-
קבוצה של בחורים מעלים בשנים האחרונות עשרות אלפי תמונות ומאות סרטים חדשים מהרבי לאתר אינטרנט מיוחד שהקימו, ובהם תיעוד מאירועים והתוועדויות שאיש לא ראה מעולם! • הם החליטו "לבזבז את האוצרות" ולשתף את העולם כולו בשלל אוצרות הרבי שגילו • לסיפור המלא
חב"ד אינפו|י״ז בניסן ה׳תשע״חמנחם זיגלבוים, בית משיח
“תסתכל בתמונתו של כ”ק מו”ח אדמו”ר בעת שמרגישה חלישות רצונה הטוב ותזכור אשר גם הוא, בהיותו רועה אמיתי של ישראל, מסתכל בה בשעה זו. ויועיל להנ”ל” – כך נכתב בפתק בכתב–ידו–קדשו של הרבי לפלונית שהתאוננה על חולשה ובעיות (“חלישות רצונה הטוב”).
בשעת לילה די מאוחרת, כשבמקביל התקיימו ב–770 ריקודי שמחה עם סיום חודש אדר, ישבתי בלובי של מלון אש”ל בקראון הייטס לשיחה עם קבוצת בחורים על “רבי דרייב”.
לא הרבה פעמים יצא לי לראיין קבוצה גדולה של בחורים בשבתם יחד, אבל היה בכך משום חוויה לראות את הבחורים כשזיק לא–מצוי בימינו דולק בעיניהם. הרבה התלהבות, נחישות ואמונה בדרך. הם אלו שהקימו ומחזיקים את “רבי דרייב”.
מהו “רבי דרייב?” תיכף נגיע לזה, אבל קודם כל זיכרון אישי שלי.
כבר בהיותי ילד לקראת בר מצוה, ובשנות נערותי שלאחר מכן, שקדתי לאסוף תמונות של הרבי משנים ראשונות של הנשיאות. מדובר באמצע שנות הממ”ים, ומבחינות מסוימות מדובר במרחק שנות אור מתקופתנו אנו. התמונות של הרבי לא היו נפוצות כמו היום; רק מעטים החזיקו בידיהם אוספים ואוצרות, ואיש מהם (כמעט) לא חשב לחלוק את אוצרותיו עם אחרים. לאט לאט, בהתמדה ובנחישות הגדלתי את האוצר שלי. אני זוכר את ההתלהבות שלי עם כל תמונה נדירה שהצלחתי לצרף לאוסף.
פעם, בהיותי בישיבה, פגשתי בבחור אמריקאי שהביא עמו אוצר. אוצר של ממש! כחמישים תמונות שחור–לבן של הרבי, נדירות ממש, מהשנים הראשונות לנשיאות. הוא הסכים לחלוק עמי את התמונות תמורת סכום לא–פעוט. השכפול שלהן גם עלה כסף, וכך נפרדתי מכל חסכונותיי שאספתי באותן שנים.
אז השבוע פגשתי בחבר’ה שרק לאחרונה פרסמו אלפי (!) תמונות חדשות ונדירות של הרבי, ובשיחה שלי עמם הם מספרים שיש ברשותם עוד עשרות אלפי תמונות שטרם הספיקו לפרסם. הרגשתי איך הרגש שלי מ’אז’, ‘הימים ההם’, זוחל ומטפס במעלה הגרון שלי… אוח…
זהו בדיוק “רבי דרייב” – שירות אחסון קבצים וירטואלי המאכלס בתוכו אוצרות רבים שקשורים לרבי: עשרות אלפי תמונות, סרטים, יומנים ושיחות קודש. רבים מהם עין–הציבור לא ראתה ולא נחשפה להם מעולם! באמצעות שירות האחסון יכול כל אחד לגשת לאוצר ולסנכרן את האוצרות למחשבו האישי או למכשירים ניידים.
הבחורים עמם ישבתי בשבוע שעבר בשכונת ‘קראון הייטס’ הם אלו האחראים על ה”רבי דרייב”. אם תרצו: למילה “דרייב” יש גם משמעות נוספת: מוטיבציה–דחף, וזה בדיוק מה שראיתי בעיניים שלהם.
כך התחיל “רבי דרייב”
הסיפור הזה שאותו אסקור בשורות הבאות, התחיל די פיראטי. בעבר הייתה ספריה של קלטות–אודיו, או וידאו–טייפ, ומי שהיה רוצה לשמוע שיחה של הרבי או לצפות בוידאו, היה צריך לחפש הרבה עד שהיה מוצא. עם התקדמות הטכנולוגיה, הקלטות עברו לדיסקים ולאחר מכן גם לאייפדים.
הבחורים, מה לעשות, תמיד מקדימים את זמנם. כבר בשנות הנו”נים היה לבחורים בארה”ב ‘דרייב’ שבו אחסנו סרטי וידאו של הרבי לצד תמונות.
אחד הבחורים מספר שכשהוא למד ב’אהלי תורה’, לבחורים היה אייפד. “בכל ישיבה היה דיסק–קשיח משלה שם היה מאוחסן כל האודיו והוידאו מהרבי שהבחורים הצליחו לאסוף, ובזה היו משתמשים”.
הוא סבור כי בשנות הכ”ף והלמ”ד הילדים היו אוספים נלהבים של תמונות הרבי, מה שפחת בשנות המ”מים.
למה?
“כי בשנות הממ”ים, בפרט אחרי תשמ”ח, הרבי יצא הרבה יותר אל הציבור בחלוקת דולרים או לתפילות, וכשראו את הרבי שלוש פעמים ביום, הורגש פחות הצורך לאסוף תמונות שלו, כי היה את האורגינל”…
העדנה הגדולה של התמונות והסרטים מהרבי, הייתה אחרי ג’ תמוז. בקעמפים של אותם ימים רצו לחזק את ההתקשרות וההכרה של הילדים את הרבי, ואז החלה תקופת האלבומים עם תמונות של הרבי. בכל קעמפ היה אלבום ייחודי שאותו היו הבחורים והילדים צריכים למלא. המטרה הייתה שהילדים יהיו עסוקים ברבי, לא רק באמצעות תורתו אלא גם באמצעות וידאו ותמונות.
הציפורים נכנסו ל’פריים’ של התמונה עם הרבי
אחד מחשובי החסידים, שנכנס ל’יחידות’ בשנת תשכ”ט והתאונן על הפרעות מצד היצר–הרע וכו’, אמר הרבי: “תחזיק אצלך תמונה של הרבי הנשיא, וכל פעם שיצוצו קשיים תביט בתמונה וזה יזכיר לך שהרבי מסתכל עליך תמיד, וממילא תוכל להתגבר על העניינים הבלתי רצויים”.
זה היה לפני שנתיים או שלוש, כאשר כמה בחורים מישיבת ‘אהלי תורה’ ומהישיבה ב–770 החליטו לקחת יוזמה. הם לקחו הארד–דרייב (כונן מחשב) של כמה אספנים עם כל מה שהיה בו, והעלו את הכל ל’גוגל דרייב’. “המטרה הייתה שבמקום שכל אחד יצבור לבד מאגרי תמונות, יהיה מאגר שיתופי אחד לכולם שכולם ייהנו ממנו”, נזכר אחד האחראים, בדברו בשם קבוצה של בחורים שעוסקים בכך.
“בכל יום קיבלתי בין חמש לעשר בקשות לשתף אותם באוצר החדש. הבנתי שיש לזה ביקוש, והבחורים החליטו שצריך לעשות אתר שכל אחד, מכל מקום בעולם, יוכל להיכנס, לראות, לקרוא וליהנות מהאוצרות הקשורים לרבי. זו הייתה תחילת הדרך; עשינו משהו מאוד בסיסי כדי לצאת ידי חובה”.
איך היו התגובות?
“כבר ביום הראשון שזה עלה לאוויר, ראינו כמעט 5000 כניסות לאתר. אי אפשר היה שלא להיווכח שיש צמאון גדול לזה”.
עם הזמן בא התיאבון, ולבחורים, כידוע, יש תיאבון רב, בפרט בדברים שקשורים לרבי, החליטו להגדיל את מאגר התמונות והסרטים הקשורים לרבי ולתת אפשרות לכל מי שרוצה ליהנות מהם. ממש בזבוז האוצרות.
הם החליטו שלא יסתפקו באלפי התמונות הקיימות והמפורסמות לכולם, אלא ללכת לאספנים ולצלמים ולבקש את החומרים שיש אצלם כדי לזכות את הציבור כולו.
פשוט הלכתם לצלמים ולאספנים? איך מגיעים לאספנים?
“זה התגלגל מאספן אחד לרעהו. היו כאלו שהגענו אליהם והם סיפרו לנו על מישהו נוסף שיש לו מאגר משלו. אספנים זה עם, הם מכירים ויודעים זה את זה”…
זה קצת מפתיע אותי, אם אפשר לומר. האם יש אנשים שצילמו את הרבי במשך השנים, או אספו תמונות ושמרו את זה לעצמם במשך עשרות שנים?
“זה באמת משונה, כי אנחנו מגיעים לאנשים ומבקשים מהם את התמונות שהם שומרים, והם לא–מבינים, הם מופתעים לחלוטין, הם בטוחים שמה שיש אצלם מסתובב כבר אצל כולם… בסוף מסתבר שהם לא יודעים איזה אוצר יש להם בידיים”.
תוכל לספר מקרה מעניין שהיה אצל מישהו שקיבלתם ממנו תמונות?
“הגענו למישהו ששמענו שיש אצלו תמונות, הוא התנצל ואמר שהם מאוד לא ברורות, היתה אצלו שריפה וכו’, ובסוף מצאנו אצלו אוצר של ממש.
“בכלל, לא היה אספן שהגענו אל ביתו ולא היה שם במשך השנים שריפה, שיטפון או פיצוץ צינור מים שגרם לנזק, או כמעט גרם לנזק לאוסף התמונות שהיו אצלו. היו מקרים שבהם אכן נאבדו תמונות יקרות רבות בגלל האירועים הללו, אבל גם היו מקרים שהתמונות שרדו. יש ברשותנו גם תמונות שנשרפו חלקית ונצלו ברגע האחרון… כל תמונה והמזל שלה.
“יש גם אנשים שלצערנו זרקו אוספים שלמים לאחר שחשבו שהתמונות שברשותם כבר פורסמו וידועות לכל.
“רק אתמול היה מישהו שסיפר לי על פלוני שיש לו אוסף גדול שאמור ללכת לגניזה. לא ברור מה בדיוק יש באוצר שלו, אבל הבנתי שיש גם תמונות מהרבי. שאלתי אותו אם אפשר לבוא אליו לקחת את התמונות, והוא אמר לי בצער שבדיוק לפני שבוע הוא זרק את זה לגניזה של 770…
“בכל פעם שאנחנו הולכים לבתי אספנים, אנחנו לא יודעים מה נמצא שם. היו מקרים שאנשים קראו לנו לבוא אליהם כי יש להם אוצרות ובסוף הסתבר שאין להם משהו מיוחד”.
אתה יכול לספר על תמונה שריגשה אותך במיוחד?
“יום אחד נודע לי על מישהו, לא אספן, שיש ברשותו אלבום אחד ובו תמונות של הרבי. לא חשבתי שיש אצלו משהו מיוחד, וגם לקח זמן עד שהסתדר לנו להיפגש. כשהגענו לביתו, התחלנו לעבור על התמונות ובאמת היה נראה שאין שם תמונות לא–מוכרות. פתאום הבחנו בתמונה מיום ב’ כסלו תשמ”ח, כשהרבי עומד ליד הכניסה הצדדית ל–770.
“נזכרתי מיד בסיפור אותו מעמד: זה היה ביום ב’ בכסלו תשמ”ח, כאשר המתינו להגעת הספרים מבית המשפטלאחר ה’דידן נצח’. הבחורים הסקרנים יצאו באמצע סדרי הישיבה כדי להיות נוכחים במעמד המרגש והמיוחד.
“פתאום יצא הרבי מהכניסה הצדדית של 770 והחל לנזוף הבחורים, שבמקום ללמוד, הם יוצאים החוצה ומסתכלים על הציפורים ולא לומדים וכו’…
“אני מסתכל בתמונה ורואה את הרבי עומד ולידו קבוצת ציפורים שממש רואים אותם בפריים של התמונה. כשאתה רואה את הציפורים, ואתה יודע מה המילים היוצאות בדיוק אז מפיו של הרבי – זה מקבל משמעות אחרת לגמרי…”
אחד הפעילים באיסוף התמונות: “רק לאחרונה קיבלנו אוסף גדול של אלבומים ותמונות מהביקורים של שזר ובגין כראש הממשלה אצל הרבי. יש שם כמה תמונות שלא פורסמו עדיין, ורואים את הרבי מאוד מלכות’דיק. יש שם תמונה שרואים איך בגין קד לרבי, זו תמונה מיוחדת”…
יש אנשים שסירבו לחלוק אתכם את האוצר שלהם?
“עוד לא היו אנשים שסירבו לגמרי לתת לנו. הכי הרבה דוחים אותנו הלוך ושוב… אבל עצם הפירסום של האוצרות החדשים, מזכיר לאנשים לשלוף את האוצרות שלהם מתוך המרתפים והגראז’ים”.
אלפים ‘חיים’ את הרבי דרך התמונות
“בעת האכילה יהיה מונח לפניך תמונה של כ”ק מו”ח אדמו”ר” – כך הורה הרבי לאחד שהתאונן בפניו על שהוא אוכל ביתר תענוג ותאווה.
וב’יחידות’ לאחד (בסוף שנות הכ’) אודות מחשבות זרות וכו’ – “כי תאווה הוא לעיניים” – הורה הרבי: “תחזיק אצלך תמונה של הרבי ובשעה שנופלים לך מחשבות תאמר ליצר–הרע – הוא מביט!”.
אמנם כיום תמונות של הרבי נפוצות מאוד, עשרות אלפי תמונות (!), ידועות יותר וידועות פחות, מסתובבות אצל הציבור. אולם תופתעו לדעת שהיו זמנים שבהם תמונות של הרבי היו נדירות, וזאת בהוראתו הברורה של הרבי וברצונו. כך בשנים הראשונות לנשיאות, הרבי היה מכסה את פניו בכוונה כאשר הצלם ניסה לצלם את דמותו בסידור קידושין בחתונה – עובדה שייאשה את הצלם.
על פי דברי הצלם דאז מר הארי טריינר שביקש לצלם את הרבי באותן שנות הנשיאות הראשונות, הרבי נהג להסתיר את פניו בחתונות. רק לאחר שטריינר הבהיר כי פרנסתו נפגעה, הרבי פסק מלהסתיר את פניו, אם כי היה ברור שהוא לא נהנה להצטלם.
מספר טריינר: “פעם הייתי בחתונה חב”דית באולם ‘גולד מנור’. קמתי וצילמתי תמונה אחת, אולם החסידים דחקו בי להמשיך לצלם. צילמתי עוד שלוש תמונות, ועמדתי לצלם רביעית, כשהרבי עצר באמצע השיחה שלו ואמר ישירות, ‘דאכט זיך מיר אז דריי איז שוין גענוג’ (אני חושב ששלוש מספיק כבר). מכאן ואילך למדתי לא לצלם את הרבי יותר משלוש תמונות”.
הרב גרשון מענדל גרליק שליח למילאנו, איטליה, סיפר בעבר, שכשהוא למד ב–770 בשנות היו”ד, אם רצית להשיג תמונה של הרבי לא יכולת; תמונות לא היו בנמצא. “אף אחד לא העז לצלם את הרבי, כי ידענו שזה לא מה שהרבי רוצה. אז מה עשינו? השגנו ילד קטן, והעמדנו אותו לצלם את הרבי עבורנו!” כאשר הרבי ראה את הילד מצלם, הוא ביקש ממנו את המצלמה…”
כך היה בתמונות וכך בהקלטות. הרב חודקוב הקפיד שלא יעשו הקלטות מדברי הרבי, ורק אנשים בודדים היו להם ההקלטות, כאלו שקיבלו רשות. זה היה עידן אחר.
כמה שזה יישמע מוזר בימינו, אפילו להפיץ תמונה של הרבי היה דבר לא–שגרתי ולא–מקובל. מי שרצה להפיץ תמונה של הרבי, היה צריך לבקש רשות, והרבי עצמו היה בוחר את התמונה. רק לאחר אישור מ’גבוה’ היא הייתה מתפרסמת.
אחד האנשים הראשונים שקיבלו אישור, היה הרב לייבל רסקין, שליח הרבי במרוקו, שהפיק לוח שנה עבור יהודי מרוקו, וביקש לשבץ בלוח תמונה של הרבי. בכל שנה היה מבקש רשות מהרב חדקוב אישור לפרסם תמונה. “בכל עשור של הנשיאות, הייתה תמונה ‘רשמית’ שהותרה לפרסום”, מגלה אחד מצוות הבחורים שעומד מאחורי “רבי דרייב”. “הייתה תמונה של שנות היודים, תמונה מיוחדת של שנות הכפים ותמונה של שנות הלמדים”.
בפיו אפיזודה מעניינת: “הלכנו לאספן שאמר שיש ברשותו כמה אלבומים וכן וידאו מהרבי. הייתה שם מעטפה ובה ארבע תמונות דומות של הרבי מתוך ‘יחידות’ שהתקיימה בשנות הכ”ף. בהתחלה חשבנו שאלו אותן תמונות, אך כשהסתכלנו בדקדוק, ראינו שכל תמונה קצת שונה מרעותה. כשהסתכלנו יותר טוב, ראינו שם אות א’ בכתב ידו של הרבי. לאחר בירורים מצאנו את העובדה הבאה – ארבע התמונות הללו נשלחו לרבי שנשאל איזו מהן לפרסם, והרבי סימן על תמונה א’ כראויה לפרסום. זה מעניין שעבורנו התמונות היו נראות כמעט אותו דבר, אבל הרבי בחר דווקא בתמונה מסוימת ולא באחרות”.
מן הסתם קשה יותר להשיג תמונות של השנים הראשונות לנשיאות, לעומת השנים האחרונות שאז כבר היה נפוץ לצלם את הרבי ולפרסם את תמונותיו…
“אתה תהיה מופתע מאוד לדעת כמה תמונות של הרבי השגנו מהשנים האחרונות דווקא שטרם התפרסמו עד כה! אדרבא, אשאל אותך – אתה הרי היית פה בשנים תשנ”ג–תשנ”ד, כמה תמונות לדעתך יש מהתקופה הזאת?”
לדעתי 200 תמונות, אולי קצת יותר. אל תשכח שהרבי יצא לפרקי זמן ממש קצרים, וגם זה לא בכל יום.
“אז אגלה לך שרק עכשיו גילינו אוצר של כ–3000 תמונות מהרבי ומחיי 770 רק מהשנים נ”ג–נ”ד.
“אני זוכר שבשנת תשע”ג, כשמלאו עשרים שנה לשנת תשנ”ג, היה אצלנו בישיבה מבצע בו עודדו בחורים לחיות את אירועי אותה שנה. הדפיסו את היומנים שנכתבו אז וקראו אותם בחיות. אחרי כל היומנים ההם, כשאתה רואה את מכלול התמונות – תשנ”ג נראית אחרת לגמרי”.
תן דוגמה לכוונתך.
“בערב יום כיפור תשנ”ד, הייתה חלוקת לעקח. הרבי אמנם לא חילק בידיו הקדושות לכל אחד ואחד, אבל בתמונות שהגיעו לידינו, רואים את ארגזי לעקאח ב’גן עדן התחתון’, וכיצד המשב”קים מקפידים לפתוח כל קופסה וקופסה שהייתה לנגד עיני הרבי.
“או למשל יש תמונות רבות מחודש אלול תשנ”ב, כאשר הרבי היה ספון עדיין בחדרו והיו עושים מנין לקריאת התורה ב’לובי’, היכן שהרבי חילק דולרים, או בזאל הקטן כאשר כל הדלתות היו פתוחות כדי שהרבי ישמע. יש לנו גם תמונות מתקיעת שופר בחודש אלול תשנ”ב. אמנם לא רואים בהן את הרבי, אבל רואים את ההתרחשויות שהיו אז ב–770 באותה תקופה. זה נותן מימד חדש על התקופה הזאת; אתה רואה את התמונות ומרגיש שאתה חי את זה מחדש. כמעט אפשר למשש את ה’גילויים’ שהיו מצד אחד, ומצד שני את ה’הרגשים’ שהיו לחסידים, את התפילה והשירה של ‘דער רבי זאל געזונט זיין’.
“כך למשל באלבום שאנחנו מכינים משנת תשנ”ג, בתהלוכת ל”ג בעומר שחלה באותה שנה ביום ראשון; אתה רואה את הבמה שבנו לרבי בתהלוכה, מכוסה בוילון. אתה יודע שהרבי נמצא בחדרו ולא נמצא בפועל בחוץ, ולמרות זאת הילדים הכריזו “יחי” על מקומו של הרבי. זו אמונה מסוג אחר. דרך התמונות מרגישים את זה בפעם ראשונה מזוית נוספת”.
אני מסתכל עליכם, חבורת בחורים שפועלים לחשוף עוד קטע וידאו של הרבי, עוד תמונה חדשה של הרבי. אתם, כחבר’ה שלא הייתם בשנים ההן, איך אתם חיים את זה?
“רואים בגלוי ש’הוא בחיים’. בחודש הראשון בו העלינו את האפליקציה של “רבי דרייב”, היו 5000 אנשים שהורידו את האפליקציה לסלולרי שלהם ואנחנו שמים לב שהם משתמשים בה יום יום; פשוט מסתכלים על תמונות של הרבי. זה ‘הוא בחיים’ כפשוטו.
“השבוע השתתפתי בחתונה בקליפורניה, היו שם גם אורחים מבוגרים. אם היית שואל אותי קודם, הייתי בוודאי אומר לך שאלו בטח ‘בעלי–בתים’שע’ שלוחים. הם סיפרו לי שהם כל יום מסתכלים בוידאו או בשיחה שהעלינו לאתר.
“אם לבחורים היה כל הזמן את הגישה להגיע לוידאו ולהקלטות האודיו שמכילות שיחות של הרבי, הרי שלבעלי בתים יש פחות גישה לזה. כעת, בזכות האתר והאפליקציה יש לכל אחד גישה יותר קלה; הנגשנו להם את האוצרות של הרבי. הכמויות של האנשים שנכנסים לאתר ולאפליקציה – ואנחנו יכולים לעקוב אחר הנתונים – נותנים לנו את המרץ להמשיך עוד ועוד”.
כמה אנשים נכנסו לאתר בחודש האחרון?
“האמת היא שאנחנו שמים לב, שלפני יומי דפגרא יש הרבה כניסות. בחודש האחרון, לקראת פורים, היו כניסות רבות, כמעט 10,000 משתמשים נכנסו. משמח לראות שאנשים מחפשים לחיות את הרבי בימים אלו הרבה יותר”.
20,000 תמונות חדשות שנמצאו לאחרונה
בחיים–חיותו של הרבי הריי”צ שיגר הרבי מה”מ תמונה של כ”ק אדמו”ר הריי”צ לאחד מידידי ה’מרכז לעניני חינוך’, וכותב:
“התמונה המצורפת בזה של כ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א כביטוי להוקרתנו ותודתנו העמוקה לכם ידיד אהוב.
“בוודאי מוכר לכם מאמר רז”ל שראיית דמותו של אדם קדוש מעניקה כוח ללכת בדרכי התורה והמצוות. מאחל אני לכם שדמות דיוקנו של כ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א תעניק לכם כוחות רעננים לעשיית ריבוי טוב”. (אגרות–קודש, כרך ג, עמ’ פא).
כאספן לשעבר (אלבומי התמונות עדיין שמורים אצלי…) אני מגלה עניין אישי, מעבר לשאלות שאני מציג לבחורים כמראיין. זה סוג של חיידק של אספנים. למי שיש אותו, יבין.
כמה תמונות יש היום במאגר?
“איננו יודעים בדיוק, אבל רק בחצי שנה האחרונה אספנו מעל 20,000 תמונות חדשות, חלק מהן לא פורסמו מעולם!”
20,000 תמונות חדשות??
“אלו רק תמונות שמצאנו לאחרונה…”
יש לכם הערכה כמה תמונות יכולות להיות?
“ככל שמוצאים יותר, אנחנו מגלים כמה עדיין יש שעוד לא גילינו. יש תמונות מכל מיני מעמדים שלא חשבנו שיש מהם תמונות”.
אני יושב מול הבחורים ונדבק בהתלהבות שלהם. כשלושים בחורים שותפים בפרוייקט האדיר הזה של “רבי דרייב”, והם עובדים כצוות מנצח. לא כולם יושבים עמי בראיון, אבל לכל אחד מהם יש תפקיד ברור ומוגדר.
יש בחורים שתפקידם לאתר אוספים חדשים, יש שממיינים, יש שסורקים ומעלים לאינטרנט. יש בחורים שתפקידם לזהות את המעמדים או התאריכים בהם צולמו התמונות. זו המומחיות שלהם. כך למשל הם מצליבים מידע לפי צבע הזקן של הרבי, המיקום, מי האנשים שנוכחים בתמונה. אם למשל זו תמונה של קריאת התורה, לפי מצב גלילת ספר התורה הם יכולים לזהות באיזה פרשה או באיזה חודש מדובר.
“אתן לך דוגמה: באחת התמונות נמצא ר’ זלמן יפה ממנצ’סטר שבאנגליה. ידוע לנו שהוא היה מגיע כמעט תמיד בחודש סיוון (ורק לעתים נדירות בזמן אחר), כך אנחנו מזהים קרוב לוודאי את המעמד בו נראה הרבי.
זו מומחיות…
“בהחלט”.
אוצרות נחשפים
ישנם כאלה שאף פעם לא היו אצל הרבי. ישנם גם כאלה שבפועל ממש ראו את הרבי… פעמים רבות, אבל לא נפעל אצלם דבר, כך שלאמיתו של דבר לא היו אצל הרבי אף פעם, הם לא ‘קלטו’ ורק נדמה להם שראו את הרבי… יכולים גם עתה להכיר ולהרגיש, ואפילו אם עד עתה לא הכירו והרגישו. ומהעצות לזה – ציור פניו של הרבי. כל מי שהיה ב’יחידות’ יצייר לעצמו את פני הרבי כפי שנכנס אליו ב’יחידות’ ואלה שלא ראו את הרבי, יציירו לעצמם את פני הרבי באמצעות תמונה.
ציור פני הרבי הוא על–דרך ובדוגמת ראיית פניו, שיש בזה עילוי לגבי לימוד תורתו, בדוגמת מעלת הראייה לגבי שמיעה, וההתבוננות בציור פני הרבי תעורר אותם לבוא להכרה והרגשה (‘דערהערן’), גם אם עד עתה לא הייתה אצלם הכרה והרגשה.
ה”רבי דרייב” לא מכיל רק תמונות. הוא מכיל עוד דברים הקשורים לרבי. שתים–עשרה קטגוריות יש באתר, ובהם גם שיחות קודש באודיו, סרטי וידאו, יומנים המתעדים את חיי 770, ספרים, כתבי יד, חזרות על התוועדויות וכמובן גם תמונות.
“מדובר ב’חזרות’ שחזרו ה’חוזרים’ אחרי ההתוועדויות על תוכן ההתוועדות, באידיש ובאנגלית, ויש שם הרבה חומר מעניין”.
חלק מצוות הבחורים תפקידו לעבור על היומנים, חלקם יומנים חדשים שנחשפו ולא פורסמו מעולם. היומנים מספרים את חיי החסידים ב–770, כמו גם את נשיאותו של הרבי והנהגתו אותם תעדו על פי רוב, הבחורים שלמדו בחצרות קדשנו.
כמה קטעי וידאו יש אצלכם?
“כמה אלפים”, באה התשובה. הבחורים מגלים כי בתשרי קיבלו עשרות שעות של וידאו שצילם הצלם הנודע לוי יצחק פריידין. “עד לאחרונה חשבו שחברת ג’ם קנתה את כל סרטי הוידאו שהיו אצל פריידין. מסתבר שמה שנמכר, היה רק תמצית ההסרטות שלו שאותם הקרין ברחבי הארץ מדי שנה לאחר חודש תשרי. לעומת זאת, חומרי הגלם המכילים עוד שעות ארוכות, היו גנוזות אצל משפחה מאנ”ש בקראון הייטס שקנתה ממנו בעת ההיא את חומר הגלם. החומר הזה שכב אצלם בארגז. כשקיבלנו את המידע, ניגשנו אל המשפחה, למרות שהיינו בטוחים שכל החומר שיש שם כבר מוכר ואין בו חידושים. מסתבר שהיו שם הרבה מאד קטעים שמעולם לא ראתה עין”…
אני מבין שאותה שיטת פעולה עובדת גם עם הקלטות אודיו עם שיחות של הרבי.
“אכן כך. לא מזמן התקשר אלינו אחד החסידים וסיפר שעשה סדר בגרז’ שלו, ומצא קופסא עם סלילי הקלטות ישנות שביצע. היה שם הקלטה מהתוועדות י’ שבט באחת משנות הלמ”דים. החידוש בהקלטות שלו הוא, שהוא הקליט גם דברים שהרבי דיבר בין השיחות עם אנשים שונים (בדרך כלל הבחורים הבודדים שהיו מקליטים, היו חוסכים את הזמן הזה של בין השיחות, וסוגרים את ההקלטה, בעוד אצל מיודענו, היו הקלטות גם של בין השיחות). בהשגחה פרטית, בדיוק באותו שבוע בו קיבלנו את ההקלטות – הגיעו אלינו תמונות מאותה התוועדות, ורואים אותו עומד שם ומקליט…
כשהרבי דאג לתמונות של חמיו…
במה שכותב אודות ברקים ורעמים, הנה יבדקו את התפילין שלו וכן את המזוזות בדירתם, ויהיה בקירוב מקום אליו תמונת כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע ובפרט בזמנים שהנ”ל רגיל, ואז הרי גם בהתבוננות קלה יסור ממנו כל הפחד מלבד האמור במרז”ל, שניתנו לפשט עקמימות שבלב.
כפי שסופר, לא תמיד התמונות, סרטי הוידאו או סרטי ההקלטה מגיעים לבחורים במצב טוב. איכות המכשירים בשנים ההן הייתה רחוקה מרחק שנות אור מהאיכותיות של ימינו. גם המצלמות של פעם היו שונות לחלוטין.
הבחורים, למרות האמצעים הדלים שיש ברשותם, עובדים קשה כדי להעלות את החומרים באיכות טובה. חלק מהתמונות הם סורקים בחברות מיוחדות שעוברות על התמונות ומחדדות את האיכויות, או מתקנות פגמים. גם סרטי הוידאו הלא–איכותיים נשלחים עד קליפורניה הרחוקה לחברה מיוחדת המתמחה בעיבוד סרטי וידאו.
רק לאחרונה רכשו מיכשור מיוחד כדי לשפר את האיכות של התמונות. הם תמיד יבחרו את התמונות הטובות יותר, ויעבדו על שיפורן.
הבחורים גם מחזיקים בנגטיבים ובתשלילים מקוריים שמהם אפשר להפיק איכות מקסימלית של תמונות.
“למדנו להשקיע מהרבי עצמו. לפני כמה שנים התגלה וידאו של הרבי הריי”צ ממעמד קבלת האזרחות האמריקאית בשנת תש”ט. הרבי מה”מ שכר את הצלמים מר וואסר ואלכסנדר ארצ’ר ואף סייר אתם בחדר לפני הטקס. הוא הורה להם לעמוד משני צידי שולחן הכתיבה כדי לתעד את הרגע ההיסטורי משני הצדדים. את הוידאו הצבעוני הזה, לצד צלם סטילס נוסף שנכח באותו מעמד, הזמין הרבי מה”מ עצמו שהשקיע בצילום הטוב ביותר שהיה באותה תקופה. רק בשביל ההשוואה, מדובר באיכות צילום שהייתה נגישה לציבור הרחב רק בשנת תש”ל! מדובר בהשקעה כספית עצומה שהשקיע הרבי באותם ימים, ב’טופ’ של איכות הצילום. זה בהחלט עורר אותנו להשקיע בתמונות של הרבי, ובכל פעם שאנחנו מתלבטים האם להשקיע במשהו איכותי יותר או להסתפק בפחות – הרבי מלמד אותנו ללכת על הטוב ביותר.
•
“עוד אחת יכולני לטעון עבורו, והוא מה התועלת בספר התמונות שבשביל זה כדאי לכנוס לכל השקלא–וטריא הנ”ל, אלא שכמדומני שאין נצרך ביאור על זה כנראה גם באנשים כערכינו שלא לבד שזה מחזק רגש הידידות או ההתקשרות אצל מי שנמצא אצלו התמונה, אלא שגם אצל המשלח את התמונה פועל התקרבות כשנזכר שתמונתו נמצאת אצל חברו פלוני ועל–אחת–כמה–וכמה בנידון–זה…”
העידן המודרני דוגל היום בשיתופיות יותר. אנשים משתפים זה את זה במידע, חולקים ידע ומקצוענות. אולם בעבר רווחה יותר הגישה שבה אנשים שמרו מכל משמר על האוספים שלהם ולא היו מוכנים לשתף את הציבור בו. הם כן היו חולקים אותו עם אספנים אחרים תמורת אוסף אחר – בתנאי שלא יפורסם הלאה…
זה יפה שאתם מפרסמים את האוצרות שמגיעים אליכם ולא שומרים אותם לעצמכם, למרות שהערך כביכול יורד בכך שכל אחד נגיש לזה.
“אגיד לך משהו, אינני יכול לתאר לך את הרגש העז כאשר אנחנו מוציאים לציבור משהו שאנחנו יודעים שזה לא פורסם מעולם. אתן לך דוגמה: עד כה היה לציבור עשר דקות בלבד של וידאו מתוך חלוקת קובץ מיוחד שהתקיימה בכ”ח סיוון תנש”א. עכשיו קיבלנו סרט ממישהו, וראינו שיש לנו שם שלוש שעות של חלוקה באותו מעמד. השמחה הזאת, אין משהו שישווה לה”.
מה המטרה שלך בזה?
“שלכל אחד יהיה גישה לרבי, ולפרסם את הרבי בכל מקום.
“יש את המשל הידוע של אדמו”ר הזקן, שאפשר שכתבי החסידות יתגלגלו בכל מקום – העיקר להציל את בן המלך. ברגעים האחרונים האלה של הגלות, כל אוצר הקשור לרבי שאנו מוצאים – נותן חיות לחסידים להמשיך ולסיים את עבודת הגלות.
“המטרה שלנו – ב”רבי דרייב” – היא שלכל אחד מאנ”ש והתמימים תהיה גישה לאוצר עצום של תיעוד מהתוועדויות וממעמדים שונים שבהם נכח הרבי, ואפשר יהיה ‘לחיות’ את הרבי דרך כך. אנחנו גם מאפשרים לכל אחד להוריד את האוצרות למחשב הפרטי שלו.
“בכלל, כל המושג הזה של “רבי דרייב” הוא מושג גלותי, שכן כשראינו את הרבי בעיני בשר, פחות היה צורך בזה. אנחנו מקוים ש”הרבי דרייב” הזה יהיה בקרוב מאד היסטוריה, שכן נוכל לראות את הרבי בעיני בשר”.