-
מערכת משיח בפרשה, שמחה להגיש לקהל אנ"ש והשלוחים את הדרשה השבועית לפרשת וישלח, במספר שפות • הדרשה נכתבה ע"י הרב ניסים לגזיאל, המותאמת לכל המעונין לומר דרשה בקשר עם פרשת השבוע והגאולה • לקריאה והורדה
חבר המערכת|ט״ו בכסלו ה׳תשפ״דהשמאל העולמי קורא להפסקת אש:
כנראה שהם השתגעו, כי אם בהפסקת אוכל – כולם אוכלים, ובהפסקת קפה – כולם שותים, מה נראה להם שיקרה בהפסקת אש?!….
אנו עומדים בימים קשים, ימי מלחמה, וכולנו מחפשים השראה והכוונה אלוקית איך להביא לגאולה האמיתית והשלימה נאו ממש. זמן בו "לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה". ואת ההכוונה האמיתית והיחידה נוכל למצוא בתורה הקדושה, ובעיקר בחלק התורה הכי אקטואלי והכי עכשווי-פרשת השבוע.
גם בפרשת השבוע, פרשת וישלח, יעקב אבינו ניצב לפני בעיה דומה-עשו הרשע, טרוריסט צמא דם, המחפש נקמה, עם צבא לא קטן, המעמיד פנים (בפני העולם) כאילו "גזלו" ממנו את הברכות (או האדמות..) השייכות אליו, נשמע מוכר?!
ומה עושה יעקב אבינו כדי להיפטר מהצרה הזאת?! איך הוא מתכונן להמשך המאבק על השיבה הביתה, אל הארץ המובטחת?!
עיון קל בפסוקי הפרשה, יחד עם פירושו של רש"י, מלמד אותנו שיעקב חילק את האנשים אשר איתו לשני מחנות, באומרו:"אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה"-"על כרחו כי אלחם עמו" (וישלח לב, ט ורש"י שם). בהשקפה ראשונה, זה נראה כמו טריק אסטרטגי פשוט מאוד. חלוקת מחנות מצד אחד, ולחימה מצד שני, על מנת להגדיל את הסיכויים שלפחות אחד מהמחנות יינצל בעת הלוחמה עם המחנה הנשאר, ואמנם ישנם מפרשים שאכן לומדים כך (ה'אבן עזרא'). אבל כשנדייק בלשונו של רש"י נראה שלא זאת הייתה כוונת יעקב. יעקב אבינו היה בטוח בניצחונו, ללא כל צל של ספק. הוא לא בנה על ההסתברות המתמטית ועל האחוזים הגבוהים שהתכנית שלו תצליח, הוא קבע עובדה:"והיה (לא אולי או הלואי) המחנה הנשאר לפליטה-על כרחו (של עשו)!"
מהיכן הגיע הבטחון המופרז הזה של יעקב אבינו?! איך הוא יודע שהוא הולך לנצח במלחמה ?! הרי, הכל יכול לקרות…
בשיחה נפלאה, שכל כך מתאימה לימים האלה, מסביר הרבי מלך המשיח את כוונתו הפנימית של רש"י, ואת המסר אותו נוכל ליישם בחיי היום יום.
בהקדם שאלה נוספת, הזועקת מעומק הכתובים. רש"י ממשיך את ביאורו לסיפור:"(יעקב אבינו) התקין עצמו לשלשה דברים לדורון, לתפלה, ולמלחמה". כל מי שקורא את הפסוקים עומד נפעם למעשיו של יעקב באותו זמן. בפסוקים ח-ט מחלק יעקב את אנשיו לשני מחנות, כפי שהובא לעיל, ואילו רק לאחר מכן, בפסוקים י-יג הוא נעמד לבקש את עזרתו של הקב"ה:"ה' אלוקי אבי אברהם…הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו". ככה מתנהג יהודי?! קודם הכנה למלחמה ואח"כ תפילה?! אמנם נצטוינו לחפש דרכים טבעיות להינצל מסכנה, ואסור לסמוך על הנס וכו', אבל להקדים את דרך הטבע על פני דרך התפילה?! האם ככה ראוי ליהודי, כמו יעקב אבינו, להתנהג?!
השאלה הנוקבת הזאת הביאה את רש"י להבנה שחלוקת המחנות לא הייתה כלל הכנה למלחמה, זה לא היה אקט אסטרטגי-צבאי, משהו שלומדים בבה"ד אחד או בטירונות 004, כי אם זאת היתה ההכנה של יעקב אבינו ל….תפילה!
מה הקשר בין חלוקת מחנות לתפילה?
תפילתו של יעקב הייתה בנויה על הבטחותיו של הקב"ה אליו, כפי שרש"י מסביר בהמשך הפרשה. יעקב היה בטוח בניצחונו לא בגלל הטקטיקה הצבאית ולא בגלל מערכות הנשק המתוחכמות שלו, כי אם בגלל שהקב"ה הבטיח לו "ושמרתיך בכל אשר תלך…שוב אל ארץ אבותיך ואהיה עמך", והבטחה של הקב"ה מוכרחת להתקיים!
אלא, שההבטחה הזאת הייתה רק על אנשי בית יעקב עצמם, ולא על כספו, רכושו, עבדיו ואמהותיו. לכן יעקב חילק את מחנהו לשניים. מחנה אחד שמנה את אנשי בית יעקב, ועליו היתה הבטחה מפורשת, ולכן יעקב היה בטוח שהם ישארו בחיים, ואילו מחנה שני שכלל את רכושו שעליו לא היתה הבטחה מפורשת.
רק אחרי חלוקת המחנות, יעקב נעמד להתפלל לפני ה', על מנת שה' יקיים את אותה הבטחה מפורשת על המחנה הראשון, אנשי בית יעקב, נשיו בניו וביתו.
אמנם, יעקב נערך למלחמה, כי יהודי מוכרח להתנהג בדרך הטבע, ולמצוא פתרונות ודרכים הגיונות לממש את הבטחתו של הקב"ה גם ללא ניסים גלויים, אבל דבר אחד היה ברור ליעקב, המחנה הזה-נשיו, בניו וביתו, בודאי ינצלו! איך?! זה נראה אחר כך….
את המלחמה בודאי ננצח, כי יש לנו הבטחה מבורא העולם, השאלה היחידה היא רק איך…
בהמשך ממשיך הרבי, שרש"י משנה מהלשון הנפוצה ומשתמש בביטוי מיוחד שיעקב "התקין עצמו לשלשה דברים לדורון, לתפילה ולמלחמה". מה זה "התקין עצמו"?! למה לא 'הכין' עצמו או 'התכונן'?!
מסביר הרבי, 'הכנה' מסמלת עשיית דברים פשוטים העולים בקנה אחד עם טבעו של האדם, הוא רק צריך להכין את עצמו לכך, כמו מורה לפני שיעור או רב לפני דרשה. "התקין עצמו" משמש לתיאור מעשים הנעשים נגד רצונו וטבעו של האדם, הוא צריך ל'תקן' את עצמו, להשתנות ולצאת מהמציאות שלו על מנת לעשות אותם. במצב הנוכחי, בו יעקב אבינו היה נמצא, שלשת הדברים האלו-דורון, תפילה ומלחמה, לא היו דבר קל בשבילו. הוא לא היה מעוניין לשלוח מתנות לאחיו הרשע (דורון), הוא לא הרגיש ראוי להתפלל ושתפילתו תתקבל ("אולי נתלכלכתי בחטא") והוא לא היה במצב נפשי לצאת לקרב ("ויירא יעקב מאוד ויצר לו-וירא שמא יהרג ויצר שמא יהרוג אחרים"). אבל הוא "התקין עצמו", הוא התגבר על כל הקשיים ומצא את עצמו עושה את כל אותם שלושת המעשים-דורון,תפילה ומלחמה!
יתרה מזאת, מסביר הרבי, שלושת המעשים האלו הם מנוגדים כל אחד לשני. שליחת דורון מבטא רגש של קירוב, אהבה וחיבה, ואילו יציאה למלחמה מבטא רגש של גבורה וסלידה, ויעקב התגבר על הקוטביות המנוגדת הזאת בעת ובעונה אחת, על מנת לעשות את רצון ה', ולמצוא דרכים טבעיות לממש את ההבטחה האלוקית.
וההוראה הנלמדת אלינו, כאשר צריכים להציל ילדים יהודים מעשו הרשע, מדרך החיים הקלוקלת והבלתי מוסרית של מפלצות העולם הזה, צריך להתגבר על הטבע שלנו, וצריך להשתמש בכל הדרכים האפשריות על מנת לבצע את המשימה.
כך גם בקשר לגאולה, צריך למצוא את הנתיבים הראויים להגיע לליבו של כל יהודי, בדרך זו או אחרת, בדרך בה אנו מרגישים בנוח או אפילו בדרך שדורשת מאיתנו להתגבר על עצמינו, במגוון דרכים ובשלל אפשרויות על מנת להביא את הגאולה האמיתית והשלימה נאו!
ונסיים בסיפור ששמעתי לאחרונה בשם הרב מנחם גרליצקי, סיפור שמראה כיצד כל מילה או הבטחה של הרבי, בודאי בקשר לגאולה, תתקיים.
בתחילת שליחותו, ביקר הרב גרליצקי בבתי אבות בברוקלין ובסביבותיה. הוא היה נואם בלהט על כך ש"הרבי הבטיח והרבי יקיים". אחת לאחת הוא היה מספר לשומעים על נבואותיו של הרבי שהתקיימו במהלך השנים, החל ממותו של סטאלין, מלחמת ששת הימים, יום כיפור, ומלחמת המפרץ, וכלה בנפילת הגוש הקומוניסטי וביציאת רוסיה. באחת מאותם פעמים, לקראת סוף הנואם הסוחף, נעמד יהודי מבוגר, ומתחיל לצעוק:"איך אתה מעיז לומר, שכל מילה של הרבי מליובאוויטש מתקיימת?! שקר וכזב!"
ואותו יהודי מספר:"בתי התידדה עם גוי מסוים, חששתי מאוד שהיא תתחתן איתו. בלית ברירה, חיפשתי עצות מה לעשות. אחד ממקריי אמר לי לפנות אל הרבי, וכך עשיתי. הגעתי לחלוקת הדולרים ביום ראשון, ושטחתי את בעייתי לפני הרבי, וביקשתי ברכה".
הרבי ענה:"הכל יסתדר בדיוק כפי שצריך להיות". עברו מספר שנים ו…בתי התחתנה עם הגוי!
אז, איך אתה מעיז לטעון, שכל מה שהרבי אומר מתקיים?!"
הרב גרליצקי נשאר המום, מה לעשות ואיך לענות. שקט בקהל, וכולם מפנים את עיניהם אל הרב…
עוברות מספר שניות, שנראו לו כמו נצח, ואותו יהודי ממשיך:"בכלל, כל הרבנים האורתודוקסים הם ככה…בעייתים…"
הרב גרליצקי מנצל את ההזדמנות ופונה אליו:"מה יש לך את רבנים אורתודוקסים?! מה הם עשו לך?!"
אותו יהודי ממשיך:"לפני מספר שנים, רציתי להתגרש ואף רב לא רצה לסדר לנו גט!"
"מדוע?" שאל הרב גרליצקי
"כי הם טענו שאשתי התגיירה בגיור רפורמי, ולכן אי אפשר לסדר לנו גט" ענה היהודי.
"אהה" טען בפניו הרב "אשתך התגיירה בגיור רפורמי, זאת אומרת שהבת שלך הוא בכלל גויה!"
"עכשיו מובן למה הרבי ענה לך:שהכל יסתדר בדיוק כפי שצריך להיות, הוא לא אמר לך שהיא לא תתחתן עם גוי, כי היא אמורה להתחתן איתו, הרי גם היא גויה!!!"
ואם ככה בקשר לעניני גויים, כל שכן וקל וחומר בעניני יהודים, שכל הבטחה עליה הובטחנו מפי הרבי אכן תתקיים, ובעיקר, הגאולה האמיתית והשלימה!
שבת שלום!
מבוסס על לקו"ש חלק ט"ו וישלח א'
תגיות: הרב ניסים לגזיאל, משיח בפרשה