כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות

אברהם רייניץ, בית משיח

"כמה היית מאושר, אילו הרבי היה מאשר לך להיות נוכח בחדר היחידות שלו בשעה שהוא מקבל אנשים ליחידות. לראות ב'כלי ראשון' כיצד מתייחס הרבי לשאלותיהם של הפונים אליו, באיזו רגישות מאזין הרבי לכל פרטי הבעיה, וכיצד הוא מעודד ומחזק, מנחה וסולל דרך בעבודת ה', או מעניק מברכותיו הקדושות… כל מי שזכה להיות ביחידות, שם לב להבדל בין המראה המלכותי של הרבי בהתוועדויות וכדומה, לבין המראה האבהי של הרבי בעת היחידות. כל הגישה ביחידות הייתה מיוחדת ושונה מהשיחות וההתוועדויות.

"במידה מסויימת", אומר הרב שלום יעקב חזן, מי שזכה לערוך את עשרת הכרכים האחרונים בסדרת האגרות–קודש של הרבי מלך המשיח, "כאשר מעיינים בכרכי אגרות הקודש, מקבלים תחושה דומה. כמו שביחידות הרבי 'מתלבש' בגדרים של החסיד שיושב מולו, כך גם במכתבים אתה יכול לראות כיצד הרבי פושט צורה ולובש צורה בין מכתב למכתב. במכתב אחד הרבי מדבר בלימוד עם גדולי ישראל, במשנהו הרבי יורד לנבכי הנפש של בחור מתבגר ובמכתב הבא הרבי בכלל מדבר עם ילדה בת 12 ומספר לה עד כמה היא תשמח אותו כשתכתוב לו בשורות טובות…"

סדרת האגרות של הרבי

"אגרות קודש" אינה רק סדרת ספרים שמאגדת בתוכה אחת עשרה אלף מכתבים מאת הרבי מלך המשיח. בימים אלה של העלם והסתר, כאשר איננו יכולים לקבל מכתבים ישירים מהרבי – הפכה הסדרה לערוץ של קשר נפשי טמיר ומיוחד בין הרבי לחסידים, הרבה מעבר לאוצר בלום של הוראות ומכתבים.

הורתה ולידתה של סדרת ה"אגרות קודש" הכללית, של כל רבותינו נשיאינו, הייתה באתערותא דלעילא, בהוראה שקיבל הרב שלום דובער לוין, הספרן בספריית ליובאוויטש. לאחר שסיים את הדפסת אגרות הקודש של רבותינו נשיאינו – לא עלה בדעתו להציע להדפיס גם את אגרותיו של הרבי בסדרת "אגרות הקודש", מכיוון שמאז שנת תשכ"ב – כאשר נדפס חלק ב' של לקוטי שיחות – נדפסו אגרות תוכניות של הרבי ב"הוספות" לכרכי הלקוטי שיחות.

לקראת הדפסת כרך כ"ה בלקוטי–שיחות, שוב נוצר מחסור במכתבים עבור ה"הוספות". בהתאם להוראה שקיבלו מהרבי בכרכים הקודמים – פנה הרב שניאור זלמן חנין, מנהל הוועד להפצת שיחות, אל מזכירו האישי של הרבי והאחראי על ארכיון האגרות של הרבי, הרב שלום מענדל סימפסון, וביקש ממנו שיעביר לחברי הוועד מכתבים תוכניים של הרבי.

לאחר שהרב סימפסון העביר את בקשתו של הרב חנין אל הרבי, ושאל מה עליו לעשות, אמר לו הרבי לבדוק אם יש בארכיון מכתבים עם תוכן מתאים לדפוס, ולהראות לו את המכתבים. הרב סימפסון בחר חבילת מכתבים משנת תשי"ח, והכניס לחדרו הקדוש של הרבי.

באתערותא דלעילא, הורה הרבי להעביר את חבילת המכתבים לידי הרב לוין, על מנת להוציא את מכתביו בסדרת "אגרות קודש" של רבותינו נשיאינו. וכך, ביום שלישי ט"ז אדר תשמ"ז, קיבל הרב לוין לידיו את חבילת המכתבים כשאליהם מצורפת פתקה בכתי"ק של הרבי (ראה צילום):

להררשד"ב שי' לוין
כדאי לברר ובהקדם האפשרי
1) מה כדאי להו"ל מהמצו"ב [להוציא לאור מהמצורף בזה]
2) להגי' עוד והעיקר להוסיף מ"מ [מראי מקומות] וכו'
3) להו"ל בפו"מ [להוציא לאור בפועל ממש].

כאשר נודע לחברי הוועד להפצת שיחות על הוראתו של הרבי לרב לוין, להוציא לאור את מכתביו במסגרת סדרת "אגרות קודש" – העבירו לידי הרב לוין את כל ארכיון המכתבים שברשותם.

הוראתו של הרבי להדפיס את מכתביו בסדרת ה"אגרות קודש" של רבותינו נשיאנו שלפניו, התקבלה בהתרגשות רבה בקרב החסידים. המשפיע הרב נחמן שפירא, חבר הוועד להפצת שיחות, מספר כי זקני החסידים העלו אז סברה, שהוראתו של הרבי מגיעה על רקע הניצחון במשפט הספרים, שעיקרו היה ערעור על נשיא דור השביעי!

סימוכין לדברים מצאו זקני החסידים בעובדה שסמוך להתחלת המשפט, בכסלו תשמ"ו, הורה הרבי, כמה וכמה פעמים, להדפיס את כל מאמרי רבותינו נשיאינו שטרם הודפסו, וכן הורה להדפיס אלבומים מפעילות השלוחים במבצע חנוכה. הרבי הסביר אז, שהדפסות אלו נועדו לדחות את טענותיו של הצד שכנגד, שליובאוויטש אינה פעילה ר"ל.

ובחודש אדר תשמ"ז, כאשר הצד שכנגד הכין ערעור על פסק הדין – הורה הרבי בפתאומיות להוציא את אגרותיו בתוך סדרת ה"אגרות קודש" של רבותינו נשיאינו!

כדי להבין עד כמה מיוחדת הייתה אותה הוראה באתערותא דלעילא, חשוב לציין שרוב שיחותיו ומאמריו של הרבי שנדפסו עד אז – הן המוגהים והן הבלתי–מוגהים – קיבלו את אישורו של הרבי רק לאחר בקשות והשתדלויות רבות של החסידים. ואילו כאן, לראשונה, מורה הרבי בעצמו להדפיס את כל אגרותיו במסגרת "אגרות קודש". היה ברור שזה קשור עם דברי הרבי אודות "תקופה חדשה" – הכנה לבנין בית המקדש השלישי, הכוללת גם שלב חדש בהפצת המעיינות – כולל ובמיוחד של הרבי מלך המשיח בעצמו, בבחינת המלך מבזבז את כל אוצרותיו לניצחון מלחמת בית דוד.

כמו יחידות

במבוא לאגרות קודש חלק י"ב, כתב הרב לוין על הייחודיות של סדרת אגרות הקודש של הרבי, והעיתוי בו ניתנו על ידי הרבי לפירסום. באותן שנים הפסיק הרבי לקבל אנשים ליחידויות ומיעט במענות מפורטים. על רקע זה, אפשר לומר שבפרסום סדרת אגרות הקודש מאפשר הרבי לחסידים לקבל את דעתו בכל פרט בחייהם.

חשוב לציין כי מבוא זה נכתב בהתאם להוראת הרבי, והרבי אף אישר אותו בטרם הדפסתו. כך שלדברים שנכתבו שם יש משמעות רבה, עם חותם המלך.

וכך נכתב במבוא, לאחר שמתאר את המהלך של רבינו הזקן בהדפסת התניא, שנועד להוות תחליף ליחידויות:

מעין זה ניתן לומר, אולי, ביחס להופעת אגרות הקודש של כ״ק אדמו״ר שליט״א:

במשך עשרות שנים קיבל כ״ק אדמו״ר שליט״א אלפים ורבבות אנשים ל״יחידות״ והעניק להם עצות והדרכות בעבודת ה׳, בעסקנות הכלל, בבעיות הפרט וכו'.

בד בבד עם ה״יחידות״ — לאלו המסתופפים בצל קדושתו, השקיע כ״ק אדמו״ר שליט״א עבודה רבה בכתיבת אגרות לכל קצוי תבל. וכמו ה״יחידויות״ אף הן מקיפות את כל שטחי החיים והמעיין באגרות הקודש ימצא בהן שפע של הוראות והדרכות בהלכה ומנהג, בעבודת ה׳, בעסקנות הכלל, בחיי הפרט וכו'.

בשנים האחרונות כאשר מספר החסידים הולך וגדל, כ״י, נפסקה, כידוע קבלת אנשים ליחידות פרטית וגם כתיבת האגרות המפורטות איננה כבשנים שעברו, וכ״ק אדמו״ר שליט״א דיבר לא אחת בשיחות הק׳ כי בתקופה זו אין להרבות בשאלות פרטיות אלא להתייעץ ב״עשה לך רב״ וכו'.

והנה, בדיוק בתקופה זו זוכים אנו להופעת כרכי אגרות הקודש בדפוס, כך שהמבקש לדעת את דעתו הק׳ של כ״ק אדמו״ר שליט״א, כמעט בכל נושא בכל שטחי החיים יכול למצוא זאת באגרות הקודש.

[הוספת המו"ל: בשיחת ט"ו בשבט תשמ"ח אמר הרבי שאפשר למצוא בתורתו של נשיא הדור תשובות לכל השאלות, ושם מחדש ש"גם בעניני הרשות יש הוראות בתורת החסידות דנשיא הדור, ובפרט על פי הידוע . . שגילוי היחידה הוא בד' אמות שמחוץ להאדם", זאת אומרת שדווקא בענייני חולין אלו מתגלה עצמותו של הרבי].

כשחושבים על כך, שמסידרה זו ניתן לדעת מהי דעתו של כ״ק אדמו״ר שליט״א כמעט בכל שאלה שעשויה להתעורר, מובן, עד כמה חשוב ללמוד בספרים אלו ולעיין בהם בכל הזדמנות.

שמירת התורה והמצוות מסייעת להיתרי היציאה

בשיחה עם הרב שלום יעקב חזן, מי שזכה לערוך את סדרת האגרות קודש של הרבי מאז כרך כ"ב ואילך, הוא מאפשר לנו הצצה ראשונה אל אגרות הקודש שיתפרסו בכרך ל"א שנדפס בימים אלה, ומכיל אגרות קודש ששיגר הרבי בשנת תשל"ט:

ככל כרך של אגרות קודש, כל אגרת יש לה את הייחודיות שלה. אזכיר כאן כמה אגרות שתפסו את ליבי במיוחד במהלך הכנת הכרך.

בכ"ג טבת כותב הרבי ליהודי שיצא מרוסיה, ומבקש לשכנע אותו לשמור תורה ומצוות. מרתק לראות כיצד הרבי מוצא נתיבות ללבו, ומסביר לו ששמירת המצוות היא לטובתם של אלפי היהודים שנשארו מאחורי מסך הברזל.

אגרת, שנכתבה באידיש, מסביר הרבי כי אילו השלטונות ברוסיה יידעו שיהודים היוצאים מרוסיה לא מקפידים על שמירת התורה והמצוות, הרי כאשר יבואו אליהם בבקשות לצאת מרוסיה כדי שתהיה אפשרות לשמור תורה ומצוות – הם ינופפו בעובדות שבידיהם, ויסרבו להנפיק היתרי יציאה…

בעולם השליחות

שנת תשל"ט חותמת עשור בו עולם השליחות החב"די התרחב לאין ערוך. זה החל ב'שנת השבעים', אז נוסדו שבעים מוסדות חדשים, המשיך עם שלוחי הקודש שהרבי שלח, ועוד חסידים רבים שיצאו למקומות רחוקים.

בכרך זה יש כמה מכתבים שעוסקים בעולם השליחות. כך למשל אגרת ששלח הרבי לרב יוסף הכהן אופנהיימר מארגנטינה, שביקש לגייס את אחת השליחות בעירו כדי לנהל את מוסד החינוך לבנות שבהנהלתו.

הרבי מסביר לו, שמכיוון שהשליחה מסייעת לבעלה בכל ענייני השליחות, באופן הדורש שימת לב מירבית – היא לא יכולה לקבל משרה נוספת, בעולם החינוך, שאף היא תדרוש ממנה שימת לב אמתית.

באותו חודש שיגר הרבי מכתב לרב אברהם פלטי ממקסיקו, שביקש כי הרבי ישלח שליח מיוחד לעירו, לטפל בנוער.

הרבי השיב לו כי מצד אחד – יש מחסור גדול בכוח אדם חב"די, ואינו רואה אפשרות כזו לעת–עתה. לאידך, הרבי שולל את מחשבותיו של הרב פלטי לעזוב את מקסיקו, ודוחק בו להשאר ולהמשיך בעבודת הקודש למרות הקשיים. מעניין לציין, שהרב פלטי שמע בקול הרבי וכיום הוא מנהל אימפריה של מוסדות במקסיקו.

כיוצא בזה ענה הרבי לרב יהושע נפתליזון, רבה של העיר דימונה, שביקש מהרבי שיכניס את העיר דימונה במסגרת הפעילות החב"דית. הרבי הפנה אותו לעסקני חב"ד בארץ, "היודעים פרטי העניינים".

באותו חודש שבט היה סיפור מענין: נשי חב"ד בארה"ב, שערכו דינר בדטרוייט ובאותו יום ירד שלג כבד ששיתק את העיר, וגרם לכך שרבות מהמשתתפות לא יכלו לחזור לביתן בתום הדינר.

כאשר כתבו על כך לרבי – האיר הרבי את עיניהן כיצד צריכים להסתכל על מאורעות כאלה, וללמוד מסופת השלגים – שצריכים לעשות לנצל את הזמן שהן 'תקועות' בעיר, כדי לחולל סופת–יהדות, עם הסברה הן בעיר עצמה, הן בשדה התעופה, והן בעיתונות.

למחרת, הוסיף הרבי ושיגר להן מכתב נוסף, בו עודדן וכתב כי יש להן זכות מיוחדת שמורים להן מלמעלה באופן הברור ביותר מה עליהן לעשות. ואחרי שתסיימנה את שליחותן בעיר, תסענה לביתן.

בשלהי אותה שנה קיבל הרבי מכתב מרגש מאוד ממר חנוך בן ארזה, חתנו של הרב אברהם אליהו כי טוב, שהיה מו"ל של ספרים, ולרגל עסקיו ביקר בכמה ערים בצרפת, ופגש מקרוב את פעילות השלוחים. הוא כתב לרבי תיאור מפורט מהתרשמותו, וסיים "אשרי רבם של אלו שמכחו הם פועלים, אשריהם ואשרי חלקם שכך הם עושים עם נדחי ישראל!".

הרבי הודה לו על שימת לבבו לכתוב את רשמיו, ומוסיף: "ולמותר להדגיש ראויים וזקוקים הם לעידוד, כיוון שמקיימים בעצמם, כלשון הכתוב "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", במדינה זרה ולשון זרה ותנאים קשים וכו'".

גם הנהלת הקהילה של טולוז, שכתבה לרבי על פעולות השליח, זכתה למענה לבבי מהרבי שסיים את מכתבו במילים: "תודתי מיוחדת על שימת לבבם להודיעני מהצלחת הפעולות של שלוחינו הוו"ח אי"א בעל מרץ ורב פעלים הרב יוסף וזוג' הרבנית אסתר שליט"א מטוסוף, שזה מחזק בי התקוה שראשי הקהל וכל בני הקהילה עושים כל התלוי בהם לעזור להם ככל הדרוש בפעולותיהם הברוכות ועוד".

יובל לחתונה וברכת כהנים

כל שנה והייחודיות שלה, ושנת תשל"ט הייתה שנת היובל לחתונת הרבי והרבנית. ואכן, בכרך החדש מופיעים כמה מכתבי תודה של הרבי לאישים שונים ששיגרו את ברכותיהם.

אבל היותר מעניין, היא אגרת שבה 'מתעלם' הרבי מחתונתו… מדובר במכתב כללי–פרטי, ששיגר הרבי לכמה וכמה חסידים בתקופת היובל לחתונה. במכתב מצטט הרבי בהרחבה מדברי הרבי הריי"צ במאמר "כל הנהנה מסעודת חתן", שנאמר בשבע–ברכות של הרבי והרבנית, אך ברוב ענוותנותו הרבי מייחס את המאמר אך ורק לאומרו הרבי הריי"צ, ומציין כי המאמר נאמר "בט"ו כסלו תרפ"ט, לפני יובל שנים", כשהוא 'מתעלם' לגמרי משייכותו למאמר. בהערה מוסיף הרבי עוד שלוש מילים, שמי שלא יודע על החתונה, לא יבין בכלל על מה מדובר: "בסעודת שלייער ווארמעס"…

[סעודה זו היתה נערכת בבוקר (או בצהרי) היום שלאחר ליל החופה, כשהכלה היתה מופיעה לראשונה חבושה בכיסוי ראש ("שלייער" הוא המטפחת לכיסוי הראש)].

מדהים לראות את הביטול של הרבי לרבי הריי"צ. יש מאמר של הרבי הריי"צ, וזה העיקר. מה נוגע הקשר האישי לאירוע?…

נושא נוסף שעולה במהלך השנה, ובכמה מכתבים, הוא הקאך המיוחד שגילה הרבי במהלך השנה בנוגע ל'ברכת כהנים' בארץ ישראל. תחילה כתב הרבי לרב קלמן כהנא "מה שחשבתי כמה פעמים ולא מצאתי עדיין פתרון לדבר, והוא אשר מזמן לזמן נתעוררו גדולי ישראל בנוגע להרבות ימי נשיאות כפים או גם להנהיגה בכל יום, אבל בסופו של דבר לא יצא לפועל, ובודאי הלא דבר הוא".

בסיומה של השנה, בימי הסליחות שיגר הרב כהנא לרבי מה שכתב בעניין ברכת כהנים, והרבי מודה לו על כך. בסיום המכתב מעניק הרבי ישר כוח לאלה שהנהיגו ברכת כהנים ברוב עם ליד כותל המערבי ביום–טוב, וממשיך לעורר שלכאורה אין כל חשש לעשות זה לעתים תכופות יותר.

למעשה, ממש באותם ימים כותב הרבי גם לרב שאר ישוב הכהן בנידון זה, ומגלה "כי מתלבט אני רבות בנידון זה בהמסקנה בזה ובפרט בנוגע למעשה בפועל – והרי זה העיקר". הרבי מציג את פרטי ההתלבטות בעניין, ומסיים שלפועל "הנהגתי בזה כהוראת חז"ל הנח להם לבני ישראל כו'".

לגלות את הכוחות

פעמים רבות מנצל הרבי את מכתביו כדי לעודד ולחזק את הנמען, ולגלות בו כוחות פנימיים. לעיתים מגיע המכתב במענה לבקשת ברכה, ולעיתים יוזם הרבי מעצמו ומעורר בנושא מסויים.

כך לדוגמא כאשר ד"ר מיכאל כהן מכפר שמריהו שיגר לרבי מכתב עם זכרונות מסבו, העסקן היהודי ד"ר אוסקר כהן, שהודות לקשריו הענפים עם המימשל הסובייטי פעל לשחרור הרבי הריי"צ, ומאוחר יותר להיתר היציאה יחד עם ספרייתו הגדולה,

– מנצל הרבי את ההזדמנות לעורר את הנכד לעשייה בענייני היהדות. זה די מדהים, כי סביר להניח שהנכד שהתגורר בכפר שמריהו לא היה הדמות החסידית שאמורה להפיץ חסידות, ובכל זאת הרבי רואה בו את הכוחות הפנימיים של נשמתו, ומביע את תקוותו, שבתור נכד של עסקן דגול זה, פועל גם הנכד בכיוון…

גם בקרב אנשי התורה צריך הרבי לעורר ולחזק. כך במכתב לרב יהושע הוטנר, חבר מערכת האינצקלופדיה התלמודית, דוחק בו הרבי במילים נרגשות מאוד, להדפיס את הכרטיסיות עם הערכים שאמורים להופיע בהמשך הסדרה. הרבי כותב לו, שאפילו הוא – הרבי בעצמו – יסתייע בספר כזה, ובלשון הרבי: "שרואני החסרון בפועל, כוונתי חסרון בלימוד התורה, אשר קרוב לודאי אילו היתה הכרטיסי' מן המוכן אפשר הי' למלא החסרון על כל פנים במדה חשובה".

ויש גם מכתבים בהם מעיד הרבי על הכוחות המיוחדים שיש לאנשים מסויימים. כך לדוגמא במכתב לדיקן אוניבסיטת באר שבע, פרופסור משה פריבס, שביקש מהרבי לשכנע את פרופסור וועלוול גרין לעלות לארץ כדי לעבוד באוניברסיטת באר שבע. הרבי מאריך בתיאור השפעתו הכבירה של פרופ' גרין על חוגי הנוער בארצות הברית, ומסכם "שאם ח"ו יעזוב חזית זו ויסע מעירו, ולא עוד אלא מהמדינה, אינני רואה מי יוכל למלאות מקומו".

ההתכתבות עם בורג

יש מכתבים שכאשר רואים את שם הנמען – הגבות מורמות… כאלה הם המכתבים לד"ר בורג. מי שמכיר את דברי הימים ההם, יודע שד"ר בורג היה מראשי האחראים לאי–תיקון חוק מיהו יהודי. בשיחותיו תקף הרבי את מהלך של ד"ר בורג, ודי מפתיע לראות אגרת ברכה מהרבי לקראת יום הולדתו השבעים. האמת היא, שדווקא מכתב זה מדגיש את שיטתו של הרבי, שמלחמותיו הם נגד השיטות הקלוקלות, ולא נגד האישים.

כמים הפנים לפנים גם ד"ר בורג חש בכך, ולמרות ההתבטאויות הקשות שאמר הרבי נגד מעשיו – הוא חש כי הרבי, כראש בני ישראל, ממשיך לאהוב אותו למרות הכל. ובעיצומו של המאבק הוא מוצא לנכון לשלוח לרבי העתק מספרו, ומאחר ובברכת הרבי אליו דורש הרבי בשמו 'יוסף' את הביאור החסידי 'יוסף ה' לי בן אחר', שהופכים את ה'אחר' ל'בנו' של הקב"ה – שואל הוא את הרבי למקור הפתגם, וזוכה לאגרת נוספת, בה מקבל הוא ברכות לחג השבועות, בצירוף המקורות לאמור באגרת הקודמת.

מכתבים לילדים

במכתבים ששיגר הרבי לילדים, יש משהו מרתק ומיוחד. מדהים לראות כיצד נכנס הרבי לעולמם של הילדים, ומעניק להם חשיבות מיוחדת.

כך כאשר שני תלמידים – מנחם מענדל גורליק וזאב קנייבסקי, שלחו לרבי דגם של בית המקדש שבנו, מחמיא להם הרבי שהדגם "עושה רושם חזק וכו'", ומדגיש כי עיין בשימת לב הראויה בדגם, בכך שמציע כמה תיקונים חשובים על מקום השערים, המדרגות שצריכות להיות בחצי עיגול, ואפילו מציע הצעה פרקטית שבדגם הבא יוכלו להסיר את החלק העליון של ההיכל וקדש הקדשים, כדי שיוכלו לראות את הכלים שבקודש פנימה…

•

אפשר להמשיך ולכתוב עוד ועוד על האוצרות שמבזבז הרבי באגרות הקודש הללו. אבל אם ברצונכם 'להאזין' לסדרת היחידויות החדשות שנחשפים בספר – הזדרזו לרכוש את הספר, ולקוראו בעיון מצד לצד!

•

לקניית הכרך החדש של אגרות קודש בחב"ד-שופ