העוגן של המטיילים • מונולוג מרגש

השעה 9 בערב. אני ועוד שני ישראלים עייפים ומותשים, יצאנו לדרך משדה התעופה של גואה לכיוון פאלולים. בולעים את הנוף החשוך שבחוץ, מנסים להבין מה יש במקום החדש הזה שנקרא גואה. אחר כך מנסים לישון. רעבים רעבים. יום ארוך עבר עלינו; יצאנו לדרך ב9 בבוקר מרג'אסטן. ומזל שטסנו, אחרת זה היה מתיש וארוך בהרבה…

נגיע לכפר בעוד פחות משעה. עייפים ורעבים, ואין לנו פסיק של מושג איפה נישן הלילה, הרי צריך לחפש חדר. אבל כבר אמרנו לנהג המונית את היעד שלנו: חב"ד האוס. הנהג הכיר – והנה על השביל שחוצה את הכפר יש שלט שאומר שהגענו. יש!

הרמנו את התיקים הענקיים, ופנינו בסמטה אל בית חב"ד. אחרי דקה מצאנו את עצמינו בחצר גדולה אבל מזמינה וחמימה, עם שולחנות אוכל וספות וערסלים אי שם בקצה, ובמרכז יושב הרב רועי עם עוד כמה ישראלים, לומדים יחד. תכננו להניח את התיקים בחצר ולרוץ למצוא חדר – כבר מאוחר ממש! אבל פשוט לא היה צורך… הרב הזמין אותנו לשבת רגע, לסעוד ולנוח מהדרך. אחר כך המליץ לי על מקום אמין לישון בו, וכך היה.

נשארתי שם לשבוע. שבוע שבו בכל יום הגעתי לשם פעמיים – המסעדה הטובה הייתה רק תירוץ לאווירת הבית הנעים, ולתחושת ה"ביחד". בערב זה היה לימוד משותף, ובשבת אווירה יהודית וקדושה, ובין לבין – פשוט 'יחד' יהודי. הכל בחצר הגדולה והקסומה שנחתתי אליה. ארוחת שבת הייתה שילוב מרתק של יהודים מכ—ל צבעי הקשת. הרב רועי ונטע אשתו היו שם בשבילי כשסתם רציתי להתייעץ וגם כשלא הרגשתי טוב. פשוט היו העוגן שלי.

לכתוב עוד מחוץ לחוויה הפרטית שלי? אני אחת מתוך עשרות אלפי יהודים שזכו להיות במקום הזה!

הרב רועי ונטע גם מגדלים שבעה ילדים מתוקים, מנהלים גן ילדים יהודי בכפר, מתפעלים מקווה טהרה, מהווים נקודה יהודית ומחברת להמוני ישראלים שגרים בגואה ועוד ועוד…

אם זה מטייל שחלה או נפצע וזקוק לעזרה רפואית, או יהודי שנפגע מסמים קשים וזקוק לעזרה דחופה- הרחק מהבית בארץ, ורק לאחרונה השתתפו במבצע מורכב להבאת יהודי מהודו לקבורה יהודית הראויה לו.

כל שנה, מאלול עד אחרי פסח, הם שם בפאלולים בשבילנו, שעה שעה. מגיעים לעונה, מובילים ומאפשרים אווירת יחד יהודית וישראלית, חמימה ומחברת. אני מסתכלת מהצד וברור שהמנוע למפעל האדיר הזה הוא הידיעה שהם שלוחי הרבי, נקודה!

אבל השנה, בעקבות הקורונה, המצב אחר.

הקורונה פשטה בהודו והאבדות רבות וגדולות, גם המצב הכלכלי מדרדר מאד. עברו ניסן ואייר, סיון, תמוז ואלול כמעט כבר בפתח. בפאלולים נשארו משפחות יהודיות ומטיילים שנתקעו ולא הצליחו לחזור עם טיסות החילוץ. חודשים ארוכים שכמעט ואין הכנסות, אבל ההוצאות נמשכות: הוצאות מחיה, שכירויות של המתחמים (מתחם האירוח והמסעדה, בית המגורים, גן הילדים ועוד), הוצאות שוטפות וגם הפתעות שהקב"ה מזמן – כמו דאגה ל"מת מצוה" רק בחודש האחרון.

בשליחות ובעצת הרבי – הרב רועי, נטע והילדים נשארו בפאלולים כדי להמשיך להיות בית, נקודה יהודית ועוגן לכל מי שיזדקק. והם עדיין שם, גם בזמן כתיבת השורות האלה.

אנחנו רוצים שבית חב"ד פאלולים ימשיך לפעול, אבל המצב הכלכלי דוחק מאד.

אם אתה מאמין בכל הטוב הזה ורוצה שהוא יימשך – בוא לתת יד!

בזכותך, עוד מטיילים כמוני ירגישו את הלב היהודי פועם גם אי שם במזרח.

4 מסלולי תרומה, כל מסלול והגאולה שלו…

תרומה חד פעמית;

תרומה של שקל ליום, במשך שנה,

תרומה של 2 ₪ ליום, למשך שנה,

תרומה של 4 ₪ ליום, למשך שנה.

מה מתאים לך?

לתרומה מאובטחת