מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי

ישראל לפידות, בית משיח

ממובילי המאבק למען שלימות העם והתורה

ההכרזה לפני כעשרה ימים על הקמת 'בתי דין אלטרנטיבי לגיור', חוללה סערה רבתית ועוררה בפעם המי-יודע-כמה את המאבק הקשה על חוק השבות – "מיהו יהודי" שהחל כבר בשנת תש"ל, אז זעק הרבי מלך המשיח ודרש לתקן את החוק ולהוסיף בו את המילה "כהלכה" – כדי שיהיה ברור כי הקריטריון היחיד שקובע מיהו יהודי, ייקבע על פי מסגרת ההלכה הצרופה מדורי דורות.

אחד ממובילי המאבק העומד ללא חת וללא מורא ותוקף בחריפות את היוזמים של הקמת בתי הדין הללו, הוא הרב אברהם שרמן, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים ומבכירי הדיינים בארץ ישראל.

שמו של הרב שרמן כבר עלה לכותרות פעמים רבות בנושא הגיור. הפעם האחרונה שהצליח לעורר את זעמם של רבים הייתה בפסק דין תקדימי בו הטיל ספק באלפי גיורים שבוצעו על ידי הרב חיים דרוקמן, מבכירי רבני הציונות הדתית ומי שעמד אז בראש מערך הגיור הממשלתי, וקבע כי על כולם לעבור בדיקה מחודשת.

דמותו ופועלו של הרב שרמן מוכרת היטב לרבים, במיוחד לתושביה הוותיקים של בני ברק – עיר הולדתו ומגוריו עד עצם היום הזה. הוא למד ודלה מתורתם של גדולי ראשי הישיבות בעולם הליטאי ב"יישוב החדש" ובישיבת חברון ונחשב היה למקורב ונאמן ביתו של הפוסק הרב יוסף שלום אלישיב ז"ל.

לא רבים יודעים כי הרב שרמן הוא מגזע סידי חב"ד. סבו היה החסיד הנודע הרב משה אקסלרוד ע"ה, שהרבי הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עוד עשרה משה'ס, הייתי הופך את כל רוסיה". דודו הוא יבלח"ט הרב גדליה אקסלרוד, אב"ד ורב קהילת חב"ד בחיפה, ובן דודו הוא הרב דוד נחשון, יו"ר ניידות חב"ד וארגון צבאות השם בארה"ק.

זה יותר מארבעה עשורים שהוא ממובילי המאבק העיקש נגד אלו המעוניינים להסיר את מסך ההבדלה בין ישראל לעמים באמצעות הקלה בגיורים. מסתבר שהוראה אחת (!) של הרבי היא זו שהניעה אותו לעסוק בנושא, ועם השנים הפך לאחת הדמויות המוכרות בחזית המאבק למען השמירה על כרם קודשי ישראל.

בעקבות סאגת השבועות האחרונים, שוחחנו עם אנשים מקורבים ובני משפחה  שחשפו בפנינו פרטים מרתקים על פועלו ומאבקו התמידי למען שלימות העם והתורה, וגם: על יחסיו וקרבתו הגדולה לחסידות חב"ד ולרבי.

כך החלה הפריצה בגדר כרם ישראל

על אף שפרש לגמלאות כחבר בבית הדין הרבני הגדול, ממשיך הרב שרמן גם כיום לדון ולעסוק בלהט בתחום הגיור. בועידת "נצח משפחת ישראל" שנערכה במלון 'ענבל' בירושלים, נשא הרב שרמן דברים בפני מאות רבני ערים וקהילות מהארץ ומהעולם, דיינים, ראשי ישיבות וראשי ארגונים העוסקים בענייני גיור בתפוצות ישראל. בין השאר סקר את המתרחש עם מערכת הגיור בארץ ישראל בעשורים האחרונים:

"בעיקרון ההלכתי, אין מושג כזה 'בית דין לענייני גיור'.  בשולחן ערוך כתוב שבסמכותו של בית דין לגייר. דהיינו, בית דין שעוסק גם בתורה ומשפט וכו', אך אין מקום לבית דין מיוחד שעוסק בתחום הגיור.

"אולם הגיעו אנשי הציונות הדתית ופתחו מערכי גיור מיוחדים, תוך פרשנות מעוותת, שהם יהיו אלו בתי דין שידאגו לשלימות עם ישראל על-ידי כך שיגיירו רבבות נוכרים עולים לעם ישראל על פי איזושהי ועדת קבלה…

"מי שפרץ את הגדר היה הרב הראשי הרב שלמה גורן ע"ה, שנתן הסכמתו לפתוח מכוני גיור ברחבי הארץ. הוא הסמיך שורה של רבנים לגייר, למרות שהללו לא היו דיינים ולא ישבו בבית דין מעולם. בין הרבנים ניתן למנות את: הרב משה הדאיה רבה של אילת, הרב חיים דרוקמן ראש ישיבת אור עציון והרב צפניה דרורי רבה של קרית שמונה.

"עם הזמן החלו להגיע לפתחם של דייני ישראל מקרי גיור שונים שנעשו על-ידי כל אותם רבנים, והתברר שלא הייתה קבלת מצוות. דיינים בדקו וקבעו שחייבים לקבוע חד-משמעית, כי לא כל אחד שיש לו תעודה הופך להיות יהודי באופן אוטומטי, גם אם יש בידו תעודת גיור. כל עוד ומתברר שלא הייתה קבלת מצוות – התעודה אינה שווה".

בהתאם לכך קבע הרב שרמן, "חובה עלינו לבדוק כל מתגייר שמגיע להתחתן ואסור להכיר אוטומטית בתעודת הגיור שהוא מחזיק, ללא קשר לגוף המגייר. אין חזקת כשרות לשום תעודת גיור ולשום גורם מגייר, גם אם מדובר בבית דין כשר לחלוטין. יש לבדוק כל מתגייר לגופו, שכן רבים מהמתגיירים עושים זאת משיקולים של כדאיות כלכלית, חברתית וכדומה, מה שמביא אותם להסתיר כל מיני פרטים חיוניים. גם אם הגיור נעשה בידי יראי שמים, חובה לבדוק בציציותיו של המתגייר". דברים אלו הבהיר הרב שרמן לרשמי הנישואין בכל אתר ואתר.

קרקס הגיורים

העשייה המרובה של הרב שרמן בנושאי הגיור כהלכה החלה כתוצאה ישירה מהוראה של הרבי. בשיחות פרטיות שערכנו עם בני משפחתו, גולל בהרחבה כיצד נרתם בפעם הראשונה למאבק הגיור:

היה זה בשנת תשד"מ, כשהרב גדליה אקסלרוד חזר מחצרו של הרבי ובאמתחתו הוראה מהרבי: אתה דיין ואתה נמצא בין הדיינים בארץ ישראל, עליך אפוא לעשות כל שביכולתך, שכל הגיורים שנעשים – יהיו גיור כהלכה. בנוסף יש לדאוג, לעורר את המודעות לנושא זה בקרב הדיינים שיקבלו את ההגדרה "גיור כהלכה". פירושו של דבר, שיהיה שמירת מצוות, ושהגיור עצמו נעשה על-ידי בית דין מתאים לכך.

בהתאם להוראה שקיבל מהרבי, הלך הרב אקסלרוד ורתם אליו את הדיין הרב שילה רפאל ע"ה, וביחד הם באו ליבלח"ט הרב שרמן שהצטרף אליהם לריכוז המאבק למען הגיור כהלכה. ברבות הימים הפכו שלושתם, כל אחד במקומו, לאבות בתי דין: הרב אקסלרוד כאב"ד חיפה, הרב רפאל כאב"ד ירושלים והרב שרמן כאב"ד תל אביב (ומשם לבית הדין הגדול).

במסגרת המאבק, נושא הגיור צף ועלה בכנס הדיינים של אותה שנה. יותר ויותר דיינים העלו ביקורת על מספר תיקים המונחים על שולחנם, כאשר מדובר בגיורים שאין בהם שמירת מצוות ולא הייתה בהם קבלת מצוות בשעת הגיור. התעוררה אפוא בעיה קשה איך יש להתייחס לתעודות הגיור הללו?

כהמשך ישיר להכוונתו של הרבי, פנו שלושת הדיינים אל רבותיהם כדי לקבל עצה: הרב אקסלרוד פנה אל הרבי, הרב שרמן כתלמידו של הרב יוסף שלום אלישיב והרב שילה רפאל כתלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך – לקבל את חוות דעתם ההלכתית של פוסקי הדור.

המאמץ נשא פרי, ובתאריך ט"ו בסיון תשד"מ, יצאה פסיקה והוראה לדיינים ורבנים רושמי-נישואים, אותה ניסח הרב אלישיב והוגהה על ידי הרב שלמה זלמן אוירבך, עליה חתם גם ה'סטייפלער' הרב יעקב קנייבסקי, ובו נכתב:

אל רבני ודייני ישראל.

היות ולצערנו הגדול נתרבו לאחרונה מקרים של קבלת גרים ומתברר שאחוז גדול מהם לא חשב לקבל על עצמו שמירת תורה ומצוות בעת מעשה הגירות, הננו מזהירים בזה שהוא איסור חמור מאד לקבל גרים מבלי להיות משוכנעים שאכן דעתם באמת לקבל עליהם עול תורה ומצוות. הדבר פשוט וברור שגיור ללא קבלת קיום תורה ומצוות, אינו גיור כלל אפילו בדיעבד.

גם הננו מזהירים את כל רושמי הנישואין, שההלכה מחייבת אותם לבדוק את כל המציג תעודת גיור, הן מהארץ הן מחוץ לארץ, האם באמת היתה הגירות כהלכה, כאמור לעיל. רק לאחר מכן אפשר לרשמם לנישואין.

כהמשך לפסיקה זו, הוחתמו רוב דייני ישראל – כמאה ושמונים רבנים ודיינים – שפנו בקריאה לרושמי הנישואין, שלא לעשות חופה וקידושין לגרים שלא קבלו עליהם עול תורה ומצוות.

מספר שנים לאחר מכן, בשנת תשמ"ח, פרסמו גם רבני העיר בני ברק, חוות-דעת הלכתית בנידון, המבהירה שלפי דין תורתנו הקדושה אסור להכניס אדם לכלל ישראל "אלא אם נתברר בבירור גמור ואחרי חקירות אמיתיות, שמקבל עליו לשמור כל המצוות באמת ותמים, וחלילה לומר שנשתנו העיתים לענין זה – וכל שלא קיבל על עצמו לקיים המצוות בלב שלם, אין הגירות כלום והרי הוא נכרי".

בהוראת הרבי המשיכו שלושת הדיינים האמורים להקים קול מחאה וזעקה שאף הביאו להקמת ועדת חקירה בעקבות בדיקה שערכו על אחוזי המתגיירים שאינם שומרים תורה ומצוות. על אודות כך סיפר הרב אקסלרוד בראיון שהעניק ל'בית משיח':

"הוכחנו שרובם של המגויירים לא קיבלו מעולם עול תורה ומצוות, כך שהגיור כלל לא חל על פי דין תורה, ואין שום שיטה אחרת בעניין. אותו אדם נשאר אפוא גוי, והניסיון להכניסו לעם היהודי גורם רק לצרות ולהתבוללות נוראה. יותר מכך: כיום מחייבים רבנים להשיא זוג כאשר ברור שאחד מבני הזוג הוא גוי לכל דבר, וזה אסון גדול ביותר.

"בדיני גיטין יש הלכה שגר שהתגייר כהלכה ואחר כך הפסיק לשמור מצוות, כותבים את שמו בגט אבל בלי 'בן אברהם'. ואם הוא ממשיך לשמור תורה ומצוות, הרי כאשר הוא מתגרש מציינים 'בן אברהם אבינו'. מבדיקת מחשב שעשו עולה, כי בחמש עשרה השנים האחרונות, ב-97.2  אחוז מהמקרים כתוב 'הגר' בלא 'בן אברהם אבינו', כך שברור שהכל צחוק הבל ורעות רוח.

"לאחר הרעש הגדול שנוצר, הקימו וועדת החקירה בעקבות העובדה שרוב דייני ישראל דרשו לחקור אם הגרים אכן שומרים תורה ומצוות לאחר גיורם. הנתונים לא הפתיעו – שמונים אחוז לא קיימו אפילו מצווה אחת! המצב בגיורים בצבא גרוע עוד יותר".

געגועים חסידיים

לקראת חתונתו זכה הרב שרמן לקבל מכתב ברכה מהרבי, ובנוסף לנוסח הברכה הרגיל הרבי הוסיף בכתב יד קדשו את חשיבות לימוד תורת החסידות.

במשך שנות כהונתו ועיסוקו כדיין בבתי דין היה טרוד מאוד בעבודה ולא הספיק להגיע ולפגוש את הרבי. אך בשנת תשנ"ג הגיע לחצרות קדשינו והתרשם בצורה בלתי-אמצעית מעידודיו הנפלאים של הרבי לקול שירת החסידים "יחי אדוננו".

בשיחות משפחתיות נוהג הרב שרמן לספר על קרבתו הגדולה וחיבורו העמוק בחבלי עבותות אהבה לסבו הרב משה אקסלרוד. כילד קטן ועד להיותו נער מתבגר בגיל שמונה-עשרה, היה מתפלל ומתרועע מדי שבת בשבתו עם דודו הרב גדליה אקסלרוד בבית הכנסת חב"ד הראשון במרכז העיר רמת גן שנקרא "סוכת שלום" – על שם אדמו"ר הרש"ב, בה כיהן סבו כרב הקהילה.

גם היום ספוגה בו לחלוחית חסידית אותנטית מהדמויות של החסידים שהגיעו מרוסיה, תלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש שנהגו להתפלל ולהתוועד ב'שטיבל' החב"די ביניהם: הרב מאיר בליז'ינסקי, הרב חיים משה אלפרוביץ', הרב רפאל נחמן כהן ובנו הרב יואל כהן ועוד רבים.

בהזדמנות מסוימת גולל את זכרונותיו מהשבת האחרונה של ר' יואל כהן שהיה נער צעיר, בטרם נסע לארצות הברית להיות אצל הרבי. לקראת סעודה שלישית פנה הסבא הרב אקסלרוד אל ר' יואל וביקש ממנו לחזור על מאמר דא"ח בסעודה שלישית במקומו, כיון שכתוב "אל ייפרד אדם מחבירו .. אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו". בעת אמירת המאמר התיישב הרב שרמן לצד סבו ודודו הרב גדליה אקסלרוד, והאזין בקשב-רב לדברי אלוקים חיים.

קרבתו הגדולה לסבא הרב אקסלרוד התבטאה בלימוד האישי וביחס החם והאוהב שהעניק לו. עד עצם היום הזה הוא נוהג להתפלל בסידור תהילת ה' ולהניח תפילין כמנהג חב"ד, ואף רואה את עצמו מחובר לתורתו של האדמו"ר הזקן, הן בפסיקותיו ההלכתיות והן בלימוד תורת חסידות; ספר התניא, ליקוטי תורה ותורה אור ואגרותיו.

במסגרת כינוס לשלוחי הרבי מלך המשיח מכל רחבי ברית-המועצות שנערך במוסקבה בירת רוסיה, הוזמן על-ידי מארגן הכינוס, השליח ורבה של רוסיה הרב בערל לאזאר – למסור שיעורי הלכה לשלוחים במגוון נושאים הקשורים להנהגת קהילות ולרבנות בחו"ל, ובין היתר על הקריטריונים ההלכתיים בנושאי גירות ועל דרכי התמודדות נגד מגיפת ההתבוללות.

באחד מערבי הכינוס ביקש ממנו הרב לאזאר להצטרף להתוועדות חסידית ולספר לשלוחים – כנצר של חסידים – מה הוא יודע וזוכר על השליחות של הסבא הרב משה אקסלרוד, שהיה מהשלוחים של הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ ברוסיה בתקופה הקומוניסטית.

שלוחים שהשתתפו בהתוועדות מספרים שהרב שרמן ריתק אותם בהתוועדות מאלפת עד השעות הקטנות של הלילה. בין היתר סיפר להם אפיזודות וסיפורים חסידיים שחקוקים בזיכרונו מימי ילדותו. במהלך ההתוועדות ביקש לנגן בפניהם ניגון מיוחד שזכר מהסבא שהוא היה ההמנון שלו, זה היה הניגון של הרבי המהר"ש 'לכתחילה אריבער'. הוא החל לנגן אותו בדיוק נפלא כפי שהוא שמע אותו מסבו, וביקש לציין:

"זה היה ההמנון של הסבא, זה מה שהוא נהג לנגן בכל הזדמנות, וככה הוא גם התנהג – הוא מעולם לא נרתע ממה שעמד בפניו, לא היה אצלו פחד או חשש, הוא הלך על כל דבר במסירות נפש. ע"ד הפתגם הידוע של הרבי המהר"ש "מלכתחילה אריבער".

מפועלו של הרב שרמן נדמה, כי את המסירות נפש גם כן למד מהסבא…

הסכנה נמצאת בכל פינה

הסערה האחרונה של הקמת בית דין לגיור אלטרנטיבי', לא הותירה את הרב שרמן לנוח על זרי הדפנה. מעודדת אותו במיוחד הוראתו של הרבי לדודו הרב אקסלרוד בנוגע לראיונות בכלי התקשורת בנושא הגיור מיום ל"ג בעומר תשד"מ, "הרי הוא רב והתחיל במצווה זו ומה המקום לשאלה עתה". רוח השליחות פועמת בתוכו בחוזקה ומעל כל במה הוא משמיע דעה נחרצת:

"אינני עוסק בדאגה לציבור החרדי ושומרי המצוות. הם ימשיכו להיות מונהגים על פי תפיסת גדולי הדור. אכפת לי משלומי אמוני עמך ישראל, 'העם שבשדות' כדברי הגמרא, מפני שהם לא יודעים במה מדובר.

"להתחתן או להתחבר עם גוי זה גרוע יותר מאשר לחיות ללא ברית מילה או בלי קדושת נישואין. זה גרוע יותר מכל העבירות. זאת טומאת העמים של ממש, וזה אסון. אנחנו מרגישים שיש לנו לדאוג לעם הזה, וזאת הנקודה המרכזית".

הרב שרמן נחרד מהגיורים הסיטונאיים שנעשים על-פי שיקולים לאומיים ולא על-פי כללי ההלכה:

"כולם יודעים שאין בכוונת הגויים הללו לקבל על עצמם שום עיקר מעיקרי הדת, לא שבת, לא כשרות ולא טהרת המשפחה. וכל אחד יודע וכמעט יכול לומר בנקיטת חפץ שגויים אלו אין כוונתם לקבל יהדות.

"הויכוח הנוכחי הוא לא ויכוח הלכתי. עלינו לייצג את ההלכה בטהרתה ויסודות ההלכה לא שייכים לאיזושהי אידיאולוגיה או מגזר, אלא מחייבים את כולם. האידיאולוגיה של הציונות הדתית מביאה אותם להתעלם לחלוטין מכל העקרונות ההלכתיים, שהם ורק הם שקובעים למעשה את ההשתלבות האמיתית והשלמה של גר צדק בתוך עם ישראל, על-ידי קבלת עול תורה ומצוות.

"מגמתם של מקימי רשת הגיור החדשה היא לכרסם במעמד ההלכה הצרופה. כבר שנים שמנסים לחוקק חוק שיתיר גם לרבנים רפורמים וקונסרבטיבים לגייר. אולם המסוכנים ביותר הם אותם רבנים ציונים דתיים שמנסים לקבוע פרמטרים חדשים בהלכה. ולמעשה, אלו מסוכנים יותר מגיורים רפורמיים, שכן גיורים רפורמיים כולם יודעים שהם חוכא ואיטלולא והמתגיירים ממשיכים להיות גויים לכל דבר. אבל אותם 'בתי דין' שמציגים מצגי-שווא כאילו הגיור מושתת על יסודות ההלכה, יש בכך הטעיית הציבור והקהל, כאילו "מתגיירים" אלו רשאים לבוא בקהל ה', וכביכול הם יהודים לכל דבר, ויש בזה מכשולים רבים לכל קהל ישראל, שלא לדבר על 'לפני עיוור לא תתן מכשול' לכלל ולפרט".

למעשה, הרב שרמן ממליץ לכל הרבנים והשלוחים ברחבי העולם לבדוק היטב כל גיור וגיור על-ידי מיהו נעשה, מי היו הרבנים והאם הייתה קבלת עול תורה ומצוות כפי שדורשת ההלכה.