התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול • מיוחד

בשיחותיו הקדושות מדבר הרבי על הקשר והשייכות המיוחדת שבין חודש אלול לענין הנישואין – נישואין בכלל ונישואיהם של רבותינו נשיאינו בפרט. במיוחד מוצאים אנו 'קאך' בשיחות של השנים האחרונות, בהן החל הרבי לחגוג את יום נישואיהם של רבותינו נשיאינו בגילוי יותר – דבר שהתבטא בשיחות קודש שנאמרו בימים אלה ואף במאמרי חסידות שיצאו לאור לקראתם.

הגיע הדבר לידי כך שהרבי אף הזכיר בשיחותיו הקדושות את החתנים שהתחתנו באותם ימים ושהו במהלך אמירת השיחה בבית מדרשו של הרבי (ואף עורר על גודל ענין ההשתתפות בשמחת חתונתם). והדברים מפורסמים אצל לומדי תורת הרבי.

מסופר על הרה"ח ר' ישעי' מטלין, שכאשר ביקש מהרבי לדחות את חתונת בתו לאחרי ראש השנה, כיון שיהודים רבים שוהים בקאנטרי בחודש אלול ולא ישתתפו בחתונה, השיב הרבי: "הרבה רבותינו נשיאינו התחתנו באלול", ואכן החתונה התקיימה בה' אלול, והרבי מלך המשיח כובד בסידור קידושין.

ובאשר לתוכן כתבה זו – נישואי הנשיאים בחודש אלול, ננסה לערוך כאן סקירה קצרה ונבדוק מי בין רבותינו נשיאינו התחתן בחודש אלול. נתחיל בידוע לנו:

כ"ק אדמו"ר הריי"צ

חתונת הרבי הריי"צ התקיימה בעיירה ליובאוויטש ביום השישי, ערב שבת קודש פרשת כי תצא, י"ג אלול תרנ"ז. סעודת החתונה התקיימה "ביום א' לסדר השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך את ישראל (תבוא) ט"ו אלול" – כלשונו של הרבי הריי"צ (באגרות קודש שלו, חלק יו"ד עמוד שסה).

כ"ק אדמו"ר הרש"ב

חתונת הרבי הרש"ב התקיימה בעיר אוורוטש שבפלך וואהלין, במוצאי שבת קודש פרשת כי תצא, י"א אלול (אור לי"ב אלול) תרל"ה.

כ"ק אדמו"ר מהר"ש

נמשיך במה שפחות ידוע:

הרבי מהר"ש נישא בזיווג ראשון לרבנית שטערנא (בתו של הרה"ק רבי חיים שניאור זלמן, בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק). בקשר למועד חתונה זו ישנם כמה גירסאות. ואם כי למעשה, לפי הפרטים שבידינו, עולה שהחתונה התקיימה ביום השישי, ערב שבת קודש פרשת נשא, אסרו חג השבועות, ח' סיון תר"ח, הרי שבאחת הרשימות של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מובאת גירסא שונה (קונטרס הרבנית רבקה עמוד לו): "וביום ו' או ז' אלול תר"ח היתה חתונת כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש".  הרי, ישנה מסורה אחרת בקשר למועד זמן החתונה בשנת תר"ח. לא בחודש סיון כי אם בחודש אלול.

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק וכ"ק אדמו"ר האמצעי

תאריך חתונתם לא נתגלה לנו לעת עתה.

כ"ק אדמו"ר הזקן

על מועד קביעת חתונת רבינו הזקן סיפר הרבנית רבקה, אמו של רבינו הזקן, לנכדה רבי משה בנו של רבינו הזקן (סה"ש קיץ ה'ש"ת עמוד 79 (ובהוצאה בלה"ק עמוד פב)):

תחילה נדברו המחותנים [רבי ברוך אבי החתן ורבי יהודה ליב סגל אבי הכלה] שנישואיו של רבינו יהיו בחודש אלול של אותה שנה — תקי"ט. אך, מכיוון שאבי החתן, רבי ברוך, נסע מביתו בתחילת חודש אלול וחזר רק בסוף חודש חשון (תק"כ), נדחה זמן החתונה.

כשחזר רבי ברוך ממסעו, תבע המחותן להגביל את זמן הנישואין במשך ימי החורף, אך רבי ברוך לא הסכים. מיד לאחר חג הפסח נסע שוב רבי ברוך מביתו וחזר בתחילת חודש תמוז. אז הגבילו את זמן החתונה ליום שישי ערב שבת קודש פרשת ואתחנן, שבת "נחמו", י"ב מנחם אב תק"כ.

הרי שלמרות שלפועל נערכה החתונה בחודש אב, אבל סברא היתה לערוך את החתונה בחודש אלול.

•

ונסיים במה ששייך יותר אלינו – דורנו השביעי ו"כל השביעין חביבין":

כ"ק אדמו"ר שליט"א

תאריך החתונה של הרבי ידוע ומופרסם למדי – הלא הוא יום הבהיר י"ד כסלו (תרפ"ט). מה שכמעט ולא ידוע, הוא, שאף כאן היתה סברא לעריכת החתונה בחודש אלול של שנת תרפ”ח.

מה שהיה במשך השנים בגדר שמועה, שרק מעטים ידעו לספר עליה, קיבל חיזוק משמעותי בשנים האחרונות. היה זה כאשר נתפרסמו (בשבועון בית משיח) סדרת מכתבים ששלח הסבא, זקנה של הכלה, הרה"ק רבי אברהם שניאורסאהן מקישינוב, לחתנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ. לפנינו מכתב מיום ד' ו' אלול, תרפ"ח:

לכ"ק חתני היקר הרה"ק שליט"א

ובתי היקרה צנועה ומשכלת ת'

נכדיי היקרים שי' ונכדותיי היקרות שי' ת"ל עבור החו"ש [= החיים ושלום] אשר אתנו יוסיף ד' חסדו הטוב לנו לעד . . והשי"ת יזכינו להתראות פנים אל פנים בנחת ובהרחבה ובשמחה וטוב לב, כל טוב סלה אי"ה.

. . החתונה כפה"נ [=כפי הנראה] הוחלט על חורף הבע"ל למז"ט [=הבא עלינו לטובה למזל טוב], כי באם שתהי' באלול בטח הודעתני מזה, והשי"ת יעזור שתהי' בשעה טובה ומוצלחת למז"ט לכולנו אי"ה".

לא רק במכתב זה, אלא אף במכתב קדום יותר, הנושא את התאריך כ"ז סיון, ששיגר כ"ק אדמו"ר הריי"צ למחותנו רבי לוי יצחק (אגרות קודש חלק טו), אנו מוצאים דברים המלמדים על המחשבה שעלתה בין המחותנים הדגולים, לערוך את חתונת הרבי בחודש אלול של שנת תפר"ח.

המכתב שלפנינו דן על אופן חלוקת ההוצאות בין המחותנים, צורת הסתדרות הזוג לאחר החתונה (ועוד), כשבין היתר עולה גם נושא הגבלת זמן החתונה. וכך כתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ, ביום ו' כ"ז סיון תרפ"ח, למחותנו הגאון הקדוש רבי לוי יצחק:

"במענה על מכתבו מי"ב לחד"ז [=לחודש זה], על אודות הגבלת זמן החתונה למז"ט, בשעה טובה ומוצלחת, חיכיתי . . על הידיעה אם בדעתם לבוא להחתונה למז"ט, וחשבתי כי עד אלול הבע"ל ישיג להם הזמן בשביל להשיג פאספארט, ובטח יודיעו עתה החלטתם בזה". ע"כ לשון המכתב הנוגע לענייננו.

"כיהודא ועוד לקרא", אוסיף בהזדמנות זו את מה שסיפר לי הרה"ח ר' שלום בער שי' לויטין (שליח בסיאטל וואשינגטון), שאף הוא התחתן בחודש אלול:

זקני החסיד הנודע ר' שמואל לויטין נכנס בסמוך לזמן חתונתי ליחידות אצל הרבי. כשהוזכר דבר חתונתי, הגיב הרבי ואמר: בא מיין חתונה איז אויך געווען א קלער אז ס'וועט זיין חודש אלול [= בחתונתי גם הייתה סברא שהיא תערך בחודש אלול].

רבי ברוך אביו של כ"ק אדמו"ר הזקן

ומדאתינן להכי, אולי מן הראוי להוסיף ולציין (כמאמר המוסגר עכ"פ), שאף רבי ברוך אביו של נשיא חב"ד הראשון, רבינו הזקן, התחתן בחודש אלול – בשבעה עשר יום בו.

וכך מסופר אודות חתונה זו (סה"ש תש"ג עמוד 151 (ובהוצאה בלה"ק עמוד קנג)):

"ידוע בקבלה מדור לדור, שרבי ברוך רצה שיום החופה [שלו] יהי' בח"י אלול. מכיון, אבל, שהקביעות של ח"י אלול באותה שנה היתה בשבת, קבע רבי ברוך את זמן החופה למוצאי שבת קודש. רק מספר שבועות לפני החתונה הודיע רבי ברוך למחותן רבי אברהם, על הסכמתו לעריכת החופה בי"ז באלול".

ולהעיר, שרוב זמני הנישואין במשפחת נשיאי חב"ד נקבעו ליום השישי בשבוע, וזאת כזיכרון לזמן קביעות נישואי הורי רבינו הזקן (רבי ברוך ומרת רבקה) ביום השישי י"ז אלול (ראה סה"ש תש"ג עמוד 153 (ובהוצאה בלה"ק עמוד קנו)).

•

מה נפלא הדבר שכל רבותינו נשיאינו שתאריך חתונתם ידועה לנו – או שהתחתנו בפועל בחודש אלול, או שעלתה במחשבת כבוד קדושתם הסברא לערוך את החתונה בחודש זה.

על כל פנים שייכות של נישואי הנשיאים – נשיאי חב"ד – לחודש אלול בו המלך בשדה ומאן מלכי רבנן מצאנו גם מצאנו. ונחתום סקירה זו בלשון הרב (נדפס בסה"ש תנש"א ח"ב עמוד 807):

"נישואין דכל אחד ואחד מישראל (גם איש פרטי) הוא ענין הקשור עם הנישואין דכנסת ישראל והקב"ה בימות המשיח, שלכן מסיימים וחותמים השבע ברכות דנישואין בענין הגאולה: "מהרה כו' ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים וגו', ועל אחת כמה וכמה נישואין דנשיאי הדור, "הנשיא הוא הכל", ובפרט נשיאים דתורת חב"ד, שמגלים פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה, ועד לאופן ד"יפוצו מעינותיך חוצה", שעל ידי זה אתי מר דא מלכא משיחא".

נישואי הרבי מוסיפים בעבודת השמחה של חודש אלול

אם תורת החסידות של מורנו הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן החלה להעביר מן העולם את ענן העצבות והכבדות ששרתה בחודש זה (כמובא בשיחותיו של הרבי הריי"צ בהן מתאר בלשונו הציורית איך נראו יהודי העיירות שלפני התגלות תורת החסידות ואיך השתנה הדבר לאחר שזו התגלתה), הרי שבדורנו זה השביעי, דור הגאולה, תפס הדבר מימדים רחבים ועמוקים יותר. עד כדי אמירת השיחה  – ש"פ תצא תשמ"ח – על הצורך ב"שמחה בטהרתה" – שיחה שנאמרה בעיצומם של ימי חודש אלול. וככל שמתקרבים לימות המשיח מתגלה בעולם קו השמחה שבחודש הרחמים והסליחות.

וכך כותב הרבי ב'דבר מלכות' לפרשת כי תצא תנש"א:

חודש אלול הוא חודש האחרון דכל השנה, שבו עושים חשבון צדק של העבודה דכל השנה, על מנת לתקן ולהשלים כל עניני העבודה דתורה תפלה וגמ"ח, על-ידי עבודת התשובה . . ועל ידי זה באים להשלימות דהגאולה, כמרומז במה שכתוב בפרשתנו "ואחר כן תבוא אלי' ובעלת והיתה לך לאשה . . כמאמר רז"ל "לימות המשיח יהיו נישואין" . . היחוד ד"אני" ו"דודי" (כנסת ישראל והקב"ה) באופן של נישואין"

. . והוספה מיוחדת בדורנו זה – שערב שבת זה . . הוא ביום י"ג (גימטריא ד"אחד") אלול, הוא יום הנישואין דכ"ק מו"ח אדמו"ר".