפניו היו לגמרי למזרח (השוחט עמד בזוית המרפסת, קרוב יותר לגדר) וסידר את הכפתורים מאחורי הסירטוק, ובמשך כל הזמן עמד בראש מושפל ("בהכנעה" – כפי הלשון המובא בספרים).

השוחט הניח את הדם שיטפטף מעל היעה הנ"ל, ובשעת מעשה התקדם כ"ק אדמו"ר שליט"א קצת לשוחט (מזרחה). השוחט שם את התרנגול בתוך החבית, ואח"כ הוציא כמה נוצות מהתרנגול. בינתיים התקדם כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה פסיעות לעבר השוחט, ועל פניו הק' ניכרה רצינות ו"אַיינגעקוועטשטקייט" והסתכל במבט חזק מאוד על השוחט.

השוחט מסר את הנוצות לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ובעת הברכה אחז כ"ק אדמו"ר שליט"א את הנוצות בב' ידיו הק' והשוחט הרים את היעה הנ"ל והקריבו ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א, אשר בירך את הברכה "על כיסוי הדם בעפר", ומיד אח"כ כיסה בנוצות כשמזיז את העפר חמש פעמים מע"ג הדם מכל הצדדים.

אח"כ הניח כ"ק אדמו"ר שליט"א את הנוצות על היעה, אמר לשוחט: "ישר כח" [לפי א' היומנים בירכו בגמר חתימה טובה], הביט עוד קצת על השוחט והסתובב לימינו ונגע במזוזת דלת הכניסה ונכנס בחזרה לחדרו הק' בשעה 8:40. יצוין שהיה סדר מופתי בשעת מעשה בקרב הבחורים, כך שהן בהכנות לפני כן והן בעת המעמד עצמו שרר שקט מוחלט.

משך זמן אחר שחיטת כפרות, כמידי שנה, נכנס השוחט ר' ישראל שמעון שי' קלמנסון לחדרו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א (עבור התשלום על השחיטה). הלה סיפר לכ"ק אדמו"ר שליט"א שנפתח מפעל גדול לשחיטת בשר במדינת אייווה וכעת השחיטה המקומית התבטלה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לו לדבר על כך עם הרבנים, לראות מה הם יכולים לעשות בנידון. אח"כ שאל אותו כ"ק אדמו"ר שליט"א בתמיהה אם הוא מתכוון לעזוב את העבודה ולצאת לפנסיה, והורה לו שלא יעשה זאת, משום שאין זה טוב עבורו (עבור ריש"ק) ולא טוב עבור הענין, וציטט כ"ק אדמו"ר שליט"א את הפסוק: "מקומך אל תנח". הלה השיב לכ"ק אדמו"ר שליט"א שהוא ימשיך בשחיטת עופות, וכן ימשיך להורות את לימודי השחיטה.

בשעה 9:50 לערך נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א למקוה (כרגיל בכל שנה בער"ה ובעריוהכ"פ). הנהג היה הרחי"ק שי' (כבכל שנה). כשיצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מהמקוה בשעה 10:45, עמדו שם הרבה נשים, וכ"ק אדמו"ר שליט"א חילק להן מטבעות (ניקל'ס) לצדקה ובירכם. כמו"כ נתן מטבע לצדקה לצלם אלי שי' יונה ובירכו. כ"ק אדמו"ר שליט"א נופף בידו הק' לעבר שני שוטרים שחצו את הכביש בפינת הרחוב ורמז להם להתקרב (הם לא שמו לב, והצלם הנ"ל רץ לקרוא להם), והם ניגשו ליד המכונית וכ"ק אדמו"ר שליט"א נתן להם מטבעות לצדקה בחיוך רחב. אח"כ נכנס למכונית וחזר ל-770 בשעה 10:50.

[מספר הצלם אלי יונה: לאחר מכן ביקשתי מהם את כתובתם בכדי שאוכל לשלוח להם את התמונה שצילמתי בעת שקיבלו את המטבעות מכ"ק אדמו"ר שליט"א. הם שאלו אותי אם הם יכולים לקבל את התמונות מחר, ואמרתי להם שאצלנו יהודים מחר יום כיפור. הם הסתכלו אחד על השני ואמרו לי: אתה יודע משהו? אנחנו גם יהודים! עתה התחוורה אצלי התמונה: כ"ק אדמו"ר שליט"א עשה הכל כדי להזכיר להם את יהדותם. מאוחר יותר סיפרה לי אשה שהיתה נוכחת באותו מעמד את המשך הסיפור: לדבריה, ימים מספר אח"כ אחד מאותם שוטרים בעת מרדף אחר סוחרי סמים בברונקס נקלע למערב ירי; אחד הכדורים שנורו על ידי הפושעים חדר לגופו ונעצר סנטימטרים לפני הלב. חלפו ימים הוא התאושש מהפגיעה ובדרך ניסית חזר לתפקד כרגיל, ב"ה].

בשעה 11:23 נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת שחרית, שהיתה כרגיל. התפילה הסתיימה בשעה 12:15 לערך. בסיום התפילה הכריז הגבאי בשם המזכירות על חלוקת הלעקאַח שתתקיים עוד חצי שעה לערך, ושזהו רק עבור אלו שעדיין לא קיבלו. על זמן תפילת מנחה לא הכריזו, מפני שבתוכנית היה שכ"ק אדמו"ר שליט"א יסע היום לאוהל (אלא שלאחר מכן השתנתה התוכנית וכדלקמן). כ"ק אדמו"ר שליט"א החל ללכת כשמעודד את שירת ניגון ההקפות לאביו הרלוי"צ ז"ל.

בצאתו מהריבוע, פנה א' (מקורב) לכ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר משהו וכ"ק אדמו"ר שליט"א פנה אליו (כשמזיז את הטלית מעט מפניו הק' בידו הימנית) והשיב לו בברכה וניד ראש, ואח"כ יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מביהכ"נ כשממשיך לעודד בידו הק' את השירה.

[הבוקר נודע כי הריל"ג הציע לכ"ק אדמו"ר שליט"א שהברכה לתמימים תהיה בביהכ"נ הגדול (כי החום גדול מאוד, יותר מ-90 מעלות), וכ"ק אדמו"ר שליט"א הסכים לכך, אך מיד נעשה שטורעם גדול אצל הממונים על הסדר ב-770 שאין זה סדר, וכי הרבה יותר בחורים יוכלו לשמוע את הברכה למעלה בזאַל וכו', ואמרו שכדי לתת יותר אויר לכ"ק אדמו"ר שליט"א יוקבע מזגן מיוחד מע"ג כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואכן הוחלט שהברכה תתקיים כרגיל למעלה בזאַל הקטן].

בשעה 1:10 לערך יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מפתח חדרו הק' לחלוקת לעקאַח, וחילק לכאו"א מהאנשים, נשים וטף פרוסת לעקאַח עטופה בשקית פלסטיק – ובתוכה גם דולר. בעת החלוקה בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א את כאו"א: "שנה טובה ומתוקה". רוב אנ"ש והתמימים כבר עברו בפעמים הקודמות, ועיקר העוברים בחלוקה זו היו רבנים ואישי ציבור הבאים בכל שנה ושנה ואלו שהגיעו לכאן רק היום. החלוקה נמשכה עד השעה 1:50 לערך. כעבור כ-45 דקות נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א לא יסע לאוהל, ושתפילת מנחה תתקיים במועדה – בשעה 3:15.

בשעה 3:20 לערך נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לביהכ"נ, כשבידו השמאלית הסידור (תחת זרועו) ובידו הימנית מעטפת נייר (צהובה) מלאה מטבעות (ניקעל'ס). כ"ק אדמו"ר שליט"א ניגש לשולחנות עליהם מונחות קופות צדקה (וארגזי צדקה) וכו', ושם בכל קופה וקופה (כשהוא מקפיד על כך) שתים או שלוש מטבעות. בתחילה שם בקופות שעל השולחן ליד ארונות ספריית הרמב"ם, ואח"כ שם בקופות שעל השולחן שליד (ומסביב) בימת הקריאה (– שולחן שעומד בצפון הבימה), וגם בכמה קופות שע"ג שולחן העומד במזרח הבימה. אח"כ שם בקופות שעל שולחן שמלפני הספסלים העומדים (לצד השולחן הנ"ל, אבל סמוך יותר לצד הצפוני – מקום ארונות הסידורים) באמצע ביהכ"נ ליד הכותל הצפוני.

אח"כ שם בקופות שעל השולחן הארוך שכנגדו (מאחורי הספסלים ממזרח ביהכ"נ סמוך לפתח היציאה הראשון – והשולחן עומד מאחוריהם). אח"כ שם בקופות שעל השולחנות שלפני הריבוע מימין ומשמאל – כמה קופות. בקופות האחרונות כלו המטבעות שמתוך שקית הנייר (אף שאצל הריל"ג היתה עוד שקית נייר מלאה) וכשנגמרו, שם כ"ק אדמו"ר שליט"א את השקית בתוך א' הקופות-ארגזים, ונכנס לריבוע, ועלה למקומו כשמעודד מעט את שירת הקהל "שובה ה' עד מתי".

אח"כ התחיל להתפלל תפילת מנחה. בשמו"ע האריך כ"ק אדמו"ר שליט"א מאוד, כ-5 דקות אחרי שכל הקהל כבר גמר שמו"ע (סה"כ 12 דקות), והאריך במיוחד באמירת ה"ועל חטא".

לקראת סיום קדיש בתרא ניגש כ"ק אדמו"ר שליט"א לסטנדר השני, שעמד מוכן מקודם. כשהגיע לסטנדר השני (וסיימו את הקדיש) פנה לשמאלו לריל"ג והורה: "מכריז זיין ווען מ'איז דאַווענען מעריב!". מיד הכריז הגבאי ר' זאב יחזקאל הכהן שי' כ"ץ ש"כל נדרי" יתפללו כשיהיו מוכנים, ואח"כ התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א בשיחה-ברכה המיוחדת, שארכה 55 דקות, מהשעה 3:50 עד 4:45 לערך.

בשיחה היו דיבורים נפלאים, וכדלקמן:

את השיחה התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד "פותחין בברכה" ובפרט ב"עשרה ימים שבין ר"ה ויוהכ"פ", והמשיך לבאר את הדיוק של "עשרה" ימים, אף ש"בין" הוא רק שבע ימים וכו'.

אח"כ דיבר ע"ד "כל האוכל ושותה בתשיעי" שצ"ל אכו"ש גשמית דוקא, וכשישנה שאלה של פקו"נ – הרי אין זה שהתורה נדחית ח"ו אלא שהתורה מתעלית למצב נעלה יותר, שהתורה יש לה את הזכות שעל ידה נשאר יהודי בחיים. אח"כ המשיך כ"ק אדמו"ר שליט"א לדבר אודות משיח, והיו הרבה ביטויים בלתי רגילים וכו'.

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שכשמשיח יבוא היום, אזי "אַזוי ווי יעדער חסידישע סעודה", שמבלי הבט מתי התחילה, נמשכת הסעודה של היום לתוך הסעודה של לוויתן ושור הבר, ואז תהיה ביוהכ"פ שמחה הכי גדולה, כמו בשנת בניית ביהמ"ק הראשון, שהיתה שמחה הכי גדולה. וזה שיוהכ"פ נקרא כפורים, ה"ז למעליותא, שצ"ל שמחה "עד דלא ידע" שלא בערך משמחת פורים.

ובנוגע לגאולה – כבר כלו כל הקיצין ונשארה רק תנועה אחת שצריכה להתגלות בדרך הטבע בלי צורך בנס גלוי (ואפילו נס נסתר), ואז יהיה "הקב"ה חייך ואמר נצחוני בני נצחוני" – בנוגע לבקשת הגאולה.

בתוך הדברים הזכיר ר"ת נוסף לשנה זו: "הי' תהא שנת נפלאות בה", וכן את הר"ת ד"נפלאות בכל".

בסיום אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שנלך לאכול "סעודת המפסקת" (ועד"ז אלו שאוכלים שתי סעודות), ותימשך בהתוועדות חסידים עם נשיא דורנו בראשנו וכל הנשיאים שלפניו, ואז יאכלו גם בקדש הקדשים, כמסופר בתנ"ך בנוגע לאכילה ב"חדר המטות" – שהוא קה"ק, שאז נעשים יהודים "חד" עם הקב"ה.

וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א באיחול שמתשיעי בתשרי נבוא לתכלית השלימות בעשירי בתשרי, ובפרט לאחרי כל מעשינו ועבודתנו, באים תיכף ומיד (מתוך הסעודה הנ"ל) לגאולה, "ועוד והוא העיקר – אַז מ'האָט תיכף ומיד דער 'תשרי' ותפתח, און ס'ווערט תיכף ומיד די גאולה האמיתית והשלימה, און גלייך פון דעם רגע גייט מען גלייך אַריבער צו דעם רגע פון אַ ריקוד הכי גדול און אַ ניגון הכי שמח, און דערנאָך די סעודה הכי גדולה, ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד ממש", ומיד התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן בשטורעם גדול, ותוך שמעודד בידו הק', את ניגון ההקפות לאביו הרלוי"צ ז"ל.

אח"כ לקח כ"ק אדמו"ר שליט"א את הסידור והתחיל לרדת מהבימה – תוך שהוא מעודד בידו הק' הימנית בתנועות נמרצות, וניגש לשולחן חלוקת הדולרים.

כ"ק אדמו"ר שליט"א חילק לכאו"א דולר אחד, ובעת החלוקה הניף את ידו הק' לילדים וילדות שיחיו. כשעבר צ'אַרלי שי' הניף כ"ק אדמו"ר שליט"א את ידו לעברו.

בעת החלוקה, הלכו אנ"ש והתמימים שיחיו – אחרי שיחה כזו – בריקוד סוער בשמחה הכי גדולה באמצע ביהכ"נ.

החלוקה ארכה כרבע שעה בלבד (זאת משום שהיו אנשים שדאגו לעצור את התור הענק). בסיום הכניס כ"ק אדמו"ר שליט"א לסידורו שטר של דולר, ואחרי שנגע בפרוכת החל לעודד בתנועות סיבוביות גדולות וחזקות לעבר העומדים על הבימה, ובשעה 4:55 יצא מביהכ"נ בשטורעם גדול ובפנים מאירות, ולאורך כל הדרך עודד בידו הק' בתנועות חזקות ביותר לכל עבר.

כשהגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א לחדרו הק', עמדו שם כמה אנשים שלא קיבלו עדיין לעקאַח. כ"ק אדמו"ר שליט"א נעצר, ומיד הביאו את השולחן של חלוקת הדולרים בימי ראשון, וכ"ק אדמו"ר שליט"א חילק לכ"א מהם פרוסת לעקאַח בברכת: "שנה טובה ומתוקה". כמו"כ ניגשו אז כמה משב"קים וכו'. אח"כ המתין כ"ק אדמו"ר שליט"א קצת כדי שיבררו האם יש עוד אלו שלא קיבלו עדיין, והגיעו עוד כמה. החלוקה ארכה כ-20 דקות, ואח"כ נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לחדרו הק'.

אח"כ, כשכבר כל הבעה"ב'ים מיהרו לבתיהם לאכול את סעודה המפסקת, המשיכו הרבה מהתמימים לרקוד בחוץ על המדרכה מול 770.

כבכל שנה מלוה שטורעם שלם את ברכת התמימים, והמארגנים עושים מאמצים להיטיב את אפשרויות הראיה והשמיעה. ארון הסידורים שבקיר הדרומי של הזאַל הקטן – הוסר, וכשהורד גם ארון הספרים המקביל לו בחדר השני, נוצר חלון רחב שיאפשר למצטופפים שם לנסות לראות. גם חלונות הזאַל הקטן, על מסגרותיהן, סולקו – לטובת המצטופפים בחצר.

כבר משעות הבוקר המוקדמות ישבו התמימים על המדרגות כדי להיות מהראשונים שנכנסים לזאַל (חדר הראשון) וגם אלו שנכנסים לחדר השני, וגם אלו שנכנסים לחצר (ושם גם אכלו את סעודת המפסקת וכו' ואמרו "לחיים" על יין שהגיע מאי-שם…).

הסדר היה: הבחורים מגיל 22 ומעלה וחתנים נכנסו לחדר הראשון, הבחורים מגיל 21 ומעלה ותלמידי ה"קבוצה" דשנת תנש"א ותלמידים השלוחים שחזרו מפסח נכנסו לחדר שני, ושאר התמימים, האורחים, תלמידים השלוחים וכו' נכנסו לחצר 770 (מקום הסוכה).

החצר נפתח כרבע שעה לפני הדלקת הנרות וכולם תפסו מקומות ליד החלון הגדול שבזאַל, כך שאלו שעמדו בתוך שתי שורות הראשונות שמעו כמעט הכל, והשורה השלישית והרביעית שמעו רק במקצת, והשאר רק ראו את פני כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעת הברכה, ונכנסו כאלף תמימים בחצר.

הפתחים שמשם נכנסים לחדר הראשון (כולל הפתח שבו עולה כ"ק אדמו"ר שליט"א מביהכ"נ הגדול אל המדרגות) נפתח כ-5 דקות לפני הדלקת הנרות, ונכנסו לתוך החדר הראשון כ-200 בחורים, אשר שם שמעו כמעט בכל החדר. באותו זמן נפתח גם פתח הראשי של 770 שמשם נכנסו אלו שנכנסים לחדר השני – כ-100 בחורים, אשר שם היתה קשה השמיעה (חוץ מאלו שעמדו ליד החלון שבין החדר הראשון לחדר השני). הפתח הראשי נשאר פתוח למשך כדקה אחרי זה, כך ש"נגנבו" ונכנסו כמה בחורים שאינם בגילים הנ"ל, בבחי' "דחק ונכנס".

בשעה 6:46 (שתי דקות אחרי שעת הדלקת הנרות) יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מחדרו הק', וכשהגיע לפתח הזאַל, שם עמדו מדרגות, עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א על המדרגות. מיד אח"כ הושלך קרש עץ לפני הפתח כדי שלא ישבו ויעמדו על המדרגות. כ"ק אדמו"ר שליט"א הסתובב והביט אחורה לרגע קט, ואח"כ עלה על הבימה המיוחדת (הבנויה משולחנות של הזאַל), כך שכ"ק אדמו"ר שליט"א עומד גבוה בהרבה מכולם, דבר שמאפשר לכל הנוכחים בזאַל לראות את כ"ק אדמו"ר שליט"א. פניו הק' היו גלויים אבל מאוד רציניים.

כ"ק אדמו"ר שליט"א העיף מבט קצר (לשמאלו) בתמימים, ונעמד ליד הסטנדר (ופניו לדרום) וידיו הק' אוחזות אחת על השניה ע"ג הסטנדר (לא אחז את הטלית בידיו כבכל שנה) ובעיניים פתוחות התחיל לומר "ברכת כהנים" (ו"ברכת הבנים"): "וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל אמר להם: יברכך ה' וישמרך" ופסק לרגע וכולם ענו "אמן", והמשיך: "יאר ה' פניו אליך ויחונך" והפסיק וכולם ענו "אמן", וכאן עצם את עיניו הק' – ונשארו סגורות עד גמר השיחה-ברכה – והמשיך: "ישא", ופסק לרגע קט (כאילו מתאפק מלבכות) והמשיך: "ה' פניו אליך וישם לך שלום, ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".

אח"כ פסק לרגע (וכשהתחיל היה כנ"ל – כאילו מתאמץ מלבכות) והתחיל בשיחה-ברכה: "במה דמסיים – איז מיט דעם מאַכט מען דער אָנהויב וואָס 'ואני אברכם' איז כולל ביידע פירושים"…

הטלית היתה משוכה קצת על פניו הק' (וכן על הצדדים), ורק אלו שעמדו ממול ראו את פניו הק', וכעבור כ-3-4 דקות, כשהגיע למילים: "הנשיא הוא הכל" (אודות המנהל-פועל של ישיבת תו"ת), נענע קצת בראשו הק' ונפלה הטלית מעל פניו הק' עד שכל פניו הק' היו מכוסות בטלית, וכך עמד תוך שאוחז בב' ידיו ביחד ומנענע אותם כל הזמן בעת השיחה. השיחה ארכה כ-18 דקות עד השעה 7:04.

בשיחה היו כמה ביטויים מיוחדים, ויש לציין במיוחד את הלשון: "אַז די בחורים ווערן שלוחים ושליחים וצינורות".

בעת השיחה עמדו מקרוב ה"חוזרים", וכן ר' סימון שי' יעקבסאָהן שכתב את דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעת מעשה. בסיום הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א שוב את הר"ת "נפלאות בה – בכל מכל כל", וסיים במילים: "ותיכף ומיד ממש".

[מיותר לציין את הדוחק והצפיפות ששררו בשעת מעשה בתוך הזאַל שאין לתארו, ולא רק זאת – הקירות נטפו אגלי זיעה בכמויות, שלא לדבר על הבחורים]. אחרי שגמר את הברכה הגביה כ"ק אדמו"ר שליט"א את טליתו וסידרו (עיניו הק' היו אַיינגעקוועטשט קצת), והסתובב משמאל לימין, ובאיטיות יתירה ירד מהמדרגות ונכנס לחדרו הק'. אחר כמה שניות יצא מחדרו עם המחזור והתהילים בידו הק' (מעמוד האחרון במחזור בצבץ חלק מעמוד הראשון של ה"אַלגעמיינער זשורנאַל" של שבוע זה, עליו מודפס ה"לוח פאַר דער וואָך".