פרוייקט מיוחד: ערב לבבות • "ראביי מנורה"

בזמן הדלקת נרות חנוכה, יחד עם כל המשפחה זה הזמן לקרוא יחד סיפור חסידי והוראה לפועל מרבותינו נשיאנו. חב"ד אינפו שמח להגיש פרוייקט חנוכה מיוחד. מידי יום נפרסם סיפור חסידי עם ווארט והוראה למעשה בפועל.

מאת: מנחם זיגלבוים, בית משיח

כאשר הרב מנחם מענדל כהן היה צועד ברחובותיה של סקרמנטו, והוא לבוש בבגדיו החסידיים וזקנו הנאה, היו שעצרו אותו, ובהיסוס מה שאלוהו: “האם אתה ‘ראביי מנורה?’”
הרב כהן היה מהנהן בראשו בחיוב, ומחזיר בשאלה: “האם אתה יהודי?” וכשהיה השואל משיב בחיוב, היה הרב כהן מנצל זאת לשיחת היכרות לקירובו לתורה ולמצוות.

כיצד ‘זכה’ הרב כהן לכינוי שכזה “ראביי מנורה?”

•    •    •

כאשר הרים הרב כהן את שפופרת הטלפון באותו יום סגרירי של תחילת כסלו תשנ”ה, הוא לא שיער את השלכותיה מרחיקות הלכת של אותה שיחת–טלפון. מעבר לקו היה אלן אידל. אידל, יהודי מקומי בעל קשרים מצוינים עם צמרת הממשל בקליפורניה, ומידידיו של הרב כהן.

הרב כהן סיפר לאידל כי הרבי רוצה שבכל מקום יוצבו חנוכיות ענק במרכזי הערים, סביבן ייערך טקס הדלקה מדי ערב בהשתתפות רבים מיהודי העיר, במטרה להדליק את הניצוץ היהודי: “בימים האחרונים, פניתי למנהלי שבעה מרכזי הקניות הגדולים בעיר בבקשה להציב חנוכייה, אולם כולם דחו אותי על הסף. אני חייב למצוא מקום ציבורי להצבת החנוכייה. אתה חייב לעזור לי”, אמר הרב כהן.

“יש לי רעיון”, אמר אידל. “אני חושב שאוכל להפעיל את קשריי בצמרת הממשל, ולהשיג לך אישור להצבת חנוכייה מרכזית מול בניין הממשל. אתה לא מתאר איזו פרסומת טובה זה יביא לך!” בחלומותיו הוורודים ביותר לא חלם הרב כהן להציב חנוכייה מול בניין הממשל. הוא ידע כי אם תצא התוכנית אל הפועל יהיה זה “פרסומי ניסא” בקנה מידה ענק.

במטרה למזער את הנזקים שחברי הקהילה הרפורמית עלולים לגרום לתוכנית, החליט הרב כהן בעצה אחת עם אידל, לשמור על חשאיות מלאה. הם גיבשו תוכנית מדוייקת לפיה יישלחו ההזמנות לטקס הדלקת החנוכייה יממה אחת בלבד קודם המועד.

בהשגחה פרטית באותו יום כל המשרדים אמורים להיות סגורים, כך שגם אם ירצו – לא יוכלו הרפורמים למנוע את הדלקת החנוכייה.

כעבור ימים אחדים הודיע לו אידל כי הצליח להשיג את הרשיון המיוחל, והרב כהן פתח מיד בהכנות קדחתניות להפקת האירוע, כולו התרגשות ודריכות.

•    •    •

בבוקרו של ערב חנוכה עשו אלפי מעטפות את דרכן אל בתי תושביה היהודיים של סקרמנטו. הייתה זו הפתעה רבתי. ראשי הקהילה הרפורמית נחרדו לראות את התוכנית ש’בישל’ להם הרב כהן, אך הם היו אובדי עצות, שכן כל משרדי הממשל היו סגורים באותו יום. הם פנו אפוא לתקשורת בתקווה להפעיל לחץ תקשורתי על הרב כהן.

באותו יום לא פסקו כלי התקשורת בבירת קליפורניה לעסוק בראביי הצעיר שמאיים לגרום משבר וקרע חמור בקהילה היהודית של סקרמנטו. הרב כהן הוצג כפרובוקטור המעונין לערער את יציבות המסגרת הקהילתית.

‘מעז יצא מתוק’ – שכן לא היה יהודי שלא שמע על טקס הדלקת החנוכייה… מאות מיהודי העיר השתתפו בטקס ההדלקה שהתקיים באותו ערב. יחד עם אותם יהודים, היו גם עשרות אנשי התקשורת וצוותי הטלוויזיה שהעבירו את האירוע בשידור חי… אותו ערב לא היה תושב אחד בסקרמנטו שלא ראה או שמע על הדלקת החנוכייה.

למחרת העיתונות המקומית דיווחה על האירוע בהרחבה ובפרוטרוט, ובשער העיתון הנפוץ ביותר באזור הופיעה תמונתו של הרב כהן על רקע מנורת הענק. מבלי שהתכוון לכך, מצא את עצמו אישיות מפורסמת. לא פלא שכשהלך ברחוב, תושבים ואזרחים, יהודים ולא יהודים, עצרוהו ושאלו אותו אם הוא “ראביי מנורה”…

באותם ימים הירבה הרב כהן להתראיין בכלי התקשורת והוא העביר את המסר: “הרבי שלח אותי לסקרמנטו, כדי להביא את אור היהדות לכל יהודי”.

הארוע הזה אמנם עורר סערת רוחות, אך גם היה שיעור מופלא בגאווה יהודית. הרב כהן לא הסתפק בכך, ומיד אירגן מסיבת חנוכה והזמין את כל חברי הקהילה היהודית למסיבה. מאות יהודים הגיעו להשתתף במסיבת חנוכה שהתנהלה באווירה חסידית. האווירה החמה והמשפחתית שנוצרה הייתה הזדמנות טובה לרב כהן וזוגתו ליצור קשר אישי עם רבים מאנשי הקהילה שעדיין לא היו מודעים לפעילות החב”דית במלוא היקפה.

מאז נקרא כינויו של השליח בשם “ראביי מנורה”…