ילדים תחת אש: כך מתקיימים מחנות הקיץ היהודיים באוקראינה

זה למעלה מ-30 שנה ששליחי הרבי מלך המשיח ורבני הקהילות היהודיות באוקראינה מקיימים מחנות קיץ לילדים יהודים בערי המדינה, אבל השנה הכול נראה אחרת. תחת אש ובצל מלחמה בלתי פוסקת, נערכים מחנות הקיץ בהשתתפות מצטברת של אלפי ילדים שמשפחותיהם נשארו במקום מגוריהם, למרות המצב.

"יש כל הזמן אזעקות, אווירת מלחמה, אבל מחנה הקיץ הזה הוא בלתי נמנע עבור ילדים שעוברים חודשים לא שגרתיים כלל", מספר הרב שאול הורביץ, רב העיר ויניצה ושליח הרבי מלך המשיח, לכתב אתר ynet איתמר אייכנר. "זו הצלה של ממש, ודווקא השנה עשינו מאמצים כבירים לקיים את מחנה הקיץ כסדרו. הוא מתקיים אצלנו ברציפות כבר 19 שנה. בכל שנה מגיעים לכאן כמאה ילדים, והשנה יש לנו 58. בדרך כלל אנחנו נעזרים במדריכים ממשפחות של חב"ד, והפעם לקחנו מדריכים מקומיים, בוגרים שלנו".

ב-15 ערים באוקראינה נערכים מחנות קיץ לילדים יהודים, בצל המלחמה ואווירת הפחד. מדובר במגוון של ערים ומחוזות, חלקם מופגזים, חלקם תחת אימה מתמדת: קרמנצ'וג, קמנסקויה, בילה צרקווה, ויניצה, צ'רנוביץ, דניפרו, אוז'הורוד, זפוריז'יה, קייב, אודסה, חמלניצקי, סומי, פולטבה, פרבומייסק, ז'יטומיר וצ'רקאסי. הם מתקיימים בחירוף נפש ממש, בסיוע איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים, כדי לאפשר לילדים להתאוורר וליהנות מחופשת קיץ, בדרך שמשלבת חינוך לערכים יהודיים על ידי צוות מקצועי של רשת החינוך אור אבנר.

הרב הורביץ מספר כי מחנה הקיץ הוא הרבה מעבר למה שאפשר לדמיין. "זה לא רק טיולים וחוויות", לדבריו. "בזכות המחנה הזה החליטו הרבה ילדים לקיים ברית מילה, כמובן באישור הוריהם. לאורך השנים ילדים רבים הפכו לבוגרים של המוסדות שלנו, וזכו להקים בתים בישראל ולהשתלב בקהילות יהודיות ברחבי הארץ והעולם".

תאונה בכפר נידח

במחוז צ'רנוביץ מתקיים מחנה הקיץ במלון בכפר בויאן, והוא יימשך כשלושה שבועות. "יש לנו כאן 70 ילדים", מספר רב העיר ושליח הרבי, מנחם גליצנשטיין. הרב מספר על שינויים במבנה הקהילה היהודית בעקבות המלחמה: "בחודשי המלחמה האחרונים עזבו אותנו 200 יהודים והגיעו 700 – פליטים מרחבי אוקראינה. המחנה הפעם מתחלק בין ילדים מקומיים לבני פליטים".

עם פרוץ המלחמה ואי-הוודאות סביבה, נמלט הרב גליצנשטיין לחוף מבטחים עם רבים מבני קהילתו. בתוך זמן קצר הוא הזדרז לחזור, וכבר לפני חג הפסח התייצב שוב במקום שליחותו. "יש אווירה קשה בעיר", מתאר הרב גליצנשטיין. "ברחוב מחפשים את מי שנמצא בגיל גיוס, ויש תושבים מקומיים שחוזרים בארונות". הוא מספר כי חברי קהילה נמצאים בחזית: "אנחנו מתפללים לשלומם כל העת ומחזקים את בני הקהילה".

במחנה הקיץ פועל צוות הדרכה מסור, ובו גם שתי בנותיו הגדולות של הרב. לפני מספר שבועות הן היו מעורבות בתאונה קשה, הוטסו לישראל וניצלו בנס.

"יש בחור שגדל אצלנו ולומד כיום בישיבה בניו-יורק", משחזר הרב גליצנשטיין. "לקראת חתונתו בחודש שעבר, ועקב העובדה שהוריו לא יכלו לטוס, החלטנו לנסוע לחתונתו – כל בני משפחתנו. בדרך חזור, מאחר שאי אפשר לנחות באוקראינה בגלל המלחמה, נחתנו בבודפשט. משם נסענו במכונית כ-9 שעות לעבר עיר מגורינו. בכפר בהר הקרפטים עברנו בדרך ללא שוליים, ואז קפץ כלב לכביש. כדי לא לפגוע בו, פניתי ימינה. הרכב יצא מהנתיב ונתקע בחומה. בני משפחתי סבלו מפגיעות שונות".

"עברנו ניסים של ממש"

הרגעים הראשונים היו דרמטיים. "מדובר בכפר ללא מרכז רפואי או מוקד רפואי מינימלי. להיתקע עם בני משפחה פצועים, באמצע מלחמה, בלב כפר אוקראיני, זו תחושה לא פשוטה בכלל. כל מי שראה את הרכב חשב שאף אחד לא יצא ממנו חי. עברנו ניסים של ממש".

במבצע הטסה רפואי מורכב הוטסו כל בני המשפחה לישראל לצורך המשך טיפול. הצוות הרפואי עשה מאמצים גדולים, ואף על פי שאחת מבנות המשפחה הוגדרה פצועה במצב "בינוני עד קשה", כולם שוחררו בתוך שבוע ימים ונמצאים כעת בשלבי החלמה.

"למרות התאונה, עוד באותו שבוע פתחנו את מחנה הקיץ", מספר הרב גליצנשטיין. "הבנות שלי, המדריכות, חזרו לבד, בזמן שאנו בארץ טופלנו, והכול כדי לפתוח את מחנה הקיץ במועדו".