רעננה: פרוייקט משיח ב-15מיליון ש"ח

מנדי דיקשטיין, בית משיח

עד לא מזמן, הקונוטציה של שם העיר 'רעננה' הייתה עיר מנומנמת של הייטקיסטים אליטיסטים הממוקמים בקצה השמאלי של המפה הפוליטית והדתית. על פי תוצאות הבחירות בעיר במרוצת השנים, לתדמית זו יש על מה לסמוך. אולם בשנים האחרונות, הרכב האוכלוסייה השתנה בצורה משמעותית, כאשר יהודים מסורתיים מצרפת גילו את העיר השלווה וגלי עליה החלו לשטוף אותה. למרות זאת, עדיין העיר נושאת תדמית של ריחוק מתורה וממצוות.

מה רבה ההפתעה לגלות שדווקא ברחוב 'אחוזה', הרחוב הראשי של רעננה, מתנוסס בניין גדול ומרשים עליו מופיע השלט "חב"ד סנטר ליובאוויטש", ולצדו תמונות גדולות של רבותינו נשיאנו. בצד ניצב מסך לד המפיץ את אורו למרחוק, המקרין תמונות והודעות בענייני יהדות, המזמינות את כל התושבים להיכנס פנימה.

מי שיבקר במרכז החב"די ברעננה, ייווכח לראות שהאור הגאולתי הממלא את המקום, נמצא בכלים נאים ומהודרים. בית הכנסת רחב ידיים, מבריק ומשופץ, ספריות חדישות עמוסות בספרי הלכה וחסידות, ארון קודש מפואר, ואפילו הרהיטים בוהקים.

המקום כולו חי וזועק גאולה ו'רבי'. "מרכז חב"ד" הינו מגדלור חסידי מלא בחמימות חסידית והתקשרות עזה אל הרבי מלך המשיח. מאז נפתח המקום, הוא הפך להיות אבן שואבת עבור מאות מתושבי העיר. פשוט, קשה להישאר אדישים מול המקום הזה. הפעילות הרבגונית הנעשית בה, משפיעה על כל העיר.

לצד תפילות כסדרן המתקיימות במקום, ישנם שיעורים רבים בכל מקצועות התורה, עם דגש כמובן על שיחותיו של הרבי, ובייחוד בענייני משיח וגאולה.

רעננה – שם הכול התחיל

מי שליווה את הפתיחה של המקום המשפיע הזה, היה הרב ראובן דונין ע"ה. לאחר פטירתו, המשיך המקום להתרחב בליוויו של המשפיע הרב חיים אשכנזי ע"ה והמשפיע הרב לוי יצחק גינזבורג ע"ה, שבמשך 20 שנה היה מגיע מספר פעמים בשבוע במסירות נפש, למסור שיעורים בתניא ובחסידות.

הדמות המשפיעה המרכזית כיום בקהילה שהתגבשה סביב ה'מרכז', היא דמותו של רב הקהילה המשפיע הרב זלמן לנדא שי'. השיחה איתו מתנהלת ביחד עם מנהל המקום, הרב משה כהן, האיש שלקח לידיו את היוזמה להקמת הקהילה, ביסוסה והרחבתה.

השיחה עם הרב לנדא והרב כהן מתקיימת בבית הכנסת המרווח שבמרכז המשמש בימים כתיקנם גם ישיבת הסדר ייחודית בראשות הרב חיים רטיג שי', בה תלמידי הישיבה ה'מזרחיסטית' באופייה, שוקדים על תורת החסידות כחלק מסדרי הישיבה. כמו כן הם שותפים מלאים למבצעי הרבי. ראש הישיבה אף נוהג לשלב בשיעוריו משיחותיו הקדושות של הרבי, ושיעורי הלכות משולחן ערוך הרב.

בתחילת השיחה מספר הרב משה כהן על תחילת התקרבותו לחב"ד ולרבי. הוא מדגיש מיד בהתחלה, כי הוא חוליה אחת מתוך שרשרת אנשים שפעלו ופועלים בקהילה, ואינו האחראי הבלעדי להקמת המקום והתפתחותו.

"נולדתי ברעננה, החינוך שקיבלתי היה ישראלי ממוצע; קצת מסורת, אבל לא יותר מזה. לא הבנו מה משמעותה של המסורת מעבר לעובדה שאבותינו שמרו עליה בגולה.

"בשירות הצבאי שירתי בחיל השריון, כאשר בסיום השירות צורפתי לחיל הרפואה. לאחר השחרור נכנסתי כיזם לתחום הקוסמטיקה וחומרי ניקוי. רכשתי את החברה שפעלה אז באטלנטה, והעתקתי אותה לארץ ישראל. הייתי כל כולי שקוע בעסק.

"בשנת תנש"א ביקר אחד מחבריי הטובים אצל הרבי, וחזר נלהב. הוא סיפר לכל החבר'ה על הרבי ועל חב"ד. כשהגעתי לבקר את חברי בניו יורק, נושא השיחה היה הרבי ועל הצורך להעמיק את הידע בדרך התורה והמצוות. ההתלהבות שלו הדביקה את כולם, גם אותי, והתחלתי ללמוד ולהשתתף בשיעורי תורה.

"כשחזרתי לביתי ברעננה, כבר היה לי ברור שאני מתכוון לעשות שינוי באורח חיי. וכשמחפשים יהדות, לאן פונים? לחב"ד כמובן. הרב ראובן דונין, היה אורח של קבע בבית חב"ד בעיר, ואותו הכרתי כבר בהתחלה".

שינויי חיים בהשראת המשפיעים

ההתחלה הייתה קשה עבור משה כהן, שעשה צעדים ראשונים, מהוססים, בעולמה של יהדות. ההתחברות הייתה לו קשה. "לא היו לי כלים די רחבים לקלוט את המסרים שלו", הוא מספר, "היה לי קשה עם האבסולוטיות של הקשר עם בורא עולם והרבי, ואין עוד מציאות בעולם מלבד תורה ומצוות. אני שגדלתי במשפחה ספרדית מסורתית, לא חונכתי כך שאלוקות הוא המציאות היחידה בעולם, וכל השאר זה הבל. אבל ככל שעבר הזמן, הרגשתי את עצמי הופך להיות חסיד ומקושר בהכוונת הרב דונין".

ימי הבראשית של שיעורי החסידות בקהילה המתהווה, לא היו קלים. השיעורים של הרב דונין הרב אשכנזי והרב גינזבורג עליהם השלום, ויבדלחט"א הרב לנדא שליט"א, התנהלו בבתי כנסת מזדמנים. חוסר הקביעות מנע מהם להפיץ תורה ויהדות כמו שהיו יכולים להיות במשכן של קבע.

באותם הימים הרב דונין נפטר והשבר בקרב מקורביו ומושפעיו, היה גדול. אך דווקא הצער על פטירתו נותב להקמת מרכז קבוע.

"לאחר פטירתו של הרב דונין, הרגשנו כל המקורבים שאנחנו צריכים מקום שיכיל את הרעיונות שהוא חינך אותנו בהם ויעצים את החיות בענייני 'גאולה ומשיח'", ממשיך ומספר הרב כהן. "התאגדנו אפוא קבוצה של צעירים והקמנו את המרכז. קשיים בתחילת הדרך לא חסרו, אך היינו נחושים".

את הפתיחה ליווה המשפיע הרב חיים אשכנזי ע"ה. הוא הסביר לבני החבורה, כי בהתאם להוראותיו הקדושות של הרבי, הרי כדי לפתוח את המקום עליהם להתייעץ ולקבל אישור משלושה רבני חב"ד. ואכן, שלושת הרבנים הרב יורקוביץ, הרב אקסלרוד והרב אהרוניין ששמעו על הצורך בפתיחת המקום ועל הפעילות המתוכננת בו, ולאחר שקבעו את הכללים, נתנו את אישורם. או אז נפתח רשמית 'מרכז משיח' ברעננה.

הרב חיים אשכנזי לקח את הקהילה הצעירה כפרוייקט אישי. הוא השקיע את מירב זמנו ומרצו לביסוס 'מרכז משיח', פיתוחו ושגשוגו. "הוא היה הדמות הרוחנית שלנו שמילאה את החלל והעצימה אותנו ביתר שאת", נזכר הרב כהן בגעגוע. "הוא זה שנתן חיות מחודשת והעמיד את כולם על הרגליים. הוא החל ללמד אותנו חסידות לעומק, וגם דאג להנהגות חסידיות ושמירה קפדנית על ההלכות. היה לו תוקף לא–רגיל, וזה גם מה שסחב אותנו אחריו. אם נסכם זאת כך: הרב דונין הצית את האש והרב אשכנזי הכניס אותה ל'כלים'".

הצלחה מפתיעה בספרי התורה

ההתחלה לא הייתה קלה. אפילו ספר תורה לא היה, והיה צריך להביא מידי שבוע מבית חב"ד בשדה התעופה באדיבותו של השליח שם הרב נחמן מיידנצ'יק. מידי יום שישי נסע הרב כהן לנתב"ג ובמוצאי שבת החזיר את הספר. לאחר מכן השאילו ספר תורה מהישיבה בצפת – עד שהחלו להגיע התרומות, והם הגיעו בגדול…

ראשית, בעל המבנה עצמו תרם ספר תורה, לאחר שעבר מהפך שלם ביחסו למקום (כפי שיסופר בהמשך). משפחת אורן תרמה ספר תורה שהגיע מקווינס שבניו יורק, עבר דרך 770 עם שירה וריקודים היישר לרעננה. הפרופסור החב"די הנודע פרופסור סורקין, ידיד חב"ד רעננה, תרם ספר נוסף. משפחות המתפללים מצרפת הכניסו גם הן ספרים להיכל. הרב ראובן שאער המוזיל מכספו לטובת הפעילות, הוסיף והכניס ספר חדש.

גולת הכותרת של נפלאות ספרי התורה היא, כאשר עורך דין ערירי, יתום מאב שנהרג במלחמת העולם השניה, החליט לתרום ספר תורה. כמו עורך דין אמיתי, הוא ערך חוזה מסודר מול 'מרכז חב"ד' בו התחייב לתרום מידי חודש 10 אלפים ש"ח במשך שנה, ובסכום שהצטבר יירכש ספר תורה.

עם התשלום האחרון שלו, הלך העו"ד לבית עולמו. אחיו שירש ממנו הון עצום (כמאה מיליון שקל!) החליט על דעת עצמו לתרום לעילוי נשמת אחיו ספר תורה מהודר ביותר. כאשר סיפרו לו שאחיו כבר תרם סכום נכבד לספר תורה, הגיב כי את הכסף ההוא הוא תורם בשם אחיו לעילוי נשמתו, והספר החדש הוא תרומתו האישית…

מאז אותו ספר שהושאל בדוחק משדה התעופה ועד היום, הוכנסו כעשרה ספרי תורה למרכז חב"ד ברעננה…

ובחזרה לאותם ימי בראשית. "בימים ההם, לא חסרו מניעות ועיכובים, ממש על כל צעד ושעל", מעיד הרב משה כהן. "אך לא נשברנו. זכורני שבתחילת הדרך הייתה לנו התוועדות עם הרב בצלאל קופצ'יק והרב יורקוביץ יחד עם מגורשי גוש קטיף. חלקם אף נשארו להעביר אצלנו את הלילה. בעל הבית שהגיע בבוקר וראה את המחזה, התחלחל.

"יום אחד, כאשר הרב זלמן לנדא ואני הגענו למתחם, הבנו שהוא הוציא את הכול ונעל את המקום במנעולים חדשים. בכעסו הוא פשוט הביא משאית והעמיס עליה את כל הרהיטים, הספרים ואף את ספרי התורה. הוא טען שלא מתאים שברעננה יפעל בית כנסת בכזה 'שטורעם'…

"למרות הכעס על מעשהו החד–צדדי שעשה, לא נכנסנו אתו למריבות. אמנם הבענו בפניו את מורת רוחנו מהצעדים שנקט, אך לא חדלנו להביא לו משלוח מנות בפורים, דולר של הרבי, והפגנו כלפיו אהבה. ואז, ברגע הנכון, לבו התהפך לטובה. היה זה כאשר הוא הכין קומה שלמה עבור חברת הייטק שביקשה לשכור ממנו את המקום, אך החברה ביטלה את החוזה ברגע האחרון, והוא הפסיד. להפתעתנו הרבה הסכים לתת לנו את השטח הזה, ואף הוסיף מכיסו תרומה נכבדה… אם לא די בכך, הרי שהוא עצמו הכניס לבית הכנסת המתחדש ספר תורה לזכות משפחתו"…

במשך כל התקופה הזו, הרבי כתב לרב כהן באמצעות אגרות הקודש, על הצורך לגדול ולהתרחב. הוא עצמו לא הבין איך יעשה זאת נוכח האפשרויות המעטות שהיו לו.

ה'לוזר' הפוליטי הפך לראש עיר בברכת הרבי

"היום הקהילה מתנהלת על מי מנוחות, אבל בראשית הדרך היו סערות גדולות. כל תמונה שהיינו תולים, או שלט, כבר למחרת הייתה העירייה מביאה מנוף ומסירה אותו", נזכר ר' משה כהן. "בזמן כהונת סגן ראש העירייה המיתולוגי עוזי כהן ז"ל, איש לא העז להוריד שלטים של חב"ד. הוא היה אוהד חב"ד מושבע, אך לאחר פטירתו בטרם עת, החלו הצרות. אנחנו לא ויתרנו. פנינו לבית משפט והראנו לשופט תמונות מחנויות סמוכות שתלו שלטים בעלי גודל דומה, ואפילו יותר, והן לא נדרשו כלל להסרתם. לאחר דיון משפטי קבע השופט 'דידן נצח' מהדהד, ששלטי חב"ד לא יוסרו".

מני אז, היחס של עיריית רעננה למרכז המתפתח והשוקק השתנה בבת אחת, באופן פלאי שלמעלה מטעם ודעת. היה זה שבועות ספורים לפני הבחירות המוניציפליות האחרונות שהתקיימות במר חשוון תשע"ח; אחד המועמדים לראשות העיר היה חיים ברוידא, עיתונאי בעברו שניסה לרוץ מספר פעמים לראשות העיר, אך בכל פעם נחל כישלון מהדהד. תדמית ה'לוזר' הודבקה על מצחו, אולם הוא לא אמר נואש וניסה שוב ושוב את מזלו מול ראש העיר המקומי. איש לא נתן לו סיכוי לצאת מאופוזיציה הנצחית ולכבוש את כס ראשות העיר.

"היה זה יום שבת שלפני חגי תשרי", נזכר הרב כהן. "בבית הכנסת שלנו שררה שמחה גדולה, גם בשל אווירת החגים הקרבים ובאים וגם בגלל שמחת בר מצווה לבנו של אחד המתפללים הקבועים. לפתע הופיע בבית הכנסת חיים ברוידא במסגרת מסע הקמפיין שלו לראשות העיר. למען האמת, הגעתו לא הותירה רושם מיוחד; הוא היה ונשאר פוליטיקאי כושל, וכולם צפו לו הפסד נוסף.

"למרות זאת, הוא כמובן התקבל בכל הכבוד הראוי, קיבל עלייה ואף ישב אתנו להתוועדות ואמירת 'לחיים'. כטוב ליבו במשקה, סיפר על כך שלצערו לא זכה לראות את הרבי ולהתברך על ידו, למרות שבני משפחתו כן זכו לכך. הוא מרגיש שהברכה של הרבי חסרה לו, ולכן הוא לא מצליח בתחום הפוליטיקה המקומית.

"סיפרתי לו כמובן על האפשרות המיוחדת לזכות לקבל ברכה מהרבי גם היום באמצעות כתיבה לרבי, וקבלת תשובה דרך ה'אגרות קודש'. ברוידא הקשיב ברוב עניין, אבל אמר ש'זה לא זה' ו'אין להשוות בין ברכה ישירה מפיו הקדוש של הרבי למכתב שנכתב לפני הרבה שנים למישהו אחר ונפתח באקראי', כלשונו.

"אבל ה'משקה' עשה את שלו, ולאחר מספר דקות ביקש בכל זאת לקבל את ברכת הרבי. לקחתי אותו הצידה, ולאחר שקיבל על עצמו החלטה טובה, הרהר בכובד ראש, ביקש במחשבה מה שביקש. לאחר מכן נטל את כרך כ"ג של ה'אגרות קודש' וזה נפתח בעמודים רס–רסא. 'אני לא מאמין!' נשמעה הקריאה מפיו של המועמד לראשות העיר, 'יש כאן מכתב לאדם בעל אותו שם משפחה', ואכן המכתב מוען 'לכבוד… המכונה ד"ר ברוידי' (אגרת ח'תתפג).

"המדובר היה ברבה הראשי של אנגליה, הרב ישראל ברוידי ז"ל. הרבי ברכו שיאריך ימים על ממלכתו משום ש'זו עת דרישה ולא עת פרישה', ומודה לו על העזרה הגדולה לחב"ד. אם לא די בכך, הרי שהתשובה הייתה באותו תאריך בדיוק כמו באותו יום שבת (כ"ה באלול). המכתב הסתיים בברכה מיוחדת: 'ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע לכת"ר וכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד'.

"אמירת ה'לחיים' לאחר מכן הייתה שמחה ביותר. הניצחון העתידי היה ברור לכולנו. ואכן, באורח פלא, חיים ברוידא הצליח להביס כנגד כל הסיכויים את ראש העיר המכהן איתן גינזבורג, ונכנס בראש מורם ללשכת ראש העיר"…

מהפך ביחסה של העירייה

מאז, יחסה של העיריה ל'מרכז משיח' השתנה ב–180 מעלות. כך למשל: במקום פקחים שבאים עם מנופים להוריד שלטים, מגיעים כיום סדרנים מטעם העיריה עם שולחנות וכסאות, ומסדרים במגרש החניה העירוני הסמוך את התוועדות י"ט כסלו המרכזית, אותה מכבד כמובן ראש העיר בנוכחותו…

הגיעו הדברים לכך, שבעלי המבנה, מר גפני, הבין שבשביל קשרים טובים בעירייה, עליו להיעזר בשוכרים שלו. ואכן, כעת עומדת על הפרק תוכנית שיפוץ משמעותית של המבנה, כאשר קומה שלימה מוקדשת לפעילות חב"ד ברעננה… המגמה היא לרכוש את הקומה כולה, ולהסיר בבת אחת את עלות השכירות הגבוהה של המקום (למעלה מרבע מיליון שקל מידי שנה)…

הרב משה כהן מחייך: "כזכור, מר גפני כעס עלינו בזמנו על הפיכת המקום לבית כנסת ובית מדרש וביקש לבטל את החוזה שלנו. התחנונים עזרו והוא הסכים שנשאר במקום עד תום החוזה, אולם הוא הצהיר חגיגית שלאחר פקיעת החוזה, אין מה לדבר על הארכה.

"באותם ימים, אביו נפטר, ולמרות הטינה שנצברה ביננו, החלטנו לעשות מעשה פיוס. הגענו לביתו עם ספר תורה, ועזרנו לו במהלך ה'שבעה' במנייני תפילה.

"יום אחד הופיע במקום ידידו האישי הרב ראובן שאער, שידוע בנדיבותו הרבה. להפתעתו הרבה של מר גפני, הרב שאער סיכם איתו על כך שהוא מכסה את כל החוב שנשאר על השכירות עד תום החוזה. לשאלתו מדוע הוא מתחייב על סכום כה גדול, ענה הרב שאער בפשטות, 'כי זה מה שהרבי רוצה'…

"הדברים נכנסו לליבו של מר גפני, ובסופו של דבר התרצה להאריך את חוזה השכירות עד עתה. כעת עומדת על הפרק קנייה של כל הקומה, כולל שטחים שכרגע אינם משותפים לפעילות מרכז חב"ד", אומר הרב כהן.

בשלב זה גם הייתה סגירת מעגל מעניינת: כפי שסופר, בתחילת הדרך – בסוף שנות הנ' – קיבל 'מרכז גאולה' ברעננה ספר תורה בהשאלה מישיבת חב"ד בצפת. כעת הגיע הזמן לפרוע בחזרה לישיבה הצפתית…

משפחת גפני, בעלת הבניין של מרכז הגאולה ברעננה, קנתה לפני מספר שנים את בניין המלון 'רקפת' שבצפת בו שכנה הפנימייה של הישיבה. לאחר עימותים משפטיים בין עורכי הדין, החליטו להוציא מהבניין את תלמידי הישיבה. כל ניסיונות השכנוע של הנהלת הישיבה, עלו בתוהו.

כאשר הבינו בני משפחת גפני שחב"ד ברעננה וחב"ד בצפת הם אותו דבר, ומייצגים את הרבי מלך המשיח, החלה נסיגה מקשיחותם המקורית. הם החליטו להתפשר והציעו לישיבה את רכישת הבניין. כך בעצם נולד הקמפיין הגדול הזכור לקוראי 'בית משיח' של קניית מטרים לישיבה בצפת. הקמפיין הצליח, והבעלות של הבניין הועברה לידי הישיבה. היה בכך סגירת מעגל מופלאה בין ישיבת חב"ד בצפת לבין חב"ד ברעננה…

המרכז החב"די מפיץ אור בכל העיר

המרכז הגאולתי ברעננה מושך אליו יהודים רבים נוספים שאינם חב"דניקים. הוא מהווה כיום מגדל–אור לציבורים רחבים ברחבי העיר, בזכות שורה של פעילויות מגוונות לאורך השנה.

כך למשל, 'מרכז חב"ד' ברעננה מפעיל פרויקט ייחודי בדמות מערכת שיעורי יהדות בשעות אחר הצהריים תחת 'בית ספר סיני'. אל בית הספר הזה נוהרים מידי יום ילדים מכל רחבי העיר רעננה לשיעורים משלימים ביהדות, לצד חיזוקים בקריאה וכתיבה.

כמו כן המקום מפעיל מכון מפואר של הכנה לבר מצווה בראשות הרב ישראל ארבוב. הוא אמון על הכנת הילד ובני ביתו לקראת היום המשמעותי של קבלת עול תורה ומצוות. "לא מעט בתים התקרבו לחיי יהדות בזכות אותם שיעורי הכנה מעמיקים", אומר הרב כהן בסיפוק.

כן המקום מפעיל מכון סמיכה לבעלי בתים המבקשים להעמיק ולהשתלם בשולחן ערוך בצורה יסודית ומסודרת.

מבצעי החגים ברעננה מקבלים חיזוק משמעותי על ידי תלמידי התמימים שמגיעים ו'מרימים' את העיר. מרכז משיח וגאולה הופך להיות מרכז ומוקד הפעילות לכל רעננה. יעידו על כך 180 קריאות של מגילה בפורים, עשרות הדלקות חנוכיה מרכזיות בכל לילה מלילות החנוכה, ועשרות אירועים פומביים במהלך השנה.

ב'מרכז' עצמו מתקיימות התוועדויות בשבתות מברכים כמו גם בשבתות שלפני מועדים חסידיים, ובתאריכים חב"דיים עצמם. ההתוועדויות מגבשות את המתפללים ברוח של שמחה והתקשרות לרבי מלך המשיח, ומעוררים את ההנהגה החסידית כרצון רבותינו נשיאנו.

בזמן רעווא דרעווין חוזרים על מאמר חסידות בהקדמת ניגוני חב"ד שמעוררים את הנשמה לאלוקות.

בחודש תשרי מתקיימות כמובן תפילות בימים הנוראים המעוררות את המתפללים בתשובה, ומחזקות אותם בעבודת ה'. ישנה גם פעילות נרחבת בימי חג הסוכות של מבצעי ארבעת מינים לחברי הקהילה ולתושבי העיר. לא פלא אפוא כי בשמחת תורה מגיעים המונים להקפות הנערכות ב'שטורעם' לצד התוועדויות רבתיות.

לקראת חג הפסח נערכת תעמולה רחבה בנושא מכירת חמץ, לצד חלוקת מצות שמורה. כמובן מתקיימת התוועדות גדולה בעת סעודת משיח בסיום החג.

אחת ההמצאות המעיינות שפותחו במקום, בדמות דוכן תפילין מיוחד המהווה כעין 'בית חב"ד' נייד בזעיר אנפין. בדוכנים ישנם זוגות תפילין, סידורים וטליתות, ובשלושה–עשר מוקדים ברחבי רעננה ניתן להניח תפילין בצורה עצמאית לאורך כל שעות היום.

וכעת הגיע תורו של מקווה חב"ד

היוזמה של הרב כהן לרכישת קומה שלמה במרכז העיר רעננה, אינה מספקת אותו. התכניות שלו, הן גרנדיוזיות. עם הקבלות שיש לו עד כה, הוא יודע שיש לו על מי לסמוך…

במרחק עשר דקות ממרכז הגאולה של רעננה, נמצא מקווה ישן, שמצבו הגרוע גרם להפסקת השימוש בו. הרב כהן ששמע על כך, ניצל את הקשרים הטובים בעירייה, והוא קיבל את הזיכיון לשפץ את המקווה ולהכשירו לטבילה, בתנאי שייערכו בו שינויים ויהיה 'בור על גבי בור' כשיטת חב"ד…

"בימים האחרונים ישבו האדריכל והגאון החסיד הרב אליהו לנדא שליט"א, שהוא בין השאר מומחה למקוואות חב"ד, וביחד העלו את התוכניות על גבי תרשימים ותכנוני בניה, ובעז"ה בקרוב תתחיל הבניה", אומר הרב כהן בסיפוק.

ימי הקורונה לא פסחו כמובן גם על רעננה, ובזמנים מסוימים הועתקה פעילות המרכז מהבניין הנאה אל האוויר הפתוח. אולם גם כאן התגלתה היצירתיות הרבה שהפכה את העז למתוק. תפילות חודש תשרי התקיימו בשטח הפתוח ליד בית קפה מעבר לכביש. אל התפילות הצטרפו המונים שכף רגלם לא דורכת בבית הכנסת גם בימים הנוראים, אך בית הקפה פחות הרתיע אותם…

גם חגיגות שמחת תורה ברחובה של עיר חיברו יהודים רבים לתורה ולשמחתה, ובכך המשיכו מסורת רבת שנים של ריקודים עם ספרי התורה מחוץ לבית הכנסת ברחובה של עיר.

"אנחנו מקווים שבקרוב ממש נזכה לברך על המוגמר, עם התפתחות הפעילות באופן של שרעננה כולה תהיה מוכנה לגאולה", אומר הרב משה כהן בסיפוק.