האנציקלופדיה שחוללה מהפכה בעולם הלימוד

מנחם כהנא, מגזין בית משיח

גם אם אתה 'בעל הבית' שלא שוקד כל היום על דלתות התורה והתלמוד, היום הזה שבו יצא לאור הכרך החמישים של ה'אנציקלופדיה התלמודית' הוא יום של חג ממש.

ואולי אפשר לומר, כי גם עבור הרבי מה"מ, היום הזה הוא 'ימא טבא לרבנן', שכן כמה כוחות, מאמצים מכתבים וכספים שיגר הרבי למפעל התלמודי הגדול הזה באופן נדיר, בראותו במפעל חשיבות עצומה. כמה פעמים הפציר הרבי בעורך הראשי ומייסדה של 'האנציקלופדיה' הרב שלמה יוסף זווין, כי "יזכה לברך על המוגמר" בהוצאת הכרך האחרון.

אם להשתמש בלשון מליצת מחברי הספרים המפרסמים את ספריהם "אין העולם התלמודי שלם בלעדיו", הרי שבמקרה הזה, כך הם פני הדברים…

מעט על חגיגיות זו ניתן אולי ללמוד מהצצה במכתב ששיגר הרבי לאחר שקיבל לידיו את הכרך השביעי, בו הוא מתבטא בביטוי נפלא "נתקבל כרך השביעי של האינציקלופדיה התלמודית, וכמו בראשונים אין גומרים עליו את ההלל, על ריבוי העניינים המובאים בכל ערך וסידורם הטוב".

ראוי אפוא לצטט את דברי הרב יהושע הוטנר, מי שניהל את המערכת במסירות אין קץ: "העידוד וההזדהות של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בדרך האנציקלופדיה, היא מופלאה, מסורה ודגולה בצורה נדירה. אינני מכיר עוד אחד מגדולי הדור שיהיה כל כך דבוק גם במפעל האנציקלופדיה וגם ברעיון האנציקלופדיה…"

כבר מהימים הראשונים מאז שעלה על כס הנשיאות, הרבי שיגר מכתבי עידוד והוקרה, לרב זווין ז"ל ולאחר מכן לרב יהושע הוטנר שמילא את מקומו.

אם כן, אין ספק שבהוצאת הכרך החמישים בימים אלה, הדבר גורם לרבי נחת רוח עצומה, תוך התגשמות רצונו הקדוש  להתקדם מהר ככל האפשר אל עבר הערך האחרון בכרך האחרון והחותם.

בעקבות החגיגה התלמודית, פנינו לשיחה נדירה ומיוחדת עם מי שעומד כיום בראש המערכת, הרב פרופסור אברהם שטיינברג, שנטל לידיו את מושכות המפעל הגדול מאז פטירת הרב יהושע הוטנר ע"ה לפני ארבע עשרה שנה, ובניצוחו מתנהלת העבודה בקצב מהיר, על מנת לסיים את כרכי האנציקלופדיה בשעה טובה ומוצלחת.

האנציקלופדיה קורמת עור וגידים

אשמח אם תואיל לספר לקוראים שאינם מודעים לסדר השתלשלותה ההיסטורית של האנציקלופדיה: מי היה מייסד הרעיון הנפלא הזה, ומה היו הסיבות להקמת המפעל הזה?

לאחר השואה, ביקש הרב מאיר בר אילן (בנו של הגאון הנצי"ב מוולאזי'ן), ליצור סדרת ספרים בה יהיו בתמצות ובעיקרי דברים כל התורה שבעל פה, מוגשים כערכים מסודרים לפי סדר אותיות הא'–ב'. באופן כזה, גם 'בעל הבית' פשוט יוכל ללמוד ולמצות סוגיא הפרוסה בכמה וכמה מקומות בש"ס.

הרב בר אילן רצה שהאנציקלופדיה תהיה כתובה בצורה פשוטה ובסיסית. לא בשפה בה כתובה המשנה והגמרא, אך גם לא בשפה רגילה בה אנשים מדברים, אלא בעברית גבוהה ובסגנון קולח. התכנית המקורית הייתה למצות את הפרוייקט בעשרה כרכים.

לצורך כך גייס את הגאון הרב שלמה יוסף זווין ע"ה, שנודע תלמיד חכם מופלג, והוא אשר החל לכתוב את רשימת הערכים, והחל לעבוד עליהם.

הערכים הראשונים הוגשו באופן מתומצת מאוד. בכרך הראשון מוגשים כמעט 200 ערכים. רק בהמשך שינה הרב זווין מעט את סגנון העריכה…

נכון, ויש לכך כמה סיבות: הכרך הראשון של האנציקלופדיה יצא בשנת תש"ז בסגנון קצר ומתומצת ביותר. בשנת תש"ט, בעת הוצאת הכרך השני, נפטר הרב בר אילן, אך גם לאחר פטירתו המשיכו בשני החלקים הבאים (ג' וד'), באותה המתכונת בה יצאו הכרכים הקודמים, אם כי בשינויי עריכה קלים.

בעת עריכת כרך ה' והכנתו לדפוס, חל המפנה; לאחר התיעצויות רבות, החליט הרב זווין מעט להרחיב קצת את סגנונה הגשת הערכים. הרב זווין רצה שסגנון הכתיבה יהיה יותר למדני, אך יחד עם זאת – באופן מקוצר. לכן ניתן לראות, שהסגנון נהיה קצת יותר למדני ועיוני.

אם כי, הסיבה שהחלו לעסוק בזה היתה כדי שכל אדם, גם לא צורבא מדרבנן, יוכל ללמוד בזה?

הצדק איתך, אך יש להדגיש כי מבחינת הרב זווין, מטרתה של האנציקלופדיה היא ליקוט ואיסוף השיטות באופן מרוכז ותמציתי, אך יחד עם זאת – כספר למדני ותורני ממדרגה ראשונה.

וזה אכן גרם לכך שעבודת האנציקלופדיה תמשך שנים רבות כל כך בהתקדמות איטית בהוצאת כרך רק אחת לכמה שנים.

מעקב מקרוב אחר התקדמותה האנציקלופדיה

הרבי מה"מ גילה עניין רב הוצאת כרכי האנציקלופדיה, ולצד הרצון שלו שייצא באופן המושלם, הביע את אי שביעות רצונו מהקצב בו מתקדמת ההוצאה לאור.

"אתאפק לא אוכל מדי פעם, וגם בפעם הזאת לעורר על גודל ההפסק בזמן בין כרך לכרך באנציקלופדיה תלמודית. ואצפה אשר תזכורת זו והתעוררות זו תקדים הופעת הכרכים הבאים בכל האפשר, וחפץ ה' בידו יצליח להגדיל תורה ולהאדירה" (אג"ק חכ"ה ע' כג), כתב הרבי למנהל המערכת הרב הוטנר בכ"ה מרחשון תשכ"ח.

והנה מכתב נוסף בסגנון זה:

"כאן המקום להזכיר עוד הפעם ועוד הפעם בכל לשון של בקשה וכו' על דבר ההוצאה לאור של הכרכים הבאים בזריזות הכי גדולה, ובנוסח הידוע 'יפה שעה אחת קודם', אשר כאמור נוגע הדבר לכל הכרכים אשר כבר הופיעו וכו' וכו'".

באחד ממכתביו מציין הרבי בחריפות, כי כל עוד לא סיימו את הוצאת כל הערכים – הרי שחסר גם בכרכים שכבר הוצאו לאור:

"שאף גם כשמעשהו בכרך האחרון – מעשהו באלו שקדמוהו, הרי בגון זה כרך נוסף הוא לא רק הוספה מצד עצמו אלא הוספה גם בהקודמיו.. שבנוגע לאנציקלופדיה הרי כל זמן שלא נדפסו ערכי אות תי"ו יש מקום לשלימות נוספת אפילו בהערכים דאות אל"ף…".

קשה לשער בימינו את גודל ההשקעה שהייתה בעבר, כאשר הטכנולוגיה ויכולות החיפוש הדיגיטליות טרם היו. מדובר בעבודה מייגעת וקשה, שדרשה סבלנות וזמן אין קץ. גם הפקת הספר עצמו, דרשה עבודה כפולה פי כמה מאשר בימינו.

הרב זווין מתווה דרך לדורות

מהם כללי העריכה שהנחיל הרב זווין לדורות הבאים?

הרב זווין התווה את צורת כתיבתם של ערכי האנציקלופדיה גם לדורות הבאים. בהקדמתו לכרכים הראשונים כתב הרב זווין את שיטתו, איך הוא מגדיר ערכים שונים כערך בפני עצמם, ומה הוא כולל יחד עם ערכים אחרים, או מסתפק בכך שהם יהיו כלולים בשם אחד עם ערך דומה. הרב זווין הכין רשימה ארוכה בה משתמשים עד היום ברשימה כבסיס. ברשימה שלו מופיעים יותר מאלפיים ערכים מסודרים לפי הא"ב.

כמו כן הכין הרב זווין בעזרת צוות תלמידי חכמים מופלגים כרטיסיות, ובהם מראי מקומות עיקריים אודות ערכי האנציקלופדיה.

הרב זווין גם הנחה כיצד יש לכתוב את הערכים?

בוודאי. הרב בר אילן קבע שהשפה צריכה להיות בעברית גבוהה, והרב  זווין הנחה כיצד יש לכתוב את הערכים מבחינה דקדוקית ולשונית; וכן, היכן לשים פסיק או נקודה, מקף או סימן שאלה, וכן הלאה.

מה בעצם השתנה לאחר פטירת הרב זווין בשנת תשל"ח?  

לאחר פטירת הרב זווין מונה הרב אברהם פברשטיין לעורך ראשי. בשנת תש"נ הוא הכניס למערכת את חתנו הרב רפאל שמואלביץ, אשר שימש בעצמו כעורך ראשי עד שנת תשס"ט (אחריו המשיך הגרז"נ גולדברג, ולאחריו ועד היום הזה, הרב מאיר שמואלביץ).

מכאן חל שינוי יסודי ועקרוני בשיטת כתיבת הערכים.

אקדים ואומר: אמנם הרב רפאל שמואלביץ לא שינה מהדרכתו ומדרכו של הרב זווין, אך מה שהוא כן שינה, היה שאופן כתיבת הערכים יהיה הרבה יותר למדני ורחב מכפי שנכתב בעידן הרב זווין.

מכיון שר' רפאל חונך ולמד בצורת לימוד ישיבתית ולומדע'ס, האנשים אותם גייס לעבודת העריכה, היו גם הם בסגנונו הלמדני הגבוה. זה התבטא בכך, שהוא החל להביא שיטות שונות בחקירות רבות אותן נמנע הרב זווין מלהביא עקב היותם חורגות מן ההגדרה ה"הלכתית" הטהורה, כשמה של האנציקלופדיה: "אנציקלופדיה תלמודית לעניני הלכה".

וזה הגיע לידי כך, שרוב העמוד הוקצה למראי מקומות מגדולי הראשונים ועד האחרונים ממש, בעוד הטקסט עצמו תפס פחות משליש העמוד.

האנציקלופדיה במגמת התחדשות

כאשר הרב יהושע הוטנר, מי שניהל את מערכת האנציקלופדיה, הגיע לגיל זקנה ושיבה, חיפשו מי שימשיך את דרכו בניהול המערכת.

לאחר דין ודברים הגיעו אל הרב פרופסור אברהם שטיינברג, עמו אנחנו מנהלים את השיחה הנוכחית.

"האמת היא שלא רציתי לקחת על עצמי פרויקט כה גדול עם אחריות כבירה כזו", הוא מספר ל'בית משיח', "אך כך ה' רצה והתמניתי למנהל המערכת, בכפוף לרב הוטנר, ואף זכיתי לעבוד עמו בחפיפה כמה שנים.

אלו שינויים ביקשת לעשות בהגדרות העריכה?

"כאשר נכנסתי היטב לתפקיד הניהול, נוכחתי לדעת כי מרוב אריכות הדברים, האנציקלופדיה לא מתקדמת בהוצאה לאור, מה שגרם לאנשים פחות להתעניין בפרוייקט, גם מכיון שהם יצאו לאור אחת לכמה שנים, וגם אז, באריכות וב'סרבול' של כל ערך שהיה עמוס בשיטות ובדעות ללא סוף.

"לא היה קל לשכנע את ר' רפאל, העורך הראשי, לשנות את הדרך ואת השיטה, אך לאחר דין ודברים ארוך ומעמיק, הסכים עימי, ואף כינס את הצוות לאסיפה בה הביע את הסכמתו בצדקת הדברים. גם הגרז"נ (הרב זלמן נחמיה גולדברג) הביע את תמיכתו בשיטתי".

השינוי נעשה קודם כל בפן הטכני. גופן הטקסט של ערכי האנציקלופדיה השתנה לצורת אות נעימה יותר לעין. בנוסף נוספו רווחים ופסקאות המתמצתים את נקודת הדברים בכל קטע, כדי שהקריאה והלימוד יהיו בצורה נוחה וברורה ביותר. כמו כן הודגשו מספרי הערות למטה כדי שיהיה קל יותר למצוא אותם.

ובמובן התוכני – "פעלתי לשנות את הגישה לציין בכל דעה את כל הספרים הדנים בה. במקום זאת נקטנו בגישה בה רק הספרים העיקריים יהיו מצויינים בכל שיטה ודעה", אומר הרב שטרנברג.

אם כן, מה בעצם השתנה בשיטת הבאת השיטות במפרשים הרבים מאז נכנסת למערכת? ובמילים אחרות:מה הם הכללים שלכם בציונים לספרי גדולי ישראל בדורות האחרונים?

בזמן עריכת הרב זווין, ה'אחרונים' שהיו מצוניים היו עד לזמנו. בתקופת עריכתו של הרב שמואלביץ, הוא הוסיף גם את כלל תורות ראשי הישיבות ותורת הלומדע'ס, מכל מי שמביע דעה בכל ענין.

מה ששנינו כעת, זה שאנו מביאים אך ורק את מי שמחדש או יש לו דעה מסוימת הייחודית רק לו.

הכרכים האחרונים, מסתבר, עבים יותר מאשר הכרכים הקודמים להם, ואף מלאים מבחינה כמותית למרות שיש בהם פחות ערכים. בכרך האחרון, למשל, יצאו רק ארבעה עשר ערכים! האם ריבוי המלל לא מאבד את הייחודיות של האנציקלופדיה בתור פרויקט שמקצר ומתמצת?

ראשית, הכל תלוי לפי מהות הערך; אי אפשר לעשות הכללה מכך שישנם רק מעט ערכים. בשנים האחרונות הערכים בכל כרך נעים בין 14 ל–20 ערכים.

ולגופו של ענין: הסיבה שבגינה הדברים השתנו, היות ובדורנו התגלו עוד ועוד 'ראשונים', וכן כתיבת חידושי התורה גדלה לאין ערוך בימינו. למשל: אם ישנו חידוש של הרב משה פיינשטיין, או של הרב שלמה זלמן אויערבאך או הרב וואזנר, מגדולי הפוסקים בדורנו, אנו כמובן נביא את דעתם.

התורה היא רחבה מני ים, וכדי לספק את כללות הסוגיה בצורה הכוללת והמקיפה ביותר, וביחד עם זאת בצורה מתומצתת ככל הניתן – אנו צריכים לכתוב את הערכים בצורתם העכשווית.

אתה מרוצה מהאופן בו נכתבים כעת הערכים?

אכן כן. יש אמנם תמיד לאן לשאוף ולהתקדם, אך באופן כללי אני יכול לומר בפה מלא, כי אני שבע רצון מקצב עבודה ומאופן עריכתה של האנציקלופדיה.

לא אוכל להתאפק מלשאול – ספריו של הרבי מלאים בחידושים עצומים, כולל גם חידושים בהלכה. כיצד זה שתורותיו לא מובאות בספרי האנציקלופדיה?

"זו שאלה רגישה מאוד", משיב הרב שטיינברג בזהירות, "אך אשתדל לענות בצורה הברורה ביותר: באופן כללי, אנו משתדלים להביא את דעתו של הרבי לפי הידוע לנו. אך מכיון שאיננו 'מלאכים' היודעים הכל, אנו מביאים מה שאנו יודעים.

"מתורת אדמו"ר הזקן בעל התניא, אנו מביאים פעמים רבות, וכן מציינים לדבריו בקונטרס אחרון ולשו"ת שלו. כמו כן לגבי ספרי השו"ת של אדמו"ר ה'צמח צדק', אנו מביאים את פסקיו בריבוי סוגיות ועניינים בהם הוא מופיע כדעה עיקרית, ואף במקומות בהם הוא רק מזכיר את הענין בדרך אגב.

כל זאת מפני שספריהם מסודרים מלכתחילה לפי נושאים ומפתח עניינים וכו'. מה שאין כן תורת הרבי ההלכתית, ובחלק הנגלה שבתורה, הרי היא מפוזרת ב–40 כרכי הליקוטי שיחות שלו, וכן בכרכי האגרות קודש, ושיחות הקודש שלו. כך שבכדי לדעת מהי דעתו הק' בנושא מסוים – הדבר קשה למדי.

אולם בהחלט אנצל בימה זו של 'בית משיח' כדי לומר: אם יש מישהו שיש לו ידע רחב בתורת הרבי, אדרבא, שיגש אלינו ונשמח שיעבוד איתנו בתשלום הראוי כדי להביא את דבר הרבי בסוגיות הנדרשות.

לא פעם אף חשבתי להוציא ספר, כהשלמה לכל הערכים בהם לא הובאה דעתו הק' בנושא. וכן לגבי שאר הכרכים הבאים, נשמח שאי מי ייקח זאת לידיו.

השתתפות הרבי במפעל האנציקלופדיה

כחלק מדאגתו הרבה של הרבי מה"מ לפרויקט האנציקלופדיה התלמודית, לבד מהדאגה לעצם ההוצאה לאור, דאג הרבי גם לאיכות והידור הספרים.

מי שקצת מדפדף באגרות הקודש, יכול למצוא אינספור התייחסויות ואזכורים של הרבי לכל פרט במפעל האדיר הזה. הנה מכתב העוסק אפילו באיכות הנייר: "כיון שאנציקלופדיה בכלל ותלמודית בפרט, תפקידה להיות ספר שמושי… הרי מוכרח שהנייר עליו נדפסת האנציקלופדיה, צריך להיות חזק ביותר, ואינו מקבל כתמים כל כך, מה שאין כן באנציקלופדיה זו" (אג"ק א'תשסח).

ושוב מעודד הרבי הוספת ציורים, תרשימים ומפות: "אם היו נתווספים בהאנציקלופדיה ציורים תרשימים ומפות, היה זה מביא בהירות בכמה ענינים. ונוסף על זה, לא היה מכאיב, על דרך האמור ב"לכה דודי", שהספרים דלעומת זה על תלם בנוים וספרי הקודש וכו'" (שם).

בהזדמנות אחרת הרבי אף ביקש להדפיס את הכרטיסיות של הערכים: "מוכרחני לחזור בקשתי והצעתי, בכל לשונות של בקשה, להדפיס את הכרטיסי' (=טיוטות) של האנציקלופדי' התלמודית בהקדם הכי גדול. ובדידי הוה עובדא, ולא רק בעבר אלא בהווה, ובודאי גם בעתיד, שרואני החיסרון בפועל, כוונתי חיסרון בלימוד התורה, אשר קרוב לודאי אילו היתה הכרטיסי' מן המוכן אפשר הי' למלא החסרון עכ"פ במידה חשובה. ואם הדברים אמורים בנוגע אלי, שיש לי ב"ה כו"כ ספרים וגם ספרי  מפתחות וכו', על אחת כמה וכמה בנוגע לכל לומדי תורה שאין להם אפשרות זו" (אג"ק מח"י תמוז ה'תשל"ט – אג"ק חל"א ע' קנו).

הרבי לא הסתפק רק בדברי שבח ובעידוד, אלא סייע גם בהפצה ובמכירה של הכרכים… כמו כן הרבי סייע במאמצים להשגת תקציבים עבור מפעל זה, הן בעזרה לפעולות גיוס שערכה הנהלת האינציקלופדיה, והן ביוזמות שלו בהן השתדל עבורן אצל קרנות שונות וכדומה.

וכך מספר הרבי באחד ממכתביו: "ביקר אצלי לפני ימים אחדים מר בר לב שיח', ומסר לי הכרך השלישי של האנציקלופדיה התלמודית ובקשני אם אפשר לי לסייע בהפצת ומכירת האנציקלופדיה. ואחרי השקלא וטריא בזה, נתתי לו מכתב בצורת מענה לכהדר"ג שיחי' על תשורתו, אשר העתקתו מוסגרת פה, ותקוותי אשר יביא לו התועלת הנרצה. מובן אשר נוסף על זה אשתדל ככל האפשר לסייע לו" (אג"ק א'תקסו).

על הסיוע של הרבי להשגת תקציבים מקרנות מתאימות, סיפר הגרש"י זוין במכתב מב' תמוז תשט"ו: "זה עתה נתקבלה ידיעה שישיבת קרן הצלה תהיה ביום שני הבא עלינו לטובה, ובקשתי להבריק על דבר זה לכת"ר ובאמצעותו גם להרב הוטנער שיחי' – שבודאי עומד בקשר עמם, למען תהיה שהות בידם לזרז את הנ"ל בהנוגע לתמיכה להאנציקלופדיה, כיון שבשנה זו מאימים עליהם שיתנו להם פחות הרבה מאשתקד, ובמילא מוכרח בזה מאמץ מיוחד. וכולי האי ואולי".

במכתב נוסף, מכ"ב טבת תש"כ, כותב הרבי לגרש"י זוין על מאמציו הכבירים למען האנציקלופדיה: "מה שכתב אודות אנציקלופדיה התלמודית, ידוע יחסי למפעל זה, ובמילא אעשה באופן המתאים באם יודרש זה שכותב כת"ר. אבל עלי לכפול עוד הפעם, אשר בדברי לפני כמה וכמה חודשים עם באי כח הקליימס קונפרץ (ועדת השילומין והפיצוים) הבעתי תמיהתי על שאין מרבים בסיוע להדפסת האנציקלופדיא, וענוני שאדרבא ואדרבא, והלואי והיתה ההוצאה לאור זריזה יותר…"

ה'אשכולות' של האנציקלופדיה

ברשותך נחזור לחידושים אותם הכנסת במערך העבודה של האנציקלופדיה, כאשר בזכותך הוצאת הספרים מתקדמת בקצב נאה.

לאחרונה אתם מצליחים להוציא כמה ספרים בשנה! מה הסוד לכך?

זו אולי ההזדמנות לפתוח את 'מאחורי הקלעים' ולספר כיצד העבודה נערכת: עד לזמן בו הגעתי לאנציקלופדיה, כדי לקבל ערך מוכן להדפסה זה היה עובד כך: העורך היה יושב על הערך כפי הזמן הנדרש על מנת להוציא היקף שלם של הסוגיה לכלל פרטיה. זה היה יכול לקחת גם שנה.

אחריו מגיע תור המבקר שתפקידו לבדוק כל מקור שהוא אכן נכון, וכתוב כראוי. עבודה זו לוקחת עוד כמחצית השנה. בסיטואציה בה המבקר ניגש אל העורך ומעיר לו כי הרשב"א שבציון פלוני אינו נכון – צריך העורך להיכנס שוב לסוגיה בה עסק לפני כחצי שנה, ובל נשכח שכעת עוסק הוא בסוגיה אחרת… כך זה נמשך עד לקבלת ערך מושלם.

כשנכנסתי לעבודה, שניתי את דרך העבודה והוספתי 'אשכולות'. כלומר, חברי המערכת חולקו ל'אשכולות', כל קבוצה ב'אשכול' נפרד. בראש כל אשכול עומד אחד מחברי המערכת הוותיקים, עם וותק של לפחות חמש עשרה שנה ויותר, והוא אחראי לקצב התפוקה של ה'אשכול'.

חלוקת העבודה מתחלקת כך: במקום לתת לעורך לעבוד בנפרד ולמבקר בנפרד – ה'אשכול' נותן את העבודה בו זמנית. ברגע בו העורך סיים קטע מסויים – הוא נותן למבקר לעבור עליו, וכך שניהם מונחים באותו זמן באותה סוגיה. במקום שהענין 'ימרח', הכנת החומר מתקדמת במהירות כפולה!

סיבה נוספת להתקדמות המהירה, נעוצה במישור הכספי: לפני כעשור נכנס לתמונה יהודי נדבן מטורונטו בשם דב פרידברג. הוא תרם סכום נכבד, 60% מהנדרש לסיום ערכי האנציקלופדיה, וזאת בתנאי להתחייבות לחתימת פרוייקט האנציקלופדיה תוך עשור. פתאום נהיה לנו "דד ליין"…

לצורך עמידה בלוח הזמנים הצפוף, הוגדלה מצבת כוח האדם. אין ספק שזה נתן לנו דחיפה משמעותית קדימה. וזה המקום להודות לו על עזרתו ותרומתו הרבה למפעל זה.

כעת אנו עובדים במגמה להוציא לדפוס שני ספרים בשנה, ומבחינת הנדיב, זה המינימום הנדרש. גם בשנות הקורונה, כשהיו קשיים רבים להמשיך בעבודה – עמדנו בו.

מחד, אנו עובדים על עריכת והכנת כל הערכים באופן ראשוני קודם הכנה לדפוס. את הערכים הללו ניתן לראות באתר 'ויקי ישיבה'. ובעזרת ה' – בכל שנה אנו מתקרבים לזמן בו המשימה כולה תושלם בע"ה.

כל הספרים מלאים – גם באנציקלופדיה תלמודית

בעידן ימינו, כאשר יש מנועי חיפוש מתקדמים, ואף יותר מכך: בינה מלאכותית שיודעת לעשות עבודה לא–רעה כמעט בכל תחום, אי אפשר שלא לברר עם הרב שטיינברג – המכיר את העולם המודרני ויודע מה הוא מסוגל להציע, אם יש לו מה לחשוש מהיצע הכלים שמציג העולם המודרני

"בבדיקה שערכתי, אין שם חומר מוסמך ומסודר כמו שאנו עובדים באנציקלופדיה", משיב הרב שטיינברג מיידית, כמו היה ערוך לשאלה מעין זו. "אני כן יכול לגלות לך, כי בקרוב אנו נשתמש בבינה מלאכותית עבור ציורים ותרשימים. בזה הוא טוב. למרות שבניסיונות הראשונים שעשינו, עדיין קצת קשה לו להבין את כוונתנו, אך לאחר כמה נסיונות – התוצאה יצאה משביעת רצון.

כמוסף לערך 'כלים' – אנו עתידים להוציא כרך שלם מלא בציורים והמחשות אודות כלים; הכוונה היא לכלי טהרה, ועוד.

לאור דבריו של הרבי אודות החשיבות בלימוד ענייני גאולה ומשיח – אלו ערכים ישנם שיש בהם כדי להעשיר את הידע בענייני גאולה ומשיח?

בכרך ב' יש ערך 'אליהו הנביא'. בכרך ג' יש את הערך 'בית המקדש'. אודות ערך זה סיפר הרב יהושע הוטנר, כי בקיץ תשל"ח עורר הרבי באופן מיוחד על לימוד הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים, ובעיקר בתשעת הימים.

בראש חודש מנחם אב, בוקרו של יום ראשון, התקשר אליו מזכירו של הרבי, הרב גרונר, ואמר לו: "הרבי מבקש את רשותכם לצלם את הערך 'בית–המקדש' מתוך האנציקלופדיה התלמודית, כדי שילמדוהו בכל רחבי העולם בתשעת הימים".

מובן שהרב הוטנר הסכים מיד לבקשת הרבי. כבר למחרת, ביום שני בערב, נדפסו גם בניו יורק וגם בכפר חב"ד עשרות אלפי עותקים של צילומים מהאנציקלופדיה.

ובחזרה לגאולה ומשיח: בכרך ה' יש ערך 'גאולה', אמנם הוא אודות ברכה, אך יש בו קשר לגאולה. בכרך כ"ד יש ערך 'ימות המשיח', וכהנה רבות.

מדוע לא כתבתם אודות הערך 'מלך המשיח'?

היו לכך שיקולים רבים, ואין כאן המקום לפורטם. בכללות אומר לך, שדברים שאינם עניינים של 'הלכה', לא מקבלים מקום בערכי האנציקלופדיה.

הרמב"ם שהוא ספר הלכה, מקדיש למלך המשיח שני פרקים בסיום ספרו?

לכן יחסנו לזה מקום של כבוד, וכללנו זאת בערך 'מלך', וכן בערך 'נביא' ובערך 'ימות המשיח', תחת הכותרת: האמונה בביאת משיח.

זכות להשתתף בהתוועדות עם הרבי

לסיום, אשמח לשמוע בנימה אישית ממך אודות הרבי. כמדומני גם ביקרת אצל הרבי בעבר…

ברוך ה', אני מודה לה' על אשר זיכני להיות אצל הרבי בהתוועדות ביום שבת קודש.

אינני זוכר באיזו שנה זה היה, אך הדוקטור משה אקרמן, חסיד חב"ד, ארגן כנס לרופאי חב"ד. היה זה כנס שהרבי עודד ואף נתן לו יחס ממש מיוחד. הוזמנתי כפרופסור לדבר באחד המושבים של הכנס.

בסיום הכנס התארחתי אצל הרב בנימין קליין, מזכירו של הרבי. באותה התוועדות חשתי בהתרוממות הרוח בצורה מיוחדת במינה. מי שלא היה בהתוועדות עם הרבי – לעולם לא יבין זאת. אתה חש כאילו הנך מנותק לכמה שעות מהעולם הזה, והרבי 'מרים' אותך לעולמות עליונים.

אני מתפלל כי בקרוב ממש אזכה לחוות את זה שוב…

•

בסיום דבריו מבקש הרב שטיינברג לסכם את מפעל האנציקלופדיה התלמודית מנקודת מבטו:

"לאנציקלופדיה התלמודית, שנוסדה על ידי הרב מאיר בר–אילן, אין תחליף ואין לה מקבילה. מדובר במפעל לדורות. זו עבודה מאוד מורכבת שמצריכה ידע עצום, דיוק, הבנה של מהות הדברים וכתיבה בסגנון מיוחד. המיזם נקרא 'אנציקלופדיה', אבל אין לזה שום דמיון, כי התוכן בנוי אחרת לגמרי. כל ערך מקיף חומר עצום אודותיו".