-
יש שאלה הלכתית? משהו לא ברור? דומה שאין מישהו בציבור החב"די שלא מכיר את האופציה הפשוטה: סמס לרב • המיזם שהחל כמערכת ידנית, הפך לסטארטאפ מקצועי וחדשני שמנגיש את ההלכה והרבנים לציבור • באיזה יום בשנה הגיעו לא פחות מ-1878 שאלות? ומה מייחד את הספר בהלכות שבת שעתיד לראות אור? מוטי הולצברג התארח ליום עבודה במכון הלכה חב"ד ומגיש לראשונה את המתרחש "מאחורי הקלעים" • אינה לידו ושמתי לך
יודי|ח׳ באלול ה׳תשע״טמוטי הולצברג הגיע ליום ביקור במכון הלכה חב"ד וחזר עם רשמים אישיים:
עלעול קצר בדפי ההיסטוריה מגלה כי המצאות רבות פורצות דופן, ששינו את העולם, נולדו לעתים ממש במקרה, בהיסח הדעת, מבלי כוונה אמתית ליצור מהפיכה דרמטית.
אינני היסטוריון ולא מתיימר להיות כזה, אבל לעניות דעתי, מיזם "סמס לרב" יכול בהחלט להימנות על אחד מהמקרים הללו.
הכול התחיל בקטן ממש, בלי תכניות גרנדיוזיות לעתיד ובלי יומרות, ומהר מאד זה תפס תאוצה והפך לתופעה של ממש. אנשים רבים, בהם כותב השורות, הכניסו זאת לסדר יומם כפשוטו.
יש שאלה? משהו לא ברור? מתלבטים לגבי דין מסוים? במקום להסתבך, לחפש את התשובה בשדות זרים, להחמיר או במקרה הפחות טוב להקל לעצמנו, מה יותר פשוט מלשלוח מסרון ולקבל תשובה תוך דקות אחדות ולעתים אף פחות?
כדי להבין איך כל המפעל האדיר הזה התחיל, צמח והתפתח לממדיו הנוכחיים, ומי הם בכלל אלו שעומדים מאחוריו בהצנע לכת כל כך לא אופייני לתקופה בה הכול מוחצן, מיוחצ"ן, כי "לא פרסמת – לא עשית" – החלטנו במערכת לצעוד על פי עצתו של החכם באדם בספר קהלת – 'טוב מראה עיניים'.
פשוט קפצנו ליום סיור במשרדי מכון הלכה חב"ד, כדי למשש את הדופק, לשמוע את הקולות ולהיות כמה שיותר קרוב למרכז העצבים של המקום, שמנפיק מידי יום למעלה מ-400 תשובות הלכתיות מפורטות ומנומקות, זאת לצד מערכת הוצאה לאור משומנת ומתופעלת היטב.
פותחים את דלת המכון
יום רביעי, י"ג מנחם אב, 08:25, משרדי 'מכון הלכה', נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי.
אני חונה בזהירות בחניה הסמוכה, מביט ברחובות השוממים יחסית, בשעה זו של בוקר בעיצומו של בין הזמנים. בנייניה הארוכים והמיתולוגיים של נחל'ה מסביב. חסיד מבוגר צועד למקווה בנחלת מנחם, כשמגבת ארוכה משתפלת מעבר לגוו הכפוף.
'אקווה שהנסיעה תהיה באמת שווה', אני מהרהר לעצמי ויוצא לאוויר החם שמכה בי.
8:30. בניגוד חד לישנוניות שאופפת את הרחוב, האווירה במקום פעילה, על גבול הסוערת. את פניי מקבל בחיוך הנצחי שלו, מנהל המכון ר' שניאור גורפינקל, שהאמביציה והמרץ שלו הם חלק בלתי נפרד מהמקום, מהקירות ומהמחשבים.
"איך הייתה הנסיעה?" הוא מתעניין כשהוא סופר בראשו את מספר הקילומטרים שגמעתי הבוקר.
"כנס למשרד שלי, אני כבר מגיע".
לאחר דקותיים פחות כמה שניות הוא מופיע עם כוס קפה וכמובן חיוך.
"אז מה מחכה לנו היום?" אני שואל בסקרנות.
"אנחנו הולכים לפתוח בפניך את הקרביים של 'מכון הלכה חב"ד' ולהכניס אותך עמוק לסוד העניינים. חשוב לי שתבין כיצד המערכת שלנו עובדת, מה אנחנו עושים על מנת לתפעל אותה ללא תקלות ובנוסף לכך לשדרג אותה. לטובת השואלים, הרבנים והפסיקה.
אתה תפגוש בחלק מהרבנים של המכון, תתוודע לצוות שעושה את העבודה מאחורי הקלעים, ובעיקר תחוש את הדופק הפועם של המקום הזה", הוא מסיים כשהוא מחווה בידיו על המשרדים וחדרי הפעילות.
כשאנו צועדים, גיליתי שלעקוב אחרי שניאור זו משימה לא הכי פשוטה, בכל שניה בערך, הוא זורק תשובות לעובד ההוא, נכנס לוויכוח סוער בין מתכנתים, מתעניין בשאלה המסובכת מאתמול ("ישבו עליה צוות של רבנים עד לשעות הקטנות של הלילה", הוא מסביר לי), עונה לשתי שיחות טלפון בהולות בנושא ההוצאה לאור (עוד נרחיב לגבי זה) ומנסה תוך כדי להפוך את כל זה לסיור והיכרות עם המקום.
כך הכל התחיל
8:55 דלת המשרד נפתחת במהירות ודרכה נכנס הרב משה קורנוויץ, כשהוא מבחין בי, הוא עוצר לשאול לשמי.
"הרב, יש לכם זמן לשבת אתו?" שואל שניאור.
הרב מביט בשעון העגול והגדול שעל הקיר (אחר כך אשמע את הסיפור שעומד מאחוריו. קנתה אותו בהוקרה, אם חד הורית מנחלת הר חב"ד, שהפעילות של המכון הצילה את ביתה כפשוטו) ומתלבט.
"אני תיכף יוצא לשחיטה ויש כמה שאלות שהרב אבישיד רוצה שנדון עליהם וגם קבעתי עם הרב יורקוביץ' שיחת ועידה בנוגע למקרה שהגיע אליו הבוקר ו.." הוא עוצר ומביט בי, בתקווה שאבין.
אבל שניאור לא מוותר כמובן, ואנחנו מוצאים את עצמנו ישובים במשרד. הוא מתיישב באחת על הכיסא, מישיר מבט ומתחיל להרצות.
"רגע אחד", אני מבקש ומדליק את המחשב האישי.
אבל לרב קורנוויץ קצב משלו, אוטוסטרדה נחשבת לצב קצוץ רגליים לעומתו. ואולי זה אחד מסודות הקסם של המכון…
קצת היסטוריה, כבוד הרב.
"לפני כארבע שנים, עלה רעיון לבנות מערכת שבנויה על טלפון נייד, שיגיעו אליו שאלות במסרון, וליד המכשיר ישב אברך, וכשתגיע שאלה, הוא יפנה אותה לרב, אתו הם יסכמו מראש על מענה לשאלות בשעות מסוימות.
הרעיון קרם עור וגידים ואכן המיזם יצא לדרך. הצפי היה שיגיעו מספר שאלות בודדות ביום, מקסימום 20-30 והאברך הממונה ישב על הטלפון ותפקידו יסתכם בהעברת השאלה לרב והתשובה לשואל. נשמע פשוט. נכון?"
האמת שכן.
"אז זהו, שהאמת שלא. כבר ביום הראשון הגיעו 90 שאלות לטלפון והאברך מצא את עצמו עסוק בכך זמן רב בהרבה משתכנן.
מהר מאוד היה ברור שצריך לשנות את דרך העבודה על מנת שלא נקרוס. כך בעצם יצאה לדרך מערכת "סמס לרב".
מערכת מתוחכמת
משם ואילך התחלנו לעבוד על בניית מערכת חדשנית וראשונה מסוגה בעולם, שמקבלת את התשובות מהשואלים, בארבעה ערוצים שונים, מסרון, טלגרם, אתר האינטרנט של המכון ו-וואטסאפ, ומפנה אותם באופן רנדומלי לרבנים שזמינים באותו הזמן, מבלי שהרבנים יוכלו לדעת את מספרי השואלים ואת זהותם.
זה באופן כללי מאוד, רק כדי לסבר את האוזן.
באופן פרטי יותר, פותחו הרבה דברים כדי לייעל את המערכת ולהפוך את המענה ההלכתי לכמה שיותר מיטבי, מדויק ונכון לשואל. כמו למשל האופציה שניתנת לרב, בחצי השעה משליחת התשובה האחרונה, לברר עם השואל את פרטי השאלה, כדי להבינה על בוריה.
כמו כן, כדי להבין את הרקע של השואל – ובו זמנית מבלי לחשוף את הפרטים שלו – גלויה לרב המשיב כל היסטוריית השאלות ששאל השואל. כך אפשר להבין האם מדובר באדם חרדתי ששואל על דברים מסוימים או כמו שהיה לי ממש השבוע, שהייתה שאלה קצת לא מובנת, ובעיון קל בהיסטוריית השאלות, ראיתי שהשואלת מציינת כי היא דתיה ושומרת תורה ומצוות, אך בעלה לעומת זאת, עוד לא. פרט זה היה מאיר עיניים ממש כמו סברה טובה שמסדרת את כל הסוגיה על בוריה, ועזר לי מאוד לענות לה תשובה נכונה ומתאימה עבור המצב שלה".
הרקע עושה את ההבדל
הרב נוגע בנקודה שרציתי לשאול עליה: איך אפשר להשיב בסמסים? מספרים על כהן שהגיע לרב אייזיק מהומיל בבהילות וביקש להיכנס תיכף ומיד. לשאלת הגבאים הוא ענה שברצונו לדעת אם מותר לו לקחת גרושה. הם כמובן גיחכו ואמרו לו שבשביל זה לא צריך לשאול רב, כל בן חמש למקרא יוכל לומר לך שאסור.
אמנם, הכהן התעקש בכל זאת, דחק ונכנס לרב. בעמדו לפניו הוא שאל "כבוד הרב, אני כהן בן כהן, מותר לי לקחת גרושה?"
הביט בו הרב והחזיר לו בשאלה "לאן?"
"לעיירה פלונית, אני עגלון במקצועי", השיב בתמימות אותו כהן.
נכנס הרב לחדרו, עיין בספרים שונים ולאחר כרבע שעה ענה לו בכובד ראש שמותר לו לקחתה להיכן שהיא צריכה.
המסקנה מהסיפור מאוד ברורה. לא מספיק לשמוע את השאלה, צריך להבין גם את הרקע. שאלתי היא, איך דרך מערכת שאלות שכזאת ניתן להגיע לרקע של השואל?
"ראשית, כמו שאמרתי, היסטוריית השאלות מאוד עוזרת. בדיוק בהקשר הזה, ברצוני לספר לך סיפור שהתרחש ממש לאחרונה אצלנו.
הגיעה שאלה, מה עושים במקרה שאדם מחלל שבת נוגע ביין של קידוש. לא הייתה שאלה מה דין היין, אלא שאלה כללית יותר וזה מה שהדליק אצל הרב המשיב נורה אדומה. הרב החל להתעניין בדיוק מה פרטי המקרה, וניסה לגשש אצל השואל.
התברר כי המחלל שבת הינו בנו, ונפשו בשאלתו, כיצד עליו לנהוג בבן כזה.
אם הרב לא היה מתעניין בסיפור שמאחורי השאלה, הוא היה יכול לגרום לנזק גדול מאוד למשפחה, לילד ולהורים.
אמנם, כעת, לאחר שכבר הבין את המקרה, הוא ידע להנחות את האב כיצד לנהוג בכל הפרטים ולהפנות אותו להיכן שצריך, כדי לטפל באמת בבעיה הכאובה".
חסרונו הוא יתרונו
איך אפשר לענות בסמס על שאלות? תמהתי בקול בפני הרב קורנוויץ.
"בעצם, אתה מעלה דבר נכון", מודה הרב קורנוויץ, "אבל בימינו כמעט כולם שואלים שאלות בטלפון, באנונימיות או גרוע מזה, מחפשים ברחבי הרשת תשובה לשאלה שמטרידה אותם. ממילא קיימת הבעיה, אז לפחות שישאלו במקום שהרבנים המשיבים כולם חסידי חב"ד, שפוסקים כמובן על פי פסקי רבותינו נשיאנו.
בנוסף לכל זה, חשוב לי להדגיש כי קיימות מעלות בשאלת מסרון מאשר באופן המסורתי.
ראשית: הזמינות! רבנים מטבע הדברים עסוקים מאוד ולא תמיד יכולים לענות למתקשרים, אולם במכון, ישנם 54 רבנים, שלפחות 10 מהם זמינים לגמרי בכל אחת משעות הפעילות.
דבר שני, לא תמיד נוח לשואל להיחשף, אם זה מפאת אופי השאלה ואם זה מפני שהוא מחזיק מעצמו תלמיד חכם, שלא נעים לו לשאול רב בדברים פשוטים. אצלנו הוא מקבל מענה בצורה שלא חושפת אותו כלל וכלל.
דבר שלישי, שסמס הוא דבר שבכתב, כמו שכתב הצמח צדק שדבר שבדפוס הוא לדורי דורות, כך התשובה שהשואל מקבל נשארת, והשואל יכול לעיין בה ולהיזכר בדיוק מה פסק לו הרב, מה שאינו יכול לעשות בתשובה שניתנה בטלפון או פנים בפנים".
ה'שימוש' הטוב ביותר
עד כה דיברנו מה המערכת נתנה לשואלים, עכשיו אם יורשה לשאול: מה היא נתנה לרבנים?
להפתעתי הרב נראה מרוצה מהשאלה.
כידוע, לא מספיק שרב קיבל 'סמיכה' לרבנות. כדי לפסוק, הוא צריך לעשות 'שימוש' אצל רב מורה הוראה בפועל, כלומר לחיות בשטח ולפסוק פסקים על שאלות מהחיים – בהכוונת רב.
"סמס לרב נתן פתח להרבה מאוד רבנים שלמדו יורה דעה, ולא יוצא להם להתעסק בפסיקה ממש. כאן, הם מצאו את המקום שלהם לבטא את הידע האדיר שצברו בשנות לימודיהם, להעניק ממנו לאחרים ולעשות את ה"שימוש" הטוב ביותר שקיים. בפרט שהתשובות של כולם גלויות לרבנים, וכך הם נחשפים לעוד שיטות פסיקה ודרכים חשובות שעל פיהם נהוג לפסוק".
ישנו אפיון מסוים של סוג השאלות שמגיעות אליכם?
"מגיעות שאלות מכל תחומי החיים, מגיל לידה ועד "זיבולא בתרייתא". שואלים על הכול כפשוטו. גם סוג השואלים עצמו מגוון מאוד, לרוחב כל הציבור החב"די ואף מחוצה לו. מקורבים ואנשים שהקשר שלהם ליהדות מתחיל להיבנות, רואים בנו כתובת לשאלות שלהם.
יש לנו אפילו תלמיד חכם מפורסם, ששואל אותנו בתדירות ואף חותם את שמו, כמו אומר, שאין מה להתבייש לשאול כשלא יודעים", משתף הרב בחיוך.
"הנה, בא אקריא לך שאלה שהגיעה הרגע", פונה הרב למכשיר שנח לצדו.
הייתה זו שאלה שנגעה לחוגי כדורגל. מיד לאחר מכן הגיעה שאלה שעסקה באישה ששוכבת על ערש דווי ובנה שואל כיצד עליו לנהוג ברגעיה האחרונים, וכך, בשידור חי אני מציץ ונחשף לקצב של השאלות שצצות כמעט בכל דקה ביום.
הלכות שבת מהחיים
הוצאתם את סדרת "הלכה למעשה – מועדים" שנגעו בהלכות שקשורות לחגים ומועדים. מה הפרוייקט הבא שלכם?
"בעזרת השם, עובדים על סדרת "הלכה למעשה שבת", הוא עונה בעיניים נוצצות.
יצאו כבר כמה ספרים בנושא, אני מעיר בדרך אגב.
"הספר יהיה בנוי בצורה אחרת לגמרי. רוב הספרים מושתתים על סדר ל"ט המלאכות ומשם הם מסתעפים להלכות מעשיות.
כך יוצא שאדם שרוצה לדעת כיצד עליו לטפל בתינוק בשבת כראוי, צריך לתזז מהלכות דש למעמר וכו'.
אנחנו בונים את הספר בהתמקדות על המעשה בפועל. יהיה פרק שיעסוק בילדים, ויהיה פרק שיעסוק בהלכות סעודה ויקיף את כל הפרטים הנוגעים לנושא, מבלי לסדר אותם לפי ל"ט המלאכות, אלא לפי הפרקטיות וההקשר המעשי שלהם.
מלבד זאת, גם בתוכן הוא יהיה עשיר וגדוש מחד, אבל ברור ופשוט לכל מי שיקרא בו.
אל תשכח, שבשונה מספרים אחרים, על הספר הזה יושב צוות גדול של רבנים, שמחדדים זה את זה והכול עובר ביקורות ובדיקות ברמה גבוהה ביותר".
בסיום המשפט האחרון הרב קולט לפתע את השעה, מאמת אותה מולי, וכשאני מאשר לו שאכן כך, הוא מושך את המגבעת מהשולחן, חובשה במהירות, נפרד ממני לשלום בחיפזון וחיש קט יוצא מהמשרד לעבר המשחטה שמחכה לו מכבר.
מאות שאלות ליום
10:00. אחרי טעימת פת שחרית, אני מתיישב במשרדו של ר' שניאור ומנסה להתחיל לדבר איתו.
קשה. כל חצי דקה בממוצע, הוא מקבל שיחת טלפון, קריאה מאחד המשרדים או סתם "הודעה מאחד הרבנים שלא מצליח להיכנס למערכת", מתנצל.
אחרי שהבנתי את המצב לאשורו, ניגשתי לדלת החדר וסגרתיה היטב. דרשתי שיעביר את הטלפון שלו למצב שקט ועכשיו באמת התחלנו.
את ההיסטוריה שמעתי כבר. מה אתה עוד יכול לחדש לי?
שניאור פותח את המחשב ומכניס אותי לקודש הקודשים.
מערכת מסועפת ובנויה לתלפיות, שדרכה ניתן לשלוט על הפניית השאלות לרבנים הזמינים ("אני רואה שיש עומס שאלות שממתינות למענה. תזכיר לי לבדוק אחר כך", הוא מורה לי) ולראות את כמות השאלות שהגיעו למערכת באותו היום.
"אתה רואה, זו שאלה 322. זה אומר שמהבוקר נפתחו כבר 322 שרשורים של שאלות. לכל שאלה יש מספר וכך אנו יכולים לעקוב אחריה ולראות שהיא מקבלת את המענה שלה.
לעתים זו שאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות ובדיוק, לכן פתחנו את מערכת התשובות האוטומטיות, שמזהה לבד את החזרתיות של אופי השאלה ומציעה לרב שמקבל אותה, לענות תשובה אוטומטית שמצויה במערכת. יש בכך מעלה, היות והן עוברות עריכה נוספת ונוספים בהן מראי מקומות ועוד פרטים חשובים. הרב יכול להחליט האם ברצונו לכתוב תשובה מחדש או להשתמש בתשובה מהמאגר שבאתר".
מה שיא השאלות שלכם ליום?
"ישנם שני מועדים בשנה שהם שיא השיאים. ערב פסח ותשעה באב. למשל בצום תשעה באב האחרון, הגיעו למערכת 1787 שאלות", הוא שולף תוך שהוא מציץ במערכת לראות אם הוא קלע בדיוק.
"סליחה. 1878 שאלות שנפתחו. לא כולל שאלות המשך נוספות שנשאלו בטווח של חצי שעה, שמקושרות ישירות לרב המשיב ואינן נספרות".
על 'פקקים' וחילוצם
המערכת עצמאית לגמרי או שמצריכה התערבות שלכם?
"בגדול היא בנויה באופן שאינו מצריך התערבות אנושית בכלל.
אבל לעתים, כאשר יש עומס של שאלות שלא נענו עדיין, אנחנו נכנסים למערכת ובודקים מה מצב הרבנים ומנסים לגייס עוד כאלה שלא אמורים לענות בשעות הללו, כדי 'לשחרר את הפקק'.
כמו כן, לעתים קורה שישנן תקלות במערכת. דבר שקורה בכל יישומון ופיתוח. זה יכול לקרות בכל שעה ביממה, ואז צריך לרוץ למשרדים, להזעיק את המתכנתים המומחים שלנו ולהרים את המערכת בחזרה.
מעבר לתיחזוק היומיומי שלה, אנחנו יושבים הרבה על פיתוח אפשרויות שיקלו על השואלים ועל הרבנים, כאשר המטרה היא שהתשובות יינתנו במהירות מחד ומאידך, בדיוק מרבי על חוט השערה ממש.
אגב", מטעים ר' שניאור, "כמו שאתה רואה כל השאלות ממוספרות, אחת הסיבות היא שמירה על אנונימיות וכבוד השואל או השואלת, גם הרבנים אינם יכולים לראות את מספר השואל, זה פיתוח מיוחד של המכון".
יש לכם גם אתר. מה אתו?
"האתר, שאנחנו קוראים לו ה"גוגל של ההלכה", בעצם נותן אפשרות לשאול שאלות דרכו וגם לחפש מתוך מאגר של עשרות אלפי שאלות את השאלה שעולה לכם, בעזרת חיפוש חכם, שמחפש גם לפי מילות השאלה וגם לפי הנושא.
באתר ניתן להתעדכן בחידושים האחרונים של המכון ולהיות ערניים לדברים חדשים ושימושיים שאנו מוציאים מעת לעת.
בכל חודש נכנסים אלינו אלפי גולשים שונים והאתר צבר עד כה למעלה משני מליון צפיות. זהו דבר משמח בפני עצמו, שאנשים מתעניינים כל כך בלימוד הלכה למעשה…
אני אישית ממליץ למי שיש לו שאלה ולא רוצה לחכות לתשובה שתגיע, שייכנס לאתר שלנו ויחפש את השאלה, בדרך כלל היה כבר מי שחשב עליה לפניו".
ללא מצב שינה
11:00. אני מסתובב ומחליט "לנחות" על אחד המתכנתים שישב בריכוז מול המסך ומולל בפיו קיסם שיניים מפלסטיק.
עם מי לי הכבוד?
"יצהר מרדכי", הוא עונה, עדיין לא מוריד את העיניים מהמסך.
נוכל לדבר כמה דקות?
או אז הוא נפנה אליי, בוחן את רצינות כוונותיי ולבסוף נענה לבקשתי.
מה התפקיד שלך במכון?
אני מפתח מערכת ניתוב שאלות לרבנים והחזרת התשובה לשואלים.
מה האתגרים שנתקלתם בהם במהלך הדרך?
בתחילת דרכה של המערכת היה ניתן לשאול דרך סמס בלבד. עם כל מגזר שהבנו שאנו זמינים עבורו, הוחלט להרחיב את יכולת קבלת השאלות דרך עוד נתיב.
טלגרם, אימייל ולבסוף גם דרך ווטסאפ. כל פעם יש אתגר להוסיף עוד יכולת מורכבת למערכת שעובדת ומספקת מענה הלכתי למאות אנשים ביום. האתגר בין היתר הוא להוסיף את היכולות באופן שקט בלי לפגוע בתפקוד המערכת.
רק שתבין כמה התקדמנו, אני אסביר לך איך הכול עבד לפני שנוצרה מערכת אוטומטית. הכול היה מנוהל ידנית. בימי עומס (עם 80-90 שאלות) 3 אנשים היו אמונים על העברת השאלות מהבוקר עד הלילה, אל הרבנים וכל הדרך חזרה אל השואל. היה ממש צריך להיכנס לסמסים ולחפש ידנית את השואל ולעשות הדבק לתשובת הרב. ואם לאותו אחד היה המשך לשאלה – לך תמצא את אותו הרב שנתן את התשובה".
אני יכול לשאול כמה עלה הפיתוח הזה?
עד כה המכון הוציא למעלה מחצי מליון שקלים! על הפיתוחים השונים. כמובן שיש עוד תוכניות באופק. בעידן של היום, עם כל הפיתוחים המקצועיים החדשניים, אם אתה לא במודעות ומוכנות לצעוד עם הקדמה ועם רצון לנוח על זרי הדפנה, מהר מאד תמצא את עצמך מיושן, לא רלוונטי וחסר תועלת. השאיפה היא להמשיך להתקדם, לפתח ולהתייעל כל הזמן.
יש לך סיפוק מהעבודה במכון?
"באופן מקצועי – הסיפוק הוא להבין כמה שאפשר את הצורך של המערכת ולתפור פתרון שעונה על כל הצרכים.
בהתחלה המערכת פותחה עם זיקה אנושית ואפילו יש אפשרות להכניס את המערכת למצב שינה, שבו השואלים מקבלים תשובה בחזרה ש"כרגע לא ניתן לשאול שאלות״ כי בפועל מי שתחזק את המערכת היה גם צריך לנוח לפעמים… הסיפוק הוא שמאז שהמערכת הוקמה – לא היה שימוש ולו פעם אחת במצב שינה, והיו ימים עם 1500 שאלות (!)
באופן כללי, מספק לראות מערכת חדשה שבהחלט מספקת מענה לאלפי אנשים ועושה זאת על הצד הטוב ביותר. בנוסף, כל צוות הפיתוח נעשה קרוב בצורה חברית מעבר לעבודה על פרויקט. אפילו נוסד שיעור חסידות בימי חמישי, בהתבסס על ההרכב הזה.
המשרד הזה הוא סוג של משפחה. כל מי שעובד פה עושה את זה מכל הלב, עם הרבה שעות נוספות ופיתוחים שחשב שיוכלו לתרום ליכולות המערכת. כולם הגדילו ראש כי התחברו לרעיון באופן מוחלט. איתי עובדים מתכנתים נוספים על המערכות השונות של המכון ובהם ר' שוקי קורנט ור' שמוליק מקובצקי".
סטארטאפ מכל הבחינות
מה עם תכניות לעתיד?
"יש עדיין מספר דברים לשפר – לדוגמא, ישנם רבנים שעונים על שאלות רק בתחום מסוים בו הם מתמחים: כשרות, טהרת המשפחה וכו׳.
כרגע מתבצע סינון ידני לרבנים על ידי מתפעל המערכת שעוקב אחר כל שאלה שנכנסת. תתווסף בינה מלאכותית שתזהה מיד בכניסת שאלה חדשה – לאיזה תחום היא שייכת ותעביר לרב מתמחה בהתאם כדי לשפר את זמן התגובה לשואלים – וגם להקל על הכוח האנושי כמה שניתן.
עם הזמן, תמיד יש עוד תובנות ויהיו תמיד פיתוחים מעניינים, שישדרגו את חווית השימוש במיזם".
כמה מילים לסיום
""סמס לרב", הינו 'סטארטאפ' מכל הבחינות. אם אנשים היו מבינים מה נבנה פה עבורם ברור לי שכל היחס שלהם היה ברמה אחרת.
אני רגיל לראות אנשים כותבים את השם שלהם ב׳שלטי חוצות׳ על כל חצי דבר שהם עושים. שניאור באופן שקט, עשה כאן דבר ענק.
כדי שמיזם יצליח צריך שיהיה יזם שבאמת מאמין ברעיון מכל הלב. הרבה לפני איך המערכת הזו הולכת לשמן את עצמה כלכלית או איך בכלל יממנו את הפיתוח שלה. שניאור היה 'משוגע לדבר' וכולם יודעים שזה היה רעיון שכיום אף אחד לא יכול בלעדיו".
אחרי הדברים החמים ששמעתי מיצהר, אני מתחיל באמת להבין שבסוף מדובר כאן על יוזמה באמת חשובה שהפלא היחיד הוא, איך לא חשבו על זה קודם?
לא מתביישים לשאול
12:00. שניאור מוביל אותי לחדר הישיבות. "מתקיימת אסיפה של ההוצאה לאור שלנו, לקראת הספר החדש. הרב מנדי הראל הגיע לכאן במיוחד מצפת, לפקח על ההתקדמות. תחטוף אתו כמה מילים", הוא מתדרך אותי.
בפתח החדר הרב הראל שקוע בדיון ער עם מזכ"ל המכון ר' זלמן ברנשטיין ועם אחראי עלון שונה הלכות ר' מאיר רוזנבלט, ששמחו לפגוש אותי.
"סוף סוף נפגשים פנים בפנים", הוא אומר בחיוך גדול.
"נדחה את האסיפה בכמה דקות, כדי שהוא ישמע קצת מהרב הראל", מורה שניאור ואנחנו נכנסים לחדר הגדול.
הרב הראל, ברשותכם, ניגש ישר לעניין. מה נקודת החידוש המרכזית של המפעל הזה שנקרא "מכון הלכה חב"ד"?
הרב מהרהר. "אחד הדברים שהמכון נותן, זו האפשרות לאדם לשאול ולהתייעץ גם בדברים שלא תמיד נעים לדבר עליה". מניסיוני כמו"ץ (מורה צדק), אני יכול לומר לך, שלפני שהוקם המכון, אנשים היו הרבה פעמים מתביישים לשאול בנושאים מסוימים.
העובדה שהם עומדים מאחורי מסך, נותנת להם הגנה ואפשרות להישאר אנונימיים, וכך לא לעבור על איסורים בדברים שלא העזו להתייעץ מחמת בושה.
אני מתפקד גם כראש כולל בצפת, ולפעמים אנשים מספרים לי ששאלו אותי אתמול בלילה שאלה דרך ה"סמס לרב". למה הוא לא שאלני פנים בפנים? לכאורה יותר קל? אלא, כאמור, לא תמיד נוח לשואל עם השאלה שלו. אבל בזכות האנונימיות אנשים שואלים הכול, פשוט הכול. לא משאירים שום דבר לידי הספק, שזהו דבר חשוב מאוד".
מביאים את האנשים לרבנים
שתף אותנו באפיזודה מעניינת שארעה לאחרונה
"קבלתי שאלה מה מברכים על תפוח, ומיד לאחר מכן, מאותו המספר, שאלו מה מברכים אחרי בננה. חשבתי לא לענות, כי אולי סתם רוצים להתלוצץ ולהטריד, אך לבסוף עניתי.
אחר כך הגיעו עוד כמה שאלות, והתברר שמדובר בבעלת תשובה שעושה את צעדיה הראשונים ביהדות ובאמת אין לה שום מושג בדיני ברכות".
האם מכון הלכה לא מייתר את התפקיד המסורתי והחשוב של רב הקהילה?
"האמת היא, שרוב השאלות שמגיעות אלינו, הן שאלות שלא היו מעזים לשאול את הרב.
מעבר לכך, אנחנו מביאים את האנשים לרבנים. שכן כאשר האדם רואה שלכל שאלה שלו יש תשובה, זה מעודד אותו להתקרב לרב שלו ולשאול אותו.
יתרה מזו, במקרה שבשאלה מדובר בנושא השייך לקהילה, אנו מחזירים את השאלה בחזרה לשואל ואומרים לו להתייעץ עם רב הקהילה.
המכון מכניס לאנשים את התודעה שלהלכה יש מה לומר בכל תחום מתחומי החיים שלהם. לעתים יש לאדם מחסום רגשי שמונע ממנו לשאול את הרב שלו. אם זה מחמת הבושה, שהוא לא יודע את התשובות למרות שהוא אברך תלמיד חכם, או מחמת שמתבייש בכלל לגשת לרב.
כאשר הוא מתרגל לשאול באנונימיות ולקבל תשובות ברורות וחדות, הוא מסתגל לרעיון ושוב איננו מתבייש לגשת לרב המקומי ולקבל ממנו מענה".
התעוררות בציבור להלכה
בדיוק אמורה להתחיל ישיבה של צוות ההוצאה לאור. שתף אותנו במה שהולך מאחורי הקלעים.
"המכון גרם להתעוררות בציבור לדעת את ההלכה למעשה. וכך התברר שאין מספיק חומר הלכתי, שמתאים לאנשים ומנגיש להם את החומר בצורה פרקטית.
אין בנמצא כמעט ספרים, שכוללים גם את ההלכה וגם את ההליכות. הליכות כוונתי לדעת לא רק מה לעשות אלא גם איך לעשות, שזה עניין חשוב בפני עצמו.
בספרי ההלכה למעשה ניתן דגש על אופן יישום ההלכה למעשה בכל נושא ונושא שיצאו בו הספרים, חותם הרב הראל ואל החדר נכנסים חברי הצוות, שולחים לכיווני מבט חצי זועם על העיכוב שנגרם בעטיי.
"מתנצל ממש", אני זורק ויוצא בזריזות.
בפתח המשרד אני פוגש בר' זלמן ברנשטיין ומנסה להוציא ממנו כמה מילים.
יש לו נקודה שהוא רוצה לחדד. "באחד השלבים בדרך להקמת מכון הלכה, אחד מהצוות כתב לרבי. התשובה הייתה שהתפקיד הוא לקחת רבנים צעירים ששייכים להוראה ולהביא אותם לפסיקה בפועל.
באמת רואים שמבין רשימת הרבנים, תופסים מקום של כבוד הרבנים הצעירים ש"פרצו לשוק" והחלו לפרוח ולשגשג וגדלו במאוד מאוד מאז החלו לענות תשובות דרכנו ולהשתתף במיזמים שאנו מוציאים מעת לעת".
מקומקומים לימי עיון
13:00. דפיקות נשמעות על דלת המכון. מתוך סקרנות אני ניגש לפתוח.
אדם עם קסדה על הראש וחבילה גדולה בידו, שואל אם כאן זה מכון הלכה חב"ד.
משנענה בחיוב, הוא מניח בידי את החבילה ונעלם.
"הקומקומים הגיעו?" אני שומע את שניאור שואל.
הגיעו. כך לפחות כתוב על מדבקת המשלוח.
"מאי האי?" אני תוהה למה צריך המשרד קומקומים אם הוא מצויד בפינת קפה משוכללת.
שניאור קורץ ומסביר לי שהחברה שלחה את זה לכאן כדי שהרבנים יתנו עליהם הכשר לשימוש בשבת. אחד השלוחים במזרח הרחוק שאחראי על הליך ההכשר המליץ לחברה שיפנו למכון.
"גם בזה אתם מתעסקים?" אני מתפלא
השעה 14:00 ושוב תכונה מורגשת במשרד שמתחיל להתמלא.
"מה עכשיו?"
"אסיפה לקראת יום העיון לרבנים".
אוקיי. זה כבר נשמע מעניין. אני מבקש משניאור להיות נוכח באסיפה.
שניאור מסרב.
אני מתעקש.
מצליח.
כשכבר רוב הנאספים תפסו את מקומותיהם והשולחן התמלא במגדנות וכיבוד עשיר, חמקתי לעבר הכיסא הצדדי שנותר ריק למרבה המזל.
האסיפה נפתחת בסקירת ימי העיון שהיו בשנים האחרונות. על ההצלחה הגדולה ועל הנקודות לשיפור שבכל זאת קיימות. שניאור מונה את החידושים והרעיונות שהוכנסו השנה.
מה המטרה שלשמה מתקיימים ימי העיון הללו, שכפי שאני שומע, עולים לא מעט למכון ומצריכים התארגנות וחשיבה רבה?
אני מעז להשחיל.
שניאור ממהר להסביר: "המכון דואג לרבנים להשתלמויות ברמה גבוהה, כדי שהציבור יוכל לקבל מענה בזמן אמת, בצורה הטובה ביותר מאנשי המקצוע המעולים בתחומם.
ביום העיון שאנו מקיימים, נחשפים הרבנים למיטב הטכנולוגיות שקיימות בשוק בתחום הרפואה, הדיגיטל וכו', ולהתנגשויות הצפויות עם ההלכה וכמובן לפתרונות החדישים ביותר שקיימים.
אנו דואגים להשאיר את הרבנים מעודכנים ככל האפשר בכל מה שקשור או יכול להיות קשור בעקיפין לחיי היום יום של הציבור".
הדיונים ממשיכים ומסתעפים ואני מאבד עניין ויוצא לראות שוב מה חדש בגזרת הקפה.
שונה הלכות בכל יום
15:00. כשאני כבר מתחיל לבדוק מה מצב הכבישים בדרך חזור הביתה, נשמעת דפיקה בדלת ומשלוחן, נכנס מזיע עם קרטונים חומים גדולים וכבדים.
"מה הפעם?"
מתברר כי אלו גיליונות "שונה הלכות" המופצים בבתי כנסיות.
למי שלא מכיר, מדובר בעלונים שמכילים מקבץ שאלות ותשובות שנשאלו במכון ויכולות להיות רלוונטיות לכולם.
וחוץ מהעניין המעשי, הרי שהמעיין בהם זוכה לקיים את שכתוב "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא".
ריח של דפוס טרי נישא במשרד והצוות ממשמש בהתרגשות את הגיליונות החדשים, כאילו מדובר בתינוק חדש. בעצם אולי לא כאילו. כל עלון עבורם, הוא עולם. על כל אחד הם עבדו שעות כדי להביא לציבור את החומר הטוב ביותר שמוגש בצורה הנעימה ביותר לעין.
היום בערב העלונים ייארז כאן במשרד ומחר יישלחו לכל רחבי הארץ.
השעה כבר מתאחרת ואני מחפש את שניאור כדי להיפרד ממנו ולהודות לו על החוויה המחכימה והמעשירה שעברתי היום ועל הכנסת האורחים יוצאת הדופן שזכיתי לה.
והוא כמובן בטלפון. אני מחכה בסבלנות שיסיים אבל אז מגיעה עוד שיחה ועוד אחת וכשהוא שם לב אליי, הוא עוצר באמצע, מנפנף לי לשלום ואנו מחליפים כמה מילות פרידה זריזות.
"מתנצל, אנחנו לפני ימי התרמה למכון, וכעת אנחנו מסיימים את הכנת מארז העור המיוחד שיישלח לתורמים ובו ברכונים מיוחדים לשבת עם מדריך הלכתי".
לוקח לי דקות ארוכות לצאת את המקום. העובדים המסורים נפרדים ממני בידידות גדולה, משל אנו מכירים כבר שנים ולכל אחד חשוב שיהיה מודגש בכתבה עד כמה המכון שינה לרבבות אנשים את החיים ואילו תגובות חמות הם לא מפסיקים לקבל מכל כיון אפשרי.
אני יוצא לרחוב. אותו השקט והחום של הבוקר, בין הזמנים במיטבו. רק שם בפנים, המקום שוקק חיים ומלא באנשים שרק מחפשים לגמול חסד אמתי. חסד הלכתי. עם עוד יהודי אחד.
העיקר שנשיג את המטרה
23:00 אחרי שהתאוששתי מהנסיעה, התיישבתי להעלות על הכתב את הרשמים מהיום. אני מצלצל לשניאור לברר כמה פרטים על השיחה שלנו, אבל הוא נשמע מוטרד.
"מה קרה?" אני מתעניין.
"אל תשאל, הייתה תקלה במערכת והקפצנו את כולם לסדר אותה. חשבו שזה ניסיון פריצה חיצוני אבל ממש כעת התברר שלא, והיא בדרך לתיקון ב"ה".
לא ייאמן. אני מפטיר לעצמי. מכון הלכה זה מפעל של עשיה בלתי פוסקת. פשוט מצריך התמסרות טוטאלית. אחרת כל זה לא היה קורה.
"העיקר שנשיג את המטרה העיקרית ונביא את הגאולה בקרוב", שניאור מסיים את השיחה בנקודת התמצית של כל מה שראינו היום.
**
לכניסה לאתר סמס לרב: https://smslarav.co.il
תגיות: מכון הלכה חב"ד, ראשי
וידאו-
ArrayArrayArrayArrayArrayחדשות חמות
-
מקומם: אלוף פיקוד מרכז חתם על צווים מנהלים למתיישבים
-
צה"ל ידיח חיילים חב"דניקים שהתעקשו על טבילה במקווה?
-
ביום השבת: ארבע חטופות שוחררו מארגון הטרור לישראל
-
גלרית שישי סוערת: שבת צבאות השם 'קרייזי אבאוט משיח'
מוזיקה-
ArrayArrayArrayבחירת העורךגאולה ומשיחמגזין
-
ישכ! מרגש!
כל הכבוד ענק ממש תמשיכו להצליח בגדול ושהקמפיין יצליח מעל המשוער
מדהים!!!
יישר כח לכל העוסקים במלאכה הקדושה!