ראיון מרתק: "מי שחי את הבית השלישי זוכה לחיות בעולם מרומם"

מנחם זיגלבוים, בית משיח

ערב תשעה באב זה הזמן שבו הצימאון לבית–המקדש עולה דרגה; הכמיהה לבניין הבית מציפה את כלל השכבות בעם היהודי: חרדים כנטולי כיפה, חסידי חב"ד ו'מתנגדים'; דתיים–לאומיים וחסידים עטויי 'כתונת פסים' ממאה–שערים: הרצאות ושיעורים בנושא המרתק מתקיימים בכל רחבי ארץ הקודש והעולם, כאשר מי שמובילים את הנושא הם ללא ספק שלוחי הרבי מה"מ וחסידי חב"ד די בכל אתר ואתר – וזאת על פי הוראת הרבי מה"מ להגביר ולהעצים את הלימוד סביב ענייני בית המקדש בימים אלה.

נכון, הבורות עדיין גדולה, אבל כל העוסקים בנושא מסכימים כי חל שיפור דרסטי בהתעניינות ובצימאון בציבור לנושא בית הבחירה.

דומה כי לא שייך לעסוק בעניין מבלי לשוחח עם הרב מנחם מקובר, יושב ראש מכון "והראנו בבניינו", שניהל במשך שנים רבות את 'מכון המקדש' הידוע בירושלים.

בין הרצאה אחת לחברתה, בין נסיעה לשידור לשיעור נוסף, ישבנו איתו לשיחה כדי להבין כיצד בעצם הכל התחיל, וחזרנו מופתעים: הכל, מסתבר, קשור בסופו של דבר, איכשהו, גם לרבי.

"זה היה לפני כ–30 שנה", ענה הרב מקובר בתשובה לשאלתנו. "הקדוש–ברוך–הוא זיכה אותי להיפגש עם נושא המקדש, ממנו הייתי מאוד רחוק בשעתו כמו רבים וטובים בעם ישראל. הייתי צריך אז להעביר שיעור בתלמוד–תורה. הוא עסק בפרק ו' בספר מלכים א', בנושא של בית ראשון, הכרובים וכיו"ב. אני זוכר היטב כיצד התלהבתי מעצם הקריאה על כך. הרגשתי לפתע חיבור עצום לבית המקדש, צמאון אדיר לדעת עוד ועוד – ובעיקר הבנתי את החסר הגדול שהיה לי בנושא עד אז. זה משך אותי בחבלי עבותות אהבה ומשם – הכל היסטוריה כמו שאומרים".

כדי לסבר את האוזן ולהבין עד כמה היה הרב מקובר רחוק – כמו רובא דרובא של העם היהודי עד לפני שנים אחדות – מהרעיון של בית המקדש, הוא מספר: "אני זוכר שלפני שנחשפתי לתחום, גרתי ביישוב מסוים והייתה אז הרצאה של 'מכון המקדש', שבאו לתאר את המהפך שהם חוללו, אבל אפילו לא חשבתי ללכת לשם. בית המקדש? זה היה נשמע לי רעיון הזוי. עם זאת, למרבה הצער, לא הייתי היחיד שחשב כך. כדרכן של ישיבות ומסגרות לימוד רבות לא למדתי מעולם את הנושא".

בשלב מסוים החל הרב מקובר ללמוד במסגרת כולל שהיה קשור ל'מכון המקדש', שם החל ללמוד את הסוגיות השונות. ככל שהעמיק ללמוד את נושא המקדש, כך התחבר אליו יותר. מדי פעם אף כתב מאמרים שונים בנושא. חלקם אף שיגר לרבי וקיבל ברכה של 'תשואות חן'. עם הזמן השתלב בצד החינוכי של המכון, הנאה שלא עזבה אותו עד עצם היום הזה.

עברו עוד מספר שנים עד שהרב מקובר הפך לשם דבר, שם נרדף אולי, בכל הקשור לנושא המקדש. בשלב הראשון הוא החל לפתוח ספרים, לנבור בספריות ולהדביק את הפער העצום. באותה תקופה היו ספרים מעטים יחסים בנושא. את החומר העיקרי, הבולט בהם, זה שכיוון אותו וסייע לו רבות הוא מצא בהלכות בית הבחירה לרבינו משה בן מיימון – הרמב"ם.

במקביל, בהשגחה פרטית, למד בכולל בעיר העתיקה, לו היה קשר עם 'מכון המקדש', ומאז עיסוקו בנושא הפך לאינטנסיבי. "התחלתי אז גם קצת לכתוב בנושא, ואת היבול הראשון שלי", הוא חושף, "שלחתי לרבי שכתב לי 'ת"ח ות"ח'".

בית שלישי זה 'ליגה אחרת'

על הרבה פרויקטים 'מקדשיים' אחראי הרב מקובר בעשורים האחרונים. אחד המיוחדים שבהם הוא הספר "בית הבחירה" בפורמט אלבומי שיצא לאור לפני כשבע–עשרה שנים בשיתוף פעולה עם "מטה משיח" בניהולו של הרב שמואל הנדל.

אני מציין באוזניו שהספר הוא נהדר, ובתקופת שלושת השבועות אנחנו קוראים קטע מתוכו בסעודות השבת. הרב מקובר נהנה לשמוע ומספר כי "הספר הזה תפס חזק". הוא עצמו, מסתבר, עבר טלטלה רצינית בעקבות הספר.

"כידוע, הרבי עודד לעסוק בהלכות בית הבחירה בימי בין המצרים. עיקר הלימוד הוא סביב בית המקדש השלישי, העתיד להיבנות בקרוב ממש. עד אז עסקתי בעיקר בענייני בית המקדש השני, ומעט במקדש הראשון. הכרתי היטב את משניות מסכת מידות, את הלכות בית הבחירה לרמב"ם, ועוד; אך לא כאלו שעסקו בבית השלישי. עם ההירתמות למלאכת הספר "בית הבחירה", התחלתי לצלול לעומק הסוגיה של מקדש שלישי, ונוכחתי לדעת שאין ביאור מקיף ומעמיק כמו שצריך סביב הבית השלישי. זה הציב בפניי אתגר. במבט לאחור אני יכול לומר, שזו הייתה הפעם הראשונה שעסקתי בנושא, מה שעורר אצלי סחף להיכנס לבית שלישי".

מה הפירוש "פעם ראשונה"? הרי אומרים שכאשר נולדת, מצאו אצלך ביד דגם מוקטן של בית המקדש…

(צוחק): "אכן עסקתי רבות בענייני המקדש, אך בעיקר בנושאי הבית השני. ב'מכון המקדש' אותו אני ניהלתי במשך עשר שנים, לא תמצא כלום על בית שלישי".

למה?

"כי עניין הבית שלישי הוא על פי נבואת יחזקאל, והנבואה שלו היא סתומה בחלקה. אפילו הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק א הלכה ד, אומר שנבואת יחזקאל הייתה ארבע–עשרה שנים אחרי חורבן בית ראשון, ואף על פי כן, לא בנו את בית המקדש השני לפי נבואת יחזקאל שכבר הייתה קיימת. מדוע? כי נבואה זו אינה מבוארת או מפורשת. יש בה הרבה פרטים סתומים שאי אפשר להכריע.

מה עשו? המודל של בית ראשון נבנה על פי המובא בספר מלכים. כמו כן גם היו שם זקנים שעוד זכרו כיצד היה נראה הבית הראשון, ובנו בית המבוסס על בית זה, לצד תוספות של דברים שכן היו מפורשים בנבואת יחזקאל.

אולם בית המקדש השלישי – כך פוסק הרמב"ם להלכה – ייבנה לפי נבואת יחזקאל. אין לנו פסקי הלכה כיצד הוא צריך להיות, אלא נבואה לא–ברורה בחלקה".

וזה היה השלב שבו נכנסת ללמוד את הנושא לעומקו?

"כן, לאט לאט נכנסתי לעומק העניין, וכשנכנסתי, נסחפתי במובן החיובי של המילה. לא רק זאת, אלא אמרתי לכולם: 'צריכים לשדר לציבור שהחלום והכיסופים שלנו הם לבית שלישי ולא לבית שני; במקום לעסוק רק במבנה הבית השני, יש להתחיל ללמוד את הבית השלישי מתוך געגועים לבנייתו".

למה באמת צריך 'לשבור את הראש' ולפענח כיצד יהיה, אם הוא יירד משמים בנוי ומשוכלל?

"יש אכן דעה כזאת, אבל זה לא כל כך פשוט. הרבי עצמו מביא חמש שיטות לביאור העניין. לפי הרמב"ם בוודאי שבית המקדש שלא ירד מוכן מהשמים וכך גם לפי פשוט הפשוט ולפי רוב הפרשנים. הנושא של ירידת בית המקדש משמים, מופיע אצל רש"י ותוספות בשני מקומות, אך לא כפי מסקנת הגמרא שם.

כמו כן, הרי ידוע שאין סומכים על הנס… אם נזכה שיהיה 'ארו עם ענני שמיא', נזכה. אבל בכל זאת צריכים להיות מוכנים; להתעורר ולהקדיש את הזמן והמרץ ללמוד בשקידה את נושא הבית השלישי, שכן זה 'בכדי שיעשו'. זה יכול להיות בעוד רגע או בשעות הקרובות… הרי ידוע שאתערותא דלתתא גורמת לאתערותא דלעילא. אנחנו צריכים להיות בכיסופים בידיעה ובעיסוק סביב העניין, וזה בוודאי ישפיע כלפי שמיא.

גם ברמה הציבורית, אנחנו צריכים לשדר לציבור שאנחנו הולכים לכיוון העתיד – בית שלישי. בית שני הוא ביניים, אבל אנחנו עסוקים בכמיהה… זה השיח וזה החזון שנו.

לא בכדי הרבי דיבר על העיסוק בתקופה הזו דווקא בנושא בית שלישי, כי בסופו של דבר זה העתיד".

רגש חדש שלא הכרת

בשנים שעסקת בבית שני ופתאום 'הגברת הילוך' סביב הבית השלישי. מה זה פעל עליך? היה בך שינוי הסתכלות, שינוי ברגש האישי שלך, או שזה פשוט היה שני פרויקטים מקבילים?

כשאתה עוסק בבית השלישי, זה מעורר בך רגש חדש שלא הכרת. זה ללא ספק גילוי חדש, עליית קומה. כשהתחלתי לעסוק בזה, הבנתי שעוסקים עם אמונה במקדש הנצח. אפשר לומר שבית ראשון ובית שני מחווירים לעומתו של בית שלישי שנמצא מעבר לכל ההשגה, וזה בהחלט מעורר כיסופים חדשים. הרגשתי 'חי את העתיד'.

אגלה לך משהו מעניין: כל הפרשנים על התנ"ך עסקו בנושא; רש"י, המלבי"ם, וכל אחד מהם מצייר משהו שונה, בית שונה. העובדה היא שהנבואה סתומה ולכן כל אחד הלך בפרשנות שלו לכיוון שונה.

ישנו ספר נפלא של הרמח"ל, 'משכני עליון', שם הוא מסביר את צורת הבית על כל פרטיו ועבודת הקרבנות על פי חכמת הקבלה, וכיצד כל שער מכוון כנגד מקדש שלמעלה. בחלק השני של הספר יש חמישה פרקים, מעין מסכת מידות של בית שלישי. הספר הזה הוא מרתק ומיוחד.

יש יהודי, הרב מרדכי שריקי, שהוא מגדולי העוסקים בתורת הרמח"ל ואף הקים את 'מכון הרמח"ל' בהר המור. בעבר כיהן כרב בקנדה. פעם, בדרכו לארץ ישראל, הוא עבר אצל הרבי בחלוקת דולרים והציגו אותו לפני הרבי. הרבי שאלו במה הוא עוסק, והוא אמר שעיקר עניינו זה הרמח"ל. ואז הרבי אמר לו שצריכים להוציא את כתבי הגאולה של הרמח"ל. מכיוון שיש מאמר של הרמח"ל שנקרא 'מאמר הגאולה', הוא שאל האם הרבי מתכוון שעליו להוציא את מאמר הגאולה הזה, אך הרבי השיב בשלילה ואמר כי כוונתו על הספר "משכני עליון" על הבית השלישי.

עמד שם בצד אחד החסידים ושמע את השיחה. מיד לאחר שהרב שריקי יצא החוצה, הוא ניגש אליו ושאל אותו 'כמה יעלה להוציא את הספר לאור?' הוא אמר לו את הסכום ובתמורה הוציא לו צ'ק תרומה…

זה היה הספר הראשון שהוציא הרב שריקי כשהגיע לארץ ישראל, הספר "משכני עליון" בזכות הוראה של הרבי.

מה שמפליא, שהרבי התייחס לזה לא רק בתור עניין של 'מקדש' אלא בתור מאמרי הגאולה.

העיסוק בבניין הבית השלישי ובציפייה אליו, יש בו עניין גדול, וצריך להתעורר סביב זה.

•

ידיו של הרב מנחם מקובר, מלאות עבודה בכל הקשור ללימוד, הטמעה ופרסום כל הקשור לבית המקדש השלישי. לא בכדי, המכון שהוא עומד בראשו נקרא "והראנו בבניינו". זו המהות.

במשך השנים זכה להוציא ספר וגם אלבום בשם "אוצר הבית השלישי". "אם אינני טועה, זו הפעם הראשונה שיצא לאור ספר מקיף מפואר עם תמונות, תלת מימדי, על בית המקדש השלישי, המבוסס על שיטת רש"י, אליו נצמדתי.

ההתלהבות של הרב מקובר, ניבטת מכל מילה שלו. כאשר הוא מדבר על פרויקט חייו, אי אפשר שלא לראות אותו נלהב. ולחשוב שגם הוא עשה כברת דרך עד ש'גילה' את הבית השלישי…

מה יעשה אדם מן השורה שרוצה גם הוא לחיות עם בית המקדש השלישי?

"לימוד. כדי להתחבר צריכים להיכנס לתוך העולם של המקדש השלישי, וזה נעשה על ידי לימוד, הכרה והעמקה".

כיוון שאחר המעשים נמשכים הלבבות, הרב מקובר לא מסתפק רק בלימוד, אלא גם הקים את "המדרשה לידע המקדש" – התנועה החינוכית של מכון המקדש. "טיפחתי את זה מאוד וראיתי בזה מנוף רב–כח לקידום התודעה.

"לפני כחמש שנים המדרשה התנתקה מ'מכון המקדש', ואנחנו התחלנו לעשות פעילות בכל הארץ, בגני ילדים, בבתי ספר ובמסגרות נוספות, כדי להנחיל את המודעות למקדש".

הרב מקובר מגלה כי רק לאחרונה הקים בפארק 'מיני ישראל' (שהפכו לפני כשנה לפארק שומר שבת לאחר שינוי בעלות על המקום) אוהל ענק המכיל דגם ענק בית המקדש שלישי… מי שביצע זאת, היה תלמידו של הרב מקובר, בניהו דיין צדק.

"בתקופת הקורונה, כשהעסקים האטו ממרוצתם, הוא רצה לעשות משהו. כאן החל החיבור עם 'מיני ישראל'. הצעתי לו שיבנה דגם של בית המקדש השלישי. הוא עבד על זה יחד עם אמנים נוספים בהתנדבות במשך עשרה חודשים, וביחד בנו דגם מדהים, מפואר ויפה".

איך הציבור מגיב?

"רק בחודשים האחרונים האתר נפתח מחדש, והציבור מתחיל להגיע ולגלות את האטרקציה. בחול המועד פסח הגיע ציבור גדול וגם ב'בין הזמנים' אנחנו מצפים להרבה אנשים. זו אטרקציה של ממש. יש שם גם כלי המקדש לצד תוכנית מתאימה, הפעלות לילדים ועוד".

לסיום, מה אנו יכולים לפעול בנושא?

"צריך להפיץ את נושא המקדש בכל דרך, אבל לא פחות חשוב: עלינו קודם כל להיות מחוברים לנושא; לימוד תורה ותפילה הם דברים חשובים מאוד – אבל העיקר חסר מן הספר אם לא חיים את נושא המשיח ובית הבחירה. עלינו לחשוב כל היום 'מה אני יכול לעשות בנידון'. צריכים לחיות עם העובדה שלמרות שלפעמים הכל נראה וורוד – בית המקדש עדיין לא עומד על תילו. צריכים לחוש את החסרון הזה ולהשתוקק לראות בבניינו.

בטוחני שהשינוי הזה יפעל אי"ה גם למעלה בבחינת 'מידה כנגד מידה' ו'כמים הפנים לפנים'".

אמנם בעוד ימים אחדים תשעה באב, ואם חלילה משיח צדקנו לא יבוא, אז נתאבל על שני המקדשות. אך בינתיים איננו מחכים ואנחנו 'חיים' את בית המקדש השלישי על ידי לימוד הלכות המקדש, כפי שהרבי הורה וביקש…

"בהחלט כך! אנחנו בציפייה גדולה שתשעה באב לא יהיה רק לששון ולשמחה, אלא יהיה בו כבר המקדש השלישי; זה יהיה היום הגדול בשנה שיהפוך ליום התעוררות גדולה".

אמן כן יהי רצון.