סוד הקסם של מוטי כהן ע"ה • טור פרידה

יום חמישי, נוהל הכנות לשבת. מקבל טלפון בהול מחבר קרוב, "תתפלל חזק. חבר שלנו מוטי במצב קריטי". הייתי בהלם. לא ידעתי מה לחשוב. רצו לי כל החיים שהיינו ביחד תלמוד תורה, ישיבה, שליחות בחו"ל.

שעה קהל לאחר מכן, הגיעה הבשורה המרה שמוטי עזב אותנו.

אני עוצר הכל, נכנס לרכב ונוסע. דמעות מציפות אותי. המחשבות חולפות במהירות. לו רק יכלתי להגיד לו "אל תסע באופנוע". אם רק יכלותי לעצור אותו מלצאת אל המוות. צער וכאב על חבר שהיה הכי שם בלי לשפוט ולא רק אותי אלא את כולם.

הגעתי. מחנה את הרכב בסמוך לבניין ישן בן 3 קומות. מסתכל סביבי ורואה התגודדיות קטנות של חבר'ה צעירים בשנות העשרים לחייהם. אני ניגש אל אחד מהם ושואל איך אתה קשור לכאן?

"אתה יודע מי זה מוטי בשבילי?", הוא משיב.

הייתי דרוך להקשיב, והוא ממשיך:

"מוטי בשבילי זה הכל: אבא, מנהיג, משפיע. כזה שאפשר לגשת אליו ותמיד יהיה שם בשבילי גם בשעות הקטנות של הלילה. ביתו פתוח תמיד לקבל כל אחד באשר הוא. עם עזרה ללא תנאים וללא תמורה, בלב שמח ואהבה גדולה.

אני מקשיב והוא בוכה…

ככה לאט לאט כמות האנשים התחילו להגיע בזה אחר זה. ההלויה החלה. אני מתחיל ללכת אחרי המיטה. סיבוב קטן של הראש אחורנית, מותיר אותי בהלם. כמות האנשים הגדולה כל כך שהגיע לחלוק כבוד אחרון לבעל אהבת ישראל הכי גדול שהכרתי. ניסיתי להבין מה הקשר בין האנשים בסקלה כל כך מגוונת בחברה למוטי חברי, והבנתי משהו אחד: הלב שלו, הלב הוא מה שחיבר בינו לבינם. הם הגיעו לתת לו את הלב שלהם בדרכו האחרונה.

מוטי, אתה היית כאן בשביל כולם. בפשטות, תמימות, אהבת הבריות, ונתינה אין סופית. איבדנו איש של אהבה וחיבור. בשבילי אתה השליח של הרבי בכפר חב"ד!

אוהב אותך לנצח

מאיר

לתרומה עבור חמשת היתומים של מוטי לחץ כאן