התניא שלי: מהפכת לימוד התניא לילדים

מנדי דיקשטיין, בית משיח

הילד ליקק את אותיות התניא

ילד קטן כבן ארבע הובא אל ה'חדר' שעמד באחד מרחובותיה של העיירה ליובאוויטש. לא היה זה סתם ילד, אלא הנסיך השישי לשושלת נשיאי חב"ד לדורותיהם, יוסף יצחק שמו.

יום חג היה אותו היום בחצר הרבי. מלבד האב המאושר, אדמו"ר הרש"ב, נוכח במעמד המרגש גם דודו הגדול, רבי זלמן אהרן, הרז"א. אלה זרקו לו סוכריות באָמרם כי המלאך מיכאל הוא הזורק את הסוכריות לילד קט שבא ללמוד תורה…

הילד ומשפחתו הגיעו אל ה'מלמד' הנודע והקשיש רבי יקותיאל, "מלמד בר–פועל גדול", כפי שכינהו תלמידו הדגול ברבות השנים. איש זקן ובא בשנים, כבן שבעים ויותר היה ה'מלמד'. על אף עשרות השנים שחצצו בינו לבין מחונכיו, הוא היה מומחה לרדת אל אורחות חייהם של תינוקות של בית רבן זכים, כבני ארבע וחמש, למשוך את לבם אליו לאהוב אותו ואת הלימודים שלימדם. "לא אדע אם בירושה באה לו נחלתו זו, כישרון המלמדות, או שאותו בלבד חנן השי"ת בכישרון זה", כתב כעבור עשרות שנים אדמו"ר הריי"צ בערגה ובהערכה. "בכל אופן, בר–פועל נפלא הוא, בר–פועל יוצא מן הכלל".

"תקרא", עודד המלמד הקשיש את יוסף יצחק הקטן לקרוא, ובתוך כדי דיבור הגיש לפניו את ספר התניא. הספר היה פתוח בעמוד השער שלו. מדף זה החל מנהיג ישראל לעתיד, לקרוא לראשונה את האותיות היהודיות הקדושות. לאחר מכן מרח המלמד מעט דבש מתוק על האותיות, והילד ליקקם במתיקות ובהנאה.
בעשרות השנים האחרונות נוהגים המלמדים בתלמודי התורה של חב"ד להקריא לילד הקטן את האותיות מתוך השער של התניא כפי שסיפר הרבי בשם הרבי הריי"צ.

עם התפתחות הטכנולוגיה והתקדמות העולם, גם בפן הרוחני חלה התקדמות רבה. בכל בית ספר ותלמוד תורה חב"דיים, ולא רק, ספר התניא, ה"תורה שבכתב של חסידות חב"ד", הפך לחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים, וחלק מהוויית חייהם של ילדי ישראל.
לא אף זאת, אלא בדור האחרון נראה כי אין ילד או ילדה חב"דיים שאינם יודעים כמה וכמה פרקי תניא בעל פה, מילה במילה, אות באות, כולל את ה–כולי וה–וכולי… כסגולה לטיהור אוויר העולם.

לשיר בעל פה את התניא

מי שאחראי לחלק מהמהפכה הזאת הוא הרב אלאור ולנר, יוצר ומחבר של פרקי התניא עם ניגוני חב"ד. הוא האיש שהגה והפיק את ההקלטות הנמצאות בכל בית ומוסד חב"די בעולם.

איך עלה הרעיון של הלחנת פרקי תניא? ומתי זה החל?

לפני כעשרים שנה, אחרי חתונתי, התחלתי לעבוד עם ילדי ישראל, כזמר–מלמד בגנים (ריתמיקאי). בעבודה זו נכחתי לראות כיצד הילדים קולטים דברים מהר דווקא על ידי שירים. בעקבות זאת עלה במוחי הרעיון לשנן באופן זה את פרקי התניא. תחילה הלחנתי רק את חמש השורות הראשונות של פרק א'. לאחר שראיתי עד כמה זה תפס והתקבל יפה אצל התלמידים והמלמדים, החלטתי להתרחב לכל י"ב פרקי התניא הראשונים אותם מקובל ללמוד בעל פה.

בזמן האחרון היו הרבה פניות אלי להמשיך את הפרוייקט מעבר לפרקים אלו. בעקבות זאת הוצאתי לאחרונה את "שרים תניא 4" על פרקים יג–יז.

בעקבות מה החלטת להלחין דווקא תניא?

כידוע, ספר התניא מהווה בסיס להבנת המאבקים העוברים בין שתי הנפשות והכוחות הנמצאים בכל יהודי: היצר טוב והיצר הרע. אני זוכר איך כבר כילד בגיל צעיר תורת התניא עזרה לי בהתמודדויות שלי, ואני בטוח שזה קורה גם אצל ילדים קטנים שיכולים להיעזר ברעיונות של ספר התניא.

הלחנת המילים הקדושות על גבי ניגונים קליטים נועדה לחבב את התניא ולהקל את זכירת המילים. לא בכדי כתבתי על הדיסק דברים שאמר הרבי ביחידות: "תלמד תניא בעל פה ותחזור על זה ברחוב. כך תהיה מקושר אלי, כי גם אני חוזר תניא ברחוב". נדמה לי שאין מה להוסיף על מילים אלה.

מי היה 'קהל היעד' המקורי, ואיך זה התפשט בכל רחבי העולם?

בהתחלה חשבתי שאלחין זאת עבור ילדי הגנים, אך להפתעתי הרבה, מיד עם הוצאת הלחנים על הפרקים הראשונים, התחילו ללמוד את זה בכיתות תלמודי התורה ואפילו בחורי ישיבות. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית, אני מקבל פניות מכל העולם בנושא זה. תוך דקות ספורות מרגע הפניה אלי, אפשר להתחיל לשנן תניא במנגינה במרחק של אלפי קילומטרים מכאן… זו כמובן כוחה של הטכנולוגיה, לטוב ולמוטב.

וזו אגב ההזדמנות לומר כי מלבד החנויות בהן ניתן לרכוש את הדיסקים, ניתן גם לעשות רכישה דיגיטלית. כותבים לי הודעה, ואני שולח מיידית כל חומר שרוצים (ובהזדמנות זו ראוי לציין שוב את עניין העתקות שגורמות נזקים כספיים. רבים מעתיקים בשוגג, מבלי לדעת שזה גזל כפשוטו. אוסיף עוד ואומר, כי כל אחד שרוכש את התניא – מחזק אותי להמשך הפרוייקט, ויש לו חלק ממשי בזכות הגדולה הזו).

אחת ולתמיד, השאלה המסקרנת: לפי מה אתה 'משדך' את הניגון הספציפי לפרק המסוים?

שאלה טובה. אני אכן משקיע מחשבה רבה בענין זה כדי שהמנגינה תתאים לפרק ככל האפשר. ישנו פרק המדבר על מאבקים, וישנו פרק המדבר על שמחה – ולכל פרק אני משתדל לשדך ניגון, ואף לעבדו בצורה המתאימה. כשהגעתי לפרק יב בתניא המתחיל במלה "והבינוני" – לא היה לי ספק שלפרק זה אתאים את ניגון הבינוני…

אתה משתמש בניגונים קיימים, ולא בהלחנה מחודשת. כמה זמן לוקח לחבר ניגון לפרק?

אין קיצור דרך. זה עשוי לקחת זמן רב ומצריך תשומת לב מרובה. אני מנסה ניגונים רבים; לפעמים אני יכול לעבוד שעה עם ניגון מסויים, ואז לראות שלהמשך הוא לא מתאים ולהתחיל הכול מהתחלה. שמתי לב שיש לי סייעתא דשמיא רבה דווקא בזמן הטיסות שלי לרבי שבהן לקחתי איתי את דפי התניא מודפסים. במהלך הטיסה אין הרבה הפרעות והסחות דעת, ושם דוקא, קרוב יותר לשמים, הצלחתי לשלב הרבה פרקים במנגינות.

אלו תגובות אתה מקבל?

הרבה סוגי תגובות. הכי מרגש אותי לקבל הודעות מהורים לילדים בני שנתיים שלוש, מכל רחבי העולם, ששולחים לי סרטונים בהם רואים את ילדיהם הרכים משננים את פרקי התניא על פי הלחנים פרי עמלי.

כמעט מידי יום, אני מקבל פניות מהורים, המתרגשים לראות שילדם הקט משנן כבר את התניא, וזה מעודד אותי בהמשך הפרוייקט. לא מזמן פנתה אלי שכנה שאינה שומרת מצוות לע"ע, וסיפרה לי שחברה שלה בעבודה שיתפה אותה, שהילד שלה הלומד בבית ספר חב"ד מבקש ממנה לשים לו כל יום בדרכו לבית הספר רק את ניגוני התניא, וכך היא "נאלצת" במקום לשמוע חדשות בבוקר לשמוע כל יום את התניא….

אין סיפוק גדול ליוצר מאשר לראות כמה יצירתו התפשטה והגיעה לכל מקום בעולם.

כמה פרקים כבר הולחנו?

עד כה הלחנתי את פרקים א–יז, שם מסתיים כידוע ההסבר על דרך "ארוכה וקצרה", ובנוסף הלחנתי את פרק ל"ב, ופרק מא (עד 'המלך').

תוכל לשתף אותנו איך תהליך ההפקה מתבצע בפועל?

אחרי שסיימתי להתאים את הפרק למנגינה, אני נכנס לאולפן שלי, ושם מתחיל התהליך: תחילה אני מקליט את מוסיקת הרקע, ואחר כך, על המוסיקה הנבחרת אני מקליט בקולי את שירת התניא בשתי ההברות – תחילה ספרדית, ואחר כך אשכנזית.

אני מאד משתדל לדייק בהקלטה, בכל מלה ומלה, כך, שלפני הכל, אני צריך לוודא שהטקסט המנוקד שבידי הוא מדויק דיו, ולשם כך אני משווה כמה הוצאות של התניא המנוקדות. על כל פרק אני משקיע מאות(!) שעות הקלטה.

מה עם מבוגרים, גם הם נעזרים בזה?

הרבה בחורים ואברכים סיפרו לי שהם למדו בישיבה את י"ב הפרקים במנגינה שלי. בחור אחד סיפר לי, כי היה לו ניסיון קשה ללמוד, ואז הוא החליט ללכת לישון כל יום כשהאזניות משמיעות לו במשך כל הלילה ברצף את הדיסק שלי. אחרי שלושה חודשים גילה לתדהמתו, כי למרות שהוא לא ישב ללמוד בכלל – הוא יודע לשנן את י"ב הפרקים.

לא מזמן קיבלתי פניה מרגשת מזוג אנשים מבוגרים בשנות השבעים לחייהם שהחליטו ללמוד ביחד את התניא במנגינה. הרעיון עלה במוחם בעקבות נכדיהם שידעו לשיר את התניא, והם רצו להצטרף אליהם…

מה התכניות לעתיד?

השאיפה היא כמובן לסיים את כל ספר התניא, שהילד יחוש שהתניא הוא גם 'שלו'.

כאמור, לימוד התניא הפך לחלק בלתי נפרד מתכניות הלימודים. ב"רשת אהלי יוסף יצחק" הפיקו תכנית לימוד תניא יומית המתאימה לגילאים השונים. המבנה מוצג באופן כזה, שלא רק הידע מועבר לנחלת כלל התלמידים, אלא כחלק מאורח חיים הנצרב בתודעה הפנימית של התלמידים.

אחד מאותם חסידים שהתמסרו לנושא לימוד ותוכן התניא לילדים, הוא הרב יקותיאל גרין, משפיע בכפר חב"ד ומחבר עשרות ספרי חסידות עם ביאורים מאירי עיניים. בשנים האחרונות כתב הרב גרין פירוש מיוחד המבאר את התניא לילדים בגיל צעיר.

"כשאני מסתכל לאחור, הייתי אומר שבאורי התניא שלי, נעשו במשך השנים בשלבים", אומר הרב יקותיאל גרין ל"בית משיח". "ובאמת לא ניתן לחלק בין ביאורי תניא למבוגרים וביאורים לגיל צעיר יותר".

הקונטרס הראשון שהוציא על התניא בשנת תשמ"ב, כלל 100 עמודים על י"ב הפרקים הראשונים. ביאור זה היה מבוסס על סיכומים לתלמידים בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד. "בזמנו התמודדנו כיצד להעביר לנוער שאין לו רקע חסידי את הרעיונות של התניא.

"באלול תשמ"ב קבלתי מכתב מהרבי ובו עידוד והדרכה להמשך הכתיבה. בסיום כתב לי הרבי 'הוסיף בהפצת המעינות אשרי חלקו וימשיך בכיוון זה'.

וכאן מגיעים לשאלה הגדולה: איך מנחילים את התניא לילדים?

"כשהתחלתי להתעסק בזה, ביקשתי לברר עם אנשי חינוך כיצד לעשות זאת בצורה נכונה. או אז שמתי לב שלא כל העוסקים בהחדרת אור החסידות בגילאים אלה, שולטים היטב בחומר. לשם כך הוצאתי, ביאור מנוקד לכמה פרקים בסיסיים: פרק א', תחילת פרק ב', פרק ל"ב (אהבת ישראל) ופרק ט' (מלחמת עולם בין היצרים).

"הביאור שהוא מוגש מנוקד, מאפשר למורים להכיר היטב את החומר שהם עומדים ללמד, וכן ללמוד עם התלמידים בכיתה את התניא מתוך הביאור. בצירוף השאלות לעיון ולחזרה, יכולים גם ההורים מכל שכבות הציבור לעזור לילדיהם בהבנת התניא.

"בהקדמת כל ספר מובאים גם סיפורי רקע המחדירים ל'צאן הקדשים' רגש נפלא לתניא ולחסידות. כך אין ספק שהילד חש כי גם התניא הוא 'שלו'".

התניא מגבש לילדים השקפה חסידית לחיי היום יום

הרב שמואל כהן, הוא מחנך בתלמוד תורה ומורה מקצועי לחסידות. הוא מלמד תניא בפני ילדים במגוון גילאים. הרב כהן ניאות בשמחה לספר על אופן לימוד התניא לילדים:

"בלימוד התניא יש שני מסלולים שונים זה מזה; יש את לימוד קטע התניא מתוך שיעורי החת"ת היומי, ויש את לימוד התניא במסגרת שיעור חסידות.
"במסגרת לימוד החת"ת – אומרים את קטע התניא היומי לפני התפילה. בדרך כלל אומרים זאת ולא מבינים היטב. אבל כאשר התלמידים מקבלים הסבר מקדים על הקטע הנלמד, האמירה מקבלת משמעות רבה.

"אין ספק שלימוד השיעור היומי בתניא בפני התלמידים זה אתגר", אומר הרב כהן. "המורה צריך להבין את הקטע היומי ברמה כזו שהוא יוכל לתמצת אותו בהסברה בהירה ומעניינת בתחילת יום הלימודים. לאתגר זה מצטרף קושי נוסף, כאשר בשיעור היומי מופיע נושא קשה או מושגי חסידות עמוקים, כפי שאנו לומדים בימים האחרונים ב'קונטרס אחרון'.

"באופן אישי, להבנת התניא אני נעזר בביאור התניא היומי של הרב גרין. לאחר מכן אני חושב כיצד אוכל להעביר את הרעיון בפני התלמידים. לפעמים אני בוחר להתמקד בענין אחד ולהסביר אותו בהרחבה, ולפעמים ניתן להסביר את כל הקטע היומי, תלוי בנושא עליו מדובר. מובן שכאשר יש סיפור חסידי מתאים לנושא, אספר אותו".

ואיך ההשפעה של זה על התלמידים?

"מדהים לראות כיצד התלמידים צוברים מושגים, יום אחר יום, רעיון מתחבר לרעיון, וביחד מגבשים השקפה חסידית לחיי היום יום שלהם. לא פעם אני מסביר קטע מסוים, והתלמידים כבר 'משלימים' את דבריי על בסיס שיעורים קודמים".

ישנו גם מסלול לימוד נוסף, והוא במסגרת שיעורי חסידות לתלמידים. "חשוב ביותר לקשר את הלימוד לחיי היום יום", מסביר הרב כהן. "לדוגמה, אם למדנו בתקופה האחרונה על מעלת לימוד ההלכה, אנו מזכירים זאת בתחילת שיעור הלכה. אם למדנו על מעלת קיום המצוות, הרי בכל פעם שיש תאריך חסידי – אנחנו מקבלים החלטה טובה להתחזקות במצווה נוספת.

"ראוי לציין את חומרי הלימוד הטובים שמספקת 'רשת אוהלי יוסף יצחק' בדמות חוברות 'חיים תניא' המעניקות רקע איכותי וטוב לסוגיות מספר התניא. סוגיות אלה מוגשות בצורה מרתקת ומעניינת ונותנת לתלמידים נופך מיוחד מרחיב אופקים".

על תניא באנימציה כבר שמעתם?

תחום ייחודי נוסף של לימוד תניא לילדים, הוא בזירה הדיגיטלית.

מערכת 'פני מלך' בהנהלת ובהפקת ר' דורון ויעל הגי, פרצו לעולם לפני כמה שנים עם חידוש מרענן במיוחד: סרטי אנימציה קצרים הממחישים סיפורי צדיקים ואגדות חז"ל באופן מקורי, משעשע ומושך עין.

מסתבר שגם מקומו של ספר התניא לא נפקד מאותם תסריטים מומחזים בצורה נאה. בשיחה עם "בית משיח" מספר ר' דורון על הדרך אותה עשה עד שהחל להפיץ תורת החסידות באמצעות סרטי האנימציה שלו, בקנה מידה חובק יבשות.

כמה זמן אתה מתעסק בהפקת סרטי אנימציה?

התחלנו לעשות סרטי אנימציה לפני שש שנים. אשתי יעל היא גרפיקאית מוכשרת, ואני תמיד כתבתי ספרים והופעתי בעיקר לילדים. כאשר התחלנו לכתוב ספרי ילדים, ראינו שזה לא הולך כל כך בשוק. מישהו ששוחחתי איתו על כך, אמר לי שהיום הילדים אוהבים יותר קומיקס ואנימציה. ואכן, החלטנו ללכת ולנסות את התחום החדש.

כך רתמנו למיזם אחד את כישוריי ככותב ואת כישרונה של אשתי כגרפיקאית.

את ההיסטוריה שלנו באנימציה התחלנו בסיפור נפלא על הרבנית חיה מושקא. כיום, במבט לאחור אני יודע שבסרטונים הראשונים היינו די טריים ו'ירוקים' בתחום והתוצאה הייתה די חובבנית, אבל היינו נחושים בדרך השליחות שבחרנו, ועם הזמן הלכנו והשתכללנו, וכך הגענו במשך השנים לאלפי לבבות צופים, בעיקר ילדים.
איך עלה הרעיון להמחיז רעיונות מתוך ספר תניא?

הדרך שעשיתי בחיי, הייתה ארוכה עד שהגעתי לחיי תורה ומצוות ברוח חב"ד. בשלב מסוים גיליתי את ספר התניא והתחלתי לקרוא בו למרות שלא באמת הבנתי מה אני קורא.

עם הזמן המשכתי את החיפושים שלי אחר מקום הולם ללימודים, עד ששמעתי על שיעור נודד של 'נפש השנית' בתל אביב עם הרב גינזבורג. השתתפתי בארבעה שיעורים מרתקים של 'שער היחוד והאמונה' והבנתי שמצאתי את מקומי.

בר"ח כסלו תשס"ג הצטרפתי לישיבה ברמת אביב, ושם התחלתי ללמוד ולהבין את ספר התניא. או אז הבנתי שהתניא הוא ספר מיוחד בשבילי.

לאחר התגובות הטובות שקיבלתי בעקבות הפקת הסיפור הראשון על הרבנית ע"ה, החלטתי להמחיז רעיונות מתוך ספר התניא. הסרטון הראשון יצא לאור בשבט תשע"ה, כאשר אני ואשתי אחראים על ההפקה – היא עושה את האנימציה ואני את התוכן.

מי היה 'קהל היעד'?

כשיצאנו לדרך, מול עיננו עמד קהל היעד בדמותם של המבוגרים. חשבנו להביא את ספר התניא בדרך מקורית ליהודים שעדיין לא גילו את המאור הגדול. בפועל, התגובות מהשטח לימדו אותנו שדווקא הילדים הם אלו שקיבלו את הסרטון בהתלהבות רבה. כיוון שכך, החלטנו לשנות כיוון ולהתמקד יותר בסרטונים לילדים.
מבחינת הפקה – מה ההבדל בין הגשת תוכן לילדים לבין 'ילדים בדעת' שלא מכירים כלל את ספר התניא?

ישנם הבדלים רבים בין הפקה המיועדת למבוגרים לבין ילדים. לדוגמה: סרטון למבוגרים צריך להיות מהיר יותר; אפשר לתת להם כיוונים ולא צריך 'להאכיל בכפית' כל רעיון. גם לא צריכים להסביר כל מיני מונחים ומילים מסובכות כמו 'ייסד' וכו'. לעומת זאת הסרטים לילדים יותר ארוכים, יותר מפורטים, ומוגשים בשפה בסיסית יותר, עם משלים מהעולם של ילדים.

במהלך העבודה על ספר התניא שמתי לב לדבר חשוב: אומנם חסידות חב"ד מכוונת למוח, אבל בסרטים המטרה הסופית היא להגיע ללב. בעבודה שלנו אנחנו מכוונים שהסרטון יכבוש את לב הילד והצופה. אנחנו משתדלים שיהיו מרגשים, כדי שירגישו את חשיבות עבודת ה' ולא רק יידעו זאת.

ככל הידוע לי, הסרטונים שלכם כבר הגיעו לכל רחבי העולם…

היום זה יותר פשוט. העולם של היום הוא עולם של מדיה. כחסידי חב"ד למדנו מהרבי לא להחרים את ההתקדמות הטכנולוגית כפי שנוהגים רבים וטובים מקרב הציבור החרדי, אלא אנחנו מנצלים את המדיה לקדושה.

יש סיפור מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, שבא בטרוניה כלפי שמיא: מדוע את התאוות הקב"ה השאיר מול העיניים ואילו את התורה כתב בספר ולא להיפך. המטרה שלנו היא לקחת את התורה ולהוציא אותה מהספר אל מול העיניים. ברגע שילדים נחשפים לסרטוני 'פני מלך', ובעיקר לסרטוני התניא, הם זונחים את הסרטונים האחרים בהם התעסקו. מה שמנצח בחינוך היהודי, זו האמת. צריכים לתת לילדים את האמת שבתורה, ורק צריכים לדעת את הדרך המעניינת ביותר להגיש אותה.
הסרטונים שלנו עולים לאתר 'פני מלך' ונשלחים באמצעות הווטסאפ למנויים.

אתה לא חושש מסכנה של התמכרות?

הרעיון של 'פני מלך' שונה מכל ערוצי הילדים. אנחנו ממש לא רוצים שילדים ישבו מול המסך ויתמכרו. ההוכחה לכך היא שאין לנו סרטים של 45 דקות. הסרטים שלנו קצרים ומביאים את הנקודה לילד. בנוסף לכך, הם מסקרנים את הילד שירצה לפתוח לבד את המקור ולעיין בפנים.

בל"ג בעומר הפקנו סרטון על 'פתק מרשב"י' (סיפור המופיע בזוהר על שאלה שנשאל רשב"י בהיותו במערה על ידי יונת דואר). קיבלנו משובים ממשפחות רבות שסיפרו כי הילדים ביקשו לפתוח את ספר הזוהר ולראות את הסיפור מבפנים כפי שהוא במקור.

אותו דבר גם בתניא – ילדים רבים פותחים את ספר התניא בפרק המדובר בסרטון כדי להבין איך מה שראו באנימציה נכתב על ידי אדמו"ר הזקן בספרו.

לפי מה אתה מחליט לבחור את הרעיון הספציפי מתוך התניא?

בעיקרון אנחנו הולכים לפי סדר הפרקים בתניא.

אספר לך אפיזודה מאחורי הקלעים. במהלך הכתיבה וההסרטות, הייתה לנו הפסקה של שנה וחצי בין פרק כ"ג ופרק כ"ד. באותה תקופה ניסיתי להיכנס לראשו של ילד ולהבין איך מסבירים לילד שיתוש חשוב מיהודי שלא עושה את רצון קונו… זו דוגמה לכך שכשאני נמצא בנקודה מסויימת בתניא, אני מעבד כל הזמן בראש איך להעביר אותה לילד בצורה מדוייקת.

כיצד נראה תהליך ההפקה מאז שעולה הרעיון להמחיז עניין מסוים ועד שהוא יוצא לעולם כסרטון?

תסריט זה עולם אחר לגמרי מכתיבת סיפור רגיל. קודם אני לומד את הנושא המדובר בצורה יסודית ומעמיקה, עם ספרים ופירושים שונים המבארים את התניא. אני מחפש רעיונות של רבותינו נשיאנו על הנושא. לאחר שליבנתי את הקטע היטב, אני מתיישב וכותב את התסריט ולאחר מכן מעביר להגהה לארבעה רבנים. לאחר אישורם, אני יושב עם אשתי וביחד בונים את התסריט, כשהיא מביאה את הזווית שלה הקרובה יותר לעולם הילדים ואני מביא את התוכן. לאחר שהתסריט ערוך ומוכן, אנחנו מקליטים את הדיבובים לקטעים, כאשר הקולות הם שלי, של אישתי ושל ילדינו.

אגב הילדים שלנו הם בעצם הטסטרים שלנו, הם הצופים הראשונים בכל שידור בכורה של כל פרק. ב"ה, הם ניחנו בעין טובה ומעניקים לנו הערות מדהימות שרק ילדים יכולים לתת… אני יכול לגלות שהם אחראים להרבה שינויים מהותיים שאיש מהמבוגרים לא היה שם לב אליהם.

בכלל, בני הגדול נקרא ברוך ע"ש אביו של אדמו"ר הזקן; ביחד עם אחיו הם גדלו עם הסרטונים על התניא.

לאחר שזה עבר את המסננת הצפופה והביקורתית של הילדים ושלנו, זה מועבר שוב לאישורם של הרבנים. רק לאחר מכן התוצר המוגמר זה עולה לאתר ולוואטסאפים.

איפה אתם אוחזים כעת?

כעת אנחנו אוחזים בפרק כ"ו, כאשר במקביל אנחנו גם מוציאים לאור לפי הסדר פרקים מספר הזכרונות של הרבי הריי"ץ ובספר המצוות לרמב"ם.

כמה זמן לוקח להמחיז ולצלם פרק?

באופן כללי, הפקה של שלוש וחצי דקות לוקחת לנו שעות רבות. כל דבר בנוי עם חשיבה והמון השקעה. גם ברעיון קצר בזמן אנו משתדלים שזה ייגע בעולם ובלב של הילד כדי שבעקבות כך יאהב את התורה ויהיה יהודי ירא שמים.

בוודאי אתם מקבלים תגובות רבות על קטעי התניא המומחזים?

אספר לך סיפור מרגש: לפני כמה שנים התקשרה אמא ממשפחה לא חב"דית ובקשה לתת תרומה בנוסף לדמי המנוי שלה. מסתבר שבנה עבר התעללות חברתית וחרם בכיתה אך הוא חשש לספר לה על כך. אחרי שהוא ראה סרטונים המדברים על עוצמתו של יהודי, ועל כך שבעולם יש דברים רעים אבל ליהודי יש כוחות להתגבר עליהם, הוא אזר אומץ וחשף את מה שמעוללים לו "חבריו". אני מאמין שהילד קיבל את הכוחות מאדמו"ר הזקן דרך הסרטון.

סיפור נוסף שאני נזכר בו: יום אחד יצרה איתי קשר אישה מבוגרת שרצתה לעשות מנוי. החמאתי לה על הבחירה הטובה כמתנה לנכדיה, אך להפתעתי הרבה אמרה לי שזה מנוי בעבורה. מסתבר שפעם ראתה סרטון והבינה לראשונה נושא בתניא בצורה כה ברורה ומעניינת, עד שהחליטה לעשות מנוי לעצמה…
יהודי אחר שמוסר שיעורי תניא למקורבים, התקשר אלי פעם וסיפר שכאשר הוא מכין את השיעור, הוא מתבונן גם בקטעים הרלוונטים של 'פני מלך' כדי שהעניין 'יישב טוב' בראשו בטרם יעביר הלאה את המסר.

אני יכול לגלות לך שיש ל'פני מלך' מנויים מאיראן… זה ממש מפליא המהירות שבה אנשים ממדינות שונות העוינות זו את זו יכולים להתחבר. הם שלחו לי הודעות וואטסאפ עם בקשה להיות מנויים, וכך התחברו.

פעם פגשתי בשדה התעופה יהודי לא חב"דניק. הוא אמר לי שהקול שלי מוכר לו. ניסינו יחד לשחזר את קורות החיים של שנינו, לנסות לוודא איפה נפגשו דרכינו בעבר, אך העלנו חרס בידנו. כשהגענו לסרטונים, קפץ ואמר שאכן משם קולי מוכר לו. כך התוודעתי בהסח הדעת לעוד צופה נלהב…

כמה סרטונים כבר עשיתם על התניא?

על התניא הפקנו מעל 50, ובכלל – כארבע מאות… לא, אין לנו תחושה של שחיקה. בתחום כמו שלנו שמתחדש כל הזמן, לא יכולה להיות שחיקה. כל הזמן אנחנו מנסים להשתפר ולהוסיף עוד משהו שלא עשינו בעבר. כך גם בצד התוכני וגם בצד הטכנולוגי, אנחנו מתחברים לתוכנות חדשות, שכן עולם המדיה מתקדם כל הזמן ואי אפשר להישאר מאחור.

מה החזון שלך לעתיד בכל הקשור לסרטוני פרקי התניא?

החזון שלי הוא להוציא לאור סרטונים הממחישים את כל פרקי התניא. זה אתגר אמיתי לקחת את הנושאים המופשטים של 'קונטרס אחרון' ולהמחיז אותם…

לסיום: כשירות לציבור, כיצד ניתן להיות מנוי על סרטי האנימציה בכלל ועל סרטוני התניא בפרט?

הכי קל להכנס לאתר 'פני מלך' ולרכוש מנוי. מי שנמנע מאינטרנט, מוזמן לקבל לינק לדרייב ולהוריד לדיסק ולהביא הביתה, או לשלוח דיסק און קי.
עיקר העיקרים הוא, שנזכה בזכות "יפוצו מעיינותיך" אלו, ל"קאתי מר" בואו והתגלותו של הרבי מלך המשיח.

• • •

בתחקיר שנערך לקראת כתבה זו, נתקלתי להפתעתי בהפקות רבות של ספרים וביאורים על ספר התניא לילדים ברמות שונות. בחרנו אמנם בשלושה פרוייקטים מתוך עשרות, וזאת מפאת קוצר המקום; אך מתוך התופעה ההולכת ומתרחבת – המקבלת ביטויה בדוכני הספרים החב"דיים – עולה כי הצמא והביקוש של ילדי ישראל לשמוע את דבר ה', אפילו באופן של פנימיות התורה, מלמדת על כך שאנו מתקרבים יותר ויותר לגאולה. זו התקופה שגם ילדים יידעו את ה' באופן של פנימיות.
יהי רצון שזה יהיה בקרוב ממש.