שני היתומים התחננו ליד המיטה בבית החולים:
"אבא, אל תשאיר אותנו לבד!"
אך אבא הלך לעולמו, והשאיר אותם כמו יתומים עגולים.
יתומי הרב אשר גלוזמיציקי ע"ה מחשובי אנ"ש בירושלים שהלך לעולמו השבוע נותרו ללא כל משען ומשענה – כמו יתומים עגולים.
***
שני הבחורים הצעירים עמדו במסדרונות הקומה הראשונה בהדסה עין כרם במחלקה האונקולוגית, מול המדדים המאיימים הם בכו ולא הפסיקו לדמוע, הם ראו את אבא גווע להם בין הידיים, אך הוא הצמיד להם את היד בחוזקה, וניסה לעודד, לחזק, בכה יחד איתם.
רבי אשר היה דמות מופת בין חסידי חב"ד בירושלים, עובד ד' במסירות נפש שנהנה מיגיע כפיו, החל את דרכו בעבודת ד' ברוסיה הקומוניסטית – נאבק לשמור על קוצו של יו"ד, להפיץ יהדות ולשמור את כל פרטי עבודת ד', ועלה במסירות עילאית כדי להקים דור ישרים מבורך.
המחלה הקשה רדפה אחריו במשך למעלה מעשור; טיפולים קשים שייסרו את גופו, כימותרפיה וייסורי תופת שלא נתנו לו מנוח, אך רבי אשר הצדיק עמד בחוזקה ובכוחות על אנושיים תוך שהוא ממשיך לשמור על חיוכו הנצחי לעודד את כל סובביו, להתפלל מעומק ליבו, ולשרוד בכל כוחו לשמור על בניו מחמדי עיניו שימשיכו לשקוד על דלתי התורה.
תרום עכשיו
"אל תפסיק את שנת ה'תמימה' שלך בקבוצה, הכל יהיה בסדר בעזרת ד'" הוא אמר בטלפון רק לפני שבועות ספורים – לבנו חביבו שנמצא בשנת הקבוצה אצל הרבי ב770, אבל לפני שבוע וחצי הצביע רבי אשר בבכי "תקראו לבן, שיגיע לכאן" כשהבן הצעיר נפרד מאביו בבכי תמרורים.
אין להם לאן לחזור. היתומים הצעירים שעוד לא יבשו נהרות הדמעות אין להם לאיפה ללכת, הם זועקים לאבא והוא איננו, מי יושיע אותם? מי יכניס אותם תחת החופה?!
רק אתה תוכל לעזור להם!
אם אנחנו נתאמץ ונעזור להם, יחד נוכל להציל אותם.
היתומים הצעירים מתחננים אלינו: אל תשאירו אותנו לבד. אנחנו פשוט לא יכולים. אין מי שיוכל לעזור לנו.
תרום עכשיו כאן
צפו בקריאתו של הרב לאזאר לתמוך במשפחה