"אסור להסכים שהימין ייתן יד להסכמים עם מחבלים" • ראיון

מנחם זיגלבוים, בית משיח

האחריות להקמת ממשלת שמאל

ממשלה חדשה יצאה אתמול לדרך. רבים אומרים שיש לך חלק נכבד בהקמת הממשלה הזאת, בכך שמנעת הקמת ממשלה ימנית. אתה מרוצה מהתוצאה?

חס ושלום. בוודאי שאינני מרוצה. אני אומר לך באחריות גמורה, מידיעה ברורה, היו לנו מספר הזדמנויות ואפשרויות להקים ממשלת ימין על מלא של מפלגות המחנה הלאומי מבלי להישען על תומכי טרור השוללים קיומה של ארץ ישראל. אבל נפתלי בנט הפר את ההיתכנות הזאת כל פעם בכוונה וביודעין. בכל קונסטלציה שהאפשרות הזאת קרמה עור וגידים, וכמעט שבאה לידי ביצוע, בנט בלם זאת.

לצערי הרב, בתוכנית ידועה ומתוכננת מראש, הוא תכנן את המהלך הזה היטב. לפני מערכת הבחירות נפרדנו בדיוק על הרקע הזה. כבר אז, לפני הבחירות, הבנתי שפניו אל השמאל במטרה להדיח את נתניהו, ולהיות ראש ממשלה בכל מחיר. מאז נפרדנו דרכנו.

לאורך כל מערכת הבחירות ניסיתי להתריע על כך – לא מהערכה אלא מתוך ידיעה לאחר ששוחחתי איתו. ידעתי בדיוק את האסטרטגיה שלו, שלא כולם ידעו עליה. כשקראנו זאת בקול גדול במהלך מערכת הבחירות, אמרו עלינו שאנחנו אומרים לשון הרע ומשקרים, וסתם מנהלים קמפיינים שלילים ותוקפים לשווא כדי לזכות בקולות ימניים. אני אומר לך באחריות: הכל אצלו היה מתכונן מראש. גם ההתנהלות שלו בחודשים ובשבועות האחרונים, כאשר אמר לנתניהו 'יש לך שבע אצבעות שלנו', זה היה שקר גס.

מה ידע סמוטריץ בהתחלה שלא ידעו כולם? בדיעבד מתברר כי כבר בתחילת הבחירות חזית הכל אחד לאחד.  

לא חזיתי, פשוט ישבתי איתו, דיברנו והתווכחנו והבנתי שפניו להרוס את הימין בשביל התואר ראש הממשלה, ומכאן נפרדנו דרכינו. אמרתי זאת מידיעה.

אנחנו אנשי ימין, אנשי שלימות התורה, הארץ והעם, ואיננו יכולים ללכת עם השמאל, כי אין לנו מכנה משותף איתם. אבל הוא, עם הסלוגן שלו 'לא פרנסה לא מעניין', סלל לעצמו את הדרך לדבוק לאנשי השמאל מתוך מכנה משותף, כביכול, של לדאוג לפרנסתם של אזרחי ישראל.

הייתה יותר מאפשרות אחת, ויותר מהזדמנות אחת, להקים ממשלת ימין ביחד בלי הישענות על תומכי טרור. מה שהוא עשה, זה אסון.

אתה הרי אדם ממולח ופרקטי, והנה אתה רואה שתומכי הטרור נמצאים בממשלה בכל מקרה. השאלה היא פשוטה: אם היית מסכים לקבל את התמיכה שלהם, הם היו נכנסים במחיר נמוך יותר לממשלה שהמצע שלה ימני, נתניהו ראש הממשלה, והמדיניות הייתה טובה יותר. מה שגרמת – כך טוענים נגדך – שהכנסת את הערבים והמלכת את השמאל הכי קיצוני. אז באמת מה הרווחת?

זו שאלה מצויינת, ואתן לך כמה תשובות בעניין: (א) כיוון שבנט תכנן הכל מראש ללכת לצד השני, גם אם הייתי ח"ו מסכים עם האפשרות הזאת, הוא לא היה בא. להיפך, היה לו יותר קל לחתום עם השמאל, לאחר שהיה אומר שאפילו סמוטריץ שהוא 'הכי ימין' הסכים לזה, אז מדוע אסור לו?!…

היום מודים בזה גם הליכודניקים, וכל מי שהיה מעורב בתהליך. אין ספק שנפתלי סיכם את התהליך הזה עם לפיד עוד לפני הבחירות. גם בזמן המבצע של 'שומר החומות', כאשר כביכול הוריד את זה מסדר היום על מנת להוריד ממנו את הלחץ הציבורי, אנשיו המשיכו במשא ומתן עם לפיד.

שנית: יש הבדל גדול מאוד אם השמאל חותם עם הערבים מאשר הימין. מנצור עבאס הסביר את זה יותר טוב ממני. בעוד שהשמאל חתם על הסכם האיוולת הזה, הרי שהימין משרטט על זה קו שחור תודעתי וקורא לזה 'אסון'. בע"ה בקרוב נפיל את הממשלה, נשדר שזו הייתה 'תאונת דרכים' חד פעמית, ועם ישראל יראה בעיניו עד כמה מסוכן להישען על מפלגות ערביות ומוסלמיות; עד כמה גרוע להיות בני ערובה לסחטנות שלהם – כשהכל זאב בעור של כבש.

המציאות תתברר מהר מאוד, ואז יהיה ברור שההסכם איתם אינו לגיטימי; עשו את זה אנשים מסוכנים חסרי אחריות.

אם חס ושלום הימין היה עושה את זה, הגדר הייתה נפרצת. גמרנו…

למעשה, את העיקרון הזה אמר הרבי עצמו בשיחתו עם מר משה קצב, אז שר התחבורה, כשאמר לו שעדיף שממשלה של גויים תמסור שטחים מאשר ממשלה בראשות שמיר.

נכון. וכך הם פני הדברים בהחלט. כעת יודעים כולם שלא הימין ביצע זאת, אלא בנט שהוציא את עצמו מהימין והלך לשמאל. כל מי שראה את מצהלות השמאל והצער הגדול בימין, מבין שנפתלי בנט נטע את אוהלו עמוק–עמוק בשמאל, בעוד שבימין תישאר תודעה שהדבר הזה אסון!