"מניסיון אישי שלי – שנה אחת תרמתי וראיתי ישועה!"

דירה בנחיתה

מספר האברך ר' שניאור ברוך: 

בשנת תשפ"ג הגעתי ל'ציון' רבי לוי יצחק באלמא־אטא. התפללתי וביקשתי ברכה בזכות הצדיק כי אצליח למצוא בית בקראון הייטס ובמחיר סביר, לאחר שחיפשתי תקופה ארוכה אך ללא הועיל. 

לאחר שפקדתי את ה'ציון', חזרתי לביתי בארצות הברית. אך נשקו גלגלי המטוס על המסלול, לאחר שהקליטה הסלולארית חזרה, קיבלתי הודעה ממתווך ובה נאמר כי הוא מצא עבורי את הבית המתאים לבקשתי. 

ביארצייט של שנת תשפ"ד חזרתי שוב לאלמא־אטא על־מנת לומר תודה על הנס.

מעבר ליכולת?

יהודי שכבר ראה ישועות בזכות תרומתו לטובת המשך פעילות בהפצת התורה והמצוות של בעל הציון הקדוש בשנים עברו, קיבל קישור לתרומה אותו בחר לשתף עם משפחתו הקרובה. 

גיסו, אחי אשתו, ביקש לרשום את בתו לסמינר, אך התקשה לעשות זאת בשל מצבו הכלכלי הדחוק. גם עבור אנשים אמידים מדובר בסכום לא מבוטל מידי חודש, סכום שלא היה בכוחו לעמוד בו. לאותו גיס היה עוד גיס בעל אמצעים כלכליים. הגיס "שלנו" פנה אפוא לעזרת גיסו העשיר, אך הלה לא הגיב לבקשותיו.

עם קבלת הקישור החליט אותו יהודי כי על־אף מצבו הכלכלי, יתאמץ לתרום לטובת מוסדותיו של רבי לוי יצחק סכום גדול במיוחד (לפי ערך). כבר למחרת, עוד טרם חלפה יממה ממועד התרומה, צלצל הטלפון שלו ועל הצג הופיע שמו של הגיס האמיד. 

"שלום", אמר ומיהר להוסיף, "אני מבקש את סליחתך על־כך שלא עניתי לפניותיך הקודמות", פיו של גיבור סיפורנו נפער בתדהמה. מעולם לא שמע את גיסו מתבטא בסגנון דומה. 

והלה המשיך: "שמעתי את הבקשה שלך ואני אממן את שכר הלימוד של הילדה שלכם בסמינר למשך שנה שלמה". מדובר בסכום של יותר מ־20 אלף דולר…

תרום עכשיו ותתברך בברכה 500 פעמים ככה! 

שני שידוכים

שטערני פרידמן זכתה וראתה ישועות בעקבות תרומה לחב"ד קזחסטן. 

זה קרה זמן קצר לפני כ"ף מנחם־אב תשפ"ד, שטערני כתבה בקבוצה של נשי חב"ד במקום מגוריה את המילים הבאות בתגובה למודעת הקמפיין של חב"ד קזחסטן: "מניסיון אישי שלי – שנה אחת תרמתי וראיתי ישועה במיידי! סיפרתי את הנס. חברה ניסתה גם היא וביקשה ברכה לשידוך הילדים, שני ילדיה להם חיפשה שידוכים בנרות – התחתנו במהלך אותה שנה! אנחנו צריכות לצאת מעצמנו ופשוט לתת". 

מילותיה לא נפלו על עיניים ערלות וכמה מנשי חב"ד בעירהּ בחרו לקחת חלק בקמפיין ולהצטרף לאלפים שכבר ראו ישועות.

מחיקה רטרואקטיבית

את הסיפור הבא סיפר ר' אברהם דוד רויטמן: 

ביקשתי מה' יתברך ישועה בשני עניינים: האחד כלכלי והשני אישי. כדי להיות כלי לברכה, הרמתי תרומה לענייני ר' לוי יצחק, ובהתאם להבטחת הרבי זכיתי לראות שהברכה פועלת אצלי 'פי חמש מאות'. חוב גדול שהוטל עליי על ידי רשויות המס, נמחק רטרואקטיבית למספר שנים אחורה – דבר שלא העליתי בדעתי שעשוי לקרות. 

אכן, כשבחנתי את הדברים לפי החשבון, ראיתי שהברכה התממשה במלואה – קיבלתי פי חמש מאות פעמים ככה!! 

לגבי העניין האישי, עוד תבוא ההזדמנות לפרט ולהרחיב אודותיו.

תרום עכשיו ותתברך בברכה 500 פעמים ככה! 

לבנות בית

אלי פייר הוא בחור צעיר מאחת ממדינות אירופה שעשה את דרכו לאלמא אטא על־מנת להתפלל על ציונו של בעל ההילולא רבי לוי יצחק. 

מזה זמן שהוא מחפש שידוך והדבר לא עולה בידו. הוא ביקש בדמעות ברכה לזיווג – בקשה שקירות הציון שמעו פעמים אין ספור. 

מספר חודשים לאחר מכן בא בקשרי שידוכין עם בת גילו. באדר האחרון הוא התחתן בשעה טובה ומוצלחת.

טלפון מהפגייה

מספרת הגב' ברכה טורנהיים, ניו־יורק:

העולל שלי היה מאושפז למשך תקופה ארוכה בעקבות מצוקה נשימתית. הוא נולד מוקדם מהצפוי, כאילו רצה להקדים ולהיוולד ביום ההולדת של הרבי הרש"ב נ"ע, כ' מרחשוון… נוכח מצבו, היה צריך להשאיר אותו באינקובטור בפגייה. כמובן שהיה לו גם קשה לאכול. 

כך עבר שבוע ועוד שבוע עד שנשברתי ומצאתי את עצמי מחייגת לגיסתי יהודית, שהיא שליחה בקזחסטן. שאלתי אותה אם היא יכולה בבקשה להיכנס ולהתפלל ב'ציון' של רבי לוי יצחק. 

זה היה ביום שישי, ועל אף לחץ הזמן, היא עשתה זאת ושלחה לי הודעה שהיא התפללה ב'ציון'. 

שעות ספורות לאחר מכן, התקשרו אליי מהפגייה… עד עכשיו אני זו שהייתי מתקשרת לשאול מתי משחררים אותו/אותנו, אך בכל פעם הסבירו לי שלכל תינוק קצב משלו, והנה הם התקשרו מעצמם ואמרו כי על־אף שבתחילה העריכו שהטיפול יימשך לפחות עוד שבוע, אנחנו יכולים לבוא כבר עכשיו ולשחרר את התינוק מהפגייה… 

ממש כך, שעה לפני כניסת השבת, נכנס לביתנו תינוק בריא, חמוד ומתוק. ברור לי מעל כל צל של ספק שהתפילה בציון של רבי לוי יצחק פעלה כל זאת.

תרום עכשיו ותתברך בברכה 500 פעמים ככה! 

בדוק ומנוסה

הסיפור הבא הוא סיפורו המדהים של יוסי גולדשטיין שעשה לו מנהג להגיע ל'ציון' אביו של הרבי לפחות פעם בשנה. 

בפעם האחרונה שהוא הגיע, זה היה בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן. יחד עמו התוועדו שלוחים ורבים מאנ"ש שהגיעו למקום לכבוד היום המיוחד. חלק ביקשו להמשיך לנסוע לאוקראינה, לציון בהאדיטש, אך בשל המלחמה והדרכים המשובשות, החליטו לנסוע לאלמא אטא ולהתפלל שם. 

והנה סיפורו: 

"בעלת הדירה בה התגוררנו בשכירות, החליטה בשלב מסוים שהיא רוצה למכור את הדירה. שוכרי דירות בישראל יודעים עד כמה קשה למצוא דירה להשכרה, גם לאחר שמסכימים להתפשר על עקרונות ומחירים, וכך היה גם אצלנו. 

"חיפשנו דירות במרץ רב, אבל היה קשה למצוא דירה ראויה למגורים במחיר שפוי, מה גם שהתנאים של היום השתנו מאוד. בעלי דירות בררנים ומציבים כל מיני דרישות כמו תלושים, ערבים, פיקדון בסכום גדול וכדו'. 

"לי עצמי אין תלושי משכורת, בהיותי לומד תורה קבוע. יש לנו משפחה עם שישה ילדים כן ירבו, ואנחנו חיים ברוך ה' ממשכורת אחת. זו הסיבה שהרבה בעלי דירות נרתעים מלהשכיר לנו דירה. ביום-יום אנחנו מסתדרים ברוך ה' בניסי ניסים, אבל למצוא דירה היה קשה מאוד. 

"כמה ימים לפני תשעה באב כבר כלו כל הקיצין, והיינו חייבים לעבור דירה אך לא היה לנו לאן. ב-ז' במנחם־אב פינו אותנו מהדירה כפשוטו. ממש כך. פינוי כמו שמדמיינים. לקחו לנו את כל החפצים למחסנים, ואנחנו עברנו לגור אצל אחי בינתיים, עד שנמצא דירה. 

חלפו כמעט שבועיים ואז הגיע כ' מנחם־אב, היארצייט של ר' לויק.

"באותו יום מצאתי במייל קישור לתרומה במסגרת הקמפיין השנתי של חב"ד קזחסטן. החלטתי שאתרום למוסדות שממשיכים את דרכו של אבא של הרבי, ויהי מה. יכולתי להעביר סכום של 101 שקלים; זה כל מה שהיה לי לתת באותו רגע. העברתי את התרומה לפי הרישום, וכתבתי למטה בהערות 'למציאת דירה עכשיו'… זה היה בערב. 

"למחרת בבוקר הגעתי לבית הכנסת לתפילת שחרית, ולאחר התפילה ניגש אליי אחד מחבריי שיודע שאני מחפש דירה, ושאל אותי אם כבר התקשרתי לדירה שפורסמה.

"לא ידעתי על מה הוא מדבר, אבל עמוק בליבי הרגשתי שיש דברים בגו. הוא שלח לי את המספר שהופיע במודעה שמצא, ומיהרתי להתקשר. האיש מעבר לקו שואל אותי אם אני חב"דניק. עניתי בחיוב ושאלתי 'איך ידעת?' הוא צחק ואמר שהמספר 770 שבמספר הטלפון שלי, מסגיר אותי… הוספתי ושאלתי אם הדירה עדיין אקטואלית, אך הוא ענה בשלילה, וסיפר כי הוא עומד לחתום בשעות הקרובות על חוזה עם דיירים חדשים. איחלתי לו 'ברכה והצלחה' ובכך הסתיימה השיחה.

"בערב הוא התקשר אליי ואמר: 'ביטלתי את מעמד החתימה. החלטתי שאני לא חותם היום חוזה. אני צריך עוד יומיים-שלושה לחשוב על זה. בינתיים בוא עם אשתך לראות את הדירה. אני אגיע מרעננה ואחכה לכם'… 

"מה אומר, הדירה ממש מצאה חן בעינינו. אבל אמרתי לעצמי, נו. בטח הוא ירצה עכשיו ערֵבים ותלושי משכורת וכל 'שאר ירקות' שאני לא יכול לספק לו. 

"כדי לקצר את הסיפור, רק אומר שהוא לא ביקש כלום. להיפך, הוא אמר שהחלום שלו הוא שחסיד חב"ד יגור בדירה שלו… מתברר שהוא קשור לחב"ד ברעננה. 'אני רוצה שבבית שלי תשרה ברכה; חסיד של הרבי זו ברכה. בוא נחתום מיד חוזה'… הוא ממש לחץ עליי… 

"אמרתי לו בכנות שאנחנו נחתום בשמחה, אבל אין לי תלושים, או ערֵבים או פיקדונות. יש לי התחייבות של מילת-כבוד שאני משלם בכל עשירי בחודש למניינם באמצעות העברה לחשבון. 'אם זה מתאים לך, בשמחה'.

"הוא הלך לעשות שיעורי בית. בירר עליי ביסודיות אצל כל מי שרק יכול היה לספק לו מידע כלשהו. בסופו של דבר חזר ואמר לי שהוא מעוניין לחתום על החוזה בכפוף לכל ההגבלות שציינתי בפניו. הוא בעצמו אמר שזה נס מעל הטבע. 

"וכך, בראש חודש אלול, עשרה ימים אחרי היארצייט של ר' לויק, חתמנו על החוזה ונכנסנו לדירה. יש מה להוסיף על זה? אתה תורם למוסדות של אבא של הרבי ויש לך ישועות. בדוק ומנוסה".

תרום עכשיו ותתברך בברכה 500 פעמים ככה! 

אין בעל הנס

מספרת הגב' חיה ישראלי: 

יש לי חברה שעדיין לא שומרת מצוות לעת עתה. מספר פעמים פנתה אליי מיוזמתה עם סכום כסף אותו ביקשה שאעביר לצדקה לזכות בתה שמחכה זמן ממושך לפרי בטן. בחרתי להעביר זאת לחב"ד קזחסטן מתוך ידיעה שהרבי הבטיח והרבי לא יישאר בעל חוב. 

לא מזמן סיפרה לי שבתה קרובה ללידה ברוך השם. 

זו דוגמה מוחשית למאמר חז"ל 'אין בעל הנס מכיר בניסו'. האמא תרמה לזכות בתה מבלי לדעת לאן עוברים כספי התרומה. ייתכן גם שהבת כלל לא ידעה על מעשה הצדקה של אמה – אך יחד עם זאת, הנס התגלגל מציונו של רבי לוי יצחק עד לחיים יהודיים חדשים לעולם.

טלפון ביציאה מה'ציון'

שלמה ורעייתו (שמם המלא שמור) היו נשואים מספר שנים ולא זכו לפרי בטן. הם גם לא שמרו תורה ומצוות. 

עם השנים התקרב שלמה יותר ויותר לחיים של תורה ומצוות, ואף החל ללמוד בישיבה לבעלי תשובה בירושלים. 

באחד הימים שמע על אביו של הרבי, רבי לוי יצחק זי"ע, ועל הישועות שמתגלגלים במקום. הוא החליט אפוא לעשות כל מאמץ ולהגיע ל'ציון' באלמא אטא יחד עם זוגתו. 

זמן קצר לאחר שהתפללו ב'ציון', זכו השניים להיפקד ונולד להם בשעה טובה בן זכר! השניים סיפרו כי בהיותם ב'ציון' נזכרו במאמר חז"ל 'כל המתפלל על חברו, הוא נענה תחילה' – התפללו וביקשו ברכה עבור חבר המשפחה שהיה בתקופת שידוכים מקרטעת. "הפגישות הופסקו מצד הכלה משום מה, ולא היה ברור אם יש עתיד לשידוך הזה. ביקשנו אפוא ברכה שאם זה השידוך שלהם, שימשיך על הצד היותר טוב", מספרים בני הזוג שרק יצאו מה'ציון', וכבר קיבלו טלפון מצד הכלה כי הם מעוניינים להמשיך בפגישות. 

למותר לציין כי הפגישות הסתיימו בבניין עדי עד.

כעת רק נותר להמשך התגשמות הברכה – לזרע של קיימא עבור שלמה ורעייתו.

תרום עכשיו ותתברך בברכה 500 פעמים ככה! 

כמעט שני מיליון!

הנה מה שסיפרו בני הזוג שמריהו ויוכבד בוטמן לאחר שנתיים בהן השתתפו במגבית כ' מנחם־אב: 

בשנה הראשונה תרמנו אלפיים שקלים בעשרה תשלומים של 200 שקל כל תשלום. לאחר מכן, באותה שנה, קיבלנו לידינו את מפתחות הדירה בחריש אותה קנינו ב־600 אלף שקל כמה שנים קודם לכן. שנה לאחר מכן עלה ערך הדירה ב־300 אלף שקלים… 

באותה שנה תרמנו שוב סכום דומה, ולאחר מכן סגרנו על דירה ב־1.9 מיליון שקל תוך שאנחנו סומכים על מכירת הדירה הקודמת… כמה חודשים חלפו מאז התרומה, וערך הדירה כמעט הכפיל את עצמו. הדירה שסגרנו במחיר של 1.9 מיליון, הגיעה למחיר של כ־3.5 מיליון. בחישוב פשוט יוצא שקיבלנו בסה"כ קרוב לשני מיליון שקל. 

תרמנו ארבעת־אלפים ש"ח, וההבטחה של הרבי "עד פי חמש מאות" התקיימה במלואה. תכפילו את הסכום שתרמנו ב־500, וזה כמעט זהה לסכום שהרווחנו. 

מאז אנחנו לא מוותרים אף שנה על תרומה לחב"ד קזחסטן.

תרום עכשיו ותתברך בברכה 500 פעמים ככה! 

המקווה וה'פטנט'

מספר אחד השלוחים בערי השדה: 

באחד מימי ההילולא של ר' לויק, קיבלתי על עצמי לבנות מקווה במקום שליחותי. העניינים היו יגעים והתקדמו בעצלתיים, אם בכלל. היו הרבה מניעות ועיכובים והכסף עיכב את הכל. 

שנה אחת תרמתי מאתיים דולר בקמפיין של השלוחים בקזחסטן, ובדרך פלא הגיעה אליי באותה שנה תרומה של מאה אלף דולר. עד היום אין לי שום הסבר כיצד התרומה הגיעה דווקא אליי כדי לבנות את המקווה. דבר אחד ברור לי: השקעתי 200 דולר וקיבלתי 100 אלף דולר. כלומר, בדיוק כמו שהרבי הבטיח: 'כפול חמש מאות'. 

אינני מופתע מהנס. כשליח אני מרגיש שהרבי מלווה אותי בכל צעד ושעל. כעת אני רק רוצה לשתף עוד שלוחים ב'פטנט' הזה…

תרום עכשיו ותתברך בברכה 500 פעמים ככה! 

כפול ומכופל

בחור מבוגר שלא הצליח למצוא את זיווגו, נסע לציון של רבי לוי יצחק על־מנת להתפלל ולהתברך. בדיוק באותה שעה בה עמד ושפך את צקון לחשו, עמד שם יהודי נוסף שביקש והתפלל עבור בתו שלא מצאה את זיווגה… זה לא ידע על העומד לצידו, והעומד לצידו לא ידע עליו… 

כמה ימים לאחר מכן, כששבו השניים לבתיהם, היה מי שהעלה את ההצעה הזאת, כלומר הציע להם אחד את השנייה ולהיפך. הם נפגשו והעניינים התקדמו יפה ומהר. הם כתבו לרבי ונישאו בשעה טובה ומוצלחת. 

אותו יהודי שזכה להקים בית, סיפר לאחר מכן כי נפעם מגודל הנס ומהזכות שנפלה בחלקו, והחליט לתרום לחב"ד קזחסטן – גם כהכרת טוב על המופת שנעשה לו בעירו של רבי לוי יצחק. הוא תרם סכום נכבד מכל הלב. 

כמו עוד רבבות אנשים, הוא קרא על אודות ברכתו של הרבי, אך לא חשב על־כך יותר מידי. הוא היה אסיר תודה על־כך שה' המציא לו את זיווגו בזכות התפילה באהל הקדוש. 

גיבור סיפורנו עוסק במכירות לפרנסתו, ועיקר הכנסתו נובעת מהעמלות אותן הוא מקבל על כל עסקה. 

כבר באותו יום, שעות ספורות לאחר שהעביר את התרומה לחב"ד קזחסטן שהייתה, כעדותו, מעבר ליכולתו הטבעית, הופתע לגלות בדו"ח העמלות השבועי שלו, סכום שהוא בדיוק כפול חמש מאות הסכום שתרם… הוא ידע שהיה לו שבוע מוצלח בעבודה, אך לא תיאר לעצמו עד כמה מוצלח… 

"הרבה מעבר לכל הציפיות שלי", העיד.

הכסף השתחרר

מספרים בני הזוג עמרם (שם מלא שמור במערכת): 

לפני שלוש שנים החלטנו לרכוש בית, אך היו מניעות ועיכובים רבים להשגת הממון הדרוש למטרה זו, והדבר נמשך ונמשך. החלטנו לתרום עבור מגבית כ' אב ולזכות בברכתו והבטחתו של הרבי 'עד פי חמש מאות'. 

עשינו חשבון שעלינו לתרום 7,700 דולר כדי שנוכל לרכוש את הבית… 

הצלחנו להשיג את הסכום הזה, וכבר באותה שנה, ממש ביום היארצייט, בכ' מנחם־אב, הודיעו לנו כי נוכל לרכוש את הבית"…