ההפקות החדשניות: בית המקדש – חוויה למעשה

אלעד יצחקי, בית משיח

כשנפגשתי עם יוחאי שמרון השעה הייתה כמעט חצות. שנינו היינו אחרי יום עבודה ארוך ורצינו לעשות את זה כמה שיותר מהר. “קח, לפני שנתחיל לדבר, קודם כל תראה”, הוא אמר לי כשהוא שולף משקפי תלת מימד וזוג אוזניות גדולות ואטומות ומתחיל להרכיב לי אותם על הראש. “רק תפוס את הכסא ואל תעזוב אותו שלא תלך לי לאיבוד”.

אני מנסה לזכור מתי בפעם האחרונה מישהו ביקש ממני להחזיק חזק בחפץ כלשהו מחשש הליכה לאיבוד ועוד בסלון קטן של דירת ארבעה חדרים. בינתיים יוחאי מכוון את התכנית, מותח את הרצועות על הראש והנה אני שומע קול נעים מאחורי: ‘שלום אני יהוידע הכהן, ובואו איתי לסיור בבית המקדש’.

אני ממתין ליהוידע הכהן שיופיע על המסך מולי, אבל אני רואה רק פרוכת אדמה גדולה, קולו של יהוידע נשמע ברקע ואני מבין שהסיור תיכף מתחיל. אני מסובב את הראש לאחור, אה, הנה הוא, היה פשוט מאחורי. מתחילים את הסיור בבית המקדש.

כמה דקות בעקבות יהוידע ואני מוצא עצמי נשאב לעולם קסום ומוחשי. פתאום אני מבין את האזהרה של יוחאי על הליכה לאיבוד, משום שהדבר היחיד שבא לי לעשות עכשיו הוא להתחיל לרוץ במרחבי הר הבית ובית המקדש.

“חיפשתי לעשות את הדבר המוחשי ביותר”, אמר לי יוחאי לאחר מכן, “ככל שהדבר מוחשי יותר, הציפיה אליו גדולה יותר. זה לא כמו לספר סיפור או ללמוד משהו ולסמוך על הדמיון של האדם. כשממחישים את זה נהיה חי וקל יותר להתחבר לזה וממילא לצפות ולחכות לזה”.

בית המקדש ב–360 מעלות

ההוראה של הרבי מלך המשיח ללמוד ולהתעסק בענייני בית הבחירה בימי בין המיצרים כבר מזמן חצתה את גבולות המגזר ואת צורת הלימוד הקלאסית מול ספרים פתוחים. הסקרנות ההולכת וגוברת בקהלים נרחבים לנושא המקדש והצורך לחדש, מולידים מידי שנה יוזמות חדשות ומקוריות בתחום לימודי המקדש בדגש על חוויה, יצירתיות ושימוש בטכנולוגיה.

אחד מאלו שלקחו את רעיון ההמחשה הכי רחוק שאפשר כיום, הוא ר’ יוחאי שמרון אברך תושב העיר אלעד שבית המקדש בוער בעצמותיו כבר שנים רבות.

המיזם של יוחאי כבש בסערה את העולם החרדי. מדובר בסיור תלת מימדי וירטואלי בבית המקדש ב–360 מעלות. הנה הסבר קצר במי שפחות מצויים בפלאי הטכנולוגיות העדכניות. מדובר במשקפיים מיוחדים אטומים לחלוטין אותם מרכיבים על הראש לצד אוזניות. שניהם יחד לא מאפשרים לשום קול או מראה להישמע מעבר למה שבוקע מן המכשירים.

התכנית כולה בנויה בתלת מימד והיא נעה ב360 מעלות ומדמה את בית המקדש בצורה הקרובה ביותר אל המציאות. כאשר הצופה מרים את ראשו הוא רואה את השמים, או את התקרה שמעליו, כשהוא יוריד את ראשו כלפי מטה הוא יראה את הקרקע שלרגליו. כך גם הטיית הראש אחורנית ולצדדים מראה את המתרחש מאחור ובצדדים ממש כמו במציאות.

הסיור לוקח את הצופה לטיול ברחבי בית המקדש. נכנסים דרך השערים הענקיים, הלשכות והעזרות, מסתובבים סביב ומעל גבי המזבח, צופים במקהלת הלוויים שרים ומנגנים ובהקרבת הקורבנות. בביקור בהיכל ניתן לעמוד ליד הכהן בעת הדלקת המנורה והקרבת לחם הפנים ואפילו לסיים בכניסה לקודש הקודשים ולבחון מקרוב את הארון והכרובים.

“פעם בתום אחת התוכניות ניגש אלי יהודי חרדי מבוגר ואמר לי: “אני ממש מרגיש שיצאתי מקודש הקודשים, עכשיו אני צריך לעשות סעודה על כך שיצאתי בשלום” מספר יוחאי.

גיליתי שאני לא יודע כלום

הקשר של שמרון לבית המקדש החל לפני שנים רבות. מי שהדביק אותו בחיידק היה חברותא לשעבר מהכולל. “הוא נכנס לזה חזק, יום אחד ישבתי איתו והוא התחיל לשאול אותי שאלות על בית המקדש וגיליתי שאני לא יודע כלום. גדלתי והתחנכתי בתלמוד תורה, בישיבות ואחר כך ישבתי שנים בכולל, בית המקדש לא היה זר לי, אבל פתאום הבנתי שאני לא מסוגל לענות על שום שאלה”.

יוחאי החל ללמוד את הנושא לעומק והתמכר. אחרי זמן לא רב כבר היה בקי בנושא ואפילו מסר שיעורים בנושא. אבל בליבו תמיד קיננה תחושה של שליחות. “אני לא איש של תיאוריות, אני איש של מעשה. וחשתי תסכול רק מהמחשבה כמה אברכים חשובים שלא לדבר על בחורים או ילדים חרדיים שגדלו במוסדות חרדיים ואין להם מושג גם בדברים בסיסיים”.

כך נולדה ההפקה הראשונה של שמרון. יחד עם חבר נוסף הפיקו יחד סרט מרהיב על בית המקדש. סרט שנמכר עד היום בין השאר על ידי מטה משיח לאחר שבוצעו בו התיקונים הנדרשים במנורת הזהב.

מסרט לחוויה רב חושית

אבל השנים חלפו, הסרט כבר הופץ ונצפה בכל מקום אפשרי ובראשו של יוחאי קיננה רק שאלה אחת. כיצד אפשר להביא את בית המקדש למקום יותר מוחשי.

“התחלתי לחקור את הטכנולוגיה של התלת מימד”, מספר יוחאי, “השקעתי הרבה כסף, התחלנו לעבוד על סרט שיוקרן על גבי שלשה מסכים במקביל ויסתנכרן עם כיסאות נעים. עבדתי על זה עם חברה מקצועית והתקדמנו לאט לאט. יום אחד אני מגיע לאולפן שבו עבדנו, וחבר שלי מספר לי על סוג של מכשיר חדש שמכיל טכנולוגיה חדשה של תלת מימד ב–360 מעלות ואשר טרם יצאה לשוק המסחרי וכרגע מיוצרת רק לגרסת מפתחים. “שמתי את המכשיר על הראש ובאותו רגע הבנתי שכל מה שעשינו עד עכשיו הולך לגניזה וזה מה שאני רוצה”.

“התחלנו לחקור את הטכנולוגיה. זה היה ממש חדש בארץ ישראל ולא היה אף אחד שעבד עם זה. בהשגחה פרטית מצאנו מישהו שהתאים לעבוד על הפרוייקט. זו הייתה עבודה מאומצת וסיזיפית שלקחה למעלה משנה ועלתה מאות אלפי שקלים, אבל בסוף הגענו לתוצאה הרצויה”.

בינתיים המכשיר יצא לשוק למכירה בגרסה מסחרית ויוחאי רכש כמות מכובדת של מכשירים והחל להזין את סביבתו לצפות בתכנית. התגובות היו נלהבות ביותר והמיזם כבש בסערה את העולם הדתי והחרדי. כיום מפעיל יוחאי את המיזם בבתי ספר, קייטנות וגם למבוגרים. הוא מגיע עם כל הציוד הכולל את כל הציוד האלקטרוני ושרפרפים מסתובבים ומכניס עוד ועוד יהודים לתודעת המקדש.

“אני מרגיש שזו השליחות שלי”, אומר יוחאי. “כל נשמה יש לה את היעוד שלה שלשמו היא יורדת לעולם, ואני מרגיש שהיעוד לי בעולם זה לעסוק וללמד את הנושא של בית המקדש באופן הכי חווייתי שיש, שיתחבר לכולם”.

שמרון לא נח והוא כל הזמן עובד על שדרוג ושיפור התכנית. “היעד המרכזי שלנו כרגע הוא להנגיש את התכנית גם לציבור הכללי. כרגע התכנית מותאמת יותר לקהל הדתי והחרדי. אנחנו עובדים בכל המרץ על התאמתה לכלל הציבור בארץ ישראל”.

ערכת יצירה לילדים

גברת רינת קונאו מרעננה היא מפיקה ערכות יצירה, כותבת ועורכת חוברות עבודה עם ילדים. וגם היא רתמה את כישוריה ללמד את ילדי ישראל על בית המקדש דרך חווית היצירה. מדובר בערכה שיש בה עשר פעילויות שונות לילדים הכוללת חומרים, כלים והסבר מפורט. הערכה אמנם לא מלמדת את המידות וצורת המקדש בצורה מדוייקת, אלא מעסיקה את הילדים ומלמדת אותם ליצור סביב הנושא. הערכה מיועדת לילדים בכל גיל ואפילו למבוגרים שחובבים יצירה.

ביום יום עובדת רינת עם כל המגזרים. גם בציבור הדתי וגם בכללי. “הרעיון של הפרויקט, שילדים יוכלו להתחבר לכל הנושא של בית המקדש דרך היצירה”. אומרת רינת “הניסיון שלי מלמד שברגע שילדים עוסקים ויוצרים בתחום מסוים, אז הם יותר מפנימים וזה נכנס להם ללב וזה הופך להיות משהו שלהם, יותר מאשר אם זה בא סתם כהסבר שכלי.

“אני באופן אישי מאוד אוהבת את הלימוד של בית המקדש”, אומרת רינת “למדתי כמה פעמים את מסכת מידות וכל התיאורים במסכת הפכו אצלי למאוד מוחשיים וחיפשתי דרך להפוך את זה לעוד יותר מוחשי ולהעביר את זה הלאה”.

“לפני בערך שנתיים, זה היה קצת לפני בין המיצרים, כיון שגם בית המקדש וגם עבודה ויצירתיות בוערים בתוכי, התחלתי לחשוב על איך אני מורידה למעשה ומעבירה את הרעיונות של בית המקדש דרך היצירה. פתאום עלו לי כל מיני רעיונות ליצירה סביב בית המקדש. כמו למשל החושן, ואריגה שהיא קשורה גם לחלק של הנשים בבית המקדש ועוד כל מיני רעיונות לפעילויות.

התחלנו לעשות ניסיונות אצלינו בבית. הסלון הפך לסטודיו והתחלנו לעבוד. בהתחלה עשינו פיילוטים, בדקנו את האפשרויות איך זה עובד בשטח. אחר כך הייתה עבודה של בחירת החומרים והביצוע, כתיבה, צילום וכל ההפקה שמסביב. הכל עשינו לבד. וכך נולדה לה הערכה הזו.

מהר מאוד התחילו להגיע התגובות המאוד נלהבות. כי זה התקבל באמת כמשהו מיוחד. אימהות החלו שולחות לי תמונות של הילדים שלהן עסוקים ביצירות, ובנות, גם גדולות, באו לספר לי שהן ישבו ועבדו עם זה ונהנו.

מי שהיה ה’מכה בפטיש’ ונתן את הדחיפה לרעיון הזה לצאת אל הפועל, היה הרב אריה קירשנזפט. הוא מאוד התלהב ואהב את הרעיון וממש עודד אותנו להמשיך ולהוציא את הערכה.

אגב, בימים אלו עסוקה רינת בהוצאת ספר יצירות לילדים שיקיף את כל מעגל השנה. “כתבתי פעם לרבי על רעיון שהיה לי לעשות חוברת בנושא של מלאכת המשכן”. מספרת רינת, “קיבלתי אז מכתב מדהים של הרבי שכולו על מלאכת המשכן, היו שם גם הלכות והרבי מדבר שם על מלאכות שדווקא נשים עשו ועל איך שפעם היו תופרים ועוד כל מיני התייחסויות ממש מדוייקות לעניין של מלאכת המשכן”.

“התשובה הזו של הרבי עודדה אותי מאוד להמשיך בכיוון. בפועל הרחבתי את הרעיון והוא הפך לספר שאמור לצאת בעזרת ה’ בחודשים הקרובים שכולו פעילויות לילדים סביב מעגל השנה”.

שירת הלווים

להרצאות בנושא המקדש כבר התרגלנו. מהם מלווים במצגת או בסרטונים אבל הרב לב לייבמן מוסיקאי וחוקר מוסיקה לוקח את הקהל שלו למפגש מרתק עם תזמורת הלויים. הם מכירים את הדמויות שמאחורי תזמורת הלויים, על המקורות השמיימיים שלה, והיכן ניתן לשמוע אותה היום. כל זה מאפשר למשתתפים בהרצאה לחוות את בית המקדש מזווית חדשה ופחות מוכרת.

“התחום של שירת הלויים בבית המקדש כמעט ולא נגעו בו עד היום”, מסביר הרב לייבמן, “זה נושא לא מוכר ולא ידוע בציבור. כולם יודעים שהלויים שרו וניגנו בבית המקדש, לומדי הרמב”ם או מסכת תמיד ומדות יודעים כמה פרטים בודדים, אבל התמונה השלימה חסרה, הייתי אומר אפילו – עלומה.

מאידך, מדובר כאן בחלק המרגש של בית המקדש, פן חווייתי מאד. בהרצאות אני רואה שזה פשוט נושא שמרתק את כולם. אנשים גם מתעניינים מאוד בכל מה שקשור להמשך מסורת ניגוני הלויים בתקופה שלאחרי חרבן הבית. אני משתדל לתבל את כל ההרצאה בביאורים מן החסידות, שנותנים משמעות לשירת הלויים גם היום לכל אחד בעבודת השם.

אתה יכול להכניס אותנו לאוירה?

“מוכנים? – בית המקדש עומד על תילו. אנחנו מגיעים לראשונה לביקור בירושלים, לחזות בסדר יומו של בית המקדש ולהשתתף במעמד הקרבת קרבן התמיד. מלאכת הקרבן מתקרבת לסיומה, וכעת השלב האחרון: ניסוך היין. לפתע, הכהן שעומד בקצה המזבח מנפנף בסודר (בדגל). מיד נשמע קול אדיר של נקישת מצלתיים, והתזמורת המפוארת, מעל 100 נגנים, לצד המקהלה הענקית של הלויים המשוררים, העומדים לפני המזבח, פותחים בניגון יפיפה. כל הנוכחים מרותקים לגמרי לניגון, עוד מעט והנשמה יוצאת מהגוף מרוב מתיקות הצלילים. חלקו הראשון של הניגון מסתיים, והכהנים תוקעים בחצוצרות תקיעה מלכותית”

הרב לייבמן חוקר את תחום הנגינה החסידית כבר שנים רבות. משם הגיע לנושא של שירת הלווים. “התחלתי לחקור מהשורשים, מה ידוע לנו על המוזיקה של בית המקדש, חקרתי את הנושא וכך נולד הספר השני שלי, “לנגן בהיכלו”.

בהרצאה מעניק הרב לייבמן סקירה היסטורית על שירת הלויים מאז ראשיתה במשכן ועד סוף בית שני, הוא גם נוגע בפן של שירת הלויים לאור ספרי הדרוש, המחקר ובמיוחד בתורת החסידות, בה מופיעים תיאורים מוחשיים של כוונות והרגשות הלוויים בשעת השירה והנגינה.

“אנחנו יודעים בכלל, שבית המקדש השלישי יהיה גדול יותר ומשוכלל יותר מבית ראשון ושני. אבל על תחום שירת הלויים זה בעצם מפורש: כינור של בית ראשון ושני היו בו שבעה מיתרים, ואילו בכינור של ימות המשיח יהיו שמונה מיתרים. אימרה זו מבטאת את השיכלול של שירת הלויים לעתיד לבוא לעומת שירת הלויים שהייתה בעבר”. אומר הרב לייבמן.