כ"ב שבט: פמיניזם חסידי – יש דבר כזה

מגזין עולמות

בכ' אדר שני תשמ"ט (27 במרץ 1989), התקיים ב770 – בית מדרשו של הרבי – מפגש מיוחד של הרבי עם קבוצת נדיבים התומכים בפעולות חב"ד, וביניהם משלחת מראשי הפדרציה-היהודית-בארצות-הברית, שלושה גברים ואשה – נשיאת הפדרציה הגב' טישמן. הרבי שוחח עם חברי המשלחת אודות הצורך לנצל את מעמדם להגברת הפצת תורה ויהדות, ואח"כ פנה לגב' טישמן באומרו בחיוך:

"אל תשכחי על זכויות הנשים!"… והרבי המשיך: "[אני מעורר על כך] כי את כאן בעמדת מיעוט… אל תחששי מכך, עם ישראל כולו הוא מיעוט, וכך היינו תמיד…".

דברים ברוח דומה סיפר הסנטור היהודי ג'ו ליברמן על שארע באחת השנים בחלוקת הדולרים לצדקה "הרבי נתן לכולנו דולרים, ואמר משהו לכל אחד במשפחה. לביתי הגדולה הייתה זו הפעם הראשונה להיפגש עם הרבי. היא פעילה למען זכויות האישה. והרבי אמר לה: "תזכרי, לפעמים בת יכולה להשפיע ולעשות אותו דבר ואולי יותר מאשר הבן". תובנה מדהימה. כאילו הוא קרא את מחשבתה".

אלה המצויים בעולמה של היהדות אולי ירימו גבה לנוכח המשפט. המאבק למען זכויות הנשים, המכונה 'פמיניזם', נוגד בערכיו את השקפת היהדות בנושא. האפשר כי דווקא הרבי מליובאוויטש יעורר על כך?

אין מתאים יותר מכ"ב שבט – יום פטירת הרבנית חיה מושקא שניאורסון ע"ה, הרבי. כדי לתת מבט נרחב על מאבקו של הרבי למען זכויות הנשים האמיתיות!

במהלך הדברים נראה את דעתו המוצקה של הרבי בנושא מעמד האישה. דומה כי אין רבי חסידי אשר הרים את מעמד הנשים לגובה רב כל-כך, מבלי לסטות מההשקפה היהודית האותנטית המיוסדת על דברי חז"ל ועל פסיקת ההלכה. אכן, 'פמיניזם', אבל פמיניזם חסידי!

אחד השינויים הבולטים בעולם בעשרות השנים האחרונות, יש שאף יקראו לכך מהפכה של ממש, הוא עליית מעמד האישה. בעוד בעבר היו הנשים ספונות בבתים ללא השפעה על המתרחש בעולם הגדול, הרי כיום ניתן לראות נשים בכל תחומי העשייה, החל משוק העבודה וכלה בתפקידים בכירים באינספור ענפים.

המפנה החל עם התקדמות התנועות למען קידום מעמד האישה, תנועות הדורשות שילוב מירבי של נשים בכל תחומי העשייה הקיימים ולשוויון זכויות מלא לדבריהם, אין תפקיד אותו לא מתאימה האישה למלא, ובעולם חופשי דרוש שוויון מלא בין נשים לגברים.

קברניטי היהדות הנאמנה כמובן לא ראו בעין יפה את השינוי המתחולל אשר אינו עולה בקנה אחד עם השקפת התורה "כל כבודה בת מלך פנימה" (תהלים מה, יד), כבודה האמיתי של בת ישראל הוא דווקא בצניעותה. ולא ביציאה מגבולות הצניעות מתוך ניסיון להחצין את עצמה. מובן איפה מדוע העולם התורני סרב לקחת חלק במהפכה זו ובגרורותיה.

אך כמו בנושאים רבים אחרים, כאן נשמע ברמה קולו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח גם הוא קרא לשינוי במעמד האישה. אך שינוי מסוג אחר. אגב כך הסביר הרבי מדוע ערכי הפמיניזם הנפוץ הינם מעוותים, ואף משפילים את מעמד האישה.

פמיניזם = השפלה?

בשיחה בו' תשרי תשמ"ה (2 באוקטובר 1984), יום השנה העשרים לפטירת אימו הרבנית חנה שניאורסון ז"ל, חזר הרבי על עמדתו בנוגע למעמד האישה:

"מצד חושך הגלות-נוצר בלבול בנושא מעמד האישה, עד שהופכים חושך לאור ואור לחושך, היפך השכל הישר והיפך האמת.

יצאו מתוך הנחה כאילו על-פי התורה קיים חוסר שוויון בין גברים לנשים, ולכן הקימו תנועה שלימה אשר מטרתה – "שחרור האישה". הכל מבוסס, כביכול, על "אהבת־ישראל" ועל כך שכל אדם נברא "בצלם אלקים".

אסור להפחית מערכן של הנשים לעומת הגברים: ולכן נתפסו לרעיונות ולפעולות שהם היפך התורה – כדי להביא לשוויון בין הגברים לנשים.

אך מהי התוצאה אליה הגיעו? תוצאה הפוכה לגמרי מהמטרה המוצהרת –  רגשי נחיתות עמוקים יותר!

מה יכול להיות משפיל יותר ממצב בו אומרים לאדם לחיות ולפעול בניגוד לאישיותו ולתכונותיו המיוחדות, וכי שלימותו תתבטא רק אם יתאמץ ייאבק וילחם, כדי לחקות מישהו אחר ולהידמות אליו?

ולכן התוצאות הקשות: התבטל לחלוטין חשיבות האשה כאשה וערכם של תפקידיה המיוחדים כמודל לחיקוי הוצב הגבר ותפקידיו. כתוצאה מכך נגרם לנשים שיא של העדר הכרת הערך העצמי, והם גדלו על שאיפה לבטל את עצמיותן ולעשות כל מאמץ כדי להידמות למישהו אחר – לגברים".

בהמשך הדברים הזכיר הרבי ציווי מהתורה "לא יהיה כלי גבר על אישה ולא ילבש גבר שמלת אישה" (דברים כב, ה). פסוק המלמד כי התורה נותנת מקום של כבוד לגברים כמו לנשים. וכמובן אין לבני המין האחד להתדמות לבני המין השני כי בניסיון כזה כל אחד מאבד את התכונות והאופי המיוחדים השמורים לו.

הרבי המשיך והסביר כי בשאיפה להתדמות לגבר ולצאת מהבית על מנת לעשות קריירה מאבדת האשה את התפקיד אותו ה' נתן לה – להביא ילדים לעולם. כל בר דעת מבין כי הילודה ממשיכה את קיום המין האנושי וברור אפוא כי היא גדולה וחשובה. הרבה יותר מכל קריירה.

יתירה מכך, כאשר האישה מנסה לחקות את הגבר ולהדמות לתכונותיו – מלבד ההשפלה בכך – היא סובלת מחוסר שקט נפשי, כי היא עושה תפקיד אשר אינו מתאים לתכונותיה הפנימיות, תכונות אותם קיבלה במתנה מאת ה' על מנת להמשיך את קיום העולם.

עיקר הבית

מהו אם כן תפקידה של האישה? להיות עקרת הבית. וכאשר מביטים במשמעות האמיתית של עקרת בית מבינים כי מדובר בתפקיד המהווה עולם ומלואו.

על חשיבותה של עקרת הבית ניתן ללמוד מדברים אותם כתב הרבי לאישה אשר כתבה כי היא עקרת בית פשוטה (י"ב אדר תש"מ, 29 בפברואר 1980, תרגום מאנגלית):

"אני חייב להסתייג מהתיאור שלך את עצמך כ'עקרת–בית יהודייה רגילה'. מעמדה של עקרת–בית, בייחוד עקרת–בית יהודייה, הוא בכלל לא דבר 'רגיל'. לעקרת–הבית היהודייה ניתנה אחריות עצומה, היא 'היסוד של הבית', כי האחריות והזכות הן בעיקר שלה ליצור  אווירה נכונה בבית ולהאיר אותו באור ובחמימות של חיים יהודיים. ואם  ניתנה לה אחריות חשובה כ"כ, ברור שהקב"ה חנן אותה גם בתכונות ובכוחות הנחוצים כדי לבצעה במידה המלאה ביותר".

בשיחה אחרת (לקוטי שיחות ל, 239) הסביר הרבי את ייחודה של רחל הנקראת עקרת הבית, בזכות הוויתור שלה על הזכות להיטמן  במערת המכפלה בחברון. היא נקברה בבית לחם על מנת להיות לעזר לבניה כאשר יצאו לגלות. מסביר הרבי: תכונתה המיוחדת של עקרת הבית היהודייה היא לוותר על טובת עצמה למען טובת בניה.

ואכן האישה אינה מחויבת במצוות רבות כמו האיש כי תפקידה להתמקד בניהול הבית.

תכונת זו האישה מאפשרת לה להיות את עקרת הבית תפקיד אשר משמעותו – מנהלת הבית. תפקיד בו היא מטביעה חותם על צאצאיה בהולדתם, גידולם וחינוכם בדרך היהדות, ובכך מעצבת את דור המחר של היהדות. 

ברור למדי כי תפקיד הגבר הוא לפרנס את משפחתו ולעצב את העולם בחוץ, ואילו תפקיד האישה הוא לעצב את העולם הפנימי של ילדיה, ובכך להשפיע על עתידם לכל החיים!

תכונה נוספת לאישה, היא ההשפעה על בעלה. הבעל יודע כי בשובו מעיסוקיו תשאל אשתו איך התנהג מחוץ לבית והאם הנהגתו הייתה ראויה ליהודי. כהוא יודע כי תשובה חיובית תגרום לאשתו לראותו בעין טובה ומעריכה, וממילא ישתדל בכך גם בהיותו מחוץ לבית (לקוטי שיחות ט, 308).

מובן אפוא כי עבודת האישה בביתה היא עבודת ה' ממש. תפקיד אותו נתן לה הקב"ה. וכאשר הדגש ניתן על עבודתה ותכונותיה המיוחדות  ברור כי המטרה אינה העיסוק בסירים במטבח. לגמרי לא! לאשה ניתנה הזכות הנפלאה לגדל את דור העתיד ולהשפיע על צביונו והתנהלותו.

מענין להוסיף את דברי הרבי בנוגע למשחק הילדות בבובה, ילדה יהודייה, אפילו קטנה –משחקת ומתאמנת לנהל את ביתה ולגדל את ילדיה בבוא היום!

אז לא לצאת לעבודה?

המעניין הוא כי לצד כל אלה עודד הרבי נשים רבות לצאת לעבוד ולסייע בפרנסת הבית, ובכך למצות את כישרונותה .

וכך ענה הרבי לאשה בנוגע לעבודה:

"לשאלתה אודות עבודה במקצוע שלה – ידועות שתי הוראות בתורתנו שאחת ואחידה היא: כל כבודה בת מלך פנימה, אין דבר בעולם כולל כישרונות לבטלה  – ותשאל רב מורה הוראה בסביבתה איך להתאים ב׳ ההוראות גם יחד".

כלומר לצד תפקידה בתוך ביתה עליה להביא לידי פועל את כישרונותיה ויכולותיה.

במקביל הורה הרבי כי אסור לאישה לשכוח שתפקידה העיקרי הוא בתוך הבית.

מספרת גברת ע. י. נ. מחיפה: ע. עבדה כמנהלת אירועים באחד המלונות היוקרתיים בחיפה. התפקיד דרש ממנה עבודה רבה בשעות היום והלילה. באותה שנה נולד בנה השלישי ובתום חופשת הלידה התלבטה האם לחזור לעבודה ולמסור את הילד למטפלת או להישאר בבית ולהשקיע בילדים. היא כתבה לרבי את הדילמה ותשובת הרבי הייתה (ט"ז כסלו תשד"מ, 22 בנובמבר 1984):

"בכלל תפקיד הטבעי הראשוני דכל אם – הוא  גידול וחינוך ילדיה (כולל – הנהלת הבית), וחסרון במילוי תפקיד פנימי זה – מבלבל מנוחת הנפש וכו' וכו', ובפרט כשהילדים הם בגיל רך.

ב) היש מקום (וזמן) לתפקיד טפל – תלוי במצב האינדיבידואלי של המשפחה, אבל ברוב הפעמים – לא כתפקיד, כי אם בשביל לגוון קצת סדר היום, להקל המתח ממחשבה בשטח אחד כל היום וכו'".

ובמילים אחרות: תפקיד האישה העיקרי הוא בבית. אמנם אם צריך היא יכולה לעבוד גם בחוץ אך לדעת כי העבודה בחוץ היא הטפל.

לימוד תורה לנשים

גם בסוגיית לימוד התורה לנשים עמדתו הבהירה של הרבי שונה מהקובל אז בעולם התורני. לאורך הדורות לא עסקו הנשים בלימוד תורה, אך שיטת הרבי מעמידה באור אחר את החשיבות בכך.

הסוגיה נידונה בין השאר בעת ביקורו של האדמו"ר מבעלז אצל הרבי בד' אדר ב' תשמ"א (10 במרץ 1981). הנה חלק מהדברים:

האדמו"ר מבעלז: האם, לדעת הרבי, יש ללמד בנות משניות או גמרא?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: משניות הן הלכות, וממילא הבנות צריכות ללמוד. בנוגע לגמרא, כאשר שאלו אותי עניתי, כי ילמדו עמן חלקים הקשורים להלכות הנצרכות בחייהן, גמרות הקשורות בשבת, בברכות וכדומה.

ויתרה מכך: היום אם לא ילמדו עם הבנות גמרא היום, אין פירוש הדבר כי הן לא תלמדנה בהמשך..  להיפך, בין כך הן תלמדנה גמרא, אך לא נדע ממי ומאילו ספרים!

תקופתנו אינה כדורות הקודמים בהם הבת הייתה בבית ובכל ענין שאלה את אמה או את אביה. אנו חיים בדור פתוח, הבת מתעניינת כיצד חברתה מתנהגת, וכך נוהגת גם היא, בבית-הכנסת היא נפגשת עם בנות אחרות, ומתעניינת מה הן לומדות. כאשר היא תשמע כי קיימת גמרא המסבירה דברים אותם למדה, ללא ההסבר. איני מאמין כי קיימת אפילו בת אחת (רק אם איננה שייכת כלל להבנה והשגה) אשר תתאפק ולא תפתח גמרא או פירוש על משניות כדי ללמוד את השקלא וטריא בדבר. אך לא נדע כנ"ל אילו ספרים יהיו אלה.

האדמו"ר מבעלז: אם כן, מה נכנס בגדר "מלמדה תפלות" שמזה משמע שאסור ללמוד עם הבנות?

הרבי: אם נביט בשולחן-ערוך נראה שזה אמור על כל התורה שבע"פ. השולחן-ערוך מחלק בין התורה שבכתב, שמותר ללמד, לבין התורה שבע"פ, שזה "מלמדה תפלות". הדיוק שלי בדבר הוא, שכיום את לימוד ה"תפלות" יש כבר לבנות ממילא, אלא שבידנו להעמידן על דרך הישר".

בהמשך מסביר הרבי את הבורות הגדולה שיש לבנות כיון שהן לומדות דברים אחרים אך תורה לא מלמדים אותם ומתריע על כך שיש לתקן זאת.

בי"ז אייר תש"נ (12 במאי 1990) נשא הרבי שיחה שיצאה לאחר מכן לאור תחת הכותרת "על-דבר חיוב נשי ישראל בחינוך ובלימוד התורה". בשיחה מסביר הרבי באריכות את השינוי לטובה שיש בדורנו בו הנשים הולכות ללימודים, וקורא להן להוסיף בלימוד התורה בכלל וגם בלימוד תורת החסידות.

מענין לשים לב שאף שבפגישתו של הרבי עם האדמו"ר מבעלז משמע שנשים צריכות ללמוד תורה בגלל ירידת הדור, הרי שבשיחה זו מסביר הרבי שזוהי זכות מיוחדת שיש לדורנו בתור הכנה לגאולה בה כל עם ישראל ילמדו תורה.

ארגון נשי חב"ד

היחס המיוחד אותו נתן הרבי לנשים מתבטא גם בהנהגתו של הרבי לאורך כל שנות נשיאותו. הדבר החל כבר תקופה קצרה אחרי שקיבל הרבי את הנשיאות של תנועת חב"ד. בכ"ד סיון תשי"א (28 ביוני 1951) כתב הרבי לחברי אגודת חסידי חב"ד:

"לדעתי צריך הי' לארגן באגודת חב"ד מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".

הדבר ביטא חידוש מאוד גדול שכן עד אז לא הייתה פעילות חב"דית המיועדת לנשים בלבד.

מטבעם של דברים, תחילת הדרך לא הייתה קלה לעסקנים שונים שנדרשו להתעסק בזה. וכך כתב הרבי (אגרות קודש ט, רסא):

"תשואות חן על מכתבו שהותחל הענין דאגודת נשי ובנות חב"ד לזוז ממקומו ויהי רצון שיהיה שינוי עיקרי ביחס נשי אנ"ש לכל הענין ושכדי שיהיה כן צריך כנראה שיעשה שינוי עיקרי ביחס אנשי חב"ד להענין שכנראה עדיין לא הונח אצלם נחיצות הדבר, ואף שכבר רואים במוחש, אלא שגם זה הוא מההעלם והסתר דחשך כפול ומכופל דדורנו זה".

מדברי הרבי ניתן ללמוד כי חוסר ההתעסקות בכך נגרם כתוצאה מחושך הגלות…

הרבי, אם כן, יזם והציע את הקמת ארגון נשי ובנות חב"ד המרכז את הפעילות הנערכת עם ועל-ידי הנשים בחב"ד. החידוש בארגון הוא בעובדה כי בנוסף לנושאים המצויים בסדר יומה של אישה, כגון לימוד הלכות הנצרכות לנשים, הארגון משתתף גם בעבודת ההפצה הנעשית בחב"ד.

היעוד השני של הארגון מהווה פריצת דרך נוספת כי עד אז לא הייתה מסגרת של נשים הפועלת להפצת מעיינות היהדות והחסידות חוצה.

בפרספקטיבה היסטורית ניתן לומר כי הקמת הארגון ע"י הרבי, נתנה מענה לתנועות הפמיניסטיות בארצות-הברית. בעוד הארגונים הנ"ל אלו מחו על חוסר החשיבות וההתייחסות לנשים, הנה נשי חב"ד היו מאוגדות בפעילות מאורגנת המוכיחה את החשיבות לה זוכות הנשים בחב"ד, ובכך גם זכו להגנה מהרוחות המנשבות בחוץ.

המהפכה אותה התחיל הרבי, נותנת אותותיה עד היום בפעילות מסועפת הנערכת על-ידי נשי חב"ד. האישה בלקסיקון החב"די הפכה מרעייה העומדת לצידו של החסיד – לחסידה, ומאשת השליח לשליחה, משפיעה ומגוון תארים כגון אלא.

ואכן, כיום ב"ה, לצד אלפי שלוחי הרבי העומדים בחזית העשייה של הפצת היהדות והחסידות, עומדות אלפי שליחות העוסקות אף הן בשליחות הרבי.

היחס המיוחד של הרבי לארגון הנשים, קיבל חיזוק כאשר הרבי עצמו השתתף ונשא שיחה, בקביעות, בכינוסי הארגון, מספר פעמים בשנה. בשיחות אלו, עסק הרבי בעבודת ה' החסידית בהיבטים הקשורים להתעסקותן של הנשים.

ועובדה נוספת המלמדת על יחסו המיוחד של הרבי לנשים-  בשנים בהם זכו החסידים להיכנס לרבי ליחידות הכוללת שיחה פנים אל פנים, זכו נשים רבות להיכנס לרבי להתייעץ ולהתברך. ובהמשך לכך, בכל אחד מהמעמדים בהם מחלק הרבי לחסידים דולר לצדקה או חוברת של דברי חסידות, במקביל לתור הארוך של החסידים, ישנו גם תור מיוחד לנשים שגם הן זוכות לעבור מול הרבי ולקבל את ברכותיו הקדושות.

נשים פועלות גאולה

בתורת הרבי אנו מוצאים פעמים רבות התייחסות לנושאים הקשורים לעבודת הנשים, אחת הפעמים הבולטות הייתה לקראת יום השנה החמישי להסתלקות רעייתו של הרבי, הרבנית חיה מושקא- הרבי הוציא שיחה תחת הכותרת "על-דבר מעלת נשי ובנות ישראל תחיינה דדורנו זה".

בשיחה הרבי מדבר בהרחבה על הזכות הגדולה של הנשים בדורנו ועל חלקן הגדול בהבאת הגאולה. הרבי מביא מקורות רבים מדברי חז"ל העוסקים בנושא ובין היתר- גם דברי הגמרא האומרת כי גאולת ישראל ממצרים הייתה בשכר נשים צדקניות באותו דור. וכן הוא בדורנו, דור הגאולה, הגאולה תבוא בשכר הנשים הצדקניות בדורנו!

דברים אלה בולטים במיוחד על רקע פעולותיהן הנמרצות של נשי חב"ד בקראון-הייטס באותה תקופה.

שבועות ספורים בטרם הוציא הרבי את השיחה, ערכו נשי חב"ד בקראון-הייטס ערב חגיגי בנושא קבלת פנים למשיח צדקנו. באותו ערב זה דובר על החיות המיוחדת הנדרשת בפעולות לזירוז הגאולה. במרכזו של הערב קיבלו הנשים את מלכותו של הרבי כמלך המשיח והחליטו להפיץ את בשורת הגאולה בכל העולם.

תשובותיו של הרבי על היוזמה העידו יותר מכל על החשיבות הרבה אותה מייחס הרבי לפעולות מעין אלה.

וראיה נוספת: נשי חב"ד באנגליה דיווחו לרבי על פעולותיהן. הרבי ענה להן בברכות על פעילותן והוסיף כי בטח יעמדו בקשר עם נשי חב"ד בקראון הייטס בקשר לפעולותיהן על מנת ללמוד מהן.

מדברים אלה מובנת המשמעות הרבה בהשתתפותן של נשים בפעולות להבאת הגאולה. לא מדובר רק בתאוריה או סיפור מענין בעל משמעות. ישנה כאן קריאה מיוחדת לכל אישה יהודייה באשר היא: יש לך כוח מיוחד וזכות מיוחדת, השתמשי בהם להבאת הגאולה!