הכפרות שהפכו למתנות לאביונים

ידועה האמרה המפורסמת "פורים כ-פורים", הרבה פלפולים וחידושי תורה נאמרו על מימרא זו אולם בשנים האחרונות דומה שרואים זאת בפועל במפעל החסד "קרן המזון" שע"י מכון הלכה חב"ד

ראשיתו של מפעל "קרן המזון", היה בערב יום הכיפורים בעיצומה של מגפת הקורונה. כאשר בכל העולם היה אסור לצאת מהבתים, עם התקרב יום הכיפורים רבבות אנ"ש ועמך ישראל הבינו שהם יעשו השנה כפרות על כסף בלבד למרות ההקפדה על המנהג הקדוש לעשות כפרות על תרנגולים דווקא.

ברגעים אלו, רבני מכון הלכה חב"ד ישבו על המדוכה והביאו בשורה לציבור, עם פסיקה תקדימית מנומקת בדבר "שליחות לכפרות" ואכן למעלה מעשרת אלפים תרנגולים נשחטו לכפרות בשליחות הציבור על ידי הרבנים.

לאחר השחיטה, העופות נארזו בארגזים והחלה חלוקה בעשרות קהילות בפיקוח רבני מכון הלכה חב"ד ברחבי הארץ, שורת משאיות פרקה משטחים ואלפי משפחות אנ"ש קיבלו את הארגזים בשמחה בתקופה הקשה שהיתה אז.

החלוקה האדירה שלא היתה כמותה המשיכה להכות גלים במשך חודשים רבים ולקראת חג הפורים פנו רבים למשרדי מכון הלכה חב"ד  שהינם מעוניינים להעביר תרומת "מתנות לאביונים" דווקא ע"י המכון לחלוקת מזון שתאיר ותמלא את ביתם של המשפחות.

הפניה נענתה ולקראת פורים הוכרז על הקמת קרן המזון וקמפיין "מתנות לאביונים" יצא לדרך, אלפי אנ"ש העבירו את ה'מתנות לאביונים' באמצעות קרן המזון, שחילקה את התמיכה במאת האחוזים לנזקקים מאנ"ש בפיקוח עשרות רבני מכון הלכה חב"ד בכל רחבי הארץ.

פנינו למנהל המכון הרב שניאור גורפינקל בכדי לשמוע על המיזם ועל ההפתחויות העתידיות.

מה מיוחד במתנות לאביונים באמצעות קרן המזון שע"י מכון הלכה חב"ד?

מלבד ההקפדה על חלוקת כל הכספים הנתרמים למשפחות נזקקות, קרן המזון דואגת באמצעות תורמים ייעודיים להוסיף 10% על כל תרומה שתיכנס.

דבר נוסף ראינו במוחש לפי התגובות של המשפחות הנזקקות, שההרגשה של מילוי המקרר והמקפיא אחרי זמן רב שהיה ריק אינה דומה להעברה בנקאית שנבלעת בן רגע במחזור הכספים.

בחלוקות אלו אנו מבטיחים למשפחה שובע, וחג שמח אמיתי.

מי המחלקים את מתנות לאביונים ומה הקריטריונים?

בכל עיר יש רב חבר במכון הלכה חב"ד הממונה על החלוקה לבני עירו, ע"פ היכרות אישית עם כל מקרה ומקרה. אנחנו במשרדי קרן המזון בנינו קריטריונים לחלוקה, כאשר הרבנים בכל עיר מחליטים מי יקבל את התמיכה.

לפני פורים אנחנו מפיצים טופס הרשמה לנזקקים, ואת הפרטים אנחנו מעבירים לבדיקת הרבנים.

הדבר החשוב ביותר עבורנו  – שכל שקל שנתרם ינותב במהירות ליעד הנכון,

על כל המערך הלוגיסטי מופקד מזכ"ל המכון הרב זלמן ברנשטיין, כך שבמהלך הפורים כל רב כבר מחזיק בידיו שוברים שהוכנו מראש, ובכל רגע נתון הוא יכול להעביר לעוד משפחה בהתאם לסכום שהצטבר.

פרטים הלכתיים רבים נוגעים לחלוקת המתנות לאביונים, על כן פנינו בכמה שאלות לגאון החסיד הרב משה קורנוויץ, רב קהילת חב"ד רמה ד בית שמש וחבר הנהלת מכון הלכה חב"ד.

האם אפשר להעביר לקרן המזון מתנות לאביונים לפני פורים?

זה אפשרי, מכיון שזה מאפשר להתכונן כראוי לחלוקת מתנות לאביונים ביום הפורים עצמו.

כמה צריך לתת למתנות לאביונים?

ע"פ הלכה ניתן לצאת ידי חובה גם בפרוטה לכל עני, אך ראוי לתת לשני אביונים שיעור של סעודה – כ-15 ש"ח – לכל אחד, עם זאת, מובא בפוסקים שראוי להרבות בסכום מתנות לאביונים יותר מהסכום שמוציאים על משלוחי מנות וסעודת פורים.

האם נשים וילדים צריכים לתת מתנות לאביונים?

אשה חייבת במתנות לאביונים ובעלה יכול לתת בשליחותה, ילדים מגיל חינוך האבא מחויב לחנכם גם במצוות מתנות לאביונים ואביהם יכול לתת עבורם וכדאי שיאמר להם זאת כדי לחנכם במצוות.

האם מותר לתת מתנות לאביונים מכספי מעשרות?

את הסכום של סעודה לכל עני – אין לתת מכספי מעשר, אך להוסיף אפשר גם מכספי מעשר.

האם האביונים בתרומה זו נכללים בגדר "עניי עירך"?

בהחלט! הכספים מחולקים לפי העיר עבורה תרמתם, תרומה כללית – תחולק לנזקקים בכל רחבי הארץ.

בשנה האחרונה מונה ר' שולם שניאורסון לרכז את פעולות ופיתוח "קרן המזון" שמספר לנו על תוכניות גרנדיוזיות לפיתוח ועל ליווי של משפחות במהלך השנה כולה.

שניאורסון: אני בא מבית של חסד ונתינה, ב"ה, העובדה שבבית לא היתה עשירות, רק נתנה לי להרגיש יותר את הזולת.

לא ידענו מה זו שבת ללא אורחים. ולמרות שלא היה לי חדר/מיטה קבועה בבית ופעמים רבות היינו ישנים בסלון, כי החדר היה תפוס עבור האורחים, לא הרגשנו רע עם זה, להיפך, זה הטביע חותם עמוק בלב על האכפתיות לזולת והדאגה לגשמיות של יהודי שני.

כשפנו אלי ממכון הלכה חב"ד בהצעה לעסוק בקרן המזון, זה התאים לי לגמרי.

בנוסף לחלוקות המזון החלום שלי לבנות מודל חדש של צדקה שאמנם מצריך יותר השקעה ויותר אנשים, אבל בסופו של יום אנו מתכוונים לרכך את בעיית העוני בקהילות אנ"ש. וזה בהתאם לקביעה של הרבי בדבר מלכות פרשת השבוע. פרשת תרומה שכל יהודי עליו להשתדל להיות עשיר בפועל.

אנו מציעים לכל אחד בקהילה להיות הגבאי צדקה ולסייע לחבר שלו שמכיר אישית וכל זה בפיקוח של הרב המקומי.

אותו גבאי צדקה מתחייב לגייס לפחות עשרה תורמים לכל מקרה. ובאופן הזה, הם נהפכים להיות חבורה של גמ״ח

כבר בשבועות האחרונים התחלנו המיזם במספר קבוצות וב"ה יש היענות בציבור לדבר.

אנשים אוהבים לתת. ובמיוחד שזה בקבוצה קטנה ואישית שאז הם מרגישים שהם משמעותיים ויש ערך של ממש לנתינה.

על מעלת הצדקה בעשרה מדגיש הרבי בשיחת י״ט כסלו ה׳תשכ״ג שעל זה אומרת הגמרא ״מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבניי מבין אומות העולם״.

אפשר דוגמא למקום שמיזם כזה החל לפעול?

כן. באור יהודה הקמנו גרעין כזה שמצליח מאוד, בימים אלו ממש אנו מלווים עם המו"צ בעיר וחבר מכון הלכה חב"ד הרב שד"ב טאלר משפחה שהסתבכה כלכלית ומעניקים לה מעטפת מלאה, מפאת רגישות הדברים אי אפשר לפרט הרבה אבל זו דוגמא להתארגנות מקומית שסייענו להקים שכל מטרתה לסייע למשפחות.

לסיכום?

אחד הדברים שתפסו אותי לקדם את פעולות החסד דווקא ב"מכון הלכה חב"ד" זה "הכלים" המקצועיים וצורת העבודה המסודרת, כל שקל מנותב בצורה אמינה למקומו והכל שקוף.

אני מקווה שנצליח לעזור לכמה שיותר משפחות נזקקות באנ"ש, כדי שיוכלו לשמוח באמת בפורים ולהכנס בשמחה גם לחג הפסח.

ממעשי חסד לא ניזוקים

מספר הרב שניאורסון:

כשהגיעו אלינו כל מיני טיפוסים מוזרים כאורחים, אבא שלי חשש גם בגלל חינוך הילדים וביקש מאמא שלי למיין את האורחים.

ביחידות במענה לשאלתם לגבי מיון האורחים. הרבי אמר בעמידה ודפק על השולחן בתוקף ״מצוות הכנסת אורחים היא מאוד גדולה. וכשם שזה לא הזיק עד עכשיו, לא ימשיך להזיק. ולא למיין".

מאז היחידות אבי ז״ל הפסיק להתווכח עם אמי והכניס כולם.

ואז הגיע לשבת בחור לא בריא בנפשו, והלך ביום שבת מאחורי הבית למחסן לעשן סיגריה. והכל עלה בלהבות, כולל החציר שהיה שם לאחסנה.

ב"ה הביטוח שילם ושילם וב"ה בזכות זה הרחבנו הבית בעוד 2 קומות.