הסכמה מקיר לקיר: רבנים ומשפיעים על ה"שטר זכות"

לקראת הקמפיין השנתי "שטר זכות" פרסם כולל חב"ד צפת "רב שיח" מיוחד בו נטלו חלק רבני קהילות, אנשי חינוך בכירים, משפיעים ועסקנים מקהילות חב"ד בכל רחבי הארץ, שסיפרו על ההיכרות האישית שלהם עם הקופה של רבותינו נשיאינו, העזרה הרבה שמעניקה הקופה וחשיבות התמיכה בה לכל אחד ואחד מאנ"ש.

באדיבות הקופה אנו מגישים אליכם את הפאנל המלא – צפו בסרטון:

לחתימה על "שטר זכות" במהירות – לחצו כאן

הפאנל המלא – רב זכותו!

איך רעיון אחד שנולד לפני יותר ממאתיים וחמישים שנה הפך לארגון החסד הוותיק ביותר ול"קופה העתיקה בעולם"? עד כמה המוסד הזה חשוב לרבי ואיך הוא משפיע על כל חסיד בפועל ממש, כאן ועכשיו? • רבני ומשפיעי אנ"ש ברב שיח מיוחד

כל חסיד כבר יודע ש"משנכנס אלול מרבין בצדקה". בספרי ההלכה לאורך כל הדורות מובא כי בימי הסליחות נוהגים להרבות בצדקה כדי לבוא לימי הרחמים ב"ידיים מלאות", והדבר נרמז כבר בפרשת ראה – שהיא תמיד "שבת מברכין אלול" ומצוות הצדקה מוזכרת בה מספר פעמים. אולם מה באמת אנחנו יודעים על הגוף שמאחורי הצדקה והחסד? איך יוזמה אחת של רבינו הזקן (שאף סיכנה את חייו כשהיוותה עילה למאסרו) התפתחה לאורך השנים? כינסנו רבנים ומשפיעים מקהילות בכל רחבי הארץ, כדי לשמוע מהם יותר ולהכיר לעומק את המוסד החשוב הזה.

בשיחה המיוחדת השתתפו (לפי סדר הא-ב) הרבנים והמשפיעים: הרב מרדכי ביסטריצקי – רב קהילת חב"ד צפת; הרב חיים גלינסקי – חבר וועד קהילת חב"ד בלוד, חבר המועצה הדתית ואיש חסד; הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי – מנהל וראש ישיבת 'חנוך לנער' בצפת וחבר הנהלת ישיבות חח"ל צפת; הרב צבי וילהלם – שליח הרבי בצפון העיר נתניה ויו"ר מכון הרמב"ם המבואר; הרב דוד אבא זלמנוב – חבר אגו"ח, משפיע בישיבת תומכי תמימים באור יהודה ובישיבות רבות נוספות; הרב יוסף יצחק זלמנוב – משפיע בקהילת חב"ד צפת; הרב יוסף יצחק חיטריק – משלוחי הרבי לארה"ק, מנהל סמינר בית חנה בצפת ויו"ר כולל חב"ד צפת; הרב מרדכי ידגר  – שליח הרבי ומנהל ת"ת אור מנחם צפת; הרב מנחם כהן – משלוחי הרבי לבאר שבע, רב קהילת חב"ד בית מנחם בבאר שבע, ומרבני מכון הלכה חב"ד; הרב ברק כוכבי – שליח הרבי ביישוב חשמונאים ומנהל תלמוד תורה חב"ד לוד; הרב חיים פרוס – מרבני בית ההוראה כפר חב"ד, מרצה ומחבר ספרים; והרב חיים קיז'נר – רב ומד"א קהילת חב"ד בעמנואל.

כמו תמיד, הכי טוב להתחיל מבראשית… מהי למעשה "מטרת העל" של כולל חב"ד?

הרב חיטריק: כולל חב"ד התחיל כידוע לפני למעלה מ-200 שנה כאשר האדמו"ר הזקן החליט לייסד קופת צדקה במטרה לעזור לעניי ארץ הקודש. בימים ההם הם סבלו עוני מחפיר והרבי גייס את היהודים שחיו בגולה לשלוח אליהם תמיכה כספית שתאפשר להם להתקיים פשוטו כמשמעו. מאז זה נמשך לאורך כל הדורות, בעידודם של כל רבותינו נשיאינו.

הרב כוכבי: זהו המוסד החב"די הראשון שהוקם ע"י אדמו"ר הזקן, והוא הביטוי הראשוני לדאגה הכוללת של הרבי והחסידות – לא רק ללימוד תורה, אלא גם לפרנסה, רווחה וחיי היום-יום של חסידי חב"ד ועם ישראל בכלל. המטרה שלו היא להבטיח שהחסיד ובני ביתו יוכלו לחיות חיי תורה וחסידות בלי טרדות שמונעות מהם לעסוק בשליחותם הרוחנית. אם תרצו – "רשת ביטחון" רוחנית וגשמית של כלל חסידי חב"ד.

הרב ד.א. זלמנוב: למעשה, המטרה של כולל חב"ד היא שלא יהיה יהודי שלא מכיר ויודע מה זה חב"ד. הרי אנחנו יודעים שכאשר עושים ליהודי אחר טובה בגשמיות זה עניין מופלא בפני עצמו, וע"י הגשמיות מגיעה אח"כ בדרך ממילא גם הרוחניות. בעצם בזכות כולל חב"ד יהודים מבינים ומרגישים שדואגים להם בלי להסתכל על מי הם ומה הם.

איך המוסד הזה מיישם היום (ובכלל, לאורך השנים) את החזון של הרביים?

הרב קיז'נר: הכולל נחשב יסוד חשוב מבחינת הרביים בכל הנושא של "קו גמילות חסדים". זו בעצם הייתה הדרך לעזור למשפחות לאורך כל הדורות, והרביים כולם – ובפרט הרבי, נתנו הוראות מפורטות כיצד לסייע. הייתה מעורבות גדולה של הרבי בעניין הזה, וגם כיום רואים איך שהקופה הזו פועלת בהתאם להוראות רבותינו נשיאינו כדי לחלץ משפחות שנקלעו לקשיים. 

הרב ד.א. זלמנוב: אפשר לומר שכמו שבתי חב"ד מביאים יהדות לכל העולם, היום כולל חב"ד (שבזמנו התחיל עם עזרה ליישוב היהודי המאוד מצומצם בארץ) מביא חסד לכל העולם. כעת הפעילות היא בהיקף כזה שכולם יכולים לראות וכמובן לקחת חלק.

הרב כהן: יש כמה וכמה מכתבים מאדמו"ר הזקן ומאדמו"ר האמצעי על כולל חב"ד. בכלל, את נושא נתינת הצדקה רואים כבר באגרת הקודש ובכתבי אדמו"ר הזקן. שם הוא מדבר שוב ושוב על צדקת ארה"ק, צדקת רבי מאיר בעל הנס וכל המעלות החשובות שיש בצדקה. וכיום כאשר רואים איך המוסד הזה עוזר בנפש חפצה לכל אחד, זה יישום חזונם של רבותינו נשיאינו למהדרין.

הרב כוכבי: החזון היה – לדאוג לצרכים הרוחניים והגשמיים של החסיד. והיום כולל חב"ד ממשיך את אותו הקו עם מוסדות תורה, חסד, גמ"חים, עזרה למשפחות, פעילות חינוכית ומערכות שמעניקות יציבות ואיכות חיים לחסיד ולמשפחתו.

הרב וילהלם: בדורנו התווסף העניין של הפצת המעיינות חוצה, וזה גם השפיע על כולל חב"ד: כיום פעולותיו חורגות הרבה מעבר לאנ"ש ופונות לכלל ישראל – בעזרה, ביטחון כלכלי וכיו"ב. בזה יש גם מימד של קידוש השם וקידוש שם נשיא המוסד שהוא נשיא דורנו.

הרב פרוס: על החשיבות הגדולה של כולל חב"ד ניתן ללמוד מהתמיכה של הרביים בו שמובאת שוב ושוב במכתבים מהם. למעשה, התמיכה של רבותינו נשיאינו בו היא אחד עם מה שכתבו על חשיבותה של מצוות צדקה בכלל! כך למשל במכתב של הרבי הקודם המופיע באג"ק משנת ה'תש"ג ביקש במפורש מכלל החסידים לתרום "ביד רחבה וברוח נדיבה" והוסיף כי כל אחד מאנ"ש שיש לו בן משפחה בצבא ישלח את שמותיהם אליו בצירוף התרומה שהרים לכולל חב"ד, והוא ישלח את השמות על מנת שזקני ת"ח יתפללו להצלחתם ולשובם הביתה בשלום.

מעבר לאזכורים בשיחות ובמכתבים, איך ראינו שהמוסד הזה יקר במיוחד לרבי?

הרב כהן: ראשית, הרבי עצמו תרם כמה וכמה פעמים מכספו לכולל חב"ד. ישנם אפילו צילומי המחאות שהרבי שלח – ולא רק הרבי אלא גם הרביים הקודמים. 

הרב גלינסקי: הרבי לא רק קרא לתרום ולעזור לארגון הזה אלא היווה דוגמה חיה בעניין: על השולחן בחדרו הקדוש של הרבי היו מעט מאוד פריטים, אחד מהם זוהי קופת הצדקה של כולל חב"ד!

הרב כוכבי: כאמור, הרבי עודד שוב ושוב את התמיכה בכולל חב"ד, וממש הגדיר אותו "המוסד שלי". תשומת הלב המיוחדת שהרבי נתן לכולל חב"ד באה לידי ביטוי בפן הרעיוני, המעשי וגם הכספי.

הרב וילהלם: כחסידים אנו מודעים עד כמה רבותינו נשיאינו התמסרו ותבעו מהחסידים לתת ולחסוך ממטה לחמם (באגרות הקודש בתניא) ואדה"ז מציין את הסיוע לאה"ק כסיבה לפדות מהמאסר. ובדורנו ראינו איך הרבי התייחס והתעסק בעצמו באנשים שינהלו את המוסד ועוד ועוד, מכל הנ"ל ברור איך צריכה להיות ההתייחסות שלנו למוסד הקדוש הזה.

למעשה, איך כולל חב"ד צפת משפיע היום בפועל על חייו של החסיד ועל חייה של משפחתו – בכל מקום שהוא בארץ?

הרב ביסטריצקי: מהיכרות אישית כרב הקהילה אני מכיר מקרוב מקרים שונים שהפניתי אל כולל חב"ד, והם לקחו על עצמם ועזרו למשפחות בכל מיני נושאים. בפועל, אין מצב כזה שבכולל חב"ד יגידו "אין לנו כסף" – תמיד הם מבינים את האחריות ונרתמים לעזרה. 

הרב קיז'נר: היום לכל משפחה חסידית יש עומס גדול של הוצאות, ולעתים גם דברים שלא מתוכננים. ושוב ושוב אנחנו רואים בפועל כיצד כולל חב"ד מסייע בכל מה שדרוש.

הרב פרוס: אני יודע מקרוב על העזרה הגדולה שכולל חב"ד נותנים לנצרכים ועוד פעולות רבות אשר הם עושים. ברור אפוא, כי נתינת צדקה לכולל חב"ד היא מהחשובות ביותר. 

הרב גלינסקי: המוסד הזה הוא אימפריה של חסד בקרב כל משפחה חב"דית בארץ ובעולם, סוג של "ארגון גג" לכל מה שקשור לחסד. את הפעולות רואים לאורך כל ימות השנה – אם זה בעזרה לשמחות ולצערנו גם בעתות צרה, בהקמת קרנות עזרה ובליווי של משפחות שהיו בהן אסונות. נקווה מאוד שנגיע למצב שבו הנהלת הארגון תוכל להתמקד רק בשמחות ולא תזדקק עוד להתעסק בקרנות ליתומים וכד'… 

הרב כוכבי: ההשפעה ניכרת בכל תחום: תמיכה בלומדי תורה ובמשפחותיהם, גמ"חים ועזרה במצבי קושי, פעילויות חינוך וקהילה, חיזוק זהות חסידית והמשכיות הרוח של אדמו"ר הזקן. זה נכון לא רק לצפת וירושלים שבהן צמח כולל חב"ד אלא לעוד ועוד קהילות – גם כאלה שאין בהן אוכלוסייה חסידית כמו למשל מודיעין עילית, ועוד.

לצד רבנים וראשי קהילות שמעורים באופן טבעי בחייהן של משפחות הקהילה, מציינים בהתלהבות את העשייה גם אנשי החינוך. הרב ידגר מספר למשל שכמנהל בית ספר הוא פוגש את זה מקרוב – בכל תחום שבו הורים מתקשים, כולל חב"ד שם. עד כדי כך שלפעמים ילד יכול לאכול פעם ביום ארוחה חמה רק בזכות התמיכה של כולל חב"ד! הרב ווילשאנסקי מצטרף אליו ומספר שמהיכרותו במוסדות שונים שב"ה זכה לנהל, הוא רואה כיצד בכל דבר שבו כולל חב"ד באים לעזור הם עושים את זה עד הסוף, עם כל הלב והנשמה.

לקראת סיום, אנו מגיעים לשאלה החשובה מכולן: אחרי שלמדנו והכרנו מקרוב את המוסד והעשייה, ביקשנו מהרבנים לספר לנו על ה"זמן המסוגל" בימים אלה, לתרומה לכולל חב"ד צפת.

הרב ביסטריצקי: אנו נמצאים בזמן מיוחד – ימים הסמוכים לראש השנה, שבהם כל אחד מחפש לעצמו עוד זכויות. כעת יש לנו את ה"שטר זכות" שכל אחד צריך לקחת על עצמו, וכלשון הרבי בשיחה "כפי יכולתו ומעבר ליכולתו" – ובעזרת השם, בזכות מצוות הצדקה הזו נזכה כל אחד לשנה טובה, כתיבה וחתימה טובה ולגאולה השלימה תכף ומיד ממש.

הרב ידגר: חשוב וכדאי לכל אחד ואחד מאתנו להשתתף ב"שטר זכות": לתת סכום גדול – גם מעבר ליכולת, כי זהו הרצון של הרבי וזו ההבטחה של הרבי, שמי שייתן אז בעזרת השם ייפתחו צינורות השפע עבורו מידו הפתוחה והרחבה בטוב הנראה והנגלה.

הרב ווילשאנסקי: כאשר אנחנו חותמים על "שטר זכות" אנחנו למעשה מקבלים על עצמנו לתת צדקה במקום הכי גדול, הכי טוב והכי נכון שיש. וודאי שהדבר הזה יעמוד לנו לזכות לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. ויהי רצון שעוד השנה – רק מעצם החתימה על "שטר זכות" נזכה להתגלותו של מלך המשיח תיכף ומיד ממש!

הרב חיטריק: כשלוחים של הרבי פה אנחנו ממשיכים את ההוראות שלו בנושא הזה, ובראשן זו שעליה הרבי דיבר בשבת מברכין חודש תשרי ה'תשמ"ג. אז הרבי ביקש שכל אחד יגיד מראש את ההתחייבויות שלו לשנה הבאה, גם התחייבויות שמעבר לכל היכולות, והדגיש: כשיהודי מתחייב מעבר ליכולות – הקדוש ברוך הוא נותן לו מעל ומעבר, בלי גבול!

הרב י.י. זלמנוב מסכם את הדברים בסיפור, בלשונו המיוחדת: איש עסקים יהודי אחד (שהיה גם תלמיד חכם) היה פעם בפגישה עם הרבי. הרבי הציע לו שירחיב את ענפי העסקים שלו, והוא ענה לרבי כך: הפרנסה זה כמו "סמובר" – מיחם עם מים. אם נוסיף עוד ברזים, לא יהיו לנו יותר מים… הרבי ענה לו – זהו, שאני לא מדבר על עוד ברזים אלא על עוד מיחמים.

כולל חב"ד פועלים בדיוק בשיטה הזו: כל הזמן מוסיפים מיחמים – מוסיפים מקורות, לא רק צינורות. כבר עשרות שנים אני רואה את ההתרחבות בפעילות כולל חב"ד צפת – מדי שנה הם מוסיפים עוד ועוד מסגרות ודרכים חדשות לסייע לאנשים. פשוט יוצרים עוד מקורות להשפיע שפע, עוד "מיחמים". אין ספק שאם רוצים "שטר זכות" מגוון, כזה שיש בו את כל הסגולות והחסדים שבעולם – אין דבר יותר גדול מזה ויותר קרוב מזה לרבי!

לחתימה על שטר זכות לקופה של רבותינו נשיאינו