"לך לך דרמסאלה": הבית של הרבי בהימלאיה

בית חב"ד דרמסאלה הוקם בשנת תש"ס ע"י שלוחי הרבי מלך המשיח, הרב דרור ורעייתו הרבנית מיכל שאול. מאז הקמתו עברו בבית חב"ד מאות אלפי תרמילאים ישראלים. רבים מהם זכו לעלות על נתיב התשובה והקימו בתים חסידיים למופת, רבים זכו להפוך לשליחים.

בימים אלו התפרסם הספר "לך לך דרמסאלה" מאת הרב דרור שאול בוא הוא מגולל את סיפורו האישי שהביא להקמת בית חב"ד דווקא בדרמסאלה, וכל את סיפוריהם המופלאים של עשרות בעלי תשובה.

מתוך הספר, רצינו לחלוק איתכם חלק מהמופת של הרבי – הקמת בנין 770 למרגלות הרי ההימלאיה!

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"

בניית הבניין בדרמסאלה שהחלה בשנת תשס"ד, הייתה פתיחת הצינור לכל ענייני הקדושה. זה המקום הראשון בהודו שנבנה בו בניין שהותאם לפעילות המכוונת של הרבי – מקוואות, בית כנסת, מטבחים כשרים, מגורי שליחים ותלמידים, גן ילדים, חדרי לימוד ועוד. והכול בדגם של 770 – בית המדרש של הרבי בניו יורק. כל זה לא היה פשוט כלל.

המקום נקרא לדגל!

בשנה השלישית לשליחותנו, תשס"ב, פרצה מלחמה בין הודו לפקיסטן. הייתה התראה של משרד החוץ הישראלי שכל הישראלים צריכים לעזוב מיד את צפון הודו. היו כמה מאות ישראלים בכפר, ובתוך יומיים כולם פשוט נעלמו כמו רוח! נשארנו אני ואשתי שהייתה הרה, ילדינו לוי'ק וחיה מושקא, התמים המעולה בשם ברוך מקמל {ע"ה} ועוד שני ישראלים, זהו!

לא ידענו מה לעשות. שאלנו את הרבי דרך ה'אגרות קודש' האם לנסוע לארץ, וקיבלנו תשובה 'יישארו במקומם'. נשארנו והבנו שזה כנראה יחלוף עם הרוח. ישבנו שם עם שני החבר'ה, אחד מהם, רפי, היה איתי בצבא והשני היה אורן רז. הם היו המקורבים היחידים אז בבית חב"ד. הם היו מאוד נלהבים, וביקשו שאתן להם דגל משיח כדי לתלותו על הגסט-האוס שלהם. נתתי להם והם הניפו אותו על תורן גבוה על אחד הבניינים הגבוהים שהיו בכפר. בעל הבית שאל אותם בתמיהה:

"מה זה?! מה אתם רוצים?!"

הם היו משועממים ומשועשעים, "מה אנחנו רוצים?" אמרו לו בצחוק, "אנחנו רוצים לקנות ממך את הבניין ולהקים פה בית חב"ד!"

בגלל שהייתה אז מלחמה ולא היה אף מטייל, בעל הגסט-האוס חש שהעסק שלו בסכנה והחל לדבר איתם ברצינות שהוא רוצה למכור להם את הבניין.

הם השאירו את דגל משיח על הגסט-האוס, ואחרי תקופת מה הלכו מהמקום. שנייהם חזרו בתשובה, רפי הקים משפחה דתית בארץ ואורן רז ומשפחתו הינם שלוחי הרבי הרבי במקסיקו.

בית מקדש מעט

למעשה אחרי ההסכם על הבית מאוד רצינו לבנות משהו שמתאים לציבור הקדוש- אבל הצלחנו לבנות רק את המקווה מהודר עם השגחתו הצמודה של הרה"ח בעז לרנר ע"ה שהגיע עד אלינו ומילא את האוצר, והשאיר כמה דולרים של הרבי למקורבות. כל שאר הבניה הייתה תקועה.

בחודש מנחם-אב תשס"ח גרנו בבניין אחר בכפר, בכמה חדרים שהתמלאו טחב ורטיבות מהמונסון הבלתי נגמר. הגיע תשעה באב, יום קשה בכלל, אבל… עבורנו – החורבן היה ממשות יומיומית.

המטיילים הרבים שפקדו את הכפר כינו את הבית שנעצר באמצע הבניה "הבית שנפל עליו הסקאד"… הגשנו כבר כמה פעמים בקשה למועצה המקומית להיתר בנייה, אבל כל הבקשות נדחו מסיבות שונות. מה עושים?

הלכתי לנמנם על המזרן הלח בשעות אחר הצוהריים של תשעה באב. כשהתעוררתי אמרתי לאשתי: "אולי נבנה כאן 770"! מרכז החיים של חסידות חב"ד בניו-יורק, משכנו של הרבי מלך המשיח.

בתוך כל המצב המייאש נזכרתי באמרה של רבי לוי יצחק מברדיטשוב: "בשבת חזון, השבת שלפני תשעה באב, מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי". אז החשבון הפשוט שלי היה שגם הבית חב"ד – בית המקדש המקומי שלנו – יהיה בצורת בית המדרש של הרבי. בית שמגדלים בו תורה, תפילה ומעשים טובים.

נשמע הזוי, אבל בימים שאחרי תשעה באב השגתי תוכניות מדויקות של מידות בניין 770 הלכתי לארכיטקט ההודי שהיה ידוע כבעל קשרים מתאימים במשרדי הממשלה ואמרתי לו "כזה אני רוצה!" הוא לא הבין מה עבר עליי, הרי על בניין של שתי קומות לא קיבלתי אישור, וכאן יש ארבע וחצי קומות! אבל תמורת סכום הגון הוא הסכים להכין את המפה ולהגישה לאישור הממונה.

עברו כמה שבועות ולכפר הגיע ראש המשרד האחראי לבנייה ולתכנון. הוא הגיע לראות היכן עומד לנחות הבניין המיוחד והמיוחל. קיבלנו אותו בשמחה וכבוד. הוא תהה מאין הגיע הרעיון המוזר לבנות בניין כל כך לא שגרתי באמצע כפר בהימלאיה?

ברשותי היה גיליון של השבועון "בית משיח", הראיתי לו את התמונה של הרבי ואת התמונה של הבית 770, והסברתי שזה הבית של הרבי שלי ואני רוצה לבנות כזה בית לרבי שלי גם כאן! באמצע שדה התירס. התמונה של הרבי בחזית הגיליון ועל הקיר דיברה אליו. הרעיון ממש הקסים את הפקיד הבכיר, והוא אמר שהוא יעשה הכול כדי שזה יאושר. אמר ועשה!

אחרי המתנה של ארבע שנים מאז שנכנסנו, ושבועיים לאחר ביקור הפקיד – קיבלנו ברוך השם אישור לבנות בניין שגודלו פי שמונה מהבנין המקורי!

ברכות לראש משביר

אישור למפה היה בידינו, אבל מצבנו הכלכלי היה אוסף של הרבה חובות בלתי פתירים. כתבתי לרבי על קבלת היתר הבנייה והוספתי שאיני יודע מה לעשות בנוגע למימון… טמנתי את המכתב ב'אגרות הקודש' ופתחתי לראות את המענה. הרבי כתב ששמח לשמוע על ההתקדמות בפרויקט הבנייה ושיהיה בהצלחה. בנוגע לחוסר במימון, הרבי ציין שהוא משתתף במשלוח של חמישה צ'קים לטובת העניין. המכתב המשמח השאיר אותי עם סימן שאלה לאיזה צ'קים הכוונה? בכלל קשה לגייס תרומות כשנמצאים אי שם בהודו ובקושי יש קו טלפון תקין. התחלתי לגלגל בראש את כל שמות התורמים, מדובר על סכומים בסדר גודל שלא הכרנו עד היום, מאין יבוא עזרי?

אחרי מחשבות וניסיונות לא מוצלחים נזכרתי ביהודי שהכרתי לא מזמן. הוא עדיין לא שומר תורה ומצוות אבל הוא אדם רוחני ועשיר גדול. אומנם לא קיבלתי ממנו שום תרומה אך הוא סיפר לי בהתלהבות שחבר שלו תרם בית רפואה בהודו לאיזה גורו, אולי הוא יהיה בעניין. חיפשתי את הטלפון שלו, למרבה הנס הוא ענה והקו היה תקין. בהמשך לנס הוא לא אמר לי שהוא בפגישה או שאין לו זמן, הוא הקשיב לכל הסיפור והתעניין "כמה זה עולה?"

האמת שמרוב קטנות המוחין שלי היה לי קשה אפילו לבטא את הסכום האגדי של הבניין, אבל אזרתי אומץ ואמרתי שכך וכך הסכום. על הקו השתררה דממה, אחרי שתיקה אני שומע אותו אומר לי: "תשמע, זה סכום גדול, אבל מה שאתה עושה הוא דבר חשוב ומשמעותי. אני רוצה לעזור אבל לא בבת אחת, בוא נחלק את זה לחמישה תשלומים, זה יקל עליי, מה אתה אומר?" הייתי בהלם, זה מה שהרבי אמר! היהודי הזה אמר ועשה, הכסף פשוט הגיע יש מאין בחמישה תשלומים שאפשרו לנו לפרוץ קדימה.

חמורו של משיח

השלב הבא היה לפתור את הקשיים הטכניים בבניית בית ברמת גימור מערבית בדגם ניו יורקי, באמצע כפר ללא כביש גישה. הפתרון הלא פשוט היה להביא עם משאיות את חומרי הבנייה לקצה כביש האספלט, שם הכול נפרק על האדמה. מקצה הכפר, היה עלינו להשתמש בעשרות חמורים שהעבירו במשך ארבע שנות הבנייה טונות של לבנים, חול, בטון, חצץ וכו'. חומרים רבים שלא עולים על חמור כגון שיש, ריצוף, אינסטלציה וכדומה, הובאו על ידי סבלים.

לאחר השלמת שתי הקומות הראשונות, בראש השנה תש"ע – שנת 770 – נכנסנו לבניין בשעה טובה ומוצלחת! הבנייה נמשכה עוד כשנתיים עד שהגענו לתוצאה המיוחלת. בית חב"ד דהרמקוט היום, גדול פי שמונה יותר ממה ששכרנו. יש בו מקווה נשים, מקווה גברים, אולם ל-300 אורחים, מסעדה, מגורי צוות ומשפחה, בית מדרש ובית כנסת, גן ילדים וחדרי לימוד. בניין 770 יפהפה באמצע כפר ירוק. חסדי השם עלינו ועל כל ישראל.

כיום בנין 770 מקדש שם שמיים בפעילות עמוקה וחסידית סביב השעון, מהווה נחת אמיתי לרבי ומשמח את כלל ישראל המגיעים בעשרות אלפים לדרמסאלה מדי שנה. בית חב"ד דרמסאלה ידוע כמקור השראה והתעוררות לתשובה.

בימים אלו הרב דרור ורעייתו מיכל שאול מתכוננים לקראת הפעלת "מדרשת אלול"- חודש שלם של תכנים מרתקים ולימוד חוויתי שבו יקחו חלק עשרות מטיילים. בראש השנה צפויים בעזרת השם כ-1,000! אורחים. מדהים לראות את דאגתו של הרבי לכלל ישראל, גם במקום שהיה נידח כ"כ בגשמיות וברוחניות, והפך לאבן שואבת לכל מחפשי הדרך!