החסיד שפרט על הנימים • פרופיל

מאת שניאור זלמן לוין, בית משיח

בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתו של ר' יוסי פיאמנטה, האיש שתרם רבות למוזיקה היהודית והחסידית, ולהופעה גאה של זמר יהודי בפני קהלים רחוקים מיהדות. ר' יוסי נפטר ביום ראשון השבוע לאחר מחלה ממנה סבל בתקופה האחרונה.

כך הכל התחיל…

ר' יוסי פיאמנטה, הגיטריסט הווירטואוז החסידי, נולד בירושלים בשנת תשי"א לאביו ר' יהודה ולאמו. אביו היה איש ביטחון, סא"ל בצה"ל ומהאנשים שחירפו גופם ונפשם כדי להגן על עם ישראל. בשל כך, המשפחה עברה מקומות מגורים שונים, בהתאם לשיבוצי התפקידים שבהם שובץ האב.

כבר מגיל צעיר נמשך יוסי למוסיקה. למעשה, כל המשפחה הן מצד אביו והן מצד אמו, הינה מוסיקלית, וכך שני האחים שמעו מוסיקה כבר משחר ילדותם. את הגיטרה הראשונה שלו קיבל יוסי כמתנת בר מצווה מדודו אלברט פיאמנט, שהיה באותם ימים איש ידוע בתעשיית המוזיקה בארץ ישראל. הגיטרה נהייתה מרכז חייו ועל ידי לימוד עצמי מהאזנה לרדיו ומעקב צמוד אחרי כל מגזין או שביב מידע שהגיע לארץ ישראל למד לנגן.

לאחר סיום בית הספר ניגן יוסי בלהקות שונות והצטרף לצבא ללהקה צבאית.

במהלך מלחמת יום כיפור הקים יוסי יחד עם אחיו יבלחט"א, ר' אבי שי', את הלהקה כאשר הוא מנגן על חליל הצד שהפך כבר מזמן לסמל. הלהקה של האחים פיאמנטה ניגנה עם המוזיקאים המרכזיים של אותה תקופה. הם החלו להופיע בכל רחבי הארץ עם נגנים נוספים (אחד מהם היה יעקב מיר, שלאחר מכן נישא עם אחת מבנות המשפחה). הלהקה שלהם 'חרשה' את כל הארץ בסיבובי הופעות, צפון לדרום. הם הופיעו כמלווים לאמנים מפורסמים ובמקומות מפורסמים כמו "בית לסין", ועוד. לאט לאט התקדמו למרכז הבימה הציבורית, ורבים נהרו אחריהם.

באותה תקופה, בהשראת הרגשות היהודים שספגו מסבם, הלחין ר' יוסי את שירו הידוע "מצווה גוררת מצווה" וזאת למרות שטרם קיים מצוות. השיר הזה הפך לשלאגר שליווה אותו לאורך כל השנים. לעתים היו האחים משמיעים גם מוסיקה דתית, והקהל קיבל זאת כחלק מהרוח הכוללת של 'לעשות מה שמתחשק'.

ואז באה המכה. באחת ההופעות יוסי התחשמל תוך כדי הופעה על הבמה. הוא יצא בשלום, אך המכה היתה רצינית מאד. המקרה הזה היה מבחינתו סימן מלמעלה, אך ר' יוסי טרם הבין מהו הסימן.

לאחר סיבוב הופעות מוצלח במיוחד, יוסי ואחיו הצעיר הגיעו ללונדון. באותה תקופה הם היו עסוקים עד מעל ראשם במוסיקה. הם הקליטו באולפנים מתקדמים ביותר. היו לשניים תכניות גדולות. זמר עולמי מקנדה בשם אלן רוזנר ששמע אותם, התלהב, וכבר תיכנן בעבורם הופעה במקום הכי יוקרתי בארצות הברית באותן שנים ה"מדיסון–סקוור–גארדן" בניו יורק.

סיפר ר' אבי שי': "באותם ימים סאדאת, נשיא מצרים, ביקר בארץ ישראל, והביקור שלו ריגש אותי מאד. הרגשתי שמגיע רגע גדול שישנה את פני ההיסטוריה. דיברתי עם אלן רוזנר על כך, והוא יעץ לי לנסוע לארה"ב, לרבי מליובאוויטש… אז עוד לא ידעתי כלל מיהו הרבי, ולבסוף החלטתי לנסוע לארץ ישראל".

ר' אבי שהיה באותה "אש בוערת" ברגשות של תשובה, ואף ביקש להחזיר את כל עם ישראל בתשובה כאשר חש את "גודל השעה"… "לימים, יוסי שנשאר בלנודון, מיהר לארץ ישראל לראות מה קורה לי. כששמע ממני שצריך להחזיר את עם ישראל בתשובה, לא מחה, לא אמר שאני משוגע, אלא הציע שנלך ונשאל על כך רבנים", משחזר ר' אבי את אותם ימים.

ניצני התקרבות

באותן שנים, נסעו בני המשפחה כולם לארה"ב, בעוד אבי נותר בארץ ישראל. רק לאחר שהתייעץ עם רב, הצטרף אף הוא אליהם. זמן קצר לאחר מכן, החלו שני האחים לקבל הזמנות להופיע בפני קהלים בארצות הברית. יוסי, אבי ושתי אחיותיהם השתקעו בניו יורק והקימו שם משפחות.

עם הזמן הלך קהל מעריציהם והתרחב, והשפעתם הייתה גדולה ורחבה. "בכל מקום שהגענו אליו, העיתונות לא חסכה שבחים. בקנדה למשל, הגיע להופעות שלנו קהל של עשרות אלפי אנשים".

במקביל לעזיבתם לחו"ל, שני האחים יוסי ויבלחט"א אבי, החלו את תהליך חזרתם בתשובה כאשר במקביל המשיכו לפעול כלהקת פיאמנטה ואף להוציא אלבומים בשם זה.

הצימאון של אבי ליהדות 'סחב' אותו בכל הזדמנות לשיחות ולמפגשים בעניני יהדות. אחד המפגשים שארעו להם בהשגחה פרטית מופלאה, היה לאחר הופעה בקנדה. "הגענו לבאפלו. רצינו לדעת היכן אפשר ללון. בתחנת הדלק ראינו 'טנק' של חב"ד. זה היה בשנת תשל"ט. ליד ה'טנק' הסתובב שליח של הרבי. כשראה אותנו נועצים עיניים ב'טנק', שאל מה אנחנו מחפשים, וכששמע שאין לנו מקום ללון, הציע לנו לבוא אליו.

"הצטרפנו אליו. תחילה הלכנו להתפלל מנחה וערבית עם השליח הרב נתן גורארי', ואחר כך הלכנו לישון אצלו. השעה היתה מאוחרת, אבל היתה כאן הזדמנות, והצמאון שלי ליהדות גבר על העייפות. התחלתי לבקש שיסביר לי כמה שיותר מושגים ביהדות. השארתי אותו ער עד מאוחר בלילה", מספר ר' אבי.

זמן מה לאחר מכן, שבו לניו יורק. באחד הימים נקבע לר' יוסי ע"ה פגישה עם אמרגן כדי לדון בהמשך ההופעות של הלהקה. שאר חברי הלהקה הצטרפו לפגישה. כשהיו קרובים לקראון הייטס, יוסי אמר: "בואו ואקח אתכם למשהו יפה"…

הם עברו דרך 770 וראו את הרבי נכנס, מה שהותיר בהם התפעלות ורושם עז. זמן מה לאחר מכן, שוב נכנסו ל–770, כמו משהו פנימי משך אותם לשם, שם פגשו כמה בחורים מהארץ, ביניהם ר' בצלאל קופצ'יק, כיום שליח בהודו, ור' אמיתי ימיני, כיום שליח בלוס–אנג'לס. אחד החבר'ה היה ר' מוטי גל ע"ה, שהיה חברם של האחים פיאמנטה, ואף הוא התקרב באותן שנים לרבי ולתורת חב"ד. הקשר הלך והתהדק.

כך החלו שני האחים להתקרב למסורת אבות ולחסידות. הם השתתפו בשיעורי תורה. ההורים בתחילה לא קיבלו זאת בשמחה, אולם במשך הזמן הבינו כי הדרך של שני האחים ליהדות, היא רצופה ובלתי נמנעת. לא אף זאת, אלא גם אביהם החל אף הוא להתקרב יותר למקורותיו, ולאחר מכן גם האם והאחיות. בשלב הזה, עברה המשפחה כולה לגור בקראון הייטס.

מעריצים וחוזרים בתשובה

בשלב הנוכחי, עמדו האחים בפני דילמה לגבי המשך דרכם המוסיקלית. נפשו של ר' אבי חשקה בתורה. גם ר' יוסי הבין כי צריך לקבל החלטות, ואי אפשר להמשיך עם הדרך המוסיקלית כפי שהייתה עד כה, וחייבים לעשות שינויים.

בין כך ובין כך, שלוחי הרבי ברחבי ארה"ב ששמעו על שני האחים, החלו להזמינם להופעות בפני מקורבים וסטודנטים. הרב יעקב יהודה העכט ע"ה, שנכח באחת ההופעות, התרשם מאוד והחליט להביא את השניים לנגן בפני הרבי בכינוס הילדים שהתקיים בחנוכה. "הופענו והיתה התרגשות גדולה", משחזר ר' אבי. "אני זוכר כל רגע מההופעה ההיא. היתה לי הרגשה מיוחדת. בדרך כלל איני מתרגש, אבל כאן התרגשתי והתביישתי לנגן…"

במקום נכח צעיר שזיהה את השניים ושאל בתדהמה: "זה לא החבר'ה מלהקת פיאמנטה?" כשאישרו לו שהשניים אכן האחים פיאמנטה, עמד על מקומו נדהם. זמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד בישיבה במוריסטאון וחזר בתשובה. "ההופעה ב–770 הפיחה בנו תקווה, שהנה אנחנו עולים על דרך המלך. הרגשנו כך גם מצד ההופעות האחרות. אנשים וארגונים שומרי תורה ומצוות החלו להזמין אותנו להופעות בכל רחבי ארה"ב, מה שגרם לסיפוק רב".

למותר לציין כי אופי ההופעות של שני האחים, השתנה לחלוטין. לצד הניגונים, היו מדברים על תורה ומצוות. ההופעות היו מוצלחות לא רק בפן המוסיקלי שלהן, אלא גם בפן היהודי. הן עוררו את הקהל וקירבו אותו ליהדות.

ההופעות של השניים משכו אליהם הרבה צעירים שביקשו לשמוע על יהדות. הם קיבלו מכתבים רבים מסטודנטים מאוניברסיטאות שונות בכל רחבי ארה"ב, אליהן היו מוזמנים בתדירות גבוהה. הלב היהודי נפתח ורבים ביקשו לשמוע מהם על הדרך שעשו שני האחים אל היהדות. בהמשך אף עמדו בקשרי מכתבים עם מעריצים רבים שביקשו לשמוע ועוד ועוד על יהדות. "אני יכול להצביע על הרבה אברכים בישיבות חב"ד, בעיקר בישיבת 'הדר התורה', שהגיעו ללימודים בזכות ההופעות שלנו", סיפר ר' אבי.

יוסי ואחיו הופכים להיות פופולאריים יותר ויותר. לאורך השנים ניצלו את הכישרונות שלהם כדי להעביר את המסר של קיום תורה ומצוות. בהזדמנויות שונות הופיעו גם עבור אנ"ש בקראון הייטס, כשהידועה בהופעותיהם זו שמחת בית השואבה בחוצות השכונה מול אלפי חסידים ואנשי מעשה.

במשך השנים הוציא יוסי מעל עשרה אלבומים, ובהם: 'מצווה', 'תשמח', 'ניגוני אדמו"רים', 'ששון ושמחה', 'Let's Dance with the Piamentas', 'להקת פיאמנטה', ועוד. ר' יוסי זכה במרוצת השנים להערכה ממבקרי מוזיקה רבים לאורך השנים, שהתפעלו מהטכניקות הייחודיות שלו על הגיטרה החשמלית, והתפרסם בעולם כ"הנדריקס החסידי". לפני מספר שנים אף נבחר על ידי מגזין ה"בילבורד" כגיטריסט מספר 8 בעולם וזכה לתשבחות מאנשי המקצוע הבכירים. כתבות רבות פורסמו עליו בעיתונות האמריקאית שפרגנה לו, למרות שהוא התעסק רק עם מוסיקה יהודית.

בתחילת שנות הנו"ן חזר האח ר' אבי לארץ הקודש, ואילו ר' יוסי פיאמנטה המשיך לנגן בלהקות שונות תחת השם 'להקת פיאמנטה'. לאורך כל השנים ניגן ר' יוסי על הגיטרה שלו, כאשר מלבד המקצוענות שהעניק על הבמה, ניתן היה לראות במוחש כיצד "לפיד" חסידי חי עומד על הבמה ומשלהב את הלבבות.

•

בסוף חודש ניסן השנה, נכנס ר' יוסי לניתוח מורכב. בסיעתא דשמיא ובכוח התפילות של הציבור הרחב הוא התעורר בליל שבת והחל להתאושש. בשיחה טלפונית נרגשת מבית הרפואה, שם התאושש, הודה ר' יוסי לציבור שהתפלל למענו.

"אחרי שהתעוררתי מהניתוח, שמעתי פתאום שכל–כך הרבה אנשים מכל–כך הרבה מקומות אמרו עליי תהילים והתפללו עליי", אמר ר' יוסי בהתרגשות, "ואני אסיר תודה לכולם ומאחל שתבוא ברכה על כל אחד שאמר עליי איזה שהיא ברכה, שה' יחזיר לו בברכות כל צורכו, כל מה שנצרך, שהשם ימלא משאלות ליבו לטובה.

בהמשך מצבו הוטב מעט, אך בימים האחרונים הוחמר שוב מצבו וביום ראשון השבוע הלך לעולמו. תנצב"ה.