כשבן הדוד התגלה כאח…

"המציאות עולה על כל דמיון" – גם הרב אברמי הורביץ, שליח הרבי לשכונת מאליבו בעיר נוף הגליל, שראה כבר דבר או שניים בחייו ומכיר מקרוב את המציאות במקום בו הוא פועל, לא תיאר לעצמו שהמציאות יכולה להיות עד כדי כך מפתיעה.

הסיפור הבא שהיכה בתדהמה את כל קהילת בית חב"ד מאליבו התרחש לפני מספר שבועות והוא מובא כאן בפרסום ראשון, כפי שמספר בעל המעשה בעצמו.

"בצהרי יום חמישי יצאתי לסיבוב מבצע תפילין הקבוע. באחת החנויות ראיתי בחור והתלבטתי האם הוא יהודי או לא. במקרים כאלה אני נוהג לפי הכלל הידוע "כשיש ספק – אין ספק", אז פניתי אליו ושאלתי אותו האם הוא רוצה להניח תפילין. הבחור ענה לי במבטא ערבי 'כבר הנחתי היום…' – נו, בסדר – חשבתי לעצמי – הוא מן הסתם צוחק עליי. אבל איכשהו כן החלטתי להמשיך ושאלתי אותו האם הוא יהודי. 'כן', הוא ענה, והמשיך – 'כל יום אני מניח תפילין.' כשאני עדיין מסופק האם הוא רציני או מתבדח, עניתי לו 'אשריך' והמשכתי ללכת".

"כמובן ששכחתי מהסיפור, ובשבוע שלאחר מכן שוב הגעתי אל החנויות ושוב אני רואה בחור על אופנוע ושואל אותו – 'האם הנחת תפילין?' – והוא עונה לי 'כבר אמרתי לך בשבוע שעבר שאני מניח כל יום…' הפעם לא הרפיתי ושאלתי אותו במפורש – 'אתה מדבר ברצינות או שאתה חומד לצון' והוא ענה – 'אני רציני לגמרי – אמא שלי יהודייה… אתה לא זוכר אותי?!' כשעניתי שלא, הוא שלף מכיסו את הטלפון והציג לי תמונה בה אני נראה מניח לו תפילין במרכז מסחרי אחר בעיר נוף הגליל, שנתיים קודם לכן. 'מאז, אני מניח תפילין כל יום' הוא סיים. האמת היא, שכמעט התעלפתי שם במקום… הסיטואציה הייתה זכורה אצלי היטב".

השליחות להפוך עולם

נעצור לרגע את הסיפור ונחזור אל הימים שבהם הרב הורביץ הגיע לשכונת מאליבו, לפני מספר שנים. תוך זמן קצר הוא הבין שהשליחות שנפלה בחלקו אינה רגילה (עד כמה שניתן לקרוא לשליחות כלשהי "רגילה"…). כאן לא מספיק לארגן קריאת מגילה או תקיעת שופר ונדרש הרבה מעבר לכך: צריך ליצור מהפך במציאות, לעצור את ההגירה השלילית ולשנות את המגמה. במילים פשוטות – לדאוג שמאליבו תהיה מקום עבור יהודים!

הצעד הראשון והמשמעותי ביותר היה הקמה של מרכז יהודי גדול הכולל בית כנסת, מקווה טהרה ומרחב לפעילות לילדים ולמבוגרים. את דרך החתחתים שעבר אין מספיק מילים כדי לתאר. השכנים הערבים לא ראו בעין יפה בלשון המעטה את הרצון לשמר את הצביון היהודי בשכונה ופעלו בכל הכלים שיכלו כדי למנוע את הקמת המרכז.

הפתעה בדוכן

כעת, נקפוץ בזמן לחורף ה'תשפ"ג. באחד השבועות יצא הרב הורביץ כהרגלו לקיים 'מבצע תפילין' ולזכות יהודים במצווה החשובה. רכב נמוך עצר במקום וממנו יצאו שני בני מיעוטים (שלא נראו סימפטיים בלשון המעטה) ועברו ליד הדוכן. כשהתעניינו מה הולך כאן, עשה הרב הורביץ את הדבר הטבעי ביותר מבחינתו ושאל את אחד מהם בלי להתבלבל – "אמא שלך יהודייה?…"

בשנייה שהשאלה יצאה מפיו הבין הרב הורביץ מה שקרה והיה משוכנע שהוא הולך לחטוף מכות, אבל להפתעתו אחד הצעירים אומר לו "כן, אמא שלי יהודייה". בירור מהיר בטלפון העלה שאכן אותו צעיר הינו בן לאם יהודייה, והוא הניח תפילין במקום. הוא אפילו נעתר לבקשתו של הרב הורביץ להצטלם יחד, אולם לא לפרסם חלילה את התמונה כי הוא בן למשפחה מוכרת בעיר ו"לא צריך צרות". וכך הם הצטלמו והעניין נשכח מלבו של הרב – עד לאותו יום חמישי…

"אתהפכא חשוכא לנהורא"

ממשיך הרב בסיפורו: "לא רק שנפגשנו פעם, ולא רק שהוא גילה על יהדותו, אלא שאותו צעיר הקפיד מאז להניח תפילין יום יום – כאשר כלפי חוץ אף אחד לא היה כלל מעלה בדעתו שהדבר אפשרי! אך מה שמדהים שכל זה הוא עדיין לא החלק המרגש ביותר בסיפור."

"תוך כדי שאנחנו משוחחים מגלה לי אותו צעיר כי הוא בן משפחה של לא אחר מ… אחד השכנים שפעל בצורה התקיפה ביותר נגד הפעולות להקמת מרכז חב"ד וניסה בכל דרך למנוע את הקצאת השטח, את מתן האישורים ואת תחילת העבודות בפועל! האחד נלחם מלחמת חורמה במהפכה היהודית של מאליבו, בזמן שבן משפחתו מקפיד להניח תפילין כל יום, כמו בתקופת ה"אנוסים" בספרד. יש משהו יותר שמיימי מזה???"

בסיום אותה שיחה, החליט אותו בחור יהודי לעשות הכל כדי לתת יד לסיום בניית בית חב"ד מאליבו!

אתהפכא חשוכא לנהורא…

הרב הורביץ מספר לנו כי הניצחון הגדול עם אישור העבודות והתחלת הבנייה בפועל, היה זה ש"סובב את הספינה" לכיוון הנכון, וב"ה בשנים האחרונות מגמת ההגירה השלילית התהפכה. לא רק שמשפחות כבר לא עוזבות את השכונה, אלא שבשנתיים האחרונות כמניין משפחות חדשות הגיעו אליה. "היום אתה מסתובב ברחוב ורואה ילדים צועדים בשמחה למסיבות שבת או חוגגים את פורים, מבוגרים הולכים לשיעור תורה – הצבע חזר ללחיים!!!"

כעת יוצא בית חב"ד בקריאה למעגלי הידידים ולכלל אנ"ש להירתם ולסייע בהמשך עבודות הבנייה והשלמת המרכז. הקמת השלד הסתיימה בשעה טובה, וכעת מתקדמים בכל הכוח לעבר השלבים הבאים. "ביהדות אין מצב סטטי, תמיד צריך להיות 'מהלך'. וכשרואים את ההשגחה הפרטית על כל צעד כאן בשכונה, מבינים שאסור לנו לעצור וחייבים להמשיך בכל הכוח כדי שמאליבו תהיה יהודית ומוארת!"

לשותפות במהפכה היהודית וכניסה להגרלה הגדולה כנסו עכשיו וקחו חלק!