יח"י שנים לעידוד יחי אדוננו ולחלוקת דבר מלכות

בחודש אייר תנש"א – לפני יח"י שנים – עודד הרבי מלך המשיח שליט"א לראשונה את הכרזת ושירת יחי אדוננו, וחילק לכל אחד ואחת קונטרס דבר מלכות בעניני גאולה ומשיח • מטה לימוד הדבר מלכות מגיש את תיאור המאורעות • והימים האלה נזכרים ונעשים – להתעוררות מחודשת ב'יחי אדוננו' ובלימוד עניני גאולה ומשיח, ולהבאת הגאולה בפועל ממש!

* לקריאה והורדה – קובץ pdf: ו אייר • ט"ו אייר

* וידאו ממאורעות טו אייר תנש"א – לצפיה והורדה

תיאור הכרזת שירת ועידוד יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד – לראשונה (ו אייר תנש"א):

מספר הרב דוד נחשון (בהתוועדות):

…לפני שבת (ו' אייר תנש"א) שלחתי בקבוק גדול של משקה למזכירות (עבור חלוקת המשקה בהתוועדות השבת), וכתבתי שהמשקה הוא בקשר להתוועדויות שיהיו בכל מקום ומקום בענין קבלת מלכותו של הרבי ע"י העם. אך המזכיר תיכף אמר שכלל לא ברור אם יגיש את הבקבוק הזה…

ליל שבת קודש: שירת יחי לראשונה בין החסידים

תפילת מעריב של ליל שבת היתה מאוד שמחה, הרבי עודד חזק עם הידיים, ויצא החוצה מלווה בשירת הקהל "שישו ושמחו בשמחת הגאולה". עמדתי ראשון בשורה של המעבר והרבי עשה לי חזק עם היד, הרגשנו שהעסק התחמם בצורה בלתי רגילה.

מיד אחרי התפילה התחברו מעגלים והתחילו לשיר "זאל שוין זיין די גאולה", ובאופן ספונטני נפל ברעיוני ואמרתי לחבר'ה – שצריכים לשיר בניגון הזה את המילים "יחי אדוננו", כפי שנכתב לרבי בדו"ח של 'מטה משיח'! התחלנו לעשות 'קולעס' ב-770 מרוב שמחה, הבחורים התלהבו וחשו שבכל רגע צריכה להגיע ההתגלות – וזה עצמו התגלות, עצם זה שהרבי נתן אישורים לכל הנ"ל מאז ב' אייר.

בלילה הלכנו לכמה "שלום זכר'ס" ובכל מקום שרנו יחי אדוננו. אני זוכר שכל הלילה חשבתי מה אני הולך לעשות מחר, אם אלך להכריז, איך אכריז, האם הרבי יסכים שאכריז, איך תהיה ההכרזה. לא יכולתי לישון כל הלילה מרוב התרגשות.

ר' משה סלונים [ע"ה] (שהיה ידיד נפש שלי, כמו אח, איתו הייתי מתייעץ הרבה), ניגש אלי לפני ההתוועדות ושאל אותי מה אתה הולך להכריז, האם תכריז. לא ידעתי בעצמי מה לעשות, ואמרתי לו: נראה מה יהיה בהתוועדות, לפי המצב, כבר אבין מהרבי עצמו.

התוועדות שבת קודש: הכרזת יחי לראשונה בפני הרבי מה"מ שליט"א

בשעה 1:45 נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א להתוועדות כשהקהל מנגן בחוזק את הניגון "עד מתי".

אחרי שבירך בופה"ג התחיל ר' י.כ. לנגן שוב את הניגון "עד מתי", וכאן היה מחזה נפלא שקשה לתארו: כ"ק אדמו"ר שליט"א התחיל לעודד בידו האחת באופן מפליא – בתנועות סיבוביות למעלה מראשו הק', ומחזה זה נמשך משך זמן כשלפתע התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להניף את שתי ידיו הק' בכחמש-שש תנועות בבת אחת, ועשה זאת פעמיים (כשמרים את עצמו קצת ממקומו). כן עודד במיוחד לעבר פמליית ר' דוד שי' נחשון. כל הנ"ל ארך משך זמן של דקה אחת, ואת אשר קרה במשך דקה זו אין לתאר, כנ"ל…

…את שיחה א' פתח כ"ק אדמו"ר שליט"א במילים: "מ'האַלט אין מקשר זיין אַלץ מיט משיח" [= "מקשרים הכל עם משיח"], ודיבר אודות הדגשת ענין הגאולה בפרשיות תזריע-מצורע (טהרה) ואחרי-מות. כמו"כ אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שנמצאים ממש בסמיכות לזמן המשיח, "און אין אַן אופן פון [= ובאופן של] 'מראה באצבעו ואומר זה', 'הנה זה בא'". בברכה בעת הסיום אמר: "ומשיח צדקנו בראשנו ונשיא דורנו בראשנו".

אחרי שיחה זו ניגנו "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" למשך זמן רב, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בחוזק מפעם לפעם בידיו הק' לסירוגין לכל הכיוונים כשמרים את עצמו מכיסאו, והקהל כולו שעמד בהתרגשות ניגן הלוך וגובר בחוזק יותר ויותר, ובפרט במילים "הנה הנה משיח בא". כמו"כ ניגן כ"ק אדמו"ר שליט"א מפעם לפעם עם הקהל.

את שיחה ב' פתח כ"ק אדמו"ר שליט"א במילים: "לעצטנ'ס רעדט מען שטאַרק וועגן משיח און אַז מ'זאָל טאָן וועגן דעם דורך אנשים, נשים וטף" [= "לאחרונה מדברים חזק אודות משיח ושיעשו בזה ע"י אנשים, נשים וטף"], ודיבר אודות חלקו של כל אחד בהבאת הגאולה ע"י הוספה בלימוד התורה, ובמיוחד בפנימיות התורה, שזו נעשית הכנה קרובה לביאת משיח צדקנו שיהיה רב ומלמד תורה לכל ישראל; וכמו"כ ע"י ההוספה בקיום המצוות, ובאופן של הידור בזה, החל ממצות הצדקה שמקרבת ומזרזת את הגאולה. כמו"כ דיבר אודות כך שאנו באים מאח"ד בניסן, ולאחר מכן ב' אייר – הקשור ליום ההולדת ד"לכתחילה אַריבער".

בסיום השיחה הזכיר אודות ברכת "שהחיינו" השייכת דוקא על ענין שבהוה או בעבר, ובאופן ד"הגיענו" – שאפשר לגעת באצבע, ו"מראה באצבעו ואומר זה" – הנה זה הגאולה האמיתית והשלימה, הנה זה משיח צדקנו והנה זה נשיא דורנו.

…בשיחה ג' היתה הוראה מיוחדת במעשה בפועל, כשמדבר בהמשך למדובר בשיחה ב' אודות הוספה בלימוד התורה, ובמיוחד בפנימיות התורה – קביעת עיתים ברבים ללימוד בעניני גאולה ומשיח (ורמז אודות חוברת המפתח של מאמרי ושיחות נשיא דורנו בעניני משיח וגאולה שי"ל ביום חמישי בלילה וחולקה באסיפה הדחופה שהתקיימה, באומרו) שנקל למוצאם ע"י ספרי המפתחות שרבו בדורנו זה על סדר א"ב, בערכים המתאימים: גאולה, משיח וכיו"ב. כמו"כ אמר אשר הוספה זו צריכה להיות לכל לראש בתורת נשיא דורנו, הן במאמרים שלו, ובמיוחד בלקוטי שיחות של נשיא דורנו, "און פון איין תורת נשיא דורנו גייט מען צו נאָך אַ תורת נשיא דורנו" [= "ומתורה אחת של נשיא דורנו הולכים לעוד תורה של נשיא דורנו"].

…בשיחה ד' דיבר אודות כך שספירת העומר של כל שבת (בקביעות שנה זו) היא בספירת המלכות, ושבת זו היא "מלכות שבתפארת", והאריך בזה בקשר לגאולה שאז יהיה הגילוי של "מלכותך מלכות כל עולמים" תיכף ומיד. כמו"כ הזכיר אודות חלוקת המשקה, ודיבר על זה פעמיים – כשמקשר זאת עם פעולות של כל העולם, באומרו ש"מצוה לפרסם עושי מצוה" ופרסום זה נעשה הפרסום בכל העולם כולו, ועד לכל סדר ההשתלשלות!

*

ממשיך לספר הרב דוד נחשון:

התחילה ההתוועדות, התוועדות ו' אייר ש"ק תזו"מ – ההתוועדות בה"א הידיעה. מי ששם לב רואה את ההבדל בין התוועדות זו להתוועדות השבת שלפניה, פ' שמיני, בה אף אחד עדיין לא עלה על שום דבר ורק היה לחץ. בשבת הזו – כל ההתוועדות היתה על משיח! הרבי התחיל את ההתוועדות עם משיח, ניגנו "זאל שוין זיין די גאולה", ואח"כ כל הזמן "שישו ושמחו בשמחת הגאולה". הרבי מסתובב אלינו, לאבי טאוב ואלי ולשמריה הראל, ואמנם תמיד הרבי נהג להגיד לנו לחיים בשבתות שהיינו שם, אבל כאן הרבי הסתובב אלינו בשתי ידיים, ובתנועה כזו של חזק, חזק, חזק, הרגשנו שהרבי מעודד להמשיך בכל הכוחות בעניין של משיח, לא להתפעל.

עברו כמה שיחות כמעט עד סוף ההתוועדות. ואז, כשהרבי אמר שיעלו ויכריזו אלה שהכניסו משקה, מתבטא הרבי בנוסח חריג ויוצא דופן: שההכרזה כעת, כך הרבי אומר, תהיה הכרזה ופרסום בכל העולם ובכל סדר ההשתלשלות!

אני שומע כזה דבר, הבנתי שזה סוג ההכרזה שעכשיו צריך לעלות ולומר… הבנתי שהרבי מתכוון שכן אעלה ואכריז. אך בכל אופן עדיין לא היה לי את האומץ ודי רעדתי, פחדתי והתרגשתי וכו', הרי כשעושים דבר כזה לפני הרבי, אם חלילה זה לא לרצון אזי…

היו שם כשבע-עשרה בקבוקים, כולם עלו, הכריזו, קצת שרים באמצע וכו', פתאום נגמר ואני עוד לא עליתי, כי המזכיר אמר שהוא לא יגיש את הבקבוק אם לא ישאל את הרבי. פתאום המזכיר עושה לי סימן חזק בשתי ידיו לבוא מהר למעלה. הבנתי שזהו זה, יש אישור.

התחלתי לעלות, אמרתי לאבי טאוב – בוא, אנחנו תמיד ביחד. אבי הולך ככה מאחורי, ומצד שני מגיע שמריה הראל, אבי עומד מצד אחד לשמור עלי אם יקרה משהו… ומצד שני עומד שמריה. הרבי מסתכל עלינו, לוקח את הבקבוק, שופך חצי כוס, ממש המון משקה לי ולאבי, שמריה עומד בצד השני והרבי שואל את גרונר "גם הוא איתם?" והרבי נתן גם לו, נהיה שקט דממה, כל הציבור המתין לזה, היה אפשר לחתוך את האוויר בסכין, אספר מה שהכרזתי, ומה שסיפרו לי מסביב כי הייתי מה שנקרא 'לגמרי לא במקום'..

עמדתי מצד ימין של הרבי, אבי עמד מאחורי, ושמריה עמד ממולי והכרזתי כאילו כלפיו, הרמתי את הראש, והכרזתי באידיש… דממה מוחלטת שררה בקהל… אלו בערך היו המילים שהכרזתי:

כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים ע"י רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

לאחר מכן שמעתי שהרבי חייך שלוש פעמים כשאמרו שהוא מלך המשיח, חיוך רחב שהרבה זמן לא ראו. את ה"יחי" הראשון אמרתי בצעקה, ורק חלק קטן בציבור ענה יחי, כולם היו בהלם ולא תיארו לעצמם דבר כזה. היום זה מילתא דפשיטא, אך אז זה היה פשוט הלם, שמריה ענה יחי עם הקול הגדול והוא היה ה'יחי' החזק. צעקתי פעם שניה וחלק יותר גדול בציבור ענה יחי, ופעם שלישית צעקתי יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! והרבי נתן כזה חיוך, וכל הקהל צעק יחי, יחי, יחי יחי יחי [כמו שהילדים אומרים אחרי הפסוקים], והמשיכו באופן ספונטני לשיר 'יחי אדוננו' במנגינה של 'חיילי אדוננו' בהתלהבות גדולה.

הרבי אמר לפני כן (כפי שאפשר לראות בשיחה המוגהת), שהיום בפרשת תזריע מצורע, עוד לפני מנחה, תהיה לידת והתגלות המלך המשיח עד שכולם יוכלו להכריז שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. זו הייתה עת רצון מיוחדת, ותכננתי להכריז שהחיינו, אך מרוב התרגשות הכל ברח לי מהראש. עוד הספקתי להגיד לרבי 'לחיים' והרבי ענה לחיים ולברכה חזק, ועוד נשאר קצת מהחיוך שהיה כל זמן ההכרזה שאני לא ראיתי. שמחתי שיצאתי בחיים מכל העניין…

הלכתי על הספסל מתנדנד, ואבי מאחורי מחזיק אותי שלא אפול, הגעתי למקום ובירכתי שם בקול "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". מרחוק שמעתי שר' בערל ליפסקער בירך שהחיינו, ואחרי ההתוועדות עוד רבים ברכו שהחיינו. אני זוכר שהיתה אופוריה אי אפשר לתאר את השמחה שהיתה. אחד אמר לי שהשווער שלו אמר לו אחר כך: אני לא משיחיסט, אבל ראיתי את הרבי כשנחשון הכריז, ואת השביעות רצון שניכרה על פניו ראיתי בעצמי!

בהתוועדויות בכל מקום לקחו לחיים, לפני מוצ"ש הלכנו למעריב, ואני זוכר שר' חייקל חאנין פגש אותי בדרך ונישק אותי בהתרגשות. יהודי מזקני החסידים שהרגיש שכל הענינים הולכים עכשיו לקרות.

*

אחרי תפילת מנחה התיישב כ"ק אדמו"ר שליט"א לאמירת פרקי אבות פ"ב, וכשסיים – המתין להכרזת הגבאי וכן הכרזתו של יו"ר המטה להבאת המשיח ר' שמואל מ.מ. שי' בוטמאַן (אודות ייסוד שיעור חדש בעניני גאומ"ש ב-770 בשעה 7:00 מידי ערב), ואח"כ נעמד ממקומו והניף את ידו הק'. ניגנו את הניגון "עם ישראל . . ווי וואָנט משיח נאַו", וכ"ק אדמו"ר שליט"א הסתובב לשמאלו ועודד בידו הק' לעבר העומדים שם, ויצא מביהכ"נ כשמעודד בידו הק'.

לאחר מכן קם ר' דוד נחשון ע"ג ספסל ובירך בקול רם את ברכת "שהחיינו", וכל הקהל ענה אחריו בקול רם "אמן", ועוד רבים בירכו בעצמם.

בעת "רעוא דרעוין" ב-770 היה מאוד שמח, ניגנו ניגונים חסידיים, ניגוני שמחה, וניגונים אודות ביאת והתגלות המשיח, והיה ניכר שמשהו מיוחד והתגלות מיוחדת קרה בשבת זו בעת ההתוועדות, וכמובן ההשפעה מזה לאחרי ההתוועדות.

מוצאי שבת קודש: עידוד יחי לראשונה ע"י הרבי מה"מ שליט"א

כ"ק אדמו"ר שליט"א יצא מחדרו הק' לתפילת מעריב של מוצש"ק בזאַל הקטן למעלה בשעה 8:30 לערך. משך כמה דקות לפני שנכנס שרו "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (בניגון של "זאָל שוין זיין די גאולה"), ובכניסתו עודד כ"ק אדמו"ר שליט"א בידו הק', ובעומדו ליד הסטנדר עודד בב' ידיו הק' (דבר לא רגיל כלל!).

גם אחרי התפילה עודד בידו הק' את הניגון הנ"ל בצאתו. בדרכו לחדרו הק' נפנף בידו לילדים שעמדו שם.

אח"כ רקדו למשך זמן בביהכ"נ למעלה עם ניגון זה.

במשך לילה זה (ובפרט בעת ה"חזרות" וכו') היו אירועי ההתוועדות ל"שיחת היום". גם בשיעור תניא הנמסר ברדיו ע"י ר' יוסף הלוי שי' וויינבערג – שבסיומו חוזר על תוכן ההתוועדות – סיפר הלה ש"היום היו ענינים נעלים" וכו'.

מספר הרב נחמן שפירא:

…זכורני שא' החסידים המבוגרים טילפן מיד במוצאי שבת לבנו שהיה שליח במדינה רחוקה, וסיפר לו על מאורעות השבת, והכין אותו שתיכף ומיד הוא עומד לעזוב את מקום השליחות ולנסוע לירושלים… זו הייתה התגובה הספונטאנית של אותו חסיד מההתוועדות.

*

ט"ו אייר תנש"א

הרבי מלך המשיח שליט"א מחלק "דבר מלכות" לכאו"א ומעודד לראשונה לעיני המצלמות את שירת יחי אדוננו

רקע לקונטרס

בתקופה שלפני מלחמת המפרץ, היה עם ישראל לחוץ, טרוד ומודאג. המצרכים המבוקשים ביותר בארץ היו ערכת המגן ונייר הדבק, יהודים רבים בעלי אמצעים העבירו את המשפחה לדרום, לצפון או מעבר לים, והאווירה הכללית היתה לחוצה ומדוכדכת.

אחד עמד מול כל ההפחדות והאיומים. בהתוועדויות הקיץ והחורף שקדמו למלחמה הכריז הרבי מלך המשיח שוב ושוב ‘בני אל תתייראו’, כשהוא מזכיר את המדרש על השנה שמלך המשיח נגלה בה. ביטויים אלו, גרמו לחסידים רבים להבין כי משהו משתנה. התקופה בה סרב הרבי לאשר בפומבי את מלכותו כמלך המשיח עומדת להסתיים, וההתגלות שהחלה תסתיים בגאולה האמיתית והשלמה.

בחודש טבת באותה שנה, העז ר’ טוביה פלס והדפיס לראשונה קונטרס המכיל את שיחותיו של הרבי משבת שמות, כשהוא נושא את השם ‘דבר מלכות’. הרבי אישר ועודד.

מאז החל הקונטרס לצאת בארץ הקודש, תמידים כסדרם, כשהוא מכיל את ההתוועדויות המוגהות של השבת האחרונה כפי שהגיהם הרבי עבור שבועון כפר חב”ד, מאמרים שהגיה הרבי מלך המשיח ואגרות קודש. לקראת י”א ניסן צברה הפצת הקונטרס תנופה, כאשר הקונטרס הגיע והחל להיות מחולק גם בבית חיינו.

בעקבות דברי הרבי אודות לימוד עניני משיח וגאולה – הדפיס הרב פלס קונטרס “דבר מלכות” מיוחד, ושלא כבמתכונתו הרגילה – כלל ארבעה שיחות שבהן “חידושים וביאורים בהל’ מלכים”.

הרבי: שידפיסו כפי שהוא

למרות החשמל באוויר, איש לא ציפה להפתעה שהתרחשה ביום שני, ט”ו אייר, גבורה שבהוד. כשיצא הרבי מחדרו הק’ לתפילת מנחה, מסר למזכירו, הרב יהודה לייב גרונר, את החוברת “דבר מלכות” קונטרס י”ב, באומרו (תוכן): “שידפיסו כפי שהוא, עם ההקדשה, לחלוקה הלילה אחרי מעריב”, ואחר–כך נכנס למעלית.

הייתה זו הפעם הראשונה שהרבי מלך המשיח עמד לחלק קונטרס המכיל את שיחותיו – עד אז חילק הרבי רק מאמרים. מעניין לציין גם שהרבי לא ביקש שיחליפו שם וכדומה, אלא דרש לחלק את הקונטרס ללא הגהות כלל, כפי שהוא. עוד כדאי לציין, כי חלוקה זו היא החלוקה היחידה – שהתקיימה ביום חול ‘רגיל’, ללא קשר לאיזה חג או מועד שקרב.

כשנכנס לבית–הכנסת, לאחרי שנגע במזוזה הסתובב לעבר הרב גרונר ואמר לו: “נאמר כמה מילים”… בדרכו למקומו עודד את שירת הקהל “שישו ושמחו בשמחת הגאולה”, אך כשעלה על הבימה לא הסתובב כרגיל.

בסיום התפילה נשאר הרבי עדיין לעמוד ליד הסטנדר הראשון, ואמר את “אבינו מלכנו” הארוך (בקשר לבה”ב). לאחרי שסיים ניגש לסטנדר השני ופתח בשיחה שארכה כחצי שעה. בעת השיחה היו פני הרבי לעבר הקהל, והביט הרבה לעברם.

בשיחה דיבר הרבי דיבורים נפלאים אודות המשיח וביאתו – וכן דיבר על המסירת נפש של נחשון בן עמינדב שקפץ ל”נחשול שבים”. במשך השיחה התבטא באומרו ששני השמות של הצמח צדק הם שמותיו של משיח צדקנו – יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו תיכף ומיד ממש, ועד שנוכל לומר תיכף ומיד ממש בהמשך לדיבורים אלו – הנה זה בא – שבא כבר בעבר, והתבטא על שנה זו באומרו שהיא “שנת הגאולה האמיתית והשלימה”, “אראנו נפלאות”.

הזכיר פעמיים אודות עשיית כל אחד ואחד שליח לצדקה בנתינתו לו שטר לצדקה, ואמר שלאחר תפילת ערבית יחלקו מאמר חסידות (!) – “יפוצו מעינותיך חוצה”, שילמדו בו (לאחרי מעריב), שקשור גם לנגלה דתורה, החל מתחילתו בפסוק של תורה שבכתב, ולאחר מכן מאמרי חז”ל בתורה שבעל פה.

את השיחה סיים במילים: “וללא פשטל’ך, רק גאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש, וממש ממש”.

בעת חלוקת הדולרים מסר הרב גרונר לר’ שלום שי’ יעקבסאָהן, חבר ה”ועד להפצת שיחות”, את החוברת “דבר מלכות” הוצאה מיוחדת – קונטרס י”ב, על מנת להדפיסה בכמה אלפי עותקים, עבור החלוקה שתתקיים הלילה לאחרי תפילת מעריב. החוברת הועברה מייד לדפוס בניו ג’רזי – במקום בו מדפיסים תמיד את הספרים והקונטרסים שמחלק הרבי.

בדרך צאתו עודד הרבי בחוזק רב את הניגון ששרו אנ”ש והתמימים (עוד מאמצע החלוקה) – “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”, ולעבר פמליית ר’ דוד שי’ נחשון הניף את ידו הק’ בסיבוב שלם.

השיחה המופלאה עוררה רבים. חסידים רבים חתמו על קבלת המלכות בעקבות שיחה זו. אחר–כך רקדו בחוזק בבית–הכנסת (עם הניגון הנ”ל) ב”שטורעם”, וכן השמיעו חזרה בטייפּ מהשיחה.

3 שעות חלוקה. 6500 קונטרסים!

אם בכל חלוקה היו מגיעים חסידים רבים, נקל להבין כמה מאנ”ש הגיעו לחלוקה שהרבי מלך המשיח עצמו מודיע עליה מראש. בתפילת מעריב היה בית–הכנסת מלא מפה אל פה בקהל עצום כמו בליל הקפות, מאנשים, נשים וטף שהגיעו מכל השכונה “כאן צוה ה’ את הברכה” וכן משאר שכונות. כמו כן הגיעו מהרבה מקומות שבערי השדה כגון מונטריאול, שיקגו ודטרויט. מכל מקום שהיה במרחק טיסה סביר הגיעו חסידים על מנת לזכות לקבל את המאמר שהרבי הודיע שהוא הולך לחלק.

כשנכנס הרבי למעלית אמר משהו לרב גרונר בקשר לחלוקת הקונטרס. הרבי נכנס לתפילה בשעה 8:35 כשפניו הק’ זוהרות ומאירות, ובכל הדרך עודד בחוזק את שירת הקהל “שישו ושמחו בשמחת הגאולה”, ובמיוחד כשעלה על הבימה שאז הסתובב כרגיל והניף את ידו הק’ פעמיים לעבר הקהל.

אחרי התפילה הכריז הגבאי ר’ זאב יחזקאל הכהן שי’ כ”ץ בשם המזכירות שמכיון שהקונטרסים עדיין לא הגיעו, לכן תתקיים עתה הפסקה והחלוקה תתקיים בשעה 9:00 לערך. אחר–כך התחיל הקהל לנגן “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד” והרבי יצא מבית–הכנסת כשמעודד בעוז את השירה.

בשעה 9:00 הגיעו ארגזים מלאים בחוברות הנ”ל, והכניסום לעזרת נשים שבשדרת קינגסטון, משם העבירום לבית–הכנסת על הבימה של הרבי. בדף הראשון של כל חוברת היה מונח שטר א’ של דולר.

בשעה 9:27 נכנס הרבי לבית–הכנסת, חגור בגאַרטעל ובסירטוק של משי (כרגיל), כשמעודד את שירת “שישו ושמחו בשמחת הגאולה”. הרבי נגע בפרוכת כרגיל, ואז ניגש ישירות לשולחן החלוקה והתחיל לחלק את קונטרס “דבר מלכות”, קונטרס אחד לכל אחד. עבור החסידים הייתה זו הפתעה מרעישה – שכן כמוזכר לעיל, הרבי אמר בשיחה כי הוא הולך לחלק ‘מאמר’, כשבפועל חילק שיחות! לחלק מאנ”ש מערי השדה הייתה ההפתעה מרעישה פי כמה – שכן לא ידעו כלל על קיומם של קונטרסי ה’דבר מלכות’.

בשעה הראשונה עברו גברים. הרבי היה נראה מאוד מרומם וחייך להרבה מהעוברים ובמיוחד לילדים לאלו שביקשו ברכה וכדומה ענה: “אמן” או “בשורות טובות”, ולילדים שאמרו “תודה” ענה: “לבריאות”. לילדים שאמרו “משיח נאַו” ענה: “אמן”. לרבים מהעוברים סימן הרבי לעבר השטר של דולר המצורף (שלא יפול). כמו כן לכמה שעברו עם ילדים דייק הרבי לתת להם בידם דווקא, ושייקחו הם בעצמם. לאחד שעבר עם ילד קטן בידו סימן הרבי לראות באם גם הבן קיבל.

לכמה מהעוברים שביקשו קונטרס נוסף – לא נתן. לאחד שרצה לקבל עוד חוברת (ולא קיבל) חייך אליו הרבי. לאחד הושיט הרבי שני קונטרסים ומיד כאשר הבחין בכך, משך בחזרה אליו את הקונטרס השני כשחיוך על פניו.

בשעה השנייה עברו נשים וטף. לנשים באות–בימים איחל הרבי: “שנים ארוכות בריאות”. בשעה השלישית שוב עברו גברים, והרבי בירך כמה וכמה שביקשו ברכות באומרו: “בשורות טובות”. באמצע נפל ספסל, והרבי הבחין בכך והביט לשמאלו (כנראה לוודא שהכל בסדר).

החלוקה ארכה 3 שעות ו–5 דקות – מהשעה 9:27 עד 12:32, ובמהלכה חילק הרבי 6,500 קונטרסים!

טרם צאתו הביט הרבי לשמאלו לעבר העומדים שם (לראות באם כולם קיבלו), אחר–כך נטל שני קונטרסים (א’ בצבע תכלת וא’ בצבע ירוק), שאל את הרב גרונר האם כולם קיבלו, ואז ניגש לפרוכת (כשבדרכו מסדר את הגאַרטעל בב’ ידיו הק’) ונגע בה, הצביע שוב כשואל האם יש עוד שלא קיבלו, ויצא מבית–הכנסת ב”שטורעם” כשמעודד בחוזק רב בידו הק’ (ושמחה רבה נסוכה על פניו הק’) את שירת “שישו ושמחו בשמחת הגאולה”.

כשיצא מהמעלית למעלה נתן את שני הקונטרסים שבידו לשתי נשים שעמדו שם ועדיין לא קיבלו, וכן חילק לעוד שני אנשים ואשה אחת שעדיין לא קיבלו (כשהרב גרונר מוסר לרבי את הקונטרסים). אחר–כך הסתובב הרבי לעבר העומדים שם ובג”ע התחתון, הניף את ידו הק’ לעידוד השירה ונכנס לחדרו הק’. למטה בבית–הכנסת ישבו קבוצות קבוצות ולמדו את הקונטרס, וכן התוועדו עד לשעות הקטנות של הלילה.

דווקא דבר מלכות

כמה מהחסידים ציינו את העובדה שלמרות שה"דבר מלכות" הוא העתק של הקובץ "לקוטי שיחות" שיצא לאור בניו-יורק – הורה הרבי לחלק קובץ זה דוקא. חסידים ראו בכך סימן לחביבות מיוחדת שמייחס הרבי לחוברת "דבר מלכות" שמרמזת על תפקידו של הרבי – מלך המשיח.

מה בקונטרס?

הקובץ הודפס בגודל הרגיל של ה”דבר מלכות”, ובעטיפה צבעונית (חלק בירוק וחלק בתכלת). בקובץ הודפסו ארבע שיחות על הלכות מלכים ברמב”ם: א) חזרת מלכות בית דוד ושלימות משפטי התורה (לקוטי–שיחות חי”ח בלק ב’). ב) נצחיות הבטחת הגאולה (לקוטי–שיחות שופטים תשמ”ט). ג) שתי תקופות בימות המשיח (לקוטי–שיחות חכ”ז בחוקותי א’). ד) ביאת אליהו (מהדרן על הרמב”ם י’ שבט תשמ”ו). בנוסף, הודפסו בסופו פרקים י”א וי”ב מהל’ מלכים ברמב”ם. בעמוד האחורי נדפסה הקדשה “לזכרון הוו”ח אי”א נו”מ ובעל מדות ישראל אריה לייב, אחיו של – יבלח”ט – כ”ק אדמו”ר שליט”א”.

*

יוצא לאור על-ידי מטה לימוד הדבר מלכות. להצטרפות לקבלת עדכונים בוואטסאפ. באימייל: mdvarmalchus@gmail.com