בעשור האחרון מוכרת דמותו של הרב שלום דיקשטיין, משלוחי הרבי מלך המשיח למלבורן – לכל אורחי המלך. הוא אחד מאלו שמגנים בגופם על בעל התפילה הנושא את ספר התורה מארון הקודש מהדוחק שנוצר על-ידי המון העם הצובאים בערגה על הספר לנשקו, והוא אחד מהשוחטים הקבועים ב'כפרות'.
באדיבות מגזין 'דרך המלך'.
העיסוק: שליח בבית חב״ד למטייל במלבורן ושו״ב בקהילת ליובאוויטש בעיר.
איך הגעת לעיסוק השחיטה? אחרי שסיימתי את לימודי ה'סמיכה' במרכז דוברי עברית במונטריאול, התבקשתי על ידי השליח, הרב חיים שלמה כהן, להישאר שנה נוספת ולנהל את תכנית לימודי הסמיכה שם. חיפשתי משהו חדש ללמוד והשוחטים מאנ״ש שם הציעו לי ללמוד שחיטה וכך עשיתי. כשהגעתי לאוסטרליה לאחר נישואיי, ביקש ממני הרב יצחק דוד גרונר ע״ה לעבוד כשוחט בקהילה, בהדגישו את גודל השליחות בעבודת קודש זו. מאז אני משמש כשוחט ובודק – במקביל לעבודתי כשליח בבית חב״ד למטייל בהנהלת הרב דודו לידר שי׳.
עסק או שליחות? כשלמדתי שחיטה חשבתי שזהו כלי שיכול לסייע בשליחות. בפועל, השחיטה סייעה לי באופן אחר; משכורתי הגשמית מגיעה ממנה, כך שאני יכול להרשות לעצמי להתמסר לשליחות, ללא מחשבה על טרדות הפרנסה…
בנוסף לכך, זכיתי לסייע בשנים האחרונות לשלוחים שנמצאים בחלקים מרוחקים של הגלובוס, ולדאוג להם לעופות ובשר בשחיטת ליובאוויטש! בינתיים הייתי אצל הרב יוסי לוי במנילה, פיליפינים; הרב בנימין אדרעי בטוקיו, יפן; והרב אליאב בן עטר בנלסון, ניו זילנד.
שחיטת ליובאוויטש: הרב יצחק הענדל ע"ה, שאל את הרבי ב'יחידות' בתחילת שנות היו"דים, האם שוחט חסיד פולין, יוכל לשמש כבודק הריאה אצלו. הרבי ענה לו שהיות ושחיטת ליובאוויטש משמעה שהרבי לוקח אחריות שבשר שאינו כשר לא יגיע לפה יהודי, הרי שהרבי יכול לקחת אחריות כזו – רק אם כל התהליך הוא ללא פגם. והיות ושוחט צריך להיות ירא שמים, וליראת שמים ניתן להגיע רק על ידי לימוד חסידות – לכן אם אין מישהו שלומד חסידות – אי אפשר לסמוך עליו! כשהרב הענדל ציין שהשוחט הנ״ל לומד 'נועם אלימלך', השיב לו הרבי ש'נועם אלימלך' הוא פירוש יפה על התורה – אבל חסידות הכוונה ללימוד שלם ומסודר באופן של הבנה והסברה, ואת זה יש רק בחסידות חב״ד. מכאן אנו למדים, ש'מטריית ההגנה' של הרבי תקפה רק בשחיטת ליובאוויטש.
כפרות בקראון הייטס: מבחינה פיזית – העבודה הכי קשה בשנה, ועם זאת: הכי מספקת. מבחינתי – הזכות הגדולה מכולם – לעזור בגופי לאורחי המלך ולשחוט את הכפרות של אש״ל הכנסת אורחים – בערב יום כיפור.
איך מסתדר בית חב"ד בלעדיך ביום כיפור? האמת היא שזה די קשה… אבל 'רבי לא שנה – חייא מנין?' חייבים להטעין מצברים כדי לפעול. אני חייב לציין את אצילות נפשו של הרב לידר, שטורח בכל שנה לארגן מחליף לתפילות ביום כיפור [בר״ה אני עובר לפני התיבה במלבורן]. אני משתדל שהנסיעה תהיה קצרה בגשמיות, ומנוצלת היטב ברוחניות – ושולח את הרב לידר לכינוס השלוחים, כשאני ממלא את מקומו אז בתפעול השוטף של בית חב״ד.
צדקה: מעולם לא ביקשתי תשלום משליח על השחיטה, אני עושה זאת בהתנדבות מלאה, ובשמחה עצומה, כאשר לעיתים, אני גם מגייס כספים לשליח מהקהילה במלבורן…
משיח וגאולה: אין מטייל שמגיע ולא נחשף לבשורת הגאולה. למותר לציין שלאחר שהמטיילים נחשפים לידע הבסיסי בענייני משיח וגאולה, וכן לדאגה והאכפתיות של הרבי לכל יהודי, ולאפשרות לקבל מהרבי תשובות שמימיות גם כיום – בשורת הגאולה מתיישבת אצלם באופן המתקבל, בכלים דתיקון.
קהילת חב"ד במלבורן: קהילה חמה ותומכת, הן בגשמיות והן ברוחניות. השליחות שלנו שם היא לא רק בקרב המטיילים אלא גם עם הקהילה – להראות עד כמה בשורת הגאולה יכולה לקרב…
מוטו חסידי: היום יום כ״ג אדר שני, בו כותב הרבי שרב צריך לזכור בכל עת ובכל רגע, שהוא תמיד על הסף שבין מזכי הרבים, לבין ח"ו ההיפך… פתגם זה עומד לנגד עיניי הן בבית חב״ד והן להבדיל בבית השחיטה. והלוואי שנזכה לכוון לרצון העליון ולהביא התגלות מלכנו משיחנו, תיכף ומיד ממש.